Skip to content
Nelum
Laws of Israel

Strategy for a sustainable waste economy 2021-2030 - Moving to a circular economy in 2050

Made 2020-12 · Text as of 2026-10-01

Public law and official guidance, published as research. Not legal, tax or financial advice.

About this law

Original title
אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא 2021 - 2030 - מעבר לכלכלה מעגלית בשנת 2050
Language
Hebrew
Kind
policy
Country
Israel
Subjects
Environment, Food and nutrition, Waste and hazardous substances
Keywords
circular economy, waste management, bioenergy, business/industry/corporations, capacity building, education, emissions, environmental planning, innovation, investment, local government, packaging/labelling, plastic, pollution control, processing/handling, protection of environment, recycling/reuse, solid waste, sustainable development, taxes, transport/storage, waste disposal, waste domestic sources, waste non-domestic sources, waste prevention, policy/planning, fiscal and market measures, food loss and waste, organic waste
Categories
*

Where to read it

    No source link is recorded for this law.

Text

The law's own text, section by section, as held. Each section has its own link.

  1. 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת 2020דצמבר מוגש לשרה להגנת הסביבה חה"כ גילה גמליאל 1| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה .. ניתן לצטט ולהעתיק מן המסמך ובתנאי שיינתן קרדיט מלא למקורזכויות היוצרים שייכות למשרד להגנת הסביבה .ישראל ,, המשרד להגנת הסביבה2030-2021למשק פסולת בר קיימא אסטרטגיה: לציטוט : יובל לסטר וד"ר אוהד קרניעורכים פרופ' דורון לביא, הדר גלית כהן, אביטל הלה עשת, אבי נוביק, ד"ר אוהד קרני, גל תמיר, בית(:-כתיבה )לפי סדר אלף צפריר עדי ליפשיץ,אביב, טל רייכשטיין, יואב יינון, יובל לסטר, יוגב גרוס, ירדן שני רוקמן, נטע אלול, סתיו גילוץ, -זר ותם שמאי, ד"ר רם אלמוג, רן רייז.גדרון, רועי ציגלמן, ר יניות ואסטרטגיה, גלית כהן; סמנכ"ל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי; סמנכ"לית תכנון מד :צוות היגוי שלטון מקומי, גיא סמט; סמנכ"ל משאבי אנוש, אלעד עמיחי; סמנכ"לית תעשיות, שולי נזר; סמנכ"ל משאבי טבע, אלון זס"ק; יועצת משפטית, דלית דרור; ראש אגף מערכות מידע, יוסי איבגי; דורית זיס מנהלת מחוז צפון; בני אלבז, .רם הורוביץ, מנהל מחוז תל אביביומנהל מחוז יו"ש; של מסמך זה ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה בכתובת: גרסה אלקטרונית www.gov.il/he/departments/ministry of environmental protection circular@sviva.gov.il בנושא מסמך זה ניתן לפנות לכתובת המייל: לפניות |תוכן עניינים 2| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תוכן עניינים 5 .......................................................................................................................................................... מוצגים 8 ............................................................................................................................................... תמצית מנהלים 10........................................................................................................................... . הרקע לגיבוש האסטרטגיה1 12....................................................................................................... מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים . חזון,2 12 ........................................................................................................................................................... החזון א. 13 ....................................................................................................................................................... המטרות ב. 14 .................................................................................................................................. האסטרטגיים העקרונות ג. 16 ......................................................................................................................... האסטרטגיים העקרונות פירוט ד. 21.......................................................................................................... . תהליך גיבוש האסטרטגיה וההתייעצות3 21 .............................................................................................................................. האסטרטגיה גיבוש תהליך א. 24 ............................................................................................................... ההתייעצות מתהליך מרכזיות תובנות ב. 26 ................................................................................................... הקרוב לעשור דרכים מפת בניית – הלאה? ומה ג. 27..................................................................................... . תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה4 27 .......................................................................................................... מוצקה עירונית פסולת היקפי – קיים מצב א. 29 .............................................................................................................................................. 2030-ל תחזית ב. 30 .................................................................................... המוצקה העירונית הפסולת בזרמי הנוכחיים הטיפול אופני ג. 33 ...................................................................................................... עירוני-החוץ במקטע בפסולת הטיפול שיטות ד. 39 .............................................................................................................הטיפול אופן לפי הפסולת כמויות פילוח ה. 42 .................................................................................................................................... בפסולת הטיפול עלויות ו. 44...................................................................................................................................... לאומית-. סקירה בין5 44 ....................................................................................................... באירופה הפסולת בניהול גמותומ קיים מצב א. 49 ................................................................................................................................................... מדיניות כלי ב. 54 .........................................................................................................................................לתפסו ייצור מניעת ג. 55 ............................................................................................................................................... והשבה מחזור ד. 59.................................................................................................................. . מסגרת חקיקתית למשק הפסולת6 59 ............................................................................................................................................................ כללי א. 61 ........................................................................... האירופי באיחוד הפסולת בתחום המרכזיות הדירקטיבות סקירת ב. |תוכן עניינים 3| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 67 ......................................................................................................... בישראל הפסולת בחקיקת מרכזיים פערים ג. 68 ................................................................................................ לישראל בהשוואה האירופיות בדירקטיבות יעדים ד. 73 ................................................................................................................................................. פעולה כיווני ה. 77............................................................................................................................................ . כלכלת פסולת7 77 .................................................................................................................... הפסולת והיררכיית סביבה כלכלת א. 79 ....................................................................................................................... אקלים ושינוי הפסולת היררכיית ב. 81 .............................................................................................. חיצוניות ועלויות המוצקה העירונית הפסולת משק ג. 92 ................................................................................................................................................ הטמנה היטל ד. 94 ................................................................................................................................................. שריפה היטל ה. 95 .......................................................................................................................... פעמיים-חד פלסטיק כלי מיסוי ו. 97 .................................................................................................................. (SAVE AS YOU THROW) וחסוך' מחזר' ז. 103 ..................................................................................................................... . פעילות הקרן לשמירת הניקיון8 106 ................................................................................... . הנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלים אינפורמטיביים9 106 ........................................................................................................... רעיונית מסגרת התנהגות: שינויי הנעת א. 110 ................................................................................................................................................ פעולה כיווני ב. 114 ..................................... . כלי מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור וצמצום ההשבה וההטמנה10 114 ................................................................................. מזון ובזבוז אובדן מניעת באמצעות במקור פסולת הפחתת א. 117 ...........................................................................................................................................ירוק ציבורי רכש ב. 119 ....................................................................................................................................... מחזורה שוק קידום ג. 123 ............................................................................................................................... האורגנית בפסולת טיפול ד. 125 ......................................................................................................... פסולת שריפת באמצעות אנרגיה השבת ה. 125 ............................................................................................................................ מעורבת פסולת של הטמנה ו. 128 ............................................................................................................................................. חדשנות קידום ז. 131 ...................................................................................................................................... . התכנון הפיזי11 131 ........................................................................................................................... התכנונית לתפיסה הקדמה א. 132 ................................................................ ומחזור טיפול הטמנה, מאתרי להיגרם שעשויים סביבתיים קונפליקטים ב. 133 .................................................................................................................... בפסולת לטיפול התכנון עקרונות ג. 134 ........................................................................................... המדיניות ליישום התכנוניים והתהליכים האמצעים ד. 136 .................................................................................................................. . רישוי, בקרה, פיקוח ואכיפה12 136 ....................................................................................................................................................... חקיקה א. 136 ......................................................................................................................................................... רישוי ב. |תוכן עניינים 4| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 137 .............................................................................................................................................. ואכיפה פיקוח ג. 137 ..................................................................................................................................וידע מידע וניהול בקרה ד. 138 ............................................................................................................................................... פעולה יכיוונ ה. 139 ............................................................................................................. . המודל הכלכלי וניתוח החלופות13 139 ...................................................................................................................... במודל לבחינה החלופות תיאור א. 142 .......................................................................................... הנבחרת החלופה ובחירת החלופות והשוואת ניתוח ב. 152 ......................................................................... . סכמת טיפול מטרופוליני ואבני דרך בפיתוח משק הפסולת14 152 .......................................................................................................... עירוני-הפנים במקטע מטרופוליני טיפול א. 152 ............................................................................................................ עירוני-החוץ במקטע מטרופוליני טיפול ב. 154 .............................................................................................. בפסולת טיפול מתקני בפיתוח מרכזיות דרך אבני ג. 155 .................................................................................................. . מדידת ההצלחה, סיכום וצעדים להמשך15 155 ................................................................................................. תוצאה ומדדי מרכזיים יעדים ההצלחה, מדידת א. 158 ......................................................................................................................... אפשריים פעולה כיווני סיכום ב. 160 ............................................................................................................................................ להמשך צעדים ג. 162 ........................................................................................................................................ הגדרות -נספח א' 164 ........................................................................................................................... טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 164 ............................................................................................................................... במקור טיפול ולוגיותטכנ א. 166 .............................................................................................................................................. איסוף שיטות ב. 167 ............................................................................... קצה ומתקני עירוני-החוץ במקטע בפסולת לטיפו טכנולוגיות ג. 173 ...................................................................................................... (WTE – WASTE TO ENERGY) השבה מתקני ד. 176 ............................................................................................שותפים לגיבוש האסטרטגיה ולהיוועצות -נספח ג' 179 ........................................................................................................... תועלת -פירוט הערכת עלות -נספח ד' |שימת המוצגים ר 5| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מוצגים 13 ................................................................................... המעבר מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית – 1מוצג 14 .................................................................................................................. מטרות האסטרטגיה – 2מוצג 15 ............................................................................................... השפעת המעבר לכלכלה מעגלית – 3מוצג 17 ............................................ השנים בהתאם להיררכיית הפסולת התפתחות הטיפול בפסולת לאורך – 4מוצג 19 ............................................ עלות חיצונית נטו של פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת לפי סוג טיפול – 5מוצג 21 ............................................................................................................... שלבי התכנון והשיתוף – 6מוצג 28 ................... )נתוני למ"ס( 2019–2010ייצור פסולת עירונית בישראל מול ייצור פסולת לנפש בשנים – 7מוצג 29 .............................................. בישראל, על בסיס משקלי (MSWהרכב הפסולת העירונית המוצקה ) – 8מוצג 30 .......................................................... )אלפי טון( 2030-2020תחזית ייצור פסולת עירונית בישראל – 9מוצג 31 ......................................................................... המצב הקיים –סכמת הטיפול בפסולת העירונית - 10מוצג 33 .......................................................... כמות הפסולת )טון( העוברת דרך תחנות מעבר לפי מחוזות – 11מוצג 39 ........................................................... כמות הפסולת המועברת למחזור )ללא זרם אורגני רקבובי( – 12מוצג 40 ........................................................................... המטופלת פילוח הפסולת האורגנית הרקבובית – 13מוצג 40 ............................................................. 2019אתרי הטמנה וכמות פסולת )טון( שהוטמנה בשנת – 14מוצג 41 ...................................................... 2019אתרי הטמנה לפי מחוזות ושיעור מכלל ההטמנה בשנת – 15מוצג 41 ................................................................... (2018סיכום כמות הפסולת לפי אופן הטיפול )נתוני – 16 מוצג 43 .......................................................................................טון()₪/סיכום עלויות הטיפול בפסולת – 17מוצג 45 .......................................................................................... )ק"ג לנפש( EEA-פסולת במדינות ה – 18מוצג 45 ................................. 2018כמות פסולת מוניציפלית מיוצרת ליחידת תמ"ג לנפש, אירופה וישראל, – 19מוצג 47 .............................................................................. שיעורי מחזור של פסולת עירונית לפי מדינה – 20מוצג 48 ............................................. 2016שיעורי מחזור של פסולת אריזות בהשוואה ליעדים לפי מדינה, – 21מוצג 50 .................................... וכלי מדיניות במדינות האיחוד האירופי ובבריטניה MSWכלי מדיניות לניהול - 22מוצג 52 ...................................................... 2013)היטל + דמי שער( במדינות אירופה, €-עלויות הטמנה ב - 23מוצג 53 .......................................... הטמנה ודמי שער( ביחס לשיעור הטמנה היטלעלות הטמנה ממוצעת ) - 24מוצג 62 ............................................................................................................ מגמות בניהול הפסולת – 25מוצג 68 ....................................................................................................... יעדי מחזור פסולת עירונית – 26 מוצג 69 ................................................................................................................... יעדי מחזור אריזות – 27מוצג 70 ................................................................................................. יעדי מחזור ואיסוף מכלי משקה – 28מוצג 71 ........................................................................................ יעדי מחזור ואיסוף פסולת אלקטרונית – 29מוצג |שימת המוצגים ר 6| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה EPR ...................................................................................... 72זרמי פסולות נוספים תחת מנגנוני – 30מוצג 74 ............................................................................................ חלוקת התפקידים בטיפול בפסולת – 31מוצג 80 .......................................... כמות פליטת גזי חממה כתמונת ראי של היררכיית הפסולת )שקל/טון( – 32מוצג 81 .......................................... 2019סולת מטופלת, עלות חיצונית )נטו( של פליטת גזי חממה, לטון פ – 33מוצג 84 ..................................................................................... מרחק ממוצע מתחנות מעבר למטמנות – 34מוצג 85 .............................................................................. עלויות חיצוניות מטיפול בטון פסולת אורגנית – 35מוצג 86 ............................................................................... מרחק ממוצע מתחנות מעבר לאתר משואה – 36מוצג RDF .................................... 87-תרמי ובעלויות חיצוניות של מזהמי אוויר מקומיים לטון פסולת במתקן - 37מוצג 88 ................................................ עלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר וגזי חממה הנובע משריפת פסולת - 38מוצג 89 .............................................................. למפעלי נשר רמלה RDF-מרחק ממוצע מתחנות טיפול ב - 39מוצג 89 ............................................................................ עלויות חיצוניות ממתקן טיפול בעיכול אנאירובי - 40מוצג 92 ........................................... ממתקן טיפול בפסולתהפחתה מומלצת מערך הקרקע כתלות במרחק - 41מוצג 95 ..................................................................................... פעמיים בישראל-צריכת כלי פלסטיק חד - 42מוצג 104 ............................................................................................... חשבונות הקרן לשמירת הניקיון - 43מוצג 105 .................................................................................. 2020נתוני אוגוסט –סטטוס קרן הניקיון - 44מוצג 107 ................................................................................ פירמידת ההשפעה: הנעת שינוי התנהגות - 45מוצג 120 ............................................................................................... מפעלי מחזור לפי תחום פעילות - 46מוצג 129 ........................................................ 2025תחזית גידול היקף שוקי טכנולוגיות סביבה בעולם עד - 47מוצג 141 ................................................................................................... חלופות אסטרטגיית הפסולת - 48מוצג 143 ................................................................................ היקפי הפחתה במקור מבוסס כלי מדיניות - 49מוצג 144 ..................................... פילוח שיעורי הפסולת המועברת למתקני הטיפול )לאחר הפחתה במקור( - 50מוצג 145 ................................................................................... )₪(עלויות רכישת והטמעת כלי מדיניות - 51מוצג 146 ........................................................................................................ )₪(עלויות טיפול ישירות - 52מוצג 147 ....................................................................................................... כמות ועלות מתקני טיפול - 53מוצג 148 ......................................................................................................... )₪(עלויות חיצוניות נטו - 54מוצג 150 .......................................................................... (₪עלויות שנתיות כוללות, לפי חלופה )מיליוני - 55מוצג 151 ....................... 2030התפלגות הטיפול בפסולת לפי הגדרות האיחוד, בהתאם ליעדי הטמנה לשנת - 56מוצג 154 ........................................................ עירוני-עירוני והחוץ-יני במקטע הפניםסכמת טיפול מטרופול - 57מוצג 154 ..................................................................................... מתקני טיפול קיימים, בהקמה ונדרשים - 58מוצג 156 ....................................................................... יעדי מחזור עבור פסולת אריזות לפי זרמי חומרים - 59מוצג 158 .................................................................................................................סיכום כיווני פעולה - 60מוצג |שימת המוצגים ר 7| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 172 .......................................................................................................מתקן קומפוסטציה סגורה - 61מוצג 179 ............................................ הפחתה במקור כתוצאה מקומופוסטציה מקומית ברשויות ובמוסדות - 62מוצג 180 ...................................................כרגיל'(תרחיש בסיס )'עסקים -התפלגות בסיס לפי זרם וטיפול - 63מוצג 180 .......................................................................................................גידול יחסי לפי זרם פסולת - 64מוצג 181 . הגידול היחסי חושב באמצעות ההפרש בין ממוצעי האיחוד למצב כיום, כפול המשקלות לכל חלופה - 65מוצג 181 ................................................. התפלגות הפסולת היבשה המופרדת במקור לאחר הגידול היחסי - 66מוצג 182 .......................................................................... הנחות עבודה -כמות פסולת הנאספת למחזור - 67מוצג 185 ............................................................................. הנחות עבודה -עירוניות ישירות -עלויות פנים - 68מוצג 186 ................................................................................. עירוניות ישירות )ללא מע"מ(-עלויות פנים - 69מוצג 187 ..................................................................................................... עירוניות ישירות-עלויות חוץ - 70מוצג 190 ................................................................................................ (כמות מתקנים )הנחות עבודה - 71מוצג 192 ............................................................................................... עלויות מתקנים )הנחות עבודה( - 72מוצג 196 ......................................................................................... לפי חלופה MBTמאזני מסה מתקני - 73מוצג 197 ....................................................................... מאזני מסה מתקנים נוספים, קבוע לכל החלופות - 74מוצג 198 .......................................................... עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי -" 0תרחיש " - 75מוצג 199 ........................................................................................... ()"כתום מורחב והשבה" 1חלופה - 76מוצג 200 ................................................................... )"הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים"( 2חלופה - 77מוצג 201 ..................................................................... )"הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים"( 3חלופה - 78מוצג 202 ....................................................................................... מחירי פחים חומים לפסולת רקבובית - 79מוצג 202 ........................................................................................... פריסת פחים חומים במגזר העסקי - 80מוצג 202 .......................................................................... רכישה והצבת פחים חומים בבתי אב ובעסקים - 81מוצג 203 ........................................................................................ פריסת פחים חומים במרחב הציבורי - 82מוצג 203 ............................................................................ עלות פריסת הפחים החומים במרחב הציבורי - 83מוצג 204 ............................................................................................ עלות פריסת קומפוסטרים ביתיים - 84מוצג 204 .................................................................. עלויות חינוך והסברה )כולל אלמנטים של בזבוז מזון( - 85מוצג 204 ...................................................................................................... עלות מנגנון אכיפה ובקרה - 86מוצג 205 ................................................................................................ עלויות מנגנון הפעלה והטמעה - 87מוצג 206 ............................................................. הנחות עבודה להרכב פסולת בכניסה למתקנים תרמיים - 88מוצג 207 ..................................................................................... הרכב הפסולת בכניסה לאתרי הטמנה - 89מוצג 208 ............................................................ )מבוסס ספר ירוק ומקדמי פליטה( 2030עלויות חיצוניות - 90מוצג |תמצית מנהלים 8| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תמצית מנהלים תשתיות המסגרת החוקית ו, מהפסולת מוטמנת 80%-כ .בישראל נתון במשבר עמוקמשק הפסולת סולת לנפש רק גדלה מדי והפ OECD-מדינות ה לעומתנמוכים ִמְחזּור אחוזי ההטיפול בפסולת חסרות, רקע מציאות זאת, השרה להגנת הסביבה החליטה להוביל רפורמה מקיפה במשק הפסולת שנה. על והנחתה את מנכ"ל המשרד להכין תוכנית אסטרטגית תוך הצבת יעד של הפחתת הטמנת הפסולת ל עבודה זו בחנה את כלל ההיבטים הנוגעים למשק הפסולת הישראלי, תוך סקירה . 2030עד שנת 20% במטרה לגבש אסטרטגיה כוללת ות המיטביות בעולם ותהליך התייעצות ציבורי רחבמקיפה של הפרקטיק אסטרטגיה זו תתרום גם למאמץ המשקי לחזרה לצמיחה לאחר .העירונית המוצקה למשק הפסולת משבר הקורונה, תוך יצירת תעשיית מחזור ומקומות עבודה. לכלכלה מכלכלה לינארית 2050כלכלת מדינת ישראל עד שנת האסטרטגיה הוא הפיכת העומד בבסיס החזון להפוך את הפסולת למשאב ,ייצור הפסולת לנפש את תיפחלה במטרהזאת מעגלית השואפת לאפס פסולות. ההשפעות הסביבתיות השליליות של שרשרת הטיפול בפסולת.ולהפחית את עשה בהתאם להיררכיית יניהול משק הפסולת י. 1 אסטרטגיים:לעשרה עקרונות יעשה בהתאם ייישום האסטרטגיה אסטרטגיה בחקיקת מסגרת למשק הטווח במשק הפסולת באמצעות עיגון הבטחת ודאות ארוכת. 2 .הטיפול בפסולת .לטובת צדק סביבתי וחלוקתי במשק הפסולתוהפנמת החצנות סביבתיות תמריצים כלכלייםהטמעת . 3 .הפסולת לאפשר מחזורם המרבי באופן המיטבי, תוך אימוץ הדרגתי של איסורי כדימחזור, ינשל זרמי פסולת באיסוף נפרד . 4 רקטיקות הנהוגות באיחוד מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפ. 5 .לפסולת לא מטופלתהטמנה ייצורה על בסיס אזורי למקום עשה סמוךיהטיפול בפסולת י. 6 .ההתאמות הנדרשות לישראלעריכת וך , תהאירופי יפור . ש9 .ום תחרותיות וחדשנות במשק הפסולתקיד. 8 .קיפות ושיתוף פעולה בקבלת החלטותש. 7 .ככל שניתן הובלת . 10 .יכולות אסדרת משק הפסולת, כולל רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה על השחקנים השונים הפועלים בו .במגזר הציבורי ההשוק על ידי מתן דוגמ . בדיקה זו טיפול בפסולתההחיצוניות של הישירות ות את העלויות , הכוללתועלת של החלופות-בחינת עלותנערכה ומביאה להפחתה המרבית בייצור הפסולת היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית 3חלופה הראתה כי ולשיעורי המחזור הגבוהים ביותר מבין שלוש החלופות. עירוני. במקטע -והחוץ עירוני-למקטע הפנים כללית סכמת טיפול מטרופוליניה הנבחרת נבנתה על בסיס החלופ : פח חום לפסולת אורגנית מופרדת במקור; פח כתום למגוון ניםהבנייבפתח איסוף פחיעירוני יהיו שלושה -הפנים יוצבו פחי מחזור על כך נוסף ית.)ולא רק לאריזות כפי שקיים היום( ופח ירוק לפסולת שיור יבשים חומרים מתמחזרים .ברמת המבנן או השכונהייעודיים נוספים הפסולת מיון תעבור במתקנים אלו . MBT)למתקן טיפול מכני ביולוגי ) הפסולת האורגנית תועבר עירוני-במקטע החוץ לייצור ביוגז ואחריו לתהליך קומפוסטציה לייצור קומפוסט אנאירוביעיכול ו כי קומפוסטציהתעבור למערמשלים נוסף ו ת: למשק הפסול נבחנו שלוש חלופותכחלק מההליך האסטרטגי פיתוח תשתיות של מיון מכני והשבה לאנרגיה, ללא הפרדה במקור של הזרם האורגני. :1חלופה הפרדה במקור של הזרם האורגני )פח חום(. :2חלופה הפרדה במקור של הזרם האורגני וקביעת תמריצים להפחתה והפרדה במקור. :3חלופה |תמצית מנהלים 9| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בהם ו למתקני מיון נקייםהפסולת היבשה מהפח הכתום ומפחי המחזור השכונתיים תועבר .או לגינון לחקלאות . חומרים נחותים שלא ניתן למחזר יחולצו בארץ ובחו"ל ויועברו למחזור ם שוניםהחומרים המתמחזרים יופרדו לזרמי ה במתקני יועבר לפס מיון ייעודי שיוריתהפח הירוק עם הפסולת ה או להטמנה.במידת האפשר ו להשבה ויעבר MBT .הפסולת או להטמנה פסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבהו ,בשלב זה יחולצו חומרים מתמחזרים . לצורך תהליך ייצוב ביולוגי לריו ואח עיכול אנאירוביו ני קומפוסטציההאורגנית שתיוותר לאחר המיון תועבר למתק שארית החומר האורגני המיוצב שלא נמצא לה שימוש תועבר להטמנה. רק .שימושים שונים שאינם בחקלאות (:Key Success Factorsגורמי מפתח להצלחה ) חמישה יש לממש להוציא לפועל חלופה זוכדי של לפסולת המסגרת דירקטיבת עקרונות בסיס על, הפסולת למשקמסגרת חקיקת מסגרת פסולת: חקיקת .1 ע את העקרונות, וקביש לזה בכלל הפסולת. במשקודאות ותבטיח פעולתו את תסדיר אשר, האירופי האיחוד וליצור מערך פול בפסולתיהאחריות והסמכות של כל הגורמים המעורבים בשרשרת הט ם,יעדיהההגדרות, .רישוי ורישום של עוסקים בפסולת הניסיון בעולם ובישראל מלמד שתמריצים כלכליים תורמים באופן משמעותי :כלכליים בתמריצים שימוש .2 יש לקבוע תמריצים כלכליים לשחקנים השונים במשק על כן, להפחתה ולהפרדה במקור של הפסולת. "לכך הם מנגנוני "מחזר וחסוךבולטת הפסולת שיעודדו אותם לפעול בהתאם להיררכיית הפסולת. דוגמא (Save as You Throw ).המאפשרים חסכון משקי לרשויות ולתושבים אשר מפחיתים וממחזרים פסולת מןעלפיכך, שחקן מפתח ביישום אסטרטגיה זו. הן הרשויות המקומיות שותפות עם הרשויות המוניציפליות: .3 . הםולערב אותן בבתהליכי קבלת ההחלטות יש להבטיח שקיפות ונגישות הינה אסטרטגית וחיונית להצלחה. .ויתמוך בה הקמת תשתית הטיפול החסרהאת השלטון המרכזי יקדם הצרכים לכלבתהליך מתן הפתרונות לניהול משק הפסולת יש לוודא שניתן מענה :לקצה מקצה פתרונות מתן .4 החל משלב את מכלול השיקולים ומתייחסת לכלל שרשרת הטיפול בפסולת. הרואה מערכתית ראייה תוך ר המוצרים, דרך שיווקם וצריכתם וכלה באופן הטיפול בהם לטובת מחזורם, השבתם או סילוקם.ווייצ עיצוב הרפורמה במשק הפסולת תלויה רבות בשיתוף פעולה מצד הציבור. הצלחת שינויי התנהגות בציבור: הנעת .5 על כן יש חשיבות מכרעת לחינוך הציבור לקיימות, הסברה מתמשכת ומקיפה ויישום כלים מעולם הכלכלה ושינוי דפוסי צריכה. הפרדה במקור ,לרתום את הציבור למהלכי הפחתה כדיההתנהגותית ה של מפת דרכים לעשור יבהליך גיבוש ובני תוכניתהסביבה יחד עם שותפיו ל המשרד להגנתיחל חודשים הקרוביםב כנית עבודה וה זו לכדי תהפורטת את העקרונות האסטרטגיים וכיווני הפעולה שזוהו במסגרת אסטרטגי ,הקרוב דלעמו כדיהמשאבים הנדרשים לפעולה, המקורות להם ואבני הדרך המרכזיות לביצוע בה זוהים שמאופרטיבית בחזון, במטרות וביעדים שהוצבו. יישום המלצות אלו יאפשר להשיג את יעדי המדיניות הבאים: מהפסולת העירונית המוצקה. 20%-לא תוטמן יותר מ – 2030עד לשנת .1 .ו למחזורועברימהפסולת 54% – 2030שנת לעד .2 מפסולת האריזות תמוחזר. 70% – 2030עד לשנת .3 הפסולת האורגנית תופרד במקור ולא תוטמן פסולת לא מטופלת. – 2030שנת לעד .4 .2050-הפחתה ב 92%בפליטות גזי החממה ממשק הפסולת, 47%הפחתה של – 2030 שנתלעד .5 |הרקע לגיבוש האסטרטגיה 10| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה רקע לגיבוש האסטרטגיהה. 1 מהפסולת מוטמנת, נתון שלא השתנה באופן 80%-במדינת ישראל כקיימא. -משק הפסולת בישראל אינו משק בר מדינות באיחוד האירופי הפחיתו באופן משמעותי את זאת בזמן שמספר השנים האחרונות. 20-משמעותי לפחות ב אחוזי ההטמנה בתקופה של עשור. על בסיס מציאות זו, שאינה בהלימה עם הסטנדרטים הבינלאומיים במדינות עד שנת 20%, הכריזה על יעד הטמנה של 2020מתקדמות, השרה להגנת הסביבה, סמוך לכניסתה לתפקיד במאי של פסולת כרוכה במכלול של הטמנה שרד להוביל תכנית אסטרטגית להשגת יעד זה.והנחתה את מנכ"ל המ 2030 ויר ובהן פליטת גזי חממה, פליטת מזהמי או ,השפעות סביבתיות שליליות הנמשכות לעיתים מאות שנים לעתיד לקרקע אורגניות )כולל מתכות כבדות(-מקומיים, חדירת תשטיפים בעלי תכולה גבוהה של תרכובות אורגניות וא ולמקורות מים ופגיעה בשטחים הפתוחים. נכון לשנת %46גידול משמעותי באחוזי המחזור )בממוצע –בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי כמות הפסולת , לכך . נוסףOECD-מדינות ה לעומתנמוכים וצמצום הפסולת לנפש, בישראל אחוזי המחזור 1(7201 שור האחרון ויחד עם גידול האוכלוסייה הגבוה יחסית ממילא, כמות הפסולת הכוללת גדלה גדלה בע בישראללנפש בהיקפים משמעותיים. תהליכים אסטרטגיים שנועדו להוביל להעלאת שיעורי המחזור מספרהמשרד להגנת הסביבה קיים 90-מאז שנות ה . האסטרטגיה 2018–2017 ובשנים 2011–2010 תהליכים מסוג זה בשניםנעשו והפחתת ההטמנה. בעשור האחרון 2018–2017 והאסטרטגיה מהשניםהאורגנית התמקדה בהפרדה במקור של הפסולת 2011–2010 מהשנים התמקדה בהשבת אנרגיה מפסולת על ידי שריפה שלה. על בסיס ההכרה כי ריבוי תהליכים אסטרטגיים יכול לפגוע 1 Eurostat, 4 March 2019. Record recycling rates and use of recycled materials in the EU, |הרקע לגיבוש האסטרטגיה 11| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כמו גם להציב ,על המידע והתובנות מתהליכים אסטרטגיים אלובוודאות בענף הפסולת, אסטרטגיה זו מנסה לבנות עד כמה שניתן את הפסולת להפחית כדיזאת .טווח וכוללת במרכז את תפיסת הכלכלה המעגלית בראייה ארוכת , על כך נוסףלהביא למקסימום את השימוש היעיל במשאבי טבע. ושליליות הנלוות לה וההשפעות הסביבתיות ה רשויות בכלל זה, ובגיבוש האסטרטגיה השונים ענייןהבעלי לשיתוףהיה דגש מיוחד הנוכחיגי אסטרטתהליך הב מקומיות, משרדי ממשלה, יחידות סביבתיות, סקטור פרטי, ארגוני החברה האזרחית והאקדמיה. תהליכים אסטרטגיים נוספים שהובלו על ידי המשרד כמהמשלימה המפורטת במסמך זהאסטרטגיית הפסולת 2(2012–2011בראשם התוכנית האסטרטגית לצמיחה ירוקה ) .ומסונכרנת עימם להגנת הסביבה בשנים האחרונות מדגישה גם . בהתאם לכך אסטרטגיה זו 3(2020–2019) 2050והתוכנית האסטרטגית למעבר לכלכלה דלת פחמן 4קיימא.-יצירת כלכלה משגשגת ובתהיא את הצורך ב והליך האסטרטגי התהליךכמו גם תיאור ,העקרונות של האסטרטגיהכוללים את החזון, המטרות ו 3–1 פרקים כוללים את תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 5–4 פרקים ההיוועצות שנעשה במסגרתו. עקרונות וכיווני עוסקים ב 8–6 . פרקיםהאירופיובפרט במדינות האיחוד OECD-בישראל, תיאור המצב במדינות ה 10–9 פרקיםפעולה אסטרטגיים מומלצים בתחומי החקיקה והרגולציה, כלכלת הפסולת ופעילות קרן הניקיון. –לקידום הטמעת היררכיית הפסולת ו בציבור התנהגות שינויי להנעתעוסקים בעקרונות וכיווני פעולה אסטרטגיים לקידום משק פסולת המלצות מציגים 12–11 טמנה. פרקיםהפחתת פסולת במקור, הפרדת פסולת, מחזור, השבה וה 14–13 פרקיםניהול המידע והידע. וכן י; הרישוי, הפיקוח והאכיפהזקיימא וכלכלה מעגלית בתחומי התכנון הפי-בר לניהול משק הפסולת העירונית המוצקה ואת סכמת שנעשתה בחינת החלופות את ,מציגים את המודל הכלכלי מסכם את העבודה ומציין את הצעדים להמשך. 15הטיפול המטרופולני המומלצת על בסיס החלופה הנבחרת. פרק על ידי הפחתת ההשפעות ,שפר את איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, היום ובעתידייישום אסטרטגיה זו על משאבי הקרקע הטיפול בפסולת, יצירת סביבת חיים בריאה ונקייה יותר ותוך שמירה הסביבתיות השליליות של מקומות עבודה. צירתהכלכלה הישראלית וי וחומרי גלם. זאת תוך חיזוק םוהתייעלות בשימוש במשאביהמוגבלים .2012, הכלכלה ומשרד הסביבה להגנת המשרד, לסביבה כלכלה בין מחברים: ירוקה לצמיחה הלאומית תכניתה 2 3 2050-www.gov.il/he/departments/topics/israel המחקר מהעת האחרונה שנעשה באיחוד האירופי מצא כי הטמעת עקרונות הכלכלה המעגלית בכלכלה האירופאית יכול 4 משרות חדשות: 700,000-כמו גם לתוספת של כ 2030תמ"ג עד לשנת ב 0.5%להוביל לגידול של Cambridge Econometrics, Trinomics, and ICF (2018), Impacts of circular economy policies on the labour market. |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 12| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ועקרונות יעדיםחזון, מטרות, . 2 אסטרטגיים החזון. א , לכלכלה ומזהמתבצריכת משאבים בזבזנית ,מכלכלה לינארית 2050להפוך את כלכלת מדינת ישראל עד שנת ת הטיפול בפסולת, ילהבטיח כי המשק הישראלי יפעל בהתאם לעקרונות היררכי ת.השואפת לאפס פסולמעגלית והשבה של חומרים ככל הניתן ולפי סדר זה. כלכלה מחזורזר, תוך הפחתת הפסולת הנוצרת לנפש, שימוש חו ל"תג מחיר" מלא בה ההשפעות של תהליכי הטיפול בפסולות זוכותש. כלכלה בה שהטמנה היא האופציה האחרונה הופכת שבה הפסולת שסביבתי עקיף, ולאורך כל שרשרת הערך שלהם. כלכלה -מחיר כלכלי ישיר ומחיר כלכלי – לשיפור באיכות החיים של ולהביא לשיפור באיכות הסביבה, להפחתת פליטות גזי החממה כדיזאת ממטרד למשאב. קידום התחרותיות של התעשייה הישראלית, כתעשייה חדשנית ובעלת פריון בד בבד עם ,תושבי מדינת ישראל משאבים גבוה. |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 13| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כלכלה מעגליתהמעבר מכלכלה לינארית ל – 1 מוצג מטרותה. ב שלוש מטרות נשענות על 2050ואסטרטגיית המעבר לכלכלה מעגלית לשנת 2030אסטרטגיית הפסולת לשנת מרכזיות: מניעת ייצור פסולת במקור והפחתת ייצור הפסולת לנפש. .1 .בפסולת השימושמיצוי פוטנציאל התייעלות השימוש במשאבים והפיכת הפסולת למשאב, תוך .2 הפחתת ההשפעות הסביבתיות השליליות של שרשרת הטיפול בפסולת. .3 |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 14| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מטרות האסטרטגיה – 2 מוצג האסטרטגייםהעקרונות . ג יוגשמו באמצעות כלי לעיל מטרות הבהתאם לניתוח הפערים ולבחינת החלופות שבוצעה במסגרת עבודה זו, הבאים:רונות האסטרטגיים העקמדיניות רגולטוריים, כלכליים, אינפורמטיביים וביצועיים שיעמדו בקנה אחד עם עשה בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת, תוך דגש על הפחתת פסולת, שימוש חוזר יניהול משק הפסולת י .1 .עד כמה שאפשר ההשבה וההטמנהשל וצמצום , לפי סדר זה,מחזורו טווח במשק הפסולת באמצעות עיגון אסטרטגיה זו בחקיקת מסגרת למשק הפסולת, הבטחת ודאות ארוכת .2 תוך הקפדה על צמצום נטל רגולטורי עודף. .תמריצים כלכליים והפנמת החצנות סביבתיות במשק הפסולת לטובת צדק סביבתי וחלוקתיהטמעת .3 ם המרבי באופן מחזורלאפשר כדי, נוספים הניתנים למחזוראיסוף נפרד של הפסולת האורגנית וזרמי פסולת .4 המיטבי, תוך אימוץ הדרגתי של איסורי הטמנה לזרמי פסולת שונים. בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות באיחוד האירופי, ברגולציה, מדיניות משק הפסולת .5 ההתאמות הנדרשות לישראל. עריכתביעדים, בהגדרות ובסטנדרטים, תוך עשה סמוך למקום ייצורה על בסיס אזורי ככל שניתן.יהטיפול בפסולת י .6 ,ובעלי עניין נוספים בשוק הפסולתשקיפות ושיתוף פעולה בקבלת החלטות עם הרשויות המקומיות, הציבור .7 .וטיפול בה פסולתהלצורך יצירת ידע, יכולות ותשתית מיטבית לאיסוף קידום תחרותיות וחדשנות במשק הפסולת. .8 ,שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת, כולל רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה על השחקנים השונים הפועלים בו .9 קרה תוצאתית על יישום האסטרטגיה.תוך יצירת תשתיות מידע מתקדמות לב במגזר הציבורי. ההובלת השוק על ידי מתן דוגמ .10 |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 15| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה השפעת המעבר לכלכלה מעגלית – 3מוצג קיימא ומעבר לכלכלה מעגלית-הרציונל הכלכלי לניהול משק פסולת בר תוצר לוואי משמעותי של הפעילות הכלכלית והחברתית האנושית, בפרט במודל הכלכלה הלינארית היאפסולת המתאפיין בייצור וצריכה מוגברים ומתמרץ לחתירה להשאת רווחים ,והשוק החופשי. המבנה הכלכלי הנוכחי לקוי בה. הבמינימום עלויות, מזין ביתר שאת את יצירת הפסולת ואת הטיפול יכות הסביבה היא אינטרס של החברה בכללותה, אך מאחר שהטבע אינו מוגדר כקניין פרטי של שמירה על א איש, לרוב האדם הפרטי אינו נדרש לשאת בעלויות הנזק הסביבתי הנלווה אל מעשיו בפועל. לכן עלויות אלה אינן כך, נזקים אלה מוגדרים מקבלות ביטוי במערכת השיקולים האישית שלו, ואף אינן מגולמות במחירי השוק. בשל כ'השפעות חיצוניות'. מדובר בכשל שוק הגורם לפגיעה בחברה ובסביבה ומונע מעסקים ומצרכנים את המידע המלא הדרוש לצורך קבלת החלטות מיטבית. קיימא מחייב התערבות ממשלתית ממוקדת ועם הכלים המתאימים כדי לתקן כשלי שוק. זאת -ניהול פסולת בר טיח שהערך שאנו מפיקים מהמשאבים המשמשים אותנו אינו עולה על העלות של השימוש בהם. אחד כדי להב האמצעים הבולטים בהקשר זה הוא שימוש בכלים מבוססי שוק כמו מיסים סביבתיים, דוגמת ההיטל על הטמנת יות של השפעות פסולת, המביאים להפנמת השפעות חיצוניות על ידי עסקים וצרכנים. יתר על כן, חישוב עלו כגון ,היקף הנזק של מפגעים סביבתיים וכן להערכה והשוואה של חלופות מדיניות ומדןחיצוניות יכול לסייע בא שיטות טיפול בפסולת. מלבד הפנמת עלויות אלה, ההתערבות הממשלתית אף תקדם את ההתייחסות אל פסולת על פני הניצול המתמשך של משאבי טבע עדיפה וזהתייחסות כמשאב משמעותי להפקת תועלת כלכלית. ה נדבך משמעותי במעבר של ישראל יההולכים ונהיים נדירים ובשל כך גם יקרים. יישום של אמצעים אלה יה מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית. חשוב לציין כי החשיבות של כלכלת הסביבה בניהול הפסולת באה לידי ביטוי גם בקידום הסוגיה בסדר היום י. כך, התרגום של מושגים מתחומי הסביבה והפסולת למונחים כלכליים מאפשר בחינה של הסוגיות הכלל הסביבתיות במסגרת מערכת השיקולים הכוללת וכחלק אינטגרלי מהמדיניות הכלכלית בישראל במובן הרחב. ת ה"ניתוק" בהתאם לעקרונות הצמיחה הירוקה, המעבר מכלכלה מעגלית לכלכלה לינארית יכול לאפשר גם א (decoupling שקיים היום בין הצמיחה הכלכלית לפגיעה בסביבה. המעבר מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית ) .יכול לא רק לצמצם את הפגיעה בסביבה אלא לייצר מנוע צמיחה כלכלי למשק הישראלי |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 16| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה האסטרטגייםפירוט העקרונות . ד אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בניהול משק ניהול משק הפסולת בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת: .1 , הוא העיקרון של היררכיית הטיפול את תהליך גיבוש אסטרטגיה זוהנחה , אשרקיימא-פסולת בר מבטיחה התייחסות לפסולת כמשאב ונותנת עדיפות למניעת פסולת במקור ומשם הההיררכיבפסולת. כיום האמצעי העיקרי לסילוק שהיא ,ההטמנה , השבה ולבסוף הטמנה.מחזורבסדר יורד לשימוש חוזר, פסולת בישראל, היא הפתרון הנחות ביותר לפסולת ובמיוחד לפסולת אורגנית, על רקע השפעותיה כן, יש לקבוע באופן הדרגתי איסור הסביבתיות השליליות המתמשכות על פני מאות שנים לעתיד. על וההשבה ולצמצם המחזור יח מיצוי של פוטנציאל להבט כדיהטמנה על זרמי פסולת שלא טופלו כנדרש, את היקף ההטמנה ואת השפעותיה השליליות. להתייחס לפסולת עלינו 5,שחלקם הולכים ונעשים נדירים ,בו יש לחץ גובר על משאבי טבעשבעידן על עקרונות הכלכלה המעגלית. הפחתת הפסולת במקור תהמבוסס ,קיימא-ה של ניהול חומרים בריבראי קרון מנחה. עלינו לנצל את ההזדמנויות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות שהכלכלה ילהיות עבת חיי בו קיים לחץ עצום על ששהובילה אותנו לעידן ,על פני הכלכלה הלינארית המסורתית ,המעגלית מציעה ובשלטון חסר תקדים. המשרד להגנת הסביבה יחד עם שותפיו בממשלה םאקליומשבר המשאבים יחד עם, על כך נוסף .פסולת במקורוכלי מדיניות להפחתת הכניות ו, יפעלו לפתח ולעדכן תהמקומי פסולת במקור, שימוש למניעתוטכנולוגיות יקודמו פתרונות, יוזמות , הסקטור הפרטי והחברה האזרחית חוזר והתייעלות השימוש במשאבים. מהשלבים בהיררכיית הפסולת יכול לתת לנו משתנה במקרים רבים היקף פליטת גזי חממה בכל אחד מייצג )פרוקסי( לגבי ההשפעות הסביבתיות של הפסולת. ככלל, ככל שאנו נמצאים גבוה יותר בהיררכיית . מכאן ההלימה בין הצורך של הכלכלה יותר טביעת הרגל של פליטת גזי החממה קטנה ,הפסולת ן הצורך לעבור לכלכלה המתבססת על עקרונות הכלכלה הישראלית לעבור למשק דל בפליטות פחמן לבי המעגלית. 5 Critical Minerals Today and in 2030: An Analysis .. (2015)Dietz, S., Godunova, M. & Nielsen TB Coulomb, R., for OECD Countries. OECD Environment Working Papers, No. 91 . |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 17| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בהתאם להיררכיית הפסולת התפתחות הטיפול בפסולת לאורך השנים – 4 מוצג אסטרטגיה זו באמצעות עיגוןיצירת הוודאות ארוכת הטווח תיעשה ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת: .2 פסולת, באופן אשר יאותת לשוק מהן המגמות, המטרות והיעדים ארוכי הטווח. לאורך בחקיקת מסגרת ל חסרה וללא רציונל "טלאי-על-טלאי"שנים משק הפסולת סבל מחוסר ודאות כרוני אשר נבע מחקיקת שגם הם בתורם לא עוגנו בחקיקה. חוק מסגרת ,אפשר ביצוע שינויי מדיניות תכופיםמצב זה .אחוד את עיקרי המדיניות והאסדרה של משק הפסולת ולהבטיח תגג אחקורת פשר לאחד תחת לפסולת יא . זאת תוך הקפדה על צמצום נטל האסטרטגייםמשק הפסולת על בסיס העקרונות ודאות ארוכת טווח ל 6.לרגולציה חכמה 4398רגולטורי עודף בהתאם לעקרונות החלטת ממשלה החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על :סביבתיותתמריצים כלכליים והפנמת החצנות הטמעת .3 . זאת על ידי קביעת הגדרות ברורות בחקיקה לטובת שמירה על צדק סביבתי וחלוקתי יצרני הפסולת לאחריות לטיפול ולמימון הטיפול בפסולת על יצרני הפסולות. בין השאר באמצעות קביעת הסדרי "אחריות ירת משק פסולת סגור אשר מופרד חשבונאית ותקציבית מהכנסות ; יצורחבים יצרן מורחבת" מתקדמים המעבירים את העלות של הטיפול ,(Save as You Throw) 'מחזר וחסוך'והוצאות אחרות; אימוץ מנגנוני של הפנמה מלאהוכן בפסולת ליצרן הפסולת ויוצרים תמריץ כלכלי להפחתת הפסולת ולהפרדתה במקור עלבאמצעות היטלים סביבתיים העלויות החיצוניות הסביבתיות ובראשן אלו של פליטת גזי חממה, שריפת פסולת והטמנתה. בישראל יש לקדם המחזורלאפשר מיצוי של פוטנציאל כדי :המחזורהפרדה במקור להגברת פוטנציאל .4 (. יש 'הזרם הרטוב'גנית )הפרדה במקור של חומרים מתמחזרים ובראש ובראשונה של הפסולת האור להטמיע בהדרגה חובת הפרדה במקור של הפסולת אורגנית, תוך קביעת איסור שימוש בחקלאות של פסולת אורגנית שלא הופרדה במקור. זאת, משום הקושי האינהרנטי להמיר פסולת אורגנית לא מופרדת שים. בהתאם לכך, פסולת לקומפוסט איכותי העומד בסטנדרטים סביבתיים ובריאותיים נדרבמקור של הפסולת האורגנית המחזורלקדם את כדי. ִמְחזּוראורגנית שלא הופרדה במקור לא תיחשב כבת תשתית איסוף נפרד שלה ומתקני עיכול אנאירובי להקים והפחתת ההשפעות הסביבתיות שלה, יש .23.12.2018של הממשלה מיום 4398החלטה מספר 6 |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 18| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ים שונים ויש לקדם לזרמ מחזורבישראל חסרות הגדרות וקומפוסטציה בהיקף מתאים לקליטה שלה. הגדרות כאלו בחקיקת המסגרת. , פלסטיק, מתכת, נייר, זכוכית ופסולת אלקטרונית כגון ,של זרמי חומרים מחזור נוסף לכך, יש לקדם באמצעות איסוף נפרד שלהם. זאת על בסיס סכמות איסוף המותאמות לצרכים של הרשויות המקומיות, וף פסולת האריזות )הפח הכתום( לאיסוף כולל של פלסטיק, כולל אפשרות להרחבת השימוש במערך איס מתכת ונייר; הרחבת תשתית נקודות איסוף שכונתיות ועוד. המדינות 27השנים האחרונות פיתח האיחוד האירופי, על 30-ב מדיניות האיחוד האירופי כמצפן: .5 ה מעגלית ודלת פחמן.קיימא של משק הפסולת ומעבר לכלכל-החברות בו, מדיניות מתקדמת לניהול בר על מנת שלא "להמציא את הגלגל" וללמוד מהניסיון הטוב והרע של מדינות האיחוד, מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות במדינות ייחוס מובילות באיחוד האירופי, ת לישראל.ברגולציה, ביעדים, בהגדרות ובסטנדרטים, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשו להפחית את עלויות הטיפול בפסולת ולמנוע את כדי טיפול בפסולת סמוך למקום ייצורה על בסיס אזורי: .6 אזורית ותחרותית, יש לפתח מחזור ההשפעות השליליות של שינוע פסולת ולטובת פיתוח כלכלת המאגד ,אזורי בפסולתכן יש לתת עדיפות לטיפול פתרונות טיפול בפסולת על בסיס אזורי ומקומי. על עשה קרוב עד כמה שניתן למקום היווצרותה בד בבד ירשויות מקומיות. כך הטיפול בפסולת י יחדיו כמה עם השגת יתרון לגודל בתשתיות הטיפול. במערך הטיפול בפסולת וובעלי עניין במשק הפסולת האמון של הציבור בישראל שקיפות ושיתוף: .7 באמון הציבור מחדש יש להבטיח שקיפות ונגישות של המידע על אופן לזכותכדי בישראל אינו גבוה. ניהול משק הפסולת בישראל ולערב ולשתף את הציבור ובעלי העניין השונים בתהליכי קבלת החלטות. , מונופולים ובעלויות צולבות במשק הפסולת לצמצם כדייש לפעול :קידום שוק פסולת תחרותי וחדשני .8 תעשייה חדשנית ויעילה יש לקדםבפסולות ובכך תורמים ליוקר המחייה. המייקרים את הטיפול ת בפרט.ונות מקומיים לטיפול בפסולליצירת מגוון פתר רמחזווקידום תעשיית ,במשאבים בכלל : הקמה ושיפור מתמשך של מערך רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה על שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת .9 אמצעים מתקדמים למתן שירות יעיל אפשרבו. בהקשר זה יש לשלב ככל ההשחקנים השונים הפועלים הגביר לבעת הליך הרישוי כמו גם אמצעים מתקדמים )טכנולוגיים ואחרים( לפיקוח ואכיפה. יש למקד ו . יש לפעולבמיוחד כלפי מי שמפר את החוק באופן שיטתי ועקבי ,את פעולות האכיפה לצורכי הרתעה ה של פסולות בשטחים הפתוחים. יש להמשיך ולייצר את תשתית המידע הנדרשת למניעת השלכה ושריפ המשך פיתוח ,לניהול מיטבי של משק פסולת מתקדם ולצורך בקרת העמידה ביעדים שהוצבו. לעניין זה אסטרטגי זה ושימוש במערכות חישה עקרוןמעותי ביישום נדבך מש היאש ,מערכת מידע פסולת )ממ"פ( .ואכיפה מרחוק לצורכי פיקוח המגזר הציבורי בישראל הוא יצרן פסולת משמעותי וצריך להיות הגורם שמוביל :ההובלה על ידי מתן דוגמ .10 את הדרך הארוכה במעלה היררכיית הפסולת ואל עבר משק המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית. למנוע פסולת שיסייע לרשויות השונות ,בלה זו יכולה להיעשות למשל על ידי קידום רכש ציבורי ירוקהו .משתמש בהםשל מוצרים שונים שהוא מחזורשימוש חוזר ועשות במקור כמו גם ל |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 19| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה טיפול סוג לפי בפסולת מטיפול חממה גזי פליטת של נטו חיצונית עלות – 5מוצג מדיניות פסולת ושינויי אקלים: מסך 7.3%-כ שיעורהבמטמנות היא משמעותית ופליטת גזי החממה הישירה מפסולת פריקה ביולוגית להפחית את פליטות גזי במאמץ נדבך מרכזי היאקיימא -מדיניות פסולת בת .פליטות גזי החממה בישראל החממה של מדינת ישראל התורמים לשינויי האקלים. בהלימה מלאה עם האסטרטגיה הלאומית למעבר צפויה הפחתה של כ 2030אותה המשרד להגנת הסביבה מוביל, עד לשנת שגם לכלכלה דלה בפחמן, .2050עד לשנת 92%-בסקטור זה, והפחתה של כ 2015שנת לעומתבפליטות גזי החממה 47% עיקר פליטות גזי החממה נובעות היום ממתאן הנפלט ממטמנות מפסולת פריקה ביולוגית. ההשפעה של ות הכלכלה המעגלית על הפחתת גזי חממה יכולה להיות משמעותית מדיניות פסולת המבוססת על עקרונ הרבה מעבר לפליטות ישירות אלו. פעולות למניעת פסולת במקור יכולות להפחית פליטת גזי חממה הנלוות לייצור של מוצרים ושירותים. למשל מניעת בזבוז מזון יכולה לחסוך פליטות גזי חממה הנלוות לגידול חקלאי, ייתי, הפצה וצריכה של מזון, כולל השלכתו. מדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי המשרד להגנת ייצור תעש , עולה כי העלות החיצונית של פליטת גזי חממה לאורך שרשרת אובדן BDO-הסביבה, עמותת לקט ישראל ו מצמצמים את פליטות גזי מחזורשימוש חוזר ו .(2019מיליון שקלים )לשנת 700-המזון מוערכת בכ החממה והשפעות סביבתיות שליליות נוספות הנלוות לתהליכי הכרייה של חומרי גלם והשלכתם בסוף גם לעשות שימוש בפסולת פריקה ביולוגית לצורך ייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות תהליכי אפשרחייהם. עיכול אנאירובי ובכך להפחית מעט את הביקוש לאנרגיה ממקורות פוסיליים מתכלים. זיהום כגון ,יקולים רבים שיש לבחון בבואנו להבין את ההשפעה של מדיניות פסולת כזו או אחרתישנם ש במקרים רבים פליטות גזי חממה הן משתנה מייצג )פרוקסי( טוב אולם קרקע, מים ופליטות מזהמי אוויר, ר להשפעות הסביבתיות של זרם הפסולת המדובר. באופן כללי ככל שהפסולת מטופלת גבוה יות .בהיררכיית הפסולת כך תקטן טביעת הרגל הפחמנית שלה |חזון, מטרות, יעדים ועקרונות אסטרטגיים 20| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הבאים: ינקטו הצעדיםי 2050במסגרת התוכנית האסטרטגית למעבר לכלכלה דלת פחמן פסולת אורגנית פריקה כגון הטיפול בזרמי פסולת התורמים משמעותית לפליטת גזי חממה מיקוד ביולוגית ופלסטיק. ולא תוטמן פסולת אורגנית לא מטופלת. ,פסולת אורגנית תופרד במקור . בכך המתאן הנפלט מהפסולת בפסולת האורגנית ייעשה בעיקרו במתקני עיכול אנאירוביים לטיפו פליטת גזי החממה מסקטור זה, ייתפס וישמש כמקור לייצור אנרגיה להמקור העיקרי שהוא ,האורגנית מתחדשת. תפחת דרמטית )בהיקף של אףובכך כל המטמנות יעברו איטום ותפיסה של גזי חממה נפלטים ( פליטת גזי החממה ממטמנות קיימות.50%פחות ל |תהליך גיבוש האסטרטגיה וההתייעצות 21| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תהליך גיבוש האסטרטגיה . 3 תייעצותוהה גיבוש .ת גם בימים שבשגרהומאתגר תמורכבהיא משימה רחב מגזרי -ביןהובלת תהליך אסטרטגי בנושא על , נוסףאתגרים חדשיםהציבה וירוס הקורונה, השפעת כלכלי, בעקבות ותקופת משבר בריאותי באסטרטגיה ה לשלב בזמן וסייע במאמצים להובלת שינוי הזדמנויות משבר זה גם יצר ,מנגד ממילא בתהליך זה. מורכבות הקיימת .לצורך סבבי התייעצות קצר את כלל בעלי העניין והמומחים בתחום גיבוש האסטרטגיה תהליך. א תהליך תכנון לצד תהליך שיתוף בחמישה שלבים מרכזיים: –בו זמנית התהליך התקדם בשני מאמצים מרכזיים שלבי התכנון והשיתוף – 6 מוצג |תהליך גיבוש האסטרטגיה וההתייעצות 22| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שלב ראשון בראשות מנכ"ל המשרד: צוות משרדילצורך גיבוש האסטרטגיה הקים המשרד להגנת הסביבה סמנכ"ל ;סמנכ"לית תעשיות ;סמנכ"ל משאבי אנוש ;סמנכ"ל שלטון מקומי ;סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה מנהל מחוז תל ; מנהל מחוז יו"ש ;מנהלת מחוז צפון ;מערכות מידע ראש אגף ;יועצת המשפטיתה ;משאבי טבע מיפוי ;קביעת העקרונות בהתנעת המהלך הצוות נפגש לאורך התהליך כולו בצירי ההחלטה המרכזיים:. אביב סיום גיבוש האסטרטגיה. עם החלופות הצגת לאומית;-ןוהסקירה הביהפערים לאחר ניתוח המצב הקיים ראש אגף מדיניות מנכ"ל המשרד אשר כלל את בהובלת צוות מקצועימשימת גיבוש האסטרטגיה הוטלה על והממונה מחזורראש אגף פסולת מוצקה, ראש תחום ראש תחום כלכלה, ואסטרטגיה, ראש תחום מדיניות רגולציה, על תחום הפסולת בלשכה המשפטית. בליווי מקצועי של ,פארטו. חברת 1של שלוש חברות ייעוץ: ןירותיהלצורך ליווי ביצוע העבודה שכר המשרד את ש סקירה בהמצב הקיים בתחום הפסולת, בסקירת שסייעה בעבודה המקצועית ובפרט פרופ' דורון לביא ואבי נוביק, השסייע ,יואב ינון. חברתו של היועץ ההנדסי 2בבסיס האסטרטגיה. פיתוח המודל הכלכלי שעמדוב תלאומי-ןבי שסייעה למשרד בניהול תהליך ההיוועצות תובנות. חברת 3עירוני. -הבנת טכנולוגיות הטיפול במקטע החוץב )כמפורט להלן(. שלב שני שיתוף מיפוי וראיונות לצורך ביצוע הליך ההיוועצות זוהו תחילה בעלי העניין המרכזיים: משרדי הממשלה; השלטון סביבתיות; המגזר הפרטי; ארגוני החברה האזרחית; המקומי )ובכלל זה האשכולות(; יחידות קיימנו ה בעתהאקדמיה ומומחים. מיפינו את כלל בעלי העניין לצורך פנייה רחבה לקבלת מידע. ב פגישות עומק להצגת התהליך האסטרטגי וחשיבה על הסוגיות המרכזיות לבחינה. תכנון גיבוש תמונת קייםהמצב ה כלל החומרים והעבודות המצויות בידי המשרד להגנת על עברנו לעומקבשלב ראשון על חומרים נוספים הקיימים בישראל ביחס לשוק הפסולת ושילבנו נוהסביבה, לאחר מכן עבר את הנלמד בראיונות האישיים לניתוח של תמונת המצב הקיים בישראל. |תהליך גיבוש האסטרטגיה וההתייעצות 23| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שלישישלב שיתוף קול קורא יצאנו בפנייה רחבה בהובלת מנכ"ל המשרד לקבלת רעיונות וניירות עמדה. פנינו ישירות לרשימת בעלי העניין שגיבשנו ויצרנו קמפיין ייעודי ברשתות החברתיות. "במסגרת גיבוש אסטרטגיית פסולת לישראל, המשרד להגנת הסביבה מבקש לקבל המלצות לפתרונות וצעדי ." 20%-יניות במטרה לצמצם את כמות הפסולת המגיעה להטמנה למד כלל התגובות רוכזו בצורה פתוחה ומשתפת באתר ההתייעצות של המשרד בכתובת https://yoursay.sviva.gov.il/2030 תובנות מרכזיות. נחשפו לתהליך כמהועובדו לכדי ניירות עמדה מפורטים 115משתתפים וקיבלנו 700-מ יותרי משתתפים, נכנסו לאתר אלפ ורעיונות. תכנון משווה מחקר והאיחוד האירופי. מיקדנו את OECDביצענו סקירה רוחבית של חקיקה ורגולציה במדינות היקפי סוגיות מסוימות דוגמת מבנה מוסדי וכלכלי, הפחתה במקור וצמצום בהמחקר המשווה . ושיטות הטיפול בה פסולת, הטיפול בפסולת הביתית ומתקני הטיפול בפסולת שלב רביעי שיתוף קבוצות בעלי עניין בשלב זה נכנסנו לבחינת הסוגיות המרכזיות עם קבוצות בעלי העניין המרכזיות. בתקופה של : שלטון מקומי ומרכז המועצות האזוריות, אלו מפגשי וידאו עם קבוצות קיימנו כמהשבועיים בסך הכול, מנכ"לי אשכולות אזוריים, יחידות סביבתיות, מגזר פרטי ואקדמיה. 15-פורום ה בהן הצגנו את העקרונות והקשבנו שבעלי עניין בפגישות 200-מ יותרעם בשלב זה נפגשנו לאתגרים ולהזדמנויות. לבחון את היכולות מקרוב. כדיח סיורי שטל יצאנוגם הגענו לשטח וה בעת ב תכנון ניתוח עלות תועלת ד בבד ניתחנוהפערים בין המצב הקיים בישראל למדינות אירופה. ב ניתחנו אתבשלב זה נו את ובח ,, השבה והטמנהמחזורתועלת משקי )כולל עלויות חיצוניות( לעמידה ביעדי -עלות הישימות בעמידה ביעדים אלו. שלב חמישי חשיבה משותפת בתוך המשרד ובין המשרדים. נפגשנו עם כלל ראשי האגפים המובילים את קיוםזה חזרנו לבשלב עדכנו את , ובה בעת עם רכזי הפסולת במחוזות ועם המשרדים המרכזיים: פנים, אוצר, חקלאות וכלכלה ,התחומים לאפשר לבחון לעומק את החלופות השונות. כדיהמודל הכלכלי עם כלל השותפים שלנו בגיבוש מפת הדרכים תוך שמירה על שקיפות מרבית בהליך קבלת ההחלטות.נמשיך לעבוד |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 24| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תובנות מרכזיות מתהליך ההתייעצות. ב התהליך המשתף סייע לנו לחזק את העקרונות להלן ציטוטים המייצגים תובנות מרכזיות מתהליך ההתייעצות. חדד אותם. בעיקר חשנו הסכמה רחבה בקרב כל השותפים כי נדרש שינוי משמעותי ולהעומדים בבסיס האסטרטגיה כלכלה מעגלית.ולחתור אל עבר לצמצם את ההטמנה כדיבמשק הפסולת עשה בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת.יניהול משק הפסולת י. א 37%"אחוזי גידול ייצור הפסולת בישראל לנפש הולכים וגדלים ביחס הפוך לכל מה שקורה באירופה. אנחנו .)דנה גבאי, יועצת סביבה(יותר בייצור פסולת אל מול מדיניות אירופה" )עמיעד לפידות, ראש תחום "כאשר אנחנו מדברים על הפרדה במקור אנו מדברים אוטומטית על הפחתה" .כז קיימות, אדם טבע ודין(פסולת ור הבטחת ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת באמצעות עיגון אסטרטגיה זו בחקיקת מסגרת . ב למשק הפסולת, תוך הקפדה על צמצום נטל רגולטורי עודף. "העיקר שיהיה מודל יציב לאורך זמן עם ודאות. כי מבחינת הציבור, הרשויות המקומיות, המכרזים יל מדיניות כזו או אחרת זה שינויים מתמידים וחוסר האמון שנוצר שהפח החום והתקשרויות מה שמכש .(15-)מאיה קרבטרי, מנהלת תחום סביבה וקיימות, פורום ה נעלם" בקרב "אחד העקרונות העיקריים הוא ודאות ארוכת הטווח. חוסר יציבות ושינוי המדיניות יוצר ייאוש .יות הכימיה, התאחדות התעשיינים()ניר קנטור, מנהל איגוד תעש התעשיינים" לטובת צדק סביבתי במשק הפסולתוהפנמת החצנות סביבתיות כלכלייםתמריצים הטמעת . ג , תוך החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת.וחלוקתי או כל מנגנון אחר שמחבר בצורה ישירה בין האזרח save as you throw"חייבת להיות התייחסות לנושא של חייבת להפוך מכותרת לצעדים מעשיים וזה לדעתי –מקור בובין הפסולת שהוא מייצר; מניעה והפחתה .ת הסביבה(ויועצת איכ )ד"ר אפרת אלימלך,האתגר הכי גדול כאן" )עינב בזז, מנהלת "יש ליצור מנגנון תשלום לפי כמות העטיפות ולגרום ליצרנים להמעיט בכל העטיפות" .מחלקת איכות הסביבה והפסולת מועצה מקומית קצרין( של המחזורד גדול. אנחנו רואים את אחוזי ויכול לעשות שינוי מא Save as You Throwמנגנון "אני חושב כי ההבדל הוא שעבור זה מקבלים כסף ועבור זה לא .ליטר 1.5-הקטנים לעומת בקבוקי ההפחיות והבקבוקים .)יניב רונן, מנהל היחידה הסביבתית, עיריית גבעתיים(מקבלים כסף" לרתום כדי יהיה יותר יעיל זה ייתכן ש .קדוןיקרון של חוק הפיעה"נדרש מודל אשר יתגמל את האזרח על בסיס .(Save It)עומר מוסינזון אילן, ראות" את הציבור למלא אחר ההו אגרת פסולת גם ממגורים... אין היום שום של "אחד המנועים החשובים להפחתת פסולת הוא קידום )מיכאלה פולנסקי, מרכזת פרויקטים סביבתיים, אורבניקס מוטיבציה להפחתת כמויות פסולת לתושב" .בע"מ( |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 25| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ם מחזורלאפשר כדינוספים, ִמְחזּור-ינפסולת באיסוף נפרד של הפסולת האורגנית וזרמי . ד המרבי באופן המיטבי, תוך אימוץ הדרגתי של איסורי הטמנה לזרמי פסולת שונים. )תמי קצבורג נבנצל, סגנית מנהלת אגף קיימות וחדשנות, "ברור לכולנו שהפרדה במקור היא הפתרון" .עיריית כפר סבא( קור חיונית להפחתת כמויות ההטמנה וגם קריטית להצלחת "הלקח המרכזי שלמדתי הוא שההפרדה במ .)יאיר צדיק, מייסד חץ אקולוגיה(תפקודם של מתקני הקצה" מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות באיחוד . ה ההתאמות הנדרשות עריכתהאירופי, ברגולציה, ביעדים, בהגדרות ובסטנדרטים, תוך לישראל. "מומלץ לאמץ את המדיניות האירופית לניהול פסולת, ובמיוחד את היררכיית הפסולת כקו מנחה מוביל )ניצן לוי, יו"ר עמותת איגוד מנהלי היחידות והאיגודים לאיכות לקבלת החלטות בתחום ניהול פסולת" .הסביבה( חבל –כות סביבה אילת )אסף אדמון, מנהל יחידה אזורית לאי"צריך להעתיק את אירופה עם התאמות" .אילות( עשה סמוך למקום ייצורה על בסיס אזורי ככל שניתן.יהטיפול בפסולת י. ו )מאיה "נדרשת תמיכה כלכלית ועזרה ליצרנים מקומיים המייצרים פתרונות אקולוגיים המפחיתים פסולת" .יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול( כלכלה מעגלית" בהם האשכול כולל את מלוא שרשרת יש לנתח ולקדם מכרזים ל" –"ניהול חומרים אזורי לרבות הבטחת רכש אזורי ואישורים רגולטוריים להקמה מואצת של –החומרים. זאת ִמְחזּורהערך של .)בן יבניאלי, מייסד יבניאלי יזמות ירוקה(מתקנים ושיתוף פעולה בקבלת החלטות עם הרשויות המקומיות, הציבור ובעלי עניין שקיפות. ז וטיפול פסולתהלצורך יצירת ידע, יכולות ותשתית מיטבית לאיסוף ,נוספים בשוק הפסולת .בה "קביעת כללים ברורים לניהול ורישום נתוני הפסולת בתוך הרשויות אשר יאפשר פיקוח, ניהול ויכולת .יות המפרץ()מורן בורשטיין, מנכ"לית אשכול רשוהשוואה בעתיד, תקצוב וליווי הרשויות בהטמעת הכללים" "דבר ראשון המשרד חייב לגרום לייצר ולאכוף חובת דיווח של הרשויות וכל גוף שמייצר פסולת לגבי כמויות )ערן ספיר, מנכ"ל ורדיס איכות הסביבה הפסולת שהוא מייצר ובדבר האתרים שאליהם הפסולת מועברת" .בע"מ( ורך התהליך. באותה מידה צריך לשתף את "כל שלב בתהליך צריך להיות במחקר מדעי ומחקר והערכה לא המכללה האקדמית ע"ש סמי – )פרופ' עדי וולפסון, מומחה סביבההרשויות המקומיות והציבור במידע" .שמעון( |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 26| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה קידום תחרותיות וחדשנות במשק הפסולת.. ח "יש טכנולוגיות קיימות בשלבי פיתוח גם לקומפוסט וגם לפסולת מעורבת ויש להקפיד שתהיה כלכלה )מירב אנקורי, ראש תחום מעגלית כך שיהיו גם קונים לחומרים הממוחזרים. יש לשים דגש גם לתחרותיות" .פיתוח עסקי וקלינטק, התאחדות התעשיינים( שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת, כולל רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה על השחקנים . ט לבקרה תוצאתית על יישום תוך יצירת תשתיות מידע מתקדמות ,השונים הפועלים בו האסטרטגיה. "אימוץ דירקטיבות וטכנולוגיות מיטביות עדכניות בכל שטחי מדינת ישראל תוך בניית יכולות אסדרה, פיקוח .)פרופ' אופירה איילון, מוסד שמואל נאמן(ואכיפה בכל רמות הממשל" אם נעשה אכיפה ברשות אחת כל מה שנאכוף ברשות אחת יזלוג –"נושא האכיפה הוא לחלוטין נושא אזורי .)אורי פינטו, מנכ"ל אשכול נגב מערבי(לשנייה" "במקום שבו לא חל חוק יהיה קשה עד בלתי אפשרי לייצר אכיפה והדבר הזה מבחינתנו הוא בלתי חדיר" .)יוני דנינו, עוזר ראש המועצה מטה בנימין( ,אלקטרונית, פסולת פלסטיק מחקלאות, אריזות –"מעטפת חוקית לאחריות כוללת לזרמי הפסולת השונים המטילה אחריות מורחבת על החברות המייצרות. החוק יקצה, ,ותקנות הפרדה וטיפול חובה בפסולת מזון בין סוגי בין השאר, תקציבים למפקחים שיוודאו הפרדה נאותה של אשפה ויתנו קנסות למי שמערבב .עמותת צלול(ב)לימור גורליק, רכזת תחום זיהום פלסטיק ופסולת הפסולת והפחים" במגזר הציבורי. ההובלת השוק על ידי מתן דוגמ. י להירתם באופן אקטיבי לרכישה ועידוד עסקי של מוצרים עליה .יותר מרק מימוןלתת "המדינה חייבת במיוחד ,לאומים, אשר יאפשרו לחברות-תוך הקפדה על סטנדרטים ותקנים בין .עשויים מחומר ממוחזרה .)גדעון דרורי, מייסד אקוטק מחזור בע"מ(לחו"ל" ייצואיכולת ותובעל ותלהיות רווחי ,ישראליות יש לסייע בפתרונות מול משרדים הממשלתיים שיש להם עניין בהקמת –"פתיחת חסמים במסגרת ממשלה טה וטיפול בפסולת. יש לקיים ועדות עבודה יחד עם משרדים ממשלתיים בעלי עניין בהקמת תשתיות לקלי .אשכול נגב מזרחי(ב)קורל לוי, מנהלת היחידה לאיכות הסביבה תשתיות" לעשור הקרובבניית מפת דרכים –ומה הלאה? . ג ה של מפת דרכים יבהליך גיבוש ובני ,תוכניתיחד עם שותפיו ל ,המשרד להגנת הסביבהיחל חודשים הקרובים ב שזוהו במסגרת אסטרטגיה זו רונות האסטרטגיים עקהמטרות, היעדים והאת מפת הדרכים תפרט לעשור הקרוב. כדיהמשאבים הנדרשים לפעולה ואבני הדרך המרכזיות לביצוע הגדרת , לרבותכנית עבודה אופרטיביתולכדי ת לעמוד בחזון, במטרות וביעדים שהוצבו. |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 27| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תיאור המצב הקיים במשק . 4 הפסולת העירונית המוצקה היקפי פסולת עירונית מוצקה –מצב קיים . א כמות כוללת נתוני הלמ"ס, אדם ממוצע . לפי MSW)מיליון טון של פסולת עירונית מוצקה ) 5.8-יוצרו בישראל כ 2019בשנת מהמשקל הממוצע %30-משקל הגבוה בכ 7,ק"ג בכל שנה( 642ק"ג פסולת בממוצע בכל יום ) 1.76בישראל מייצר מהפסולת מיוצרת במחוז המרכז %43-כ 8,ק"ג לאדם. לפי נתוני הלמ"ס 1.4במדינות האיחוד האירופי, העומד על במחוז 11%בירושלים, 11%במחוז הדרום, 15%במחוז הצפון, 16%, )שרון, פתח תקווה, רמלה, רחובות, תל אביב( באזור יהודה ושומרון. 4% -חיפה ו הפסולת הנזקפת לרשויות המקומיות כוללת ש מאחר, בישראל יותר מעט נמוכה לנפש העירונית הפסולת כמות כי להניח סביר 7 העירונית הפסולת של הנפחי המשקל כי יצוין. בנפרד נספרת האירופי באיחוד אשר, תעשייתית בפסולת וטיפול איסוף גם לעיתים . מתבסס על בחינת הנושא מול הלמ"ס, בשיחה שהתקיימה בתאריך יחסית וההגב האורגני מההרכב מושפע בישראל המוצקה 9.11.2020. .22.12 לוח, 2020שנתון סטטיסטי לישראל 8 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 28| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי 9,בממוצע בשנה %2.6-כהוא קצב גידול הפסולת בישראל בעשר השנים האחרונות בתקופה זו הגידול לעומת זאת 10.לת(מגידול בייצור הפסו %0.66-נובע מקצב גידול האוכלוסייה ו %1.94צריכה ) 11.בממוצע לשנה %1.6בתוצר לנפש עמד על 2019–2010 ייצור פסולת עירונית בישראל מול ייצור פסולת לנפש בשנים – 7 מוצג )נתוני למ"ס( פילוח לפי זרמי חומרים זרמים. מוערך כי חלקה העיקרי של כמההרשויות המקומיות בהפסולת העירונית בישראל נאספת, ברובה, על ידי 1.2 – 20%מיליון טון(, כאשר היתר ) 4.5 – 80%הפסולת העירונית המוצקה בישראל מיוצר על ידי הסקטור הביתי ) בו שמוסדי, -במגזר המסחרינעשה מוסדי. עיקר החלוקה והאיסוף לזרמים -מיליון טון( מיוצר על ידי הסקטור המסחרי בו מיוצרת שזרמים מהסקטור הביתי, בהפרדה ללהפריד במקור את הפסולת. לעומת זאת, שיעור האיסוף קל יותר . 12עיקר הפסולת, הוא נמוך ערך המשרד להגנת הסביבה, באמצעות חברת "שחף תכנון סביבתי", את סקר הרכב הפסולת הארצי. 2013בשנת (, נייר 34%רונית מורכבת ברובה )על בסיס משקלי( משאריות מזון )רשויות, הפסולת העי 27-בנערך על פי הסקר ש פסולת גינה. יצוין כן (. שאר מרכיבי הפסולת הם חיתולים, טקסטיל, מתכות וזכוכית, ו18%( ופלסטיק )24%וקרטון ) האצירה במתקני ובעיקרו על בסיס משאיות הדחס )חלק מהרטיבות עברה למרכיבים היבשים(, נעשהכי פילוח זה (.43% -עלה שיעור גבוה יותר של פסולת אורגנית )כ .האחרון בעשור"ג ק 1.7 סביב נעה לנפש הפסולת כמות כי אם, השנים בין משתנה 9 "ס.למ נתוני 10 .2019–2010 לשנים העולמי הבנק נתוני פי על 11 .הסביבה להגנת המשרד עבור צנובר חברת", 2030"מדיניות פסולת 12 1.66 1.71 1.69 1.69 1.66 1.67 1.70 1.72 1.76 1.76 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 4,000,000 5,000,000 6,000,000 7,000,000 1.60 1.62 1.64 1.66 1.68 1.70 1.72 1.74 1.76 1.78 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 כמות פסולת כמות פסולת לנפש |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 29| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ( בישראל, על בסיס משקליMSWהרכב הפסולת העירונית המוצקה ) – 8 מוצג מוסדית-פסולת מסחרית ולעיתים יחד עם הפסולת הביתית מוסדית נאספת לעיתים באופן נפרד על ידי בית העסק או הרשות -פסולת מסחרית היא בעלת מאפיינים אם .)תלוי בעיקר במיקום העסק בתוך הרשות ובהסכמי הארנונה של הרשות מול העסקים( (. הסקטורים העיקריים הנכללים MSWדומים לפסולת הביתית היא נכללת תחת ההגדרה 'פסולת עירונית מוצקה' ) מזון, תעשייה, מטבחים מוסדיים של חברות גדולות/משרדי במסגרת מגזר זה הם: מפעלים לייצור/מיון סקטורים -ממשלה/מוסדות חינוך/צבא וביטחון/בתי חולים, בתי מלון, מסעדות, מכולות ורשתות שיווק, לצד תתי קטנים יחסית. 20%מיליון טון פסולת מוצקה ) 1.2-מוסדי בישראל מייצר בשנה כ-כפי שצוין לעיל, מוערך כי המגזר המסחרי מהפסולת המיוצרת בישראל(. מכיוון שהרכב פסולת זו דומה עד זהה להרכב הפח הביתי, הרי שהטיפול בה נעשה באותן תחנות מעבר ואתרי קצה, ומתוקף כך יש להתייחס לפסולת זו כאל פסולת מעורבת בתכנון ארצי. 2030-תחזית ל. ב מייצר אדם שפעולות משמעותיות לצמצום כמות הפסולת ובהערכה שכמות הפסולת הממוצעת ייעשובו לא שבמצב גידול 1.7%) 2.36% היותהגידול השנתי של הפסולת צפוי ל שיעורשנים האחרונות, מגמה בבישראל תישאר דומה ל ר האחרון(. על סמך גידול בכמות הפסולת לנפש על פי נתוני הלמ"ס לעשו 0.66%באוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס + קרוב 2030מיליון טון לשנה ובשנת 6.6 היהת 2025נתונים אלה, מוערך כי כמות הפסולת העירונית בישראל בשנת בשנה.מוצקה מיליון טון פסולת עירונית 7.5-ל |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 30| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה טון(אלפי ) 2030-2020תחזית ייצור פסולת עירונית בישראל – 9 מוצג אופני הטיפול הנוכחיים בזרמי הפסולת העירונית המוצקה. ג מקובל לחלק את שרשרת הטיפול בפסולת לשני מקטעים: המקטע באחריות הרשות המקומית והוא כולל את שלב האצירה )שלב איסוף הפסולת –עירוני -מקטע פנים .1 והאיסוף עד לתחנת המעבר/מיון או מתקני הקצה.במתקני אצירה לסוגיהם: עגלות, מכלים, דחסניות ומכולות( מקטע זה כולל את השינוע של הפסולת מתחנות המעבר ו/או המיון אל מתקני הקצה –עירוני -מקטע חוץ .2 , מחזורלמעשה בשלב זה מבוצע הטיפול בפסולת על כל מרכיביו )מיון, גריסה, שטיפה, .לטיפול בפסולת 5,927 6,067 6,210 6,357 6,507 6,661 6,818 6,978 7,143 7,312 7,484 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 31| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הם סמוכים יחסית אם והטמנה(. יצוין כי חלק מהרשויות מפנות את הפסולת ישירות למתקני הקצה ) שבהה לרשות(. המצב הקיים –סכמת הטיפול בפסולת העירונית - 10מוצג עירוני-המקטע הפנים שני שלבים עיקריים: כולל עירוני -המקטע הפנים תים גם דחיסתה בסמוך למקום הייצור יאחסון הפסולת בכלי קיבול ולע –השלב הראשון הוא שלב האצירה .1 של הפסולת. הרשות היא שקובעת על פי מערך ניהול הפסולת שלה את פריסת כלי האצירה, תצורתם שימושי הקרקע השונים, במרחב המוניציפלי של הרשות )על פי זרמי הפסולת, ל פיוהתנאים להצבתם ע שיטות הפינוי, תנאי השטח, הרכב הפסולת וכמותה( ואת תדירות פינוי הפסולת. בין היתר, הרשות מתאימה אקונומי( -, אופי הישוב )טופוגרפיה, צפיפות, סוציומחזוראת מערך הפינוי להסדרי התקשרות עם תאגידי ה רוב שימושים, מסחר, תעשייה, מוסדי(.ירכי שימושי הקרקע השונים )עוצו איסוף הפסולת על ידי עובדי הרשות או עובדי חברה קבלנית חיצונית –השלב השני הוא שלב האיסוף והשינוע .2 באמצעות משאיות ייעודיות ושינועה אל מחוץ לרשות לאחת האפשרויות הבאות: העברתה לתחנת מעבר, או שינועה ישירות להטמנה. מחזורתקן מיון פסולת, העברה לאתר העברתה למ של הפסולת במקטע הפנים הפרדה במקור אמבחינה סביבתית, לרוב הפתרון המועדף לטיפול בפסולת עירונית הו עירוני לזרמי משנה, שכן הפרדה זו מייצרת חומרים שהם לרוב איכותיים יותר ומאפשרים פעילות במעלה היררכיית סקים בתחום הטיפול בפסולת בישראל )קבלנים, תחנות מעבר ממיינות, תאגידים ויפול בפסולת. בקרב חלק מהעהט . (מתקן מיון לפסולת מעורבת) Dirty MRFויועצים( רווחת הדעה שההפרדה היעילה והישימה יותר היא במתקני הפרדה נעשתהבהם שושלים בעבר, לעניין ההפרדה במקור של החומר האורגני, דעה זו נובעת גם מניסיונות כ שנעשיתוהפסולת לא נאספה בנפרד ולא הוקמו המתקנים המיועדים לקלוט פסולת מופרדת במקור. ההפרדה במקור למספר רב של ועד סמוך לבתי התושבים, –שני פחים החל מ ,למרכיבי פסולת בתצורות שונותהיא בפועל בישראל, במרכזי הפרדת פסולת. –פחים |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 32| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פסולת מעורבת, אשר מוערך על פי דיווחים שנתיים של הרשויות וכן דיווחים ואזרם הפסולת המרכזי ה בישראל מיליון טון בשנה(. זרמי האיסוף 4.2מכלל הפסולת העירונית המוצקה ) 74%-מתחנות המעבר והמטמנות ב נאספים בנפרד מתוכם אלף טון 800-כומיליון טון, 1.3-וטיפול בחומר אורגני נאמדים ב ִמְחזּורהמועברים לתהליכי בסקטור זה ניתן לאסוף כמויות שמוסדי, מאחר -בסקטור המסחרי המקורמההפרדה במקור חלק נכבד .)במקור( גדולות של פסולת בהרכב אחיד ובעלויות נמוכות יותר. עירוני-המקטע החוץ מהרשות, דרך המעבר במתקן יציאההחלק בשרשרת הטיפול בפסולת מרגע כולל את העירוני -המקטע החוץ , השבה( או לאתר הטמנת פסולת. במקטע זה ִמְחזּורהמיון/תחנת המעבר עד להגעתה למתקן הטיפול בפסולת ) אפשרויות טיפול: כמה הטמנה ישירה מיליון טון פסולת לא ממוינת. ההטמנה מתבצעת בעיקר בצפון ובדרום הארץ, בשל 3-בישראל מוטמנת בשנה ככיום, רשויות אשר אין בקרבתן מתקן מיון נגיש. אלו מוזילים באופן ניכר את עלות בהרשויות באזור למטמנות, וכן קרבת .רבה היאבישראל להטמנה ישירות עירוני, וכתוצאה מכך כמות הפסולת המועברת -הטיפול במקטע החוץ תחנות מעבר ומתקני מיון קולטות תחנות המעברתחנות מעבר. בחלקן קיימים מתקני מיון )תחנות מעבר ממיינות(. פועלות עשרותבישראל פסולת מהרשויות במטרה להעביר אותה בצורה יעילה למתקני הקצה ובכך להוזיל את עלויות ההובלה לטווחים זילות את ההובלה מו גיסא ארוכים. זאת, על ידי העברת הפסולת ממשאיות האיסוף, למשאיות בנפח גדול יותר, שמחד , חוסכות את זמן הנסיעה של משאיות האיסוף, גיסא קילומטרים(, ומאידך 50-למרחקים גדולים )בדרך כלל מעבר ל שזמן העבודה שלהן יקר והן מתפנות לסבב איסוף נוסף. אלף טון פסולת בכל שנה, 900-מתקני מיון ממוכנים גדולים )חירייה וגרין נט( הקולטים כ שניבישראל ,על כך נוסף אלף טון בשנה. 780-תחנות מעבר בעלות מיון חלקי בלבד )לוד, ראשל"צ, עפולה( הקולטות כיום כ שלוש לעוסף נ לציון(, ומתוך כך שני מתקנים מבין מתקני המיון, שניים כוללים קו מיון לפסולת מופרדת במקור )בעפולה ובראשון אלה הם היחידים המטפלים בפסולת אריזות, המצויה באחריות תאגיד תמיר. עולה מידה של מהתרשיםמראה את כמות הפסולת העוברת דרך תחנות אלה בפילוח לפי מחוזות. להלן ש התרשים מעבר במחוזות אלה. התאמה בין ריכוז גאוגרפי של האוכלוסייה לבין כמות הפסולת העוברת בתחנות |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 33| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כמות הפסולת )טון( העוברת דרך תחנות מעבר לפי מחוזות – 11 מוצג והיתר נאספת ומועברת לתחנות מעבר לא ן עוברת דרך תחנות מעבר ממיינותמהפסולת הנדרשת במיו 35%-כ למטמנות. מטמנות אפעה וגני הדס קולטות בעיקר פסולת מתחנות מעבר מרוחקות. יתר המטמנות ומשם ממיינות קולטות בעיקר פסולת מהאזור הגאוגרפי הסמוך להן. עירוני-שיטות הטיפול בפסולת במקטע החוץ. ד ן היתרונות בפסולת העירונית המוצקה ניתן לטפל בדרכים שונות )במתקני הקצה(, אשר יפורטו בפרק זה, תוך ציו 13.והחסרונות של כל שיטה תחנות מעבר ממיינות לפסולת מעורבת ( היא מתקן ייעודי המקבל, מפריד ומוציא חומרים מזרם Materials Recovery Facility) MRFתחנת מעבר ממיינת או וגים מתחלקות לשני ס MRF-תחנות ה הפסולת ומנתב אותם חזרה לתעשייה לטובת שימושים כלכליים נוספים. ( עבור הפסולת המופרדת במקור, ומתקן לטובת מיון מעורב/רטוב Clean MRFעיקריים: מתקן לטובת מיון יבש ) (MWPF/Dirty MRF)14 .עבור הפסולת העירונית שלא הופרדה במקור כלי בין השאר חומר אורגני, מתכות, קרטון, מ ,מרכיבי פסולת כמהמתקנים אלו כוללים מיון מכני, אופטי ומגנטי ל חומרים מתמחזרים, כמו גם 12%-ל 8%משקה ופלסטיק. מוערך כי תחנות המיון הממוכנות מסוגלות לחלץ בין את הרכיבים האורגניים מהפסולת המעורבת.באופן חלקי להפריד בחירייה, ושניים נוספים הכוללים גם קו מיון RDFמתקני מיון פסולת בישראל: גרין נט בירושלים,ישנם ארבעה כיום מתוכננת 2023נקי: ורידיס בעפולה וקו ההפרדה החדש בראשון לציון )המשרתים את פסולת האריזות(. עד סוף שנת '.בעל טכנולוגיות הטיפול ראו נספח להרחבה 13 14 waste processing facility.-Mixed צפון 708,350 17% חיפה 362,700 9% מרכז 1,292,700 31% תל אביב 954,800 23% ירושלים 496,000 12% דרום 341,000 8% |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 34| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה , דודאים, מפע"ת, 2000הקמה והפעלה של שישה מתקני מיון חדשים נוספים )פתח תקווה, אבליים, קומפוסט .RDF-הגדלת מתקן ה לע( נוסף עפולה, עברון ועמנואל הדשנה וייצוב ביולוגי של החומר האורגניאתרי עוברים פירוק ביולוגי של –שמקורם מהחי או הצומח –בו חומרים אורגניים שתהליך אהדשנה או קומפוסטציה הי טיבות. התוצר חומרים אורגניים המתבסס על מיקרואורגניזמים טבעיים בתנאים מבוקרים של טמפרטורה, אוורור ור חומר יציב ללא ריח, המשמש לטיוב קרקעות בחקלאות או כמצע לגידולים. –הסופי של התהליך הוא קומפוסט קומפוסטציה, החל מהפשוטות והזולות )העמדת ייצוב ביולוגי של החומר האורגני ו/או קיימות מערכות מגוונות ל בתאים סגורים, שנעשיםעי( ועד לתהליכים אינטנסיביים החומר בערמה בשטח פתוח, תוך תלות מוחלטת באוורור טב כשליש מהחומר "מתאדה" בתהליך, כשליש מהחומר האורגני הופך בתהליכים אלו, תוך הזרמה מבוקרת של אוויר. והשליש הנותר מוגדר כשאריות טיפול ומיועד להטמנה. כמובן שעלות התהליך עולה ככל ביולוגית לחומר מיוצב .ומייצר חומר איכותי יותר יותר שהמתקן משוכלל לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ישנם כיום שלושה מתקני טיפול לפסולת אורגנית )אתר קומפוסט משואה בבקעת בגליל המערבי(. מתקנים אלו מטפלים בכמות 2000בני שמעון בדרום וקומפוסט ועצה האזורית הירדן, דודאים במ בפסולת שהופרדה בתחנות המעבר, של מרבית הכמות הוא אורגנית. מקורה אלף טון פסולת 590-שנתית של כ מקורם שרגני רקבובי אלף טון חומר או 14-ישנם כ) בעוד שרק אחוז זניח מקורו בפסולת אורגנית שהופרדה במקור (.רשויות המקיימות הפרדה במקור וקומפוסטציה מקומית 8-ב (AD)מתקני עיכול אנאירובי אנאירוביים משמשים שנים רבות כפתרון קצה לטיפול בפסולת עירונית אורגנית במדינות האיחוד מתקני עיכול מקומות נוספים, תוך ייצור ביוגז ואנרגיה מתחדשת. עיכול אנאירובי הוא התהליך הביולוגי הטבעי של פירוק בהאירופי ו חומר אורגני בהעדר חמצן, תוך ייצוב החומר וצמצום תכולת המוצקים. ייצוב -רונות תהליך העיכול האנאירובי כוללים ייצור ביוגז ואנרגיה מתחדשת וצריכת אנרגיה נמוכה יחסית לפירוקית ( וההשפעה GORE, התהליך מתרחש במערכות סגורות ו/או מכוסות )טכנולוגיית על כך אירובי )קומפוסטציה(. נוסף חזותית( ומקובל למקם מתקנים קרוב לשימושי קרקע הסביבתית נמוכה למדי )אין מפגע זיהום אוויר או פגיעה .מורכבת תםמצריכים עלויות השקעה גבוהות ותחזוק ,רגישים. מנגד, המתקנים הללו טכנולוגיים :תוצרי הטיפול במתקן עיכול אנאירובי הם ְחזּורִמ , חומר זה ניתן לBiowasteהעיכול של פסולת אורגנית מופרדת במקור אם – דיג'סטט )חומר מעוכל( .א המוצקים עוברים תהליך – כדישון חקלאי. בדרך כלל באירופה מתבצעת הפרדה של מוצקים ונוזלים קומפוסטציה לקבלת תוצר קומפוסט תקני, והנוזלים משמשים ישירות לדישון. במקרה של דיג'סטט מפסולת לייצב אותו אירובית לא ניתן להגדיר באירופה את התוצר כחומר לקומפוסט, וניתן באורגנית ממקור מעור ולהשתמש כחומר מילוי נופי או כיסוי מטמנות. חמצני ומתועל להפקת חשמל וחום )בדרך כלל בגנרטור גז -תוצר המורכב בעיקר ממתאן ומפחמן דו –ביוגז .ב כל טון פסולת אורגנית מקוט"ש חשמל 300-350-לקבל כ אפשרגנרטור -ייעודי(. באמצעות ניצול הגז במנוע מטופל. נסות המתקן נובעות ממכירת אנרגיה, ממכירת קומפוסט ומגביית דמי כניסה. בישראל פועלים כיום שני מתקנים הכ ישובים סמוכים כמה יבעמק חפר ובדרום הגולן. המתקנים מקבלים פסולת אורגנית מופרדת מ –לעיכול אנאירובי |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 35| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה אלף 45-כ 2019אנאירובי טופלה בשנת פרש בעלי חיים ופסולת חקלאית נוספת. באמצעות עיכולפסולת לענוסף מכמות הפסולת האורגנית השנתית המטופלת בישראל(. 9%טון של פסולת אורגנית ) נייר וקרטון מחזור פסולת נייר בתוך מים ליצירת עיסה נוזלית, אשר נפרשת בו מרסקיםשנייר כתהליך מחזורבאופן פשטני, ניתן לתאר יהפוך לנייר הממוחזר. תהליך והוא לקלף את הנייר מן הרשת אפשר ף הייבושבשכבה דקיקה על רשת לייבוש. בסו תחילה הניירות המשומשים )בדרך כלל מעיתונים, מגזינים, נייר –שלבים כמהמורכב מ למחזוראיסוף פסולת נייר הניירות עוברים מהפחים ומיצרני פסולת נייר המפוזרים בכל רחבי הארץ. לאחר מכן, נאספים לבן וקופסאות קרטון( תהליך של מיון וניקיון ונארזים בחבילות גדולות )במרכזים לוגיסטיים( ומועברים למפעלי הייצור. דפי נייר ממוחזרים, לעומת כ 500ליטרים לייצור 130-כל והנייר דורש כמויות רבות של מים )בסך הכאף שמחזור שמחזורעל מאזן חומרי הגלם והמאזן האנרגטי, הרי דפים המיוצרים מעץ( בהסתכלות 500ליטרים בלבד עבור 50 יותר אנרגיה מייצור של נייר ממוחזר. 70%תהליך של ייצור נייר חדש דורש עד שהרי ההנייר עדיף על ייצור דפים מעץ, הנייר מצמצם את כריתת העצים, מצמצם את כמות האשפה שנטמנת באדמה וכן חוסך באופן משמעותי מחזור באנרגיה. , סיבי הנייר מתפרקים או מתקצרים וגורמים לירידה באיכות הנייר, כך שלאחר כחמישה עד שבעה מחזורליך הבתה , הדיו הנכתב על הדף והציפויים השונים הנמצאים מעל הדף על כך נוסף אי אפשר למחזר עוד. מחזורתהליכי ר מבצעים "הלבנת נייר" על ידי שימוש להתגבר על ירידת האיכות של הניי כדימפחיתים את איכות הנייר הממוחזר. בסבון וממיסים כימיים שונים )כלור במרבית המקרים(. נייר ממוחזר מאיכות נמוכה משמש למוצרים אשר דורשים איכות נייר נמוכה יותר, או שהוא מעורבב עם נייר חדש כדי להעלות את איכותו. עם חברת רות של הרשות המקומית או גוף מסחרי על ידי חברות פרטיות ומתבסס על התקש נעשהאיסוף הנייר . הנייר נאסף בעיקרו ממוסדות ומשרדים. את הקרטון אוספים לרוב מאזורי תעשייה ומסחר )תחת חוק המחזור האריזות, על פי ההסדרים הנהוגים בכל אתר( באמצעות משאיות דחס של חברות פרטיות אשר דוחסות את החומר פעמים וליצור קרטון חדש ברמה טובה. יש כמהיותר. קרטון יכול להיות ממוחזר הרבומאפשרות פינוי של כמות לץ מפסולת מעורבת. וחשמשמעות לשימוש בקרטון מופרד במקור, אך לעיתים יש אפשרות להשתמש בקרטון אותו לחומר גלם, שם הופכים נייר חדרהחברת רוב פסולת הנייר והקרטון הממוחזרת בישראל מגיעה למפעלי חומרי הגלם החברה מייצרת מהחומר הממוחזר מגוון ניירות, בהם גלילים, גיליונות לעלתעשיית הנייר בישראל. נוסף בשנים האחרונות פיתחה החברה את "ריפייפר", נייר העשוי כולו מפסולת נייר לאחר שימוש. .A4ודפי מושתתת י משתנה בהתאם למחירי השוק ופסולת הנייר והקרטון מופרדת במקור במתקנים ייעודיים ועלות הפינו נייר, שמייצרים מוצרי צריכה מחזורעל הרשויות המקומיות. חומר הגלם מחדרה מועבר לכעשרה מפעלים של ברובה נייר טואלט, דרך אריזות ועד למוצרי צריכה אחרים מנייר שפועלים בארץ )מכוחות השוק בלבד(. החל ממגוונים במפעלי נייר מחזוראלף טון של נייר ואריזות קרטון בשנה. רובם כאמור עוברים 260-בישראל מתבצע איסוף של כ מהכמות הפסולת המגיעה 12%-במתקנים קטנים יותר וחלקם מיוצא לחו"ל. מוערך כי כ מחזורחדרה, חלקם עוברים 15.מוטמנת כתוצר לוואי למחזור .2019, הסביבה להגנת המשרד של"ס מפל דוח 15 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 36| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פלסטיק מחזורמפעלי סוגי פלסטיק עיקריים. שישה קיימיםוהפלסטיק משתנה על פי סוג הפלסטיק שאותו מבקשים למחזר, מחזורתהליך בכל פעם שממחזרים פלסטיק, יש להוסיף חומרים בתוליים נוספים שיעזרו לשפר את שלמות החומר. לכן אפילו ים לפני שאיכותה תפחת, פעמ 3–2 פלסטיק ממוחזר מוסיף חומר פלסטי חדש. ניתן למחזר את אותה פיסת פלסטיק לא ניתן יהיה להשתמש בה יותר.שעד לנקודה )פוליאתילן טרפתאלט(, P.E.Tפלסטיק מסוג מחזור ואהפלסטיק בארץ המרכזיים והכדאיים ביותר ה מחזוראחד מסוגי יבוד, עד זה, בקבוקי השתייה נשטפים, נגרסים ועוברים ע מחזורהמשמש לרוב בייצור גוף בקבוקי השתייה. בתהליך ערכם של הפתיתים השקופים גבוה יותר מהצבעוניים )שכן פתית ושמתקבלים פתיתים. הפתיתים מופרדים לפי צבע שקוף ניתן לצבוע לאחר מכן לכל צבע שהוא(. מפתיתים אלו מיוצרים מוצרים כגון סלסילות לפירות וירקות, תבניות ן מוצרי טקסטיל המשמשים לייצור שטיחים, שמיכות, מעילים לביצים, סרטי קשירה ומוצרי טקסטיל שונים, וכן מגוו מתחלקים לארבע קטגוריות: המחזורוכובעים. סוגי היעיל מחזורעיבוד מכני ליצירת מוצר בעל תכונות דומות לחומר הגלם. זה סוג ה (:closed-loopראשוני ) מחזור ביותר, והצלחתו מותנית בהפרדה ומיון מוקפדים. עיבוד מכני ליצירת מוצר עם תכונות "נמוכות" יותר מהמוצר המקורי. זה סוג (:downgradingשניוני ) מחזור הנפוץ ביותר. מחזורה פירוק כימי למרכיבים הבסיסיים כמו נפט, שמהם אפשר לייצר פלסטיק חדש או שלישוני )כימי(: מחזור חומרים סינתטיים אחרים. שריפה של הפלסטיק ליצירת אנרגיה )חשמל, למשל(. פעולה זו הכי פחות רביעוני )השבת אנרגיה(: מחזור את השימוש בנפט גולמי לצורך ייצור פלסטיק והוא מלווה בפליטה של פחמן הא לא מפחיתימשום שה היעיל חמצני וחומרים מזהמים.-דו מגיעים כיום 7%-אך רק כמיליון טון בשנה, כאשר רובה נאספת, עד אלף 900-בישראל פסולת הפלסטיק מוערכת ב עוברים להשבת אנרגיה. זליגת חומר לשטח הפתוח מוערכת באחוזים בודדים, אך השפעתה גדולה 11%-ו למחזור הפלסטיק מצטבר לאורך שהיות 16(,מפריטי הלכלוך במרחב הציבורי הם פלסטיק %27מאחוזה היחסי )מוערך כי ר התעשייתי והמסחרי. בישראל פועלים כיום מספר מצומצם הם מהמגז למחזור השנים. מרבית החומרים שמגיעים תקנים קטנים יותר נפתחים ונסגרים לעיתים קרובות בשל חוסר היציבות . מגדולים לפסולת פלסטיק מחזורשל מתקני החומר. מחזורבמחיר החומר הממוחזר המקשה על היזמים לייצר רווחיות לזמן ארוך והעלות הגבוהה של גורמים: איסוף החומר והובלתו, מיון לפי פולימרים ומאפיינים נוספים כמהפלסטיק גבוהות ותלויות בה מחזורעלויות ( או ישירות למוצר חדש. nurdle/ pellet)צבע למשל(, ניקוי ושטיפה, תהליך העיבוד לשבבים/פתיתים ) מיון זה, איכות נעשהא לאם הפלסטיק מחייב עבודה עם חומר הומוגני ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. מחזור החומר המתקבלת נמוכה מאיכות חומר בתולי. כאשר מחיר החומר הבתולי נמוך )מחירו נגזר ממחיר הנפט(, הפלסטיק בישראל יש להתערב לאורך כל שרשרת מחזורכדי להניע את על כן 17.הכדאיות למחזר יורדת דרמטית .2019 אוקטובר, הסביבה להגנת המשרד, ניקיון סקר 16 17 .Marine Plastic Litter using Circular Economy methodsAddressing the challenge of -unido ,April 2019 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 37| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מחזורתעשיית באופן כללי . וומאפשר את כלכליות המחזור שימוש בחומר ממוחזר מניע את תהליךהביקוש להטיפול. מעבדים מעורבבת יותר, כך היכולת להפיק ערך מחומר שעל גבול הכדאיות הכלכלית. ככל שהפסולת אהפלסטיק הי הגלם השניוני שמתקבל נמוכה יותר. זכוכית וזכוכית לסקטור הבנייה ושוק הרכב ( %68הזכוכית מתחלקת לשני שווקי צריכה עיקריים: מכלי שתייה ואריזות ) ה לחומר גלם שניוני. מחזורלזכוכית תכונות ייחודיות, הן במשקל והן ביתרונה הסביבתי הגלום בתהליך 18.(%32) היא מוגדרת כפסולת עירונית מוצקה. שפסולת זכוכית שמקורה במכלי שתייה ואריזות, מאחר ב עסוקמסמך זה י האיסוף השונה נובע מהגדרת הזכוכית כ"אריזה" או כ"מכל .מוקדים עיקרייםבישראל, הזכוכית נאספת בשלושה משקה" מכוח חוק אריזות או פיקדון: בו המכל נצרך באמצעות צוות שנאספת ברובה במתחם מסחרית )מכלי משקה בפיקדון(:-זכוכית מוסדית .1 רות לבית העסק המוסדיבית העסק, ולאחר מכן הפסולת משונעת באמצעות אספנים מקצועיים המגיעים ישי מסחרי. נאספת באמצעות שני מערכי איסוף: זכוכית ביתית: .2 באמצעות תאגיד תמיר. –מכלי משקה בפיקדון( 50%-פסולת אריזות זכוכית ו 50%פח סגול )מכיל .א באמצעות פינוי מוניציפלי. –פח לפסולת מעורבת ביתית .ב נאספת באמצעות פינוי מוניציפלי של פחים ציבוריים או באמצעות אספנים אשר אוספים ביתית:-זכוכית חוץ .3 מכלים במרחב הציבורי לצורך קבלת כספי הפיקדון. של המשרד להגנת הסביבה, שיעור האיסוף הכולל של פסולת זכוכית )מכלים, אריזות ומכלי מילוי 2016על פי נתוני 18משיעור האיסוף במדינות המתקדמות באירופה והוא נמוך משמעותית %50היה חוזר( מפעל –הכמות הנאספת מועברת לטיפול ועיבוד בשלושה מפעלי עיבוד בענף: אל"ה אשדוד, אל"ה קרית אתא דשנים, ואסופתא שפרעם. הכמות הנאספת בידי תאגיד האריזות מועברת לתחנת מעבר של תאגיד תמיר ומשם יפול ועיבוד במפעלי אל"ה. במפעלי אל"ה מתבצעת ספירה של המכלים, גריסת הזכוכית לשבר ושילוח מועברת לט מחזורבמפעל פיניציה ירוחם )האתר היחיד ל מחזור)יצוא או שוק מקומי(. המיון במפעלי אל"ה מאפשר מחזורל בחו"ל. מפעל עיבוד מחזוראת לזכוכית בישראל(. יתרת הזכוכית שנאספה על ידי אל"ה ואסופתא נגרסת לשבר ומיוצ למחזר זכוכית, כדישל אסופתא אינו כולל מיון השבר ולכן מלוא הזכוכית הנאספת במפעל נגרסת ומיוצאת לחו"ל. :תנאים כמהעל הזכוכית הנאספת לעמוד ב זכוכית שההרכב שלה דומה לחומרי הגלם והיא נקייה ממזהמים כגון קרמיקה, ברזל או –הרכב כימי ידוע .1 .אלומיניום לבן, ירוק, חום או –לחלק מהשימושים הזכוכית צריכה להיות מופרדת במכלי האיסוף על פי צבעים –הפרדה .2 שקוף. .2018מדיניות מחזור זכוכית –המשרד להגנת הסביבה 18 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 38| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בשלב התכת הזכוכית , משום שאלו מפריעיםעל בקבוקי הזכוכיתשתוויות הנייר או הפלסטיק הסרת .3 הממוחזרת. זכוכית בישראל "פיניציה מחזורהמקומי באתר היחיד ל בלבד מהזכוכית הנאספת מטופלת בשוק 40%על פי הערכות הגורם המגביל הוא יכולת המיון לפי צבעים.אך , מחזורירוחם". לאתר פוטנציאל קליטה גדול יותר של זכוכית ל ניצול מלא של פסולת הזכוכית ללא פחת והיותה ניתנת למחזור באופן יעיל :זכוכית משמעות סביבתית רבה מחזורל הקטנת היקפי כריית החול על ידי שימוש ;חיסכון אנרגטי משמעותי בתהליך ייצור מכלי זכוכיתל מביאיםפעמים כמה ,נוכחות זכוכית בזרמים האחרים על כך מניעת הטמנה של מכלי המשקה והאריזות. נוסף ;בחומרי גלם ממוחזרים פוגעת באופן משמעותי בתוצר הניתן לקבל. ,באחוזים קטניםאם גם RDF בההש ( מאפשרת יצירת דלק על ידי גריסת פסולת עירונית מוצקה )כגון פלסטיק, RDF (Refuse Derived Fuel-טכנולוגיית ה שלבים:כמה כולל RDF-תהליך ייצור הניילון וטקסטיל(, פסולת תעשייתית או פסולת מסחרית. יך הייצור.מתן עדיפות להפרדה במקור לשני זרמים )יבש ורטוב( כשלב מקדים לתהל .1 מיון הפסולת היבשה והפרדת הרכיבים הלא רצויים כגון מתכות, זכוכית וחצץ, אשר אינם בני שריפה עקב .2 נזק סביבתי. שלב זה כולל הוצאת המתכות והאל שהןנוכחותם של חומרים ששריפתם עלולה לייצר פליטות מתכות. .RDF-גריסה וקיצוץ של הפסולת כך שתתאים לדרישת צרכני ה .3 ערבוב. .4 גם להשאיר את החומר כפי שהוא לאחר הקיצוץ(. אפשרייבוש והפיכה לטבליות או פתיתים ) .5 שני יתרונות משקף מעבר לצמצום כמות הפסולת המיועדת להטמנה, עיבוד וטיפול פסולת על ידי טכנולוגיה זו ברורים: הפרדת חומרים מסוכנים והפחתת זיהום אוויר. –יתרון סביבתי .1 במתקנים קיימים )תחנות כוח, מפעלי מלט( ובכך לצמצם צריכת דלקים RDFלהשתמש ב אפשר –יתרון כלכלי .2 אלטרנטיביים ולקבל אנרגיה זולה יותר וממקור חליפי. לסמן את שני החסרונות העיקריים הנובעים מיישום שיטת טיפול זו: אפשרלעומת זאת, מה של מערכות טיפול מוקדם בפסולת וכן ממשק הזנת אספקת שיטה זו מצריכה התא – חסרונות תפעוליים .1 פסולת ייעודי שאינו סטנדרטי. חסרונות אלו עשויים להיות קריטיים עבור יצרני אנרגיה חיוניים כגון תחנות כוח חשמליות וכדומה. אפשראשר תכולתם מוכרת ומתוכננת מראש, ,בניגוד לתוצרי הבעירה מדלקים סטנדרטיים – חסרון סביבתי .2 לקבל מבעירת הפסולת סוגי זיהום משתנים במשרעת גדולה ולכן עלול להתעורר קושי בהתאמת הטיפול בגזי הפליטה. מחברת "דניאלי בסביבה בע"מ" RDFהם מפעלי המלט. מפעל נשר ברמלה החל לקלוט RDF-הצרכנים היחידים של ה על ידי 2015-בפארק המחזור חירייה, אשר הוקם ב RDFקולט גם ממפעל לייצור 2016והחל משנת ,2014בשנת "ורידיס" מקבוצת "דלק מוטורס", בבעלות משותפת עם איגוד ערים דן לתברואה ועם "נשר מפעלי מלט ישראליים". שנה ואיגוד ערים דן התחייב לספק במשך תקופה זו את 30משך במהמפעלים RDFמפעלי המלט התחייבו לקנות |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 39| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה אלף 126 הוא 2018היקף הקליטה בשנת , על פי נתוני המשרד להגנת הסביבהזה. RDFת הפסולת הדרושה להכנ בשנה. RDFטון המפעל RDF -שימוש בעם ה ד בבדסמנכ"ל איכות הסביבה ב'נשר מפעלי מלט ישראליים', ב ,על פי ד"ר עמית מרמור בשבע השנים האחרונות 19.קולט כשני שלישים מהצמיגים המשומשים בארץ, שמשמשים גם כמקור אנרגיה למפעל בסוף 25%-את השימוש בדלקים החלופיים מרמה של כמה אחוזים בודדים לרמה של כ באופן ניכרהמפעל הגביר 550-הכמות הפוטנציאלית נאמדת בכ 2019,20עבור המשרד להגנת הסביבה בשנת נערך. יצוין כי לפי סקר ש2018 מהדלקים במפעל נשר. 80%-אלף טון בשנה, אשר תחליף כ פילוח כמויות הפסולת לפי אופן הטיפול. ה בחומרים ליצירת חומרי גלם שניוניים מחזור אלף טון בשנה )כולל גזם(, המדידה 700-נאמדת על ידי הלמ"ס בכ מחזורכמות הפסולת המועברת למתקני ה להלן טבלה 21.לאחר מיון מחזורוכן לפסולת המועברת למתקני ה מחזורחסת לפסולת המועברת ישירות למתקני מתיי :מחזורהמציגה את כמות הפסולת המועברת ל כמות הפסולת המועברת למחזור )ללא זרם אורגני רקבובי( – 12 מוצג זרם פסולת כמות מועברת לשנה(למחזור )אלפי טון 368 גזם 184 קרטון 72 נייר 39 זכוכית 29 פלסטיק 25 מתכת אחר )אלקטרונית, צמיגים, שמן, טקסטיל( 106 717 לוסך הכ .2019 –ד"ר עמית מרמור –סיכום והמלצות דיון פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן 19 .2019סקר ראשוני, יואב ינון, נובמבר –ה בישראל יבתעשי RDFפוטנציאל הסבת דלקים לשילוב 20 האיחוד האירופי מגדיר לבחון את נתוני המחזור בפתחו של מתקן המחזור, אם כי כיום אין בישראל מערכת מדידה מסוג כזה, 21 .אלטרנטיבי לפי הכמות היוצאת ממתקני המיוןחישוב ועל כן עושים |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 40| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה טיפול בפסולת אורגנית רקבובית קומפוסטציה ")התוצאה של השיטה הראשונה ישנן שתי שיטות מרכזיות לטיפול בפסולת אורגנית. כמתואר לעיל, התוצרים של השיטה השניה )עיכול היא ייצוב ביולוגי של החומר האורגני שממנו ניתן להכין קומפוסט( "ישירה הם מתאן ודיג'סטט שממנו ניתן לייצר קומפוסט גם כן. (אנאירובי פילוח הפסולת האורגנית הרקבובית המטופלת – 13 מוצג זרם פסולת כמות מועברת טון לטיפול )אלפי לשנה( כמות מטופלת )אלפי טון לשנה( הנחות עבודה חומר אורגני רקבובי שמקורו בפסולת מעורבת 523 אלף טון 175 אלף 348מוטמן; טון מועבר לטיפול כשליש מהחומר מועבר להטמנה, חומר ואכשליש מתאדה וכשליש ה ביולוגיתמיוצב אורגני השבה ומתקן "דניאלי ,שפועל לטובת מתקן המלט "נשר" ,בחירייה RDF – RDFמתקנים להכנת שניבישראל פועלים כיום בשנה. RDFאלף טון 126 שני המתקנים מייצרים יחד בסביבה" בקריות. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה הטמנה )מטמנת ותמטמנ 11פעלו בישראל 2019בשנת הטמנה היא השיטה השכיחה ביותר לטיפול בפסולת בישראל. אלף טון בכל יום 14, אשר קולטות אלף טונות בשנה( 165-אשלים נסגרה זמנית וצפויה לחזור לפעילות בהיקף של כ מסך הפסולת, מטמנת גני הדס 37% בה הוטמנושהמטמנות הגדולות הן אפעה, מיליון טון בשנה. 4.5-ל כוובסך הכ .בני שמעון() מהפסולת ואחריה חגל, עברון ודודאים 18%שקיבלה 2019אתרי הטמנה וכמות פסולת )טון( שהוטמנה בשנת – 14 מוצג אפעה 1,697,281 37% גני הדס 841,088 18% חגל 518,125 11% עברון 445,978 10% בני שמעון 355,600 8% טובלן 342,323 7% חרובית 208,951 5% אבליים 103,211 2% נימרה 66,619 1% זוהר 35,896 1% דיה 22,838 0% |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 41| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בדרום הארץ. מדובר במגמה היסטורית לאור השטחים הפנויים בנגב והריחוק היום ניכר כי עיקר ההטמנה מרוכזת ממרכזי אוכלוסייה. מגמה זו צפויה להימשך ואף להתרחב ככל שהקיבולת באתרי ההטמנה באזורים אחרים תנוצל ות צפוי 2030מספר אתרי ההטמנה לא צפוי לגדול ואף להצטמצם. על פי הערכות, בשנת 2030עד תומה. עד שנת מטמנות. שמונהלפעול כ 2019ושיעור מכלל ההטמנה בשנת אתרי הטמנה לפי מחוזות – 15 מוצג חלק מהמטמנות הקיימות ולא יוקמו מטמנות נוספות )שאינן בו יורחבו ש המצאי התכנוני הקיים והצפוי כיום,על פי כניות של דיה ומיליון טון זמין כיום )כולל ת 45-הזמין להטמנה מככרגע בתכנון מתקדם(, יצומצם משמעותית הנפח .2030מיליון טון בלבד בשנת 16-וזוהר(, לכ (2018סיכום כמות הפסולת לפי אופן הטיפול )נתוני – 16 מוצג סוג הטיפול כמות מטופלת שנתית )טון( כמות מטופלת שנתית )אחוזים( הנחות עבודה 78% 4,525,837 הטמנה נתוני הטמנה בפועל מהמשרד )לפי מטמנות(; הטמנה ישירה ופסולת להטמנה ממפעלי מיון מיליון טון; הטמנה של שאריות מפעלי מחזור 4.3 מהחומר שהועבר 1/3אלף; הטמנה של 31 – אלף 175 –לטיפול אורגני 14% 806,728 מועבר למחזור זכוכית, מתכת, אחר קרטון, נייר, פלסטיק, גזם, )אלקטרונית, שמן, צמיגים, טקסטיל( טיפול בפסולת אורגנית רקבובית 348,849 6% כשליש מהחומר מועבר להטמנה, כשליש מתאדה ביולוגית מיוצבאורגני חומר אוכשליש הו מפעלי נשר RDF 126,000 2%יצירת 100% 5,801,414 לוסך הכ צפון 23% ירושלים 4% ש"יו דרום7% 66% |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 42| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עלויות הטיפול בפסולת. ו נציג את עלויות הטיפול בפסולת לפי מקטעים וסוג טיפול, בהתבסס על נתוני המשרד ו/או עבודות בפרק זה ובעיקר תוספת 2020תוך תיקוף ועדכון הנתונים עבור עבודה זו, לאור קידום הערכים לשנת 22,שהתבצעו עבורו ור, ביטוח( ופיקוח ובקרה. יצוין כי כל עוץ מקצועי ומשפטי, יחסי ציביעלויות ניהול, תקורות )הוצאות עריכת מכרזים, י .(17%) מחירי הטיפול בפסולת המוצגים בפרק זה כוללים מע"מ עירוני-עלויות במקטע הפנים יסוף ופינוי הפסולת על ידי הרשויות המקומיות עד למתקני המעבר/מיון. בסקטור הביתי כולל אעירוני -המקטע הפנים 6%-מתוכה היא פסולת מעורבת, בעוד שאר הזרמים מסתכמים ל 94%שר מיליון טון של פסולת, כא 3.2-נאספו כ לטון פסולת. בסקטור ₪ 345-בלבד: פסולת אורגנית, אריזות ונייר וקרטון. עלות איסוף הפסולת מוערכת, בממוצע, ב ם: היא פסולת מעורבת, והשאר בזרמים הבאי 64% מתוכה מיליון טון של פסולת, 1.16-מוסדי נאספו כ-המסחרי מוסדית מוערכת, בממוצע, -נייר וקרטון והשאר פסולת אורגנית. עלות איסוף הפסולת המסחרית 17%אריזות, 18% 767, נאספת פסולת מופרדת: מכלי משקה, אלקטרונית, גושית וגזם בכמות של על כך לטון פסולת. נוסף ₪ 250-ב העלות הכוללת של הטיפול בפסולת לטון פסולת. ₪ 520-אלף טון. עלות האיסוף של הזרמים הללו מוערכת בממוצע ב לטון פסולת. ₪ 350-עירוני מסתכמת, בממוצע, ב-במקטע הפנים עירוני-עלויות במקטע החוץ הטרוגניות הרבה יותר, בשל האפשרויות הרבות שיש לרשויות לסלק את הפסולת עירוני -עלויות המקטע החוץ מעורבת המסולקת להטמנה, מתקני מעבר ומיון, ולזרמים השונים העירונית. עלות המקטעים נחלקת לפסולת פה.י, קומפוסטציה ושרמחזורהמסולקים ל כל שנה להטמנה ישירה )מתוך במיליון טון מועברים 1.17מוערך כי :עלות הטמנת פסולת מעורבת .א יף לטון )נכון לתער ₪ 128הפסולת המעורבת(. היטל ההטמנה המשולם עבור פסולת מעורבת הוא לטון. עלות הובלה להטמנה ₪ 70-(. דמי טיפול שגובה המטמנה מוערכים בממוצע ב2020העדכני, ינואר ק"מ(. עלות הטמנה ישירה מוערכת 60לטון לק"מ, לפי הנחת ₪ 0.7לטון ) ₪ 42-מוערכת בממוצע ב לטון. ₪ 240-בממוצע ב מיליון טון פסולת בשנה. עלות 2.6 -כ תחנות המיון ומתקני המעבר קולטים: תחנות מעבר ומתקני מיון .ב לטון. ₪ 72-מקטע המעבר והמיון מוערכות בממוצע ב אלף טון פסולת מגיעים לטיפול במתקנים לפסולת אורגנית )עיכול אנאירובי 500-כ: פסולת אורגנית .ג בי לטון )מחיר הטיפול בפסולת בעיכול אנאירו ₪ 125-וקומפוסטציה(. עלות הטיפול מוערכת בממוצע ב לטון בממוצע, לעומת טיפול בקומפוסטציה )המביא לחומר מיוצב בלבד( העומד על כ ₪ 170-עומד על כ לטון בממוצע. ₪ 150 .הסביבה להגנת המשרד עבור צנובר חברת", 2030"מדיניות פסולת 22 |תיאור המצב הקיים במשק הפסולת העירונית המוצקה 43| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 300-. דמי כניסה המוערכים על ידי המשרד להגנת הסביבה נאמדים בקטנה כיוםכמות (: RDF)השבה .ד לטון פסולת. ₪ מיליון טון פסולת להטמנה, 2.85ן וטיפול מסולקים לאחר מיו: פסולת מוטמנת לאחר שעברה מיון וטיפול .ה לטון עבור דמי כניסה והובלה. יצוין, כי ₪ 200-לטון עבור היטל הטמנה וכ ₪ 128בעלות ממוצעת של עירוני ישנם פערים גדולים בעלויות הטיפול בפסולת בין חלקי הארץ השונים. מכיוון שרוב -במקטע החוץ בדרום הארץ, עלות השינוע של הרשויות בדרום נמוכה בהרבה אתרי ההטמנה הגדולים ממוקמים מהרשויות במרכז ובעיקר בצפון )והן גם לא זקוקות להעברה לתחנת מעבר(. לעומת זאת, בצפון יש מחסור במספר אתרי ההטמנה ובקיבולת של אתרי ההטמנה הקיימים. ההערכה היא כי עלות ההטמנה בצפון לטון בלבד. ₪ 210לטון ובדרום ₪ 280הארץ לטון, במרכז ₪ 330 היאהארץ סיכום עלויות הטיפול בפסולת העלות הממוצעת הכוללת מחושבת בהתאם .להלן סיכום עלויות הטיפול בפסולת, בחלוקה למקטעים וסוג הטיפול בין ישנם פערים ניכרים ולחלוקה של סך העלות השנתית בסך הפסולת השנתית. יודגש, כי מדובר בעלות ממוצעת, 800-לכ ₪ 500הרשויות השונות, הקשורות באזור הגאוגרפי וכן בגודל הרשות, יעילות התפעול ועוד. העלות נעה בין לטון. ₪ 640-העלות הממוצעת עומדת על כו, לטון ₪ טון()₪/סיכום עלויות הטיפול בפסולת – 17 מוצג עלות ממוצעת לטון פסולת סעיף מקטע ם פני ע ט ק מ עירוני ₪ 345 פסולת ביתית ₪ 250 מוסדית-פסולת מסחרית ₪ 520 אחר ₪ 350 עירוני-פנים –עלות ממוצעת כוללת ץ חו ע ט ק מ עירוני ₪ 72 מיון ומעבר ₪ 240 הטמנה ישירה של פסולת מעורבת ₪ 145 קומפוסטציה ועיכול אנאירובי RDF 300 ₪ ₪ 328 שעברה מיון וטיפולפסולת מוטמנת לאחר ₪ 290 עירוני-חוץ –עלות ממוצעת כוללת ₪ 640 ל עלות ישירה ממוצעת לטיפול בפסולתוסך הכ |לאומית -סקירה בין 44| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה לאומית-ןסקירה בי. 5 לאומית של המדיניות בנוגע לטיפול בפסולת במדינות מובילות, -ןלהלן נועדה לשקף את תמונת המצב הבישהסקירה כמו גם כלים ועקרונות המשמשים לטיפול בפסולת בעולם. מצב קיים ומגמות בניהול הפסולת באירופה. א היקפי ייצור European Economic –)האזור הכלכלי האירופי EEA-הכמות הממוצעת לנפש של הפסולת העירונית במדינות ה Area),23 קיימת שונות גדולה בין 24.ק"ג במדינות האיחוד האירופי בלבד( 492ק"ג לנפש ) 510-כ 2018בשנת הייתה 3פי -ק"ג פסולת לנפש 814-המדינות בהיבט זה. בדנמרק, המדינה עם היקף הייצור הגדול ביותר, מדובר היה בכ . גורמים שונים משפיעים על כמות הפסולת ק"ג לנפש 272הייתה בה הכמות הנמוכה ביותרשיותר מאשר ברומניה, המיוצרת. כך למשל, מדינות עשירות יותר נוטות לייצר יותר פסולת עירונית לנפש, וגם היקף גדול של תיירות נכנסת תכן כי מדינות מסוימות מייצרות כמות נמוכה של פסולת גם ללא אמצעי ימתואם עם ייצור פסולת מוגבר. לאור זאת, י אף עותיים לצמצום פסולת, ולחלופין אפשר שמדינות מסוימות מייצרות כמות פסולת גבוהה יחסית מדיניות משמ שכן הטמיעו מדיניות כזו )ובלעדיה סביר כי כמות הפסולת הייתה גבוהה אף יותר(. .וליכטנשטיין גיהוונור ,איסלנד ובהן – האירופי באיחוד חברות שאינן אירופאיות מדינות גם הכולל אזור 23 .2017 נתוני מוצגים ובחלקן אומדן על מבוססים 2018 נתוני מהמדינות בחלק כי יצוין 24 |לאומית -סקירה בין 45| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה )ק"ג לנפש( EEA-פסולת במדינות ה – 18 מוצג על כאמור, קיים מתאם חיובי בין רמת החיים במדינה לבין כמות הפסולת המיוצרת בה, כפי שעולה מהצבת הנתונים אודות כמות הפסולת לנפש אל מול נתוני התמ"ג לנפש במדינות אירופה ובישראל. ניתן לראות כי למעט מדינות יב קו מגמה עולה )ככל שהתמ"ג לנפש גבוה יותר, כמות הפסולת בודדות )דוגמת לוקסמבורג(, המדינות מתרכזות סב המיוצרת גבוהה יותר(. 2018תמ"ג לנפש, אירופה וישראל, ליחידתכמות פסולת מוניציפלית מיוצרת – 19 מוצג לשם כך מוצג לעיל דירוג המדינות על פי מדד המתבסס על חלוקת כמות הפסולת המוניציפלית לנפש בתמ"ג לנפש. כמות הפסולת המתוקננת לפי תמ"ג לנפש היא הגבוהה ביותר הן בולגריה, יוון, שבהן על פי מדד זה, המדינות 814 642 510 329 0 250 500 750 1,000 D e n m a rk N o rw a y S w it ze rl a n d Ic e la n d Is ra e l M a lt a C yp ru s G e rm a n y Lu xe m b o u rg A u st ri a Ir e la n d F in la n d F ra n ce N e th e rl a n d s A ve ra g e P o rt u g a l G re e ce It a ly S lo ve n ia S p a in Li th u a n ia U n it e d K in g d o m S w e d e n C ro a ti a S lo va ki a B e lg iu m B u lg a ri a La tv ia E st o n ia H u n g a ry C ze ch ia P o la n d R o m a n ia 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2.0 B u lg a ri a G re e ce C ro a ti a C y p ru s P o rt u g a l D e n m a rk Is ra e l M a lt a La tv ia Li th u a n ia S lo v e n ia It a ly H u n g a ry Ic e la n d A v e ra g e E st o n ia F in la n d S lo v a k ia S p a in G e rm a n y F ra n ce A u st ri a S w it ze rl a n d P o la n d R o m a n ia U n it e d K in g d o m N o rw a y C ze ch ia N e th e rl a n d s B e lg iu m S w e d e n Ir e la n d Lu xe m b o u rg M S W p e r ca p it a /G D P p e r ca p it a |לאומית -סקירה בין 46| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מה המדרגת מדינות לפי ייצור הפסולת לנפש מדינות מתקדמות אחרות נמצאות בראש הרשיואילו קרואטיה וקפריסין, בלבד וללא תקנון. ירדה EEA-קיימת מגמת ירידה מסוימת בכמות הפסולת הנוצרת לאורך השנים: כמות הפסולת העירונית במדינות ה 2014.25-ל 2004בממוצע לנפש בין %7 -בערכים מוחלטים וב %3 -ב מחזורנתוני פסולת עירונית , השיעור EEA-של הפסולת העירונית באירופה. במדינות ה מחזורגידול משמעותי בשיעורי הבשנים האחרונות חל בלבד. במדינות האיחוד 23%היה שיעור זה 2004-בו, 35%-ל 2017הפסולת העירונית הגיע בשנת מחזורהכולל של מכלל הפסולת העירונית, עלייה 46%-כ 2017בשנת היוגבוהים אף יותר ו מחזור(, שיעורי הEU 27האירופי בלבד ) . חרף מגמת השיפור, עדיין קיים מרחק 31%-כ היה מחזורבה שיעור הש 2004נקודות אחוז לעומת שנת 15-של כ . גם בתחום זה ישנה שונות בין המדינות: בעוד במדינות שהוגדר על ידי האיחוד , כפי2025בשנת 55% של רב מהיעד במדינות כמו הרי שעולה על מחצית מהפסולת העירונית, מחזורשיעור ה ,וסטריה, בלגיה ושוויץכמו גרמניה, א . בסך הכול נראית מגמת גידול ברורה לאורך השנים, 25%-נמוך מ מחזורבולגריה, קרואטיה וקפריסין שיעור ה ם גידול ממוצע של עוד נרש 2017-ל 2014, ובין 10%-היה כ 2014-ל 2004-ב מחזורההפרש הממוצע בין שיעור הו כיה )לפי סדר 'ליטא, סלובניה, איטליה, פולין וצ. מדינות אשר הציגו את השינוי הגדול ביותר בתקופה זו הן 3.5%-כ נקודות אחוז. 25-יותר מבהן חל גידול של ש ,זה( 25 .European Environment Agency Municipal waste management across European countries. |לאומית -סקירה בין 47| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה של פסולת עירונית לפי מדינה שיעורי מחזור – 20 מוצג nvironment AgencyEuropean Eמקור: 68% 58% 58% 54% 54% 53% 48% 48% 48% 47% 46% 46% 44% 43% 41% 41% 39% 38% 35% 35% 34% 33% 33% 30% 28% 28% 24% 23% 19% 16% 14% 9% 6% 0% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% גרמניה אוסטריה סלובניה בלגיה הולנד שוויץ איטליה ליטא לוקסמבורג שוודיה דנמרק ממוצע האיחוד האירופי בריטניה צרפת אירלנד פינלנד נורווגיה צכיה בולגריה הונגריה פולין איסלנד ספרד סלובקיה אסטוניה פורטוגל קרואטיה לטביה יוון קפריסין רומניה טורקיה מלטה סרביה 2004 2017 |לאומית -סקירה בין 48| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פסולת אריזות מהן. 2008אריזות שהוצב בשנת מחזורעם נתונים זמינים( עמדו ביעד האירופי ל 31מדינות )מתוך 27, 2016-נכון ל 2030של האריזות עבר כבר את היעד מחזורשיעור 26מדינות 6-(, וב%65) 2025מדינות הגיעו כבר ליעד של שנת 10 . 63.9% הואהאריזות הממוצע למדינה מחזור. שיעור 70%בגובה של 2016של פסולת אריזות בהשוואה ליעדים לפי מדינה, מחזורשיעורי – 21 מוצג שיעורי הטמנה שיעור ההטמנה במדינות 2017בשנת כך למשל, ישנה מגמת ירידה ברורה בשיעורי הטמנת הפסולת באירופה. . בהסתכלות רחבה יותר על אירופה )כולל 44.6% היההוא 2006בשנת ואילו , 23.5% היה( EU 28האיחוד האירופי ) 60%-ממדינות אירופה ירד מכ 37-במדינות שאינן חלק מהאיחוד(, שיעור ההטמנה הממוצע של פסולת עירונית מדינות )צפון מקדוניה, סרביה ובוסניהכמה . יודגש כי ממוצע זה מושפע גם מ2017-ב 42.5%-, לכ2006בשנת מדינות היקף כמהבהן כל הפסולת העירונית מגיעה להטמנה, ללא מגמת שינוי בעשור האחרון. בשהרצגובינה( , באסטוניה ובפינלנד 60%-, ליטא ולטביה שיעור ההטמנה ירד ביותר מ: בסלובניהניכרההטמנה הצטמצם באופן .וספרד גרמניה, הולנד'כיה, צ, דנמרק, בלגיה 26 82 79 78 75 73 71 70 70 69 68 67 67 67 66 66 66 66 65 65 64 62 61 60 60 58 58 57 56 55 52 50 40 B e lg iu m D e n m a rk Is ra e l C ze ch R e p u b li c N e th e rl a n d s G e rm a n y S p a in Li th u a n ia S lo v e n ia S w e d e n Ir e la n d It a ly A u st ri a G re e ce F ra n ce Li e ch te n st e in S lo v a k ia F in la n d U n it e d K in g d o m B u lg a ri a Lu xe m b o u rg P o rt u g a l R o m a n ia C y p ru s P o la n d La tv ia N o rw a y E st o n ia C ro a ti a Ic e la n d H u n g a ry M a lt a אחוזים 55 - 2008יעד אחוזים 70 - 2030יעד |לאומית -סקירה בין 49| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 2017-דיה, דנמרק, גרמניה, בלגיה ופינלנד, הצליחו להגיע בוו. בש40%-ביותר מ –, ובפולין ובריטניה 50%-ביותר מ רופה במדינות אי היה(. סך כמות הפסולת המוטמנת והנשרפת יחד, לנפש, 1%-לשיעורי הטמנה אפסיים )פחות מ . ככלל, ניתן לראות כי היקף ההטמנה יורד ככל שגדל היקף השימוש באמצעי טיפול אחרים 2014-ק"ג ב 270בממוצע .השבהאו מחזורכמו כלי מדיניות. ב הוא אתגר ,פיתוח אסטרטגיות ניהול פסולת מקומיות שהן ישימות כלכלית, אפקטיביות סביבתית ומקובלות ציבורית אודות אופני ההתפתחות מוצלחים של על מקרי בוחן ברחבי העולם מאפשרים ללמוד כמהמשמעותי. עם זאת, 27.המערכות לניהול פסולת עירונית הנותנים מענה לצורך האקוטי בייעול ושיפור מערכות הפסולת ניכרת , כללכסקירה של כלי מדיניות מרכזיים המשמשים באירופה ובמדינות מפותחות נוספות. נציג פרק זה -בתת המבוססות על סילוק הפסולת, לטובת מערכות המבוססות על פסולת מעבר ממערכות ניהולהמעידה על מגמה באופן כללי, ניתן לחלק את כלי המדיניות האפשריים קרי, עלייה במעלה "היררכיית הפסולת". .מחזורמניעה במקור ו יעת כללים בעלי תוקף חוקי מחייב המכווינים קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא כלי רגולציה, כלומר קב לשלוש שוק המספקים תמריץ -מבוססיכלכליים או הצרכנים. אפשרות נוספת היא יישום של כלים /את התנהגות היצרנים ו ולבסוף נעשה שימוש בכלים אינפורמטיביים כמו חנוך לשינוי התנהגותי של השחקנים השונים בשוק הפסולת. יש להדגיש כי אופן היישום הראוי של כלי אופן מעמיק בפרקים הרלוונטיים במסמך זה. כלים אלו יסקרו ב והסברה. כללי אצבע כמהניתן להצביע על המדיניות השונים תלוי במאפייני המדינה ובמצב שוק הפסולת המקומי. עם זאת, :הנכונים עבור מרבית המדינות  בהן הטיפול בפסולת שהן מדינות בו זמניתליים מדינות אשר מפעילות מספר רב של כלי מדיניות וכלים כלכ טוב יותר.  כניות לניהול פסולת ברמה הלאומית לבין כאלו ולא ניתן לראות הבדל בהשגת היעדים בין מדינות אשר פיתחו ת כניות מקומיות בלבד.ועם ת קרי, תמריצים כלכליים למשקי בית -( 'Save-as-you-throw') 'מחזר וחסוך'מדינות רבות עושות שימוש במודל של בהן שיעורי שלהתנהגות סביבתית בהתבסס על כמות או הפסולת המושלכת. למעשה, ניתן לראות כי בכל המדינות נמוך )מתחת מחזורבהן שיעור השגבוהים במיוחד, קיימת גרסה מסוימת של שיטה זו ובהתאם, כל המדינות מחזורה הפרק הייעודי לנושא.-קיימת בתת 'מחזר וחסוך'זה. הרחבה בנוגע למודל ( לא עושות שימוש במודל 20%-ל 27 Solid waste management challenges for cities in developing Guerrero, L.A., Maas, G. & Hogland, W., countries. Waste Management, 33(1), 2013. |לאומית -סקירה בין 50| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 28וכלי מדיניות במדינות האיחוד האירופי ובבריטניה MSWכלי מדיניות לניהול - 22מוצג מדינה מקרא: (x )– כלי המדיניות מיושם באופן חלקי שיעורי מחזור MSW (2014) שיעורי הטמנה MSW (2014) היטל הטמנה 30של לפחות MSWאירו/טון היטל על שריפת פסולת איסור הטמנה של פסולת אורגנית או לא -MSWפסולת ו מטופלת חובת הפרדה במקור של פסולת אורגנית ' או מחזר וחסוךתמריצי ' MSWאחרים למחזור × × × × × 4 56 אוסטריה 31 42 איטליה (×) (×) אין היטל הטמנה 66 30 איסלנד × 38 37 אירלנד (×) × × × 6 31 אסטוניה × × 69 23 בולגריה × × × × 1 55 בלגיה (×) רק במחוזות פלנדרס ווולוניה × 28 44 בריטניה אין היטל הטמנה 1 64 גרמניה × × × × × × 1 44 דנמרק (×) 1 51 הולנד × × × מהרשויות 40% 57 31 הונגריה × (×) (×) אין היטל הטמנה 83 0.4 טורקיה אין היטל הטמנה 81 19 יוון (×) אין היטל הטמנה 18 47 לוקסמבורג × × × 79 21 לטביה 59 30 ליטא (×) מפארקים וגנים בלבד × אין היטל הטמנה 80 11 מלטה × (×) × 3 42 נורווגיה × × 66 10 סלובקיה × × 23 36 סלובניה (×) 55 33 ספרד קטלוניה בלבד (×) (×) בחלק מהמחוזות (×) × 53 32 פולין 28 Across European Countries, Eurostat, 2016.Municipal Waste Management –EEA Briefing |לאומית -סקירה בין 51| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מדינה מקרא: (x )– כלי המדיניות מיושם באופן חלקי שיעורי מחזור MSW (2014) שיעורי הטמנה MSW (2014) היטל הטמנה 30של לפחות MSWאירו/טון היטל על שריפת פסולת איסור הטמנה של פסולת אורגנית או לא -MSWפסולת ו מטופלת חובת הפרדה במקור של פסולת אורגנית ' או מחזר וחסוךתמריצי ' MSWאחרים למחזור × 49 30 פורטוגל × × × × 17 33 פינלנד (×) × 56 25 צ'כיה (×) × × × 26 39 צרפת 76 18 קפריסין אין היטל הטמנה 80 16 קרואטיה אין היטל הטמנה 72 13 רומניה × × × 1 50 שוודיה × × 0 54 שוויץ היטל הטמנה הטמנה נמצאת בתחתית היררכיית הפסולת ונחשבת לשיטה המזיקה ביותר לסביבה לטיפול בפסולת, אך בהיותה ביותר במרבית העולם. זולה בהשוואה לשיטות האחרות )מבחינת עלויות ישירות בלבד( היא הפכה לשיטה הנפוצה בעשורים האחרונים חל ניסיון במרבית המדינות המפותחות לצמצם הטמנה, בין השאר על ידי החלת היטלי הטמנה. מיסוי ההטמנה מבוסס לרוב על משקל הפסולת המסולקת ונועד להביא ל"הפנמה" של העלויות החיצוניות הנגזרות לית של שיטה זו לעומת שיטות טיפול עדיפות סביבתית. התמריץ מהטמנת הפסולת ובכך להקטין את הכדאיות הכלכ שיוצר היטל ההטמנה מכוון כמובן אל הגוף האחראי לסילוק הפסולת ולא נועד להשפיע באופן ישיר על התנהגות של אזרחים ושל משקי בית. נות עבור מתן השירות היטלי ההטמנה, אתרי הטמנה גובים גם דמי שער אשר נקבעים על ידי מפעילי המטמ לענוסף התמריץ להפחתת הטמנה נגזר מהעלות הכוללת )דמי שער + היטל הטמנה( של השלכת ותפעול האתרים. לכן הפערים בעלות ההטמנה בין מדינות שכנות יכולים להיות גדולים מאוד ולעודד הטמנה . פסולת עירונית באתר הטמנה ( ובכך לחתור תחת העיקרון של מחזורלסביבה בתוך המדינה )כמו במדינה אחרת על פני בחירה בטיפול ידידותי יותר צוא של פסולת להטמנה מחוץ למדינה. יהיטל ההטמנה. ניתן לטפל בבעיה זו באמצעות הטלת מכס גבוה ואיסור י בה שעלויות גבוהות של הטמנה )היטל + דמי שער( מתואמות עם הפחתה בהטמנת פסולת. כך למשל, בגרמניה 140מהגבוהים באירופה )בממוצע אחוזי ההטמנה של פסולת עירונית הם אפסיים )פחות מאחוז(, נגבים דמי שער ( המייקרים את עלות ההטמנה אפילו ללא היטל הטמנה. גם בהולנד ובשוודיה ישנם אחוזי הטמנה אפסיים לטון אירו בהן העלות הכוללת של ההטמנה היא נמוכה ש והיטל הטמנה גבוה )אם כי דמי השער נמוכים(. מנגד, במדינות |לאומית -סקירה בין 52| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 240אירו לטון בממוצע ) 60-בישראל עלות ההטמנה היא כ 29נמוכים. מחזוריחסית, אחוזי הטמנה גבוהים ואחוזי ה (.24מוצג (, כמוסבר לעיל, אולם שיעור ההטמנה גבוה יחסית לעלות זאת ביחס למדינות אחרות )ראו ₪ 2013)היטל + דמי שער( במדינות אירופה, €-ב עלויות הטמנה - 23מוצג 29 hazardous municipal waste in EU Member -Typical charge (gate fee and landfill tax) for legal landfilling of non .nd regionsStates a 0 20 40 60 80 100 120 140 160 180 ה די וו ש רג בו מ ס ק לו ה ני מ גר נד ול ה ה גי בל ( ה רי נד פל ) נד רל אי ה לי ט אי ה ני ב לו ס ה גי בל ( ה ני לו ו ) ק מר דנ ין ול פ ה רי ט ס או ה ני ט רי ב נד נל פי ת פ צר ין ס רי פ ק ה ני טו ס א ה ני לו ט ק ה בי ט ל ה כי צ ה רי נג הו ון יו ה ט מל א ט לי גל טו ור פ ה קי ב לו ס ה ני מ רו (לטון€)דמי שער ממוצעים (לטון€)היטל הטמנה |לאומית -סקירה בין 53| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 30הטמנה ודמי שער( ביחס לשיעור הטמנה היטלעלות הטמנה ממוצעת ) - 24מוצג 31.מדינות 11-פורסם מחקר בחסות הנציבות האירופית שבחן את האפקטיביות של מיסוי ההטמנה ב 2012בשנת המחקר הראה כי קיים מתאם ברור בין עלות ההטמנה )הכוללת את היטלים השונים ואת דמי שער( לבין אחוז הפסולת כאשר עלות ההטמנה 50% של מחזורהממוחזרת. המחקר הדגים כי יש סיכוי גבוה יותר למדינות להגיע לשיעור . (2012)מחירי לטון 100€-הכוללת מתקרבת ל וללא היטל הטמנה, מצביע על האפקטיביות הגדולה הטמנה היטל וההטמנה במדינות עם מחזורפילוח של שיעורי ה הן בשבמדינות ואילובממוצע מכלל הפסולת, 60% הואבהן לא מונהג היטל הטמנה, ששלו. שיעור ההטמנה במדינות הואבמדינות ללא היטל הטמנה מחזורשיעור ה 32,על כך בממוצע בלבד. נוסף %33קיים היטל, שיעור ההטמנה הוא במדינות עם היטל זה. עם זאת, יש לציין כי קיומו של היטל הטמנה מייצג לרוב מדיניות 36%בלבד, לעומת 24% על שימוש בכלים נוספים להשגת יעדים אלו. כללית של המדינה בנוגע לאיכות הסביבה ומעיד בסבירות גבוהה השימוש בהכנסות מהיטל הטמנה משתמשות בהיטל הטמנה להשקעה באמצעות קרנות "ירוקות" ייעודיות. בין השאר אלה OECD-כמה ממדינות ה כוללים את מרכז ההשקעות הסביבתי באסטוניה, הקרן הסביבתית הממלכתית של צ'כיה, קרנות הסביבה הלאומיות . קרנות אלה מייעדות את ההכנסות ממיסוי זה להוצאות 9האזוריות של פולין והקרן להגנת הסביבה של אוסטרליהו לניהול פסולת ולשיקום משאבי טבע.לשיפורים משמעותיים בתשתית הסביבתית, כולל הןב ותמשתסביבתיות ומש עבור ישראל. 2017עבור מדינות אירופה, 2013-לעלות הטמנה ב EAE-, נתוני ה2017-ל OECDנתוני הטמנה של 30 31 .)Final Report (2012 –Use of Economic Instruments and Waste Management Performances .אחרות טיפול שיטות של קיומן בשל, מחזור שיעורי הגדלת לבין הטמנה לצמצם ההצלחה בין פער קיים, לעיל שנאמר כפי 32 אוסטריה איטליה אירלנד אסטוניה בלגיה בריטניה דנמרק גרמניה הולנד הונגריה יווןישראל לוקסמבורג לטביה ליטא מלטה סלובניה סלובקיה פולין פורטוגל פינלנד צכיה צרפת שוודיה 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 0 50 100 150 ב ה מנ ט ה ר עו שי % €-עלות לטון הטמנה ב |לאומית -סקירה בין 54| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה (EPRאחריות יצרן מורחבת ) בה היצרנים ש( היא גישת מדיניות Extended Producer Responsibility, EPRאחריות יצרן מורחבת )באנגלית: . גישה זו נובעת או לסילוקם מוצרים לאחר צריכתםבפיננסית ו/או פיזית לטיפול –מקבלים אחריות משמעותית מהתפיסה שליצרנים יש היכולת הטובה ביותר לבצע את הפעולות הדרושות כדי להפחית את הנזקים הסביבתיים צריהם.של מו נועדה להביא לשיפור סביבתי הן בשלב הייצור של המוצר והן בסוף מחזור חייו כאשר הוא הופך לפסולת. EPR-ה בשלב הייצור, המטרה היא לספק תמריצים ליצרנים לעצב מוצרים תוך שימוש יעיל במשאבים וצמצום העלות וטוב לסביבה של המוצרים בגמר החיצונית של תהליך הייצור. בסוף מחזור החיים, המטרה היא להבטיח איסוף יעיל 33.מחזורשימושם, בעיקר על ידי שימוש חוזר ו יכול להתבצע באופן ישיר, כאשר היצרן נדרש לקחת אחריות על פסולת המופקת מהמוצרים שלו, או EPR -יישום ה פל באיסוף באמצעות גופי יישום, כאשר מספר יצרנים השייכים לאותו זרם פסולת מתקבצים תחת תאגיד ייעודי שיט (. גופי היישום מתוקצבים בעיקר על Producer Responsibility Organisation, PROהפסולת )באנגלית: מחזורוב בסיס תשלום אגרה על ידי היצרנים והיבואנים. העברת האחריות לטיפול בפסולת של המוצרים אל היצרנים, מביאה מעודד את היצרנים EPRכמו כן, 34.פול בפסולת העירוניתלחיסכון כספי של הרשויות הציבוריות האמונות על הטי , השימוש במנגנוני OECD-. לפי המחזורלהפחית את עלויות האיסוף והכדי להפחית את כמות החומר במוצרים עצמם . OECD-המיושמות במדינות ה EPRכניות ות 400-כיום כ ישהלך והתרחב בעשורים האחרונים ו גובה אגרה דיפרנציאלית גבוהה אפקטיבית. התוכנית EPRבדרום קוריאה הוא דוגמה למערכת 2003-חוק האריזות מ . כתוצאה מכך, מחזור, ובכך מקדמת עיצוב מוצרים קלים יותר למחזוריותר על יצרנים ויבואנים של מוצרים קשים ל גם ביפן, לאחר אלו. בשנים 31%-מנה ירד בושיעור ההט 2012–2003 בשנים 62%-האריזות גדל ב מחזורשיעור 3.5%-מ PETשל בקבוקי מחזור, גדל שיעור ה1995בשנת EPR-ותחילת הפעלת מנגנון ה מחזורחובת ה חקיקת .2010–2004 טון( בשנים 47,000) 7.6%-משקל הממוצע של הבקבוקים ירד בוה ,2010-ב 76.7%-ל 1996בשנת מניעת ייצור פסולת . ג בהיותה הדרך הנחשבת ליעילה והזולה ביותר 35א מניעת ייצור הפסולת במקור.ובהיררכיית הפסולת ההשלב הראשון 36כניות לעידוד מניעת הפסולת במקור.ולהפחתת כמות הפסולת, מדינות רבות בעולם מפעילות מספר רב של ת 33 . Zero Waste Creating the frame for circular products -Zero Waste Europe, Extended Producer Responsibility Europe, Brussels (2017). 34 .)(2014 Opportunities and ChallengesThe State of Play on Extended Producer Responsibility (EPR): OECD: 35 DIRECTIVE 2008/98/EC OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL. 36 ., European Union, 2015aner and more competitive Europefor a cle –Circular Economy Action Plan |לאומית -סקירה בין 55| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כנית כזו ומהחובה לפרסם תכניות למניעת פסולת במקור, וזאת כתוצאה ובכלל המדינות באיחוד האירופי קיימות ת . הדירקטיבה נתנה גמישות למדינות 2008שנים מפרסום הדירקטיבה האירופאית משנת 5-במסגרת זמן של כ כנית לצמצום הפסולת במקור, כאשר והחברות באשר לאילו צעדים לבחור ועל אילו סקטורים להחיל את הת של חינוך הציבור והנגשת מידע, קידום והשקעה במחקר האפשרויות בתחום הן רבות ומגוונות וכוללות למשל כלים 37ופיתוח טכנולוגי, תמריצים כלכליים ורגולציה על צורותיה השונות. National Waste Preventionלמניעת פסולת ) כנית האיריתוהתכנית למניעה במקור היא ודוגמה בולטת לת Program – NPWWולמדידת ההשפעה של התערבויות לשינוי התנהגות כנית שמה דגש על הצבת יעדי מניעה ו(. הת , מתוך 2004כנית קדמה לדירקטיבה האירופית וגובשה כבר במהלך שנת ועל מניעת ייצור פסולת. למעשה, הת כנית זו נחשבת חשובה וההבנה כי יש לפעול להפחתת המתאם שבין צמיחה כלכלית לייצור פסולת. בשל כך, ת וחדשנית בתחומה. כניות הבודדות באיחוד אשר התחילה לבחון את האפקט של מניעת פסולת במקור ורית היא אחת התכנית האיוהת כניות הממשלתיות להפחתת פסולת במקור נדרש להעביר וכל ארגון אשר לקח חלק באחת מהת –ברמת הפרויקט מו. לאחר מכן כלל מידע כמותי או איכותני על השפעות פעולותיו במטרה להעריך את כלי המדיניות השונים שיוש כנית ונבחן על פי מדדים שונים, בהם:והמידע נאסף ביחס לסקטור או לת  .כמות המשאבים שנחסכו )חומר, מים, אנרגיה( לאחר יישום כלי המדיניות לעומת התקופה שקדמה לכך  .כמות הפסולת שהופחתה כתוצאה מההתערבות  .סכום הכסף שנחסך שיטות אינפורמטיביות, שיטות כלכליות ושיטות רגולטוריות.מתחלקים בין ולת כלי המדיניות למניעת פס כאמור, גם לעידוד מניעה במקור נועדו לחשוף את הציבור לידע ומידע בנושא מניעת פסולת. שיטות אלה שיטות אינפורמטיביות וזרים לצרכן לזהות כניות חינוכיות ושימוש בתווים העוכוללות למשל קמפיינים תקשורתיים, מרכזי מידע מקוונים, ת דוגמת םמתמרצות הפחתה בייצור הפסולת על ידי מנגנוני שיטות כלכליות(. Ecolabellingמוצרים עדיפים סביבתית ) SAYT .עשויות לכלול חוקי אחריות יצרן או איסורי מכירה. כך למשל נקבעו שיטות רגולטוריות, היטלים ומסי קנייה פעמי מסוימים, היטלים על שקיות ומוצרים אחרים וחוקי אחריות -צרי פלסטיק חדבאיחוד האירופי איסורי מכירה על מו איסור על תכנון צרפת קבעה להאריך חיי מוצרים כדייצרן מתקדמים המחייבים מימון פעולות חינוך להפחתת צריכה. להגדיל את קצב התיישנות מכוונת של מוצרים )יישום טכניקות שנועדו להפחית במכוון את אורך חיי המוצר כדי קבעו הקלות שוודיה, מלטה ואירלנדמדינות כמו כמהלעודד שימוש חוזר והארכת חיי המוצרים, כדיההחלפה שלו(. הממשלה נותנת תמיכה כספית בלגיהבכמו אופניים ומכונות כביסה. ,מס על שירותי תיקונים של מוצרים מסוימים ויש על שירותים ומוצרים אלו מע"מ מופחת. ,הילהקמת מרכזים לאיסוף, תיקון ומכירה של מוצרי יד שני והשבה מחזור. ד הגדרות ד של תהליכי טיפול בפסולת, אשר הוצעו כאלטרנטיבה וכללה ספקטרום רחב מא (Recycle) 'מחזור'בעבר, המילה תועלת אנרגטית. לאור ההתפתחות בתחום, נדרשת הגדרה ברורה יותר של הטיפולים להטמנה או לשריפה ללא 37 ., European Commission, Oct 2012Guidance document –Preparing a Waste Prevention Programme |לאומית -סקירה בין 56| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה . דירקטיבת המסגרת לפסולת באיחוד האירופי קובעת 'מחזור'השונים שנכנסו תחת המטרייה הרחבה והכללית של את הגדרות הבאות: מוצרים או חלקי םאשר באמצעות ,: בדיקה, ניקוי ופעולות תיקון(Preparing for Re-useהכנה לשימוש חוזר ) מדובר בפעולות שנועדו לשמר את השימוש מוצרים שהפכו לפסולת מוכנים לשימוש חוזר ללא כל עיבוד מקדים נוסף. המקורי של המוצר )או הרכיב(. בין היתר, תיקון ושיפוץ של כלים ומכשירים מכניים והשבתם לתפקוד, בניגוד למציאות ם וקנייה של מוצר חדש. הנפוצה של השלכת המוצרי כל פעולה שהתוצאה העיקרית שלה היא שהפסולת משמשת למטרה מועילה כלשהי על ידי :(Recoveryהשבה ) 38.החלפת חומרים אחרים אשר ללא כן היו משמשים לאותה מטרה פעולות השבה שבאמצעותן חומרי פסולת עוברים עיבוד מחדש למוצרים או לחומרי גלם :(Recyclingמחזור ) מהם הגיעה פסולת, ובין אם למטרות אחרות. למשל: שלתהליכי ייצור, בין אם למען המטרות המקוריות של המוצרים במובן זה כולל גם ריסוק והתכה לשם שימוש מחדש במוצרי זכוכית, )ניקוי( ודחיסה של פלסטיק לתבניות. מחזור עיבוד מחדש של חומר אורגני )הפיכה לקומפוסט, ראו להלן( אך לא כולל השבה לאנרגיה או עיבוד לחומרים 39המשמשים כדלקים וכדומה. טיפול בפסולת שאינו מחזור או השבה. כולל למשל הטמנה או שריפה ללא השבה לאנרגיה.(: Disposalסילוק ) 'סוף מעמד פסולת'תוך עמידה בקריטריונים של פסולת אם עברה מחזור או השבהפסולת תחדל להיות מוגדרת כ (End of waste status אוEoW ):40 התוצרים של התהליך משמשים למטרות ספציפיות. .1 קיים שוק או ביקוש לתוצרים אלו. .2 התוצרים עומדים בתקנים החוקיים ובדרישות הטכניות למטרות הספציפיות שהם משרתים. .3 לשימוש בתוצרים אין השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות האדם. .4 טיפול בפסולת אורגנית גם פסולת זו יכולה להיות מטופלת בשלוש 41.מהפסולת העירונית היא פסולת אורגנית %50-במדינות מפותחות, כ ידי הטמנה(. האפשרות העיקרית דרגות הטיפול: הכנה לשימוש חוזר, מחזור והשבה לאנרגיה )וכמובן, גם בסילוק על בפסולת מסוג זה היא הפנייתה להזנת בעלי חיים, אך אפשרות זו דורשת טיפול פעולות מורכבות כדי 'שימוש חוזר'ל אופן הטיפול המרכזי הוא מחזור פסולת אורגנית,בנוגע ל 42.למנוע את הסיכון לבעלי החיים, ועל כן אינה נפוצה .Glossary: Recovery of wasteבין היתר: ראה 38 .Glossary: Recycling of waste :היתר בין ראה 39 .משני גלם חומר של או מוצר של מעמד ומקבלת פסולת להיות מפסיקה פסולת מתי קובעים" לפסולת"סוף של הקריטריונים 40 הגדרות שונות לפסולת אורגנית יכלילו או לא יכלילו סוגים שונים של פסולת אורגנית שעברה –מונח זה הוא תלוי הגדרה גם 41 .רמות שונות של עיבוד מצב אשר קשה להגיע –שימוש חוזר מסוג זה נדרש כי הפסולת תהיה ממוינת היטב, נקייה ובמצב טוב באופן יחסי בשביל 42 )וגם דרום קוריאה, במידה מסוימת( יפןבפרט אם לוקחים בחשבון גם את תהליכי השינוע הנדרשים וכדומה. אליו בפסולת ביתית, בפסולת מזון( להאכלת בעלי חיים, על ידי מפעלים –מערך בולט של שימוש חוזר בפסולת אורגנית )ובפרט שיש בההיא מדינה למעשה תהליך זה אסור, עקב החשש מזיהום. ראו: ייחודיים הכוללים תהליך של סטריליזציה. במדינות אירופה Global Waste Management Outlook, pp. 140. |לאומית -סקירה בין 57| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ֶנתְד הפיכתה לקומפוסט )בעברית: ( בתהליך ביולוגי של קומפוסטציה )לעיתים עם שלב מקדים של עיכול אנאירובי(, שֹׁ לשימוש כדשן אורגני לטיוב והשבחת קרקעות וכמצע לגידול. אפשרות זו נכללת בהגדרות ההשבה והמחזור של , גם תהליך זה . עם זאתEoWהדירקטיבה האירופית, ופסולת אורגנית שעברה תהליך קומפוסטציה עומדת ברף של אינו חף מאתגרים וסיכונים, וקיים חשש להימצאות זיהומים בפסולת האורגנית הביתית, אשר יתגלגלו בסופו של דבר למזון. במדינות מפותחות רבות, קיימות מגבלות רגולטוריות על שימוש בקומפוסט לגידול מזון: הפסולת האורגנית תפוקה דמוית 'ל קומפוסטימוש כזה. מגבלות אלו יצרו את ההבחנה בין נדרשת להיות נקייה וממוינת היטב כתנאי לש פסולת אורגנית אשר עברה תהליך קומפוסטציה אך לא הייתה –( Compost Like Output- CLO ) 'קומפוסט תחול באיחוד האירופי 2023מופרדת באופן מספק ועל כן חלות מגבלות על השימוש בה בחקלאות. החל משנת להבטיח את איכות הקומפוסט. קומפוסט שמקורו בפסולת אורגנית שלא כדיד פסולת אורגנית במקור חובה להפרי חשב כמחזור.יהופרדה במקור לא י מחזורייצוא פסולת ל אל בה היא מיוצרתשבו הפסולת מיוצאת מהמדינה שחלק לא מבוטל מתהליכי המחזור מבוצע במסגרת שוק גלובלי, לאומי, כמו עלויות -ןלאומי בפסולת מושפע מהמאפיינים של כל סחר בי-ןהסחר הביבה מבוצע הטיפול. שמדינה , הסחר מושפע ממדיניות קונקרטית הנוגעת לפסולת, כגון איסור, על כך הובלה, שערי חליפין והסכמי סחר. נוסף פסולת. צעד דרמטי איסור ייצוא פסולת מסוכנת(, או על ייבוא –הגבלה או רגולציות אחרות על ייצוא פסולת )למשל סוגי פסולת, ובהם איסור כולל על קליטת פסולת פלסטיק. 24בהקשר זה היה האיסור הסיני על ייבוא חלק ניכר מהפסולת באירופה נסחר בין מדינות, הן בתוך האיחוד או היבשת והן מחוצה לה. קיימים הבדלים בין זרמי ינתי של זכוכית הוא מצומצם יחסית, בין היתר משום שזכוכית היא מד-הפסולת השונים. כך למשל, היקף הסחר הבין משאב כבד וזול באופן יחסי, ועל כן עלויות ההובלה שלה גבוהות לעומת התמורה. לעומת זאת, היקפי המסחר של אירופי באופן רציף מ-הנתח העיקרי של המסחר הפנים היאפסולת הנייר וד, ופסולת פלסטיק ונייר הם גבוהים מא הנתח העיקרי של פסולת הפלסטיק היה מיוצא מחוץ לאיחוד, כך עד כניסת האיסור לעומת זאת .2020ועד 2004 .2017הסיני בשנת היקף הסחר האירופי בפסולת נייר היה במגמת גידול משמעותית, הן הסחר הפנים 2008–2004 בשנים :פסולת נייר מיליון 5-פחות מ היה 2004ן, והן היצוא מחוץ לאירופה, אשר בשנת מיליון טו 11-מיליון טון עד ל 9-אירופי, שעלה מ אירופי בפסולת נייר התייצב על -מיליון טון. בשנים שלאחר מכן ועד היום, הסחר הפנים 7.5-, ועלה עד ל2004-טון ב אז במגמת , אך נמצא מ2009-מיליון טון ב 10הייצוא, לעומת זאת, הגיע לשיא של כמעט 43מיליון טון בשנה. 12-כ מיליון טון 2-, מתקיים סחר בהיקף קטן יותר גם בכיוון ההפוך: כד בבד. ב2019-מיליון טון ב 6-צמצום, עד לפחות מ של פסולת נייר מיובאים כל שנה לתוך האיחוד מחוץ לו. היעד העיקרי לייצוא פסולת נייר היה סין, אך היקף הייצוא ל בין זרמי הפסולת האסורים לייבוא גם פסולת נייר לא ממוינת, עד , אשר כל2017-אליה הצטמצם בעקבות החוק מ 44. יעדים בולטים נוספים נמצאים במזרח: הודו, אינדונזיה ווייטנאם.2019-לשיעור אפסי ב בדומה לפסולת הנייר, גם היקפי הסחר בפסולת פלסטיק נמצאים במגמת גידול משמעותית, :פסולת פלסטיק מיליון טון בשנת 0.8-אירופי גדל מהיקף של כ-. הסחר הפנים2010-ל 2004 שנת בין ולמעשה הכפילו את עצמם מיליון טון. בשנים שלאחר מכן, הסחר הפנים 2.7-מיליון טון לכ 1.3-, והייצוא גדל מכ2010-מיליון טון ב 1.7-לכ 2004 43 .secondary material price indicator –Recycling Eurostat, לארצות –אירופי -יש לציין כי קיים נתח לא מבוטל של ייצוא פסולת נייר שהיעד שלו מוגדר כ"אחר", וייתכן כי חלקו הוא פנים 44 שמחוץ לאיחוד. |לאומית -סקירה בין 58| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה , הייצוא 2019-. נכון ל2017-בהייצוא ספג מכה עם סגירת השוק הסיני ואילו אירופי המשיך במגמת גידול מתונה, מיליון טון. לאורך כל השנים הללו התקיימה מגמה כמעט 2.2 -כ הואמיליון טון, והסחר הפנימי 1.5-כ הואמאירופה 730-, ועד לכ2004-אלף טון ב 179-מהיקף של כ –יציבה של גידול גם בהיקף הייבוא של פסולת פלסטיק לאירופה אלף טון. הפרדה במקור ה במקור של פסולת ובפרט של פסולת עירונית, היא קריטית לתהליך המחזור ולצמצום נפחי הפסולת המגיעים הפרד קיומם של מנגנונים וטכנולוגיות להפרדה ומיון של פסולת, פוטנציאל המחזור וההשבה של פסולת למרותלהטמנה. . ללא הפרדה במקור, עלויות הטיפול פסולת הממוינת ומופרדת במקורלעומת מעורבת הוא נמוך באופן משמעותי תית יוהאפקטיביות שלהן יורדת. הדירקטיבות האירופיות מנחות להפריד את איסוף הפסולת הב ניכרעולות באופן זרמים ובהם: פסולת אורגנית, פלסטיק, מתכת, נייר וקרטון, זכוכית, פסולת מסוכנת, פסולת אלקטרונית, כמהל חד את איסוף חלק מהזרמים כאשר אין הדבר פוגע ביכולת המחזור שלהם. בקבוקים וכו'. אם כי ניתן לא |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 59| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מסגרת חקיקתית למשק . 6 הפסולת כללי. א פרק זה עוסק בתיאור המסגרות החקיקתיות של משק הפסולת בישראל במבט משווה למסגרות הקיימות באיחוד האירופאי, ומפרט המלצות לשינויים בחקיקה הישראלי לרבות התאמת היעדים והעקרונות המנחים הקיימים בדין האירופאי, המשמשים כמנחה כללי לגיבוש האסטרטגיה הישראלית. לת העירונית המוצקה בישראל לא זכה עד כה להסדר חקיקתי כללי, מלא וממצה. ההסדרים המחייבים הטיפול בפסו חקיקת הפסולת לעניין סילוק פסולת ותפעול האתרים לטיפול בפסולת פזורים על פני חוקים שונים ותקנותיהם. ,הקובעים נורמות בסיס ומנגנונים לניהול משק הפסולת בישראל, לחוקים ,הישראלית מתחלקת בין דברי חקיקה משק הפסולת סובל מאיהמתמקדים בזרמי פסולת פרטניים, על פי רוב במסגרת חקיקת אחריות יצרן מורחבת. ודאות מתמשכת לנוכח זאת שעקרונות של ניהול פסולת שיפורטו בהמשך אינם מעוגנים בחקיקת מסגרת וכתוצאה והשלמת משתנים באופן תדיר. לכן חקיקת מסגרת למשק הפסולת חיונית לצורך יצירת ודאות ארוכת טווח מכך . פערים בחקיקה לעניין , נוגעים בנורמות התנהגות בסיסיות 1961–, והחוק למניעת מפגעים, התשכ"א1940פקודת בריאות העם, הוא חוק כללי לתחום ,1984–רת הנקיון, תשמ"דחוק שמיסילוק פסולת. מניעת מפגעים, ובכלל זה בהיבטים של שמירת הניקיון ברשות הרבים וכן קביעת היטל הטמנה. קביעת נורמות להפסולת, שעיקר הוראותיו עוסקות ב , ובתקנות 1968–ההסדרים העיקריים הנוגעים לרישוי עוסקים בתחום הפסולת קבועים בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 60| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה במסגרת חקיקת 45חוקים הקובעים הסדרי אחריות יצרן על זרמי פסולת מסוימים. כמה מכוחו. נוסף על כך, ישנם השלטון המקומי, לרשויות מקומיות רבות ישנם חוקי עזר המסדירים את הטיפול בפסולת בתחומן. בשנים האחרונות זה מצוי עדיין חוקקו חוקי עזר הקובעים אגרות לטיפול של הרשות בפסולת עודפת במגזר העסקי והמסחרי. תחום בהתאם . בג"צ בכל הנוגע לאמות המידה לגביית אגרותל שהוגשועתירות בימים אלה ניתן פסק דין בובהתפתחות תוכנית פרק הפסולת בבהיבט התכנוני, לפסה"ד, נדרשת עבודת מטה ממשלתית נוספת לעדכון אמות המידה. מסדיר את ,(16לסילוק אשפה )תמ"א רצית (, שהחליף את תכנית המתאר הא1האחודה )תמ"א המתאר הארצית .פסולתטיפול בההליך התכנוני הנדרש להקמת אתרי בהיבטים של איסורי השלכת פסולת, חובות כלליות הוראות להלן רשימת החוקים והתקנות העיקריים הכוללים פינוי ואיסוף פסולת: "( היא כלי מדיניות המטיל על היצרנים והיבואנים את האחריות לטיפול בסוף חיי מוצר. EPR" - להלןאחריות יצרן מורחבת ) 45 לרבות –מטרת מנגנון אחריות זה היא להביא את היצרנים השולטים על פיתוח ועיצוב המוצר לשאת בעלויות הטיפול בפסולת קביעת היא . מטרתם העיקרית'המזהם משלם'איסופה ומחזורה או הכנתה לשימוש חוזר. הסדרי אחריות יצרן נגזרים מעקרון יעדים למחזור ולשימוש חוזר, באופן שייתן תמריץ להפחתת פסולת במקור ולייצור מוצרים שניתנים למחזור או לשימוש חוזר, . נמצאה יעילה בעמידה ביעדי מחזור של חומרים מסוגי פסולת מסוימים EPRתוך שימור חלק מערך המוצר בסוף חייו. מדיניות  ,1940פקודת בריאות העם o )1993–)פינוי יריעות פלסטיק(, תשנ"גתקנות בריאות העם )מניעת מפגעים  1961–חוק למניעת מפגעים, התשכ"א o 1993–תקנות למניעת מפגעים )שמן משומש(, התשנ"ג  1968–חוק רישוי עסקים, התשכ"ח o 1990–תקנות רישוי עסקים )סילוק פסולת חומרים מסוכנים(, התשנ"א o 1998–תקנות רישוי עסקים )תחנת מעבר לפסולת(, התשנ"ח  1984–שמירת הנקיון, התשמ"דחוק o 1986–תקנות שמירת הניקיון )קרן לשמירת הניקיון(, התשמ"ו o 1987–תקנות שמירת הניקיון )היטל לשמירת הניקיון(, התשמ"ז o 1987–תקנות שמירת הניקיון )סימון מכלים למשקה(, התשמ"ז o 2010–צו שמירת הניקיון )יום ניקיון ארצי(, תש"ע  ,1993–התשנ"גחוק החומרים המסוכנים o 1994–תקנות החומרים המסוכנים )יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים(, התשנ"ד  1993–חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור, התשנ"ג o 1998–תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור )חובת פינוי פסולת למחזור(, התשנ"ח  2008–חוק אוויר נקי, תשס"ח o ויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת(, התש"ןותקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום א– 1990 |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 61| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה האחריות של יצרנים ויבואנים של הקיימים בישראל ומסדירים כיום את העיקריים להלן רשימת החוקים והתקנות , תחת עקרון אחריות היצרן המורחבת שיתואר בהמשך:סוגי מוצרים מסוימים סקירת הדירקטיבות המרכזיות בתחום הפסולת באיחוד . ב האירופי ים המשמשים להסדרת משק הפסולת, מכלים בסיסיים המתמקדים באיסוף והטמנה ועד יישנם מגוון כלים רגולטור העוסקים בין היתר ביצירת מנגנוני תמרוץ להפחתת ייצור הפסולת ולחיזוק העקרונות של כלכלה ,כלים מורכבים .במשק הפסולתהרגולציה האירופאית של התפתחות מציג את הלהלן 25 מוצגמעגלית.  קדוןיחוק הפ" –)להלן 1999–חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט(" o 2001–תקנות הפיקדון על מכלי משקה, התשס"א o תקנות הפיקדון על מכלי משקה )הפחתה של סכום העיצום הכספי ופריסת תשלומים(, תשע"ב– 2011 o 2002–פיקדון על מכלי משקה(, תשס"ב –צו סדר הדין הפלילי )עבירות קנס  חוק הצמיגים" –)להלן 2007–צמיגים, תשס"ז מחזורחוק לסילוק ול(" o 2008–סילוק ומחזור צמיגים(, תשס"ח –צו סדר הדין הפלילי )עבירות קנס  חוק האריזות" –)להלן 2011–חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א(" o תקנות להסדרת הטיפול באריזות )הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים(, תשע"א– 2011  חוק פסולת " –)להלן 2012–חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב חוק לטיפול סביבתי בציוד ")אלקטרונית o תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות )יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל 2014–מזערי(, התשע"ד o (, צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות )סייגים לתחולה במערכת הביטחון 2019–תשע"ט o ,)תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות )אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי 2015–תשע"ו o תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות )הפחתה של סכומי עיצום כספי 2014–ופריסת תשלומים(, תשע"ד  חוק השקיות" –)להלן 2016–פעמיות, תשע"ו-חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד(" |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 62| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מגמות בניהול הפסולת – 25 מוצג 46(2008פסולת )המסגרת לקטיבת דיר מתווה את מסגרת היא הבסיס החוקי המרכזי בתחום הפסולת באיחוד האירופי ו היאדירקטיבת המסגרת לפסולת הדירקטיבה קבעה את הקווים המנחים ועקרונות המדיניות לטיפול בפסולת, כמו גם המדיניות בתחום הפסולת. ת הגדרה וסיווג של הפסולת ושל אופני הטיפול השונים ואת היררכיית הטיפול בפסולת. הדירקטיבה מגדירה א היצרנים, הצרכנים, הסוכנים והמתווכים, מחייבת מערך רישוי ורישום –הגורמים השונים בשרשרת הטיפול בפסולת ליצרני הפסולת. נוסף לדירקטיבה זו ישנן דירקטיבות נוגעב 'המזהם משלם'לעוסקים בפסולת ומעגנת את עיקרון 49דירקטיבת פסולת סוללות ומצברים 48ולת אריזות,דירקטיבת פס 47פסולת במגוון תחומים, כגון דירקטיבת ההטמנה, ועוד, כפי שיסקר להלן. שנקבעה בדירקטיבה היא: "כל חומר או חפץ שהמחזיק בו משליך אותו, מתכוון ההגדרה הבסיסית של פסולת בה להשליכו, או נדרש להשליכו על פי דין". להגדרה זו ישנם סייגים הקבועים בדירקטיבה. נוסף על כך, הדירקטי 46 .)Directive 2008/98/EC on Waste (Waste Framework Directive 47 .Directive 1999/31/EC on the Landfill of Waste 48 .Directive 94/62/EC on Packaging and Packaging Waste 49 .sDirective 2006/66/EC on Batteries and Accumulators and Waste Batteries and Accumulator |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 63| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 50(, פסולת שמנים, פסולת אורגנית,2018כוללת סיווג של זרמי פסולת שונים, כגון פסולת מוניציפלית )תיקון משנת פסולת מזון ופסולת מסוכנת. (, הכנה Prevention(, לפיה יש קדימות למניעה )Waste hierarchy) 'היררכיית הפסולת'הדירקטיבה קובעת את כולל השבה –( Recovery( דרכים אחרות של השבה )Recycling(, מחזור )Preparing for re-useלשימוש חוזר ) (. Disposalסילוק ) –לאנרגיה, ורק לבסוף הוכנסו תיקונים והרחבות שנועדו 2018,51במשך השנים הוכנסו לדירקטיבה תיקוני חקיקה שונים. בפרט, בשנת ( של האיחוד Circular economy) 'כלכלה המעגלית'לחיזוק הכללים למניעת יצירת פסולת, כחלק ממדיניות ה , כך שתכלול אחריות ארגונית הנוגעת לאפשרות אחריות היצרןהאירופי. בין היתר, הורחבה תחולת העיקרון של לעידוד וקיימא -המניעה, השימוש החוזר או המחזור. נקבע כי המדינות מחויבות לנקוט צעדים לשם תמיכה בייצור בר כמו ,ייצור ושימוש במוצרים שהם חסכוניים במשאבים, עמידים, וניתנים לתיקון, שימוש חוזר או שדרוגשל עיצוב, גם לקדם את הזמינות של אמצעים המסייעים לתיקון ולשימוש חוזר במוצרים, כגון חלקי חילוף, מדריכי הרכבה ומידע טכני. נקבע כי יש להפחית את ייצור פסולת המזון בהתאמה 2018( לתיקון הדירקטיבה בשנת g()1)9כמו כן, במסגרת סעיף את ייצור הפסולת לנפש, ברמת הקמעונאי והצרכן, ולהפחית 50%-קיימא של האו"ם: להפחית ב-בר-ליעדי הפיתוח .2030את הפסדי המזון לאורך כל שרשרת הייצור, עד שנת )לפי מהפסולת העירונית 55%ל לפחות מחזור ש - 2025בפסולת עירונית: עד שנת בפרט, נקבעו יעדים לטיפול , 2025. כמו כן, המדינות מחויבות לייסד, עד תחילת שנת 65% - 2035; ועד שנת 60% - 2030עד שנת משקל(, כל 2023עד סוף שנת כי המיוצרת על ידי משקי בית ולוודא מערך איסוף נפרד של טקסטיל ושל פסולת מסוכנת ו ממוחזרת במקור )קומפוסט(.הפסולת האורגנית נאספת בנפרד, א במוצרים, מניעה של מקורות 52מעבר לכך, התיקונים כללו קביעה בנוגע להפחתה של הימצאות חומרים מסוכנים 53(,critical raw materialsאשפה המזהמים את הים וכן התייחסות ממוקדת למוצרים המכילים חומרי גלם קריטיים ) הם.למניעת השלכתם ועשיית שימוש חוזר ב 54(1999דירקטיבת ההטמנה ) –דירקטיבת ההטמנה נועדה למנוע, או לצמצם עד כמה שניתן, כל השפעה שלילית הנובעת מהטמנת פסולת אתרים –לקרקע, למים, לאוויר או לבריאות האדם. במסגרת הדירקטיבה הוגדרו שלוש קטגוריות לאתרי הטמנה ים לפסולת "אינרטית", שלא מתפרקת או נשרפת )כמו חול מסוכנת, ואתר-לפסולת מסוכנת, אתרים לפסולת לא וחצץ(. הפחתה מדורגת של כמות הפסולת האורגנית המגיעה הדירקטיבה קובעת, כי על המדינות ליישם אסטרטגיות לשם לא לקבל צמיגים משומשים וכן פסולת נוזלית, דליקה, ולהטיל מגבלות על קליטת פסולת באתרי הטמנה: להטמנה גנים ,כגון פסולת צמחייה ,פסולת( מוגדרת על פי הדירקטיבה כפסולת המתכלה באופן ביולוגי-פסולת אורגנית )או ביו 50 ופארקים, פסולת מזון ומטבח ממשקי בית, מסעדות, קייטרינג וחנויות קמעונאיות ופסולת דומה ממפעלי עיבוד מזון. 51 Directive 2008/98/EC on waste.Directive (EU) 2018/851 amending לדירקטיבת הפסולת. 3מוגדרים בנספח 52 העדכון האחרון היה . רשימת חומרים בעלי חשיבות גבוהה לכלכלה האירופאית המפורסמת באתר הנציבות האירופאית 53 interest/critical en-materials/specific-https://ec.europa.eu/growth/sectors/raw כאן: או. ר3.9.2020בתאריך 54 Directive 1999/31/EC on the Landfill of Waste. |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 64| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה . פסולת עירונית נדרשת רק פסולת מטופלת יכולה להיות מוטמנתאו פסולת רפואית. מעבר לכך, הוגדר כי מתפוצצת יחולו הגבלות על 2030, החל משנת 2018להגיע לאתרי פסולת שאינה מסוכנת בלבד. על פי התיקונים משנת . 2035בשנת 10%או לשימוש אנרגטי ונקבע יעד הטמנה של עד הטמנת כל פסולת הניתנת למחזור אחריות הגורמים במערך: רשויות המדינה נדרשות לוודא שמפעילי האתרים גובים תשלום המכסה את כלל עלויות זהות שיפורט להלן:הטיפול, כולל עלויות סגירת האתר. מפעילי אתרים נדרשים לפעול ברישיון ולספק את המידע כניות הפעלה, ניטור ובקרה, האמצעים ולת האתר, תהמבקש או המפעיל, סוג וכמות הפסולת המופקדת, קיבו הננקטים למניעת זיהום והליכי הסגירה והטיפול לאחר סגירת האתר. 55 (1994דירקטיבת פסולת האריזות ) פסולת האריזות נועדה ליצור הרמוניזציה אירופית של ניהול פסולת האריזות ולהביא למניעה או הפחתה תדירקטיב על כלל תחום האריזות ופסולת האריזות בתחום השוק החל הדירקטיבהשל השפעת פסולת האריזות על הסביבה. מה לדירקטיבת הפסולת, גם האירופאי, החל מהייצור, דרך השימוש המסחרי, המשרדי ועד השימוש הביתי. בדו כחלק מקידום המניעה במקור והכלכלה המעגלית. 2018בדירקטיבה זו הוכנסו תיקונים בשנת פסולת אריזה ולפעול להגדלת לנקוט צעדים למניעת ייצור ,הדירקטיבה המעודכנת דורשת מהמדינות לקבוע יעדים המיוצרות, תוך שמירה על בטיחות המזון. בפרט, החלק היחסי של האריזות הניתנות לשימוש חוזר מתוך האריזות לקדם עיצוב וייצור אריזות התואמות לשימוש חוזר לסוגיו השונים )משימוש חוזר עד ניצול לאנרגיה(. צעדים אפשריים פעמיות לכל סוג אריזה וכדומה. -ליישום המחויבויות: חוקי פיקדון, תמריצים כלכליים, רף מינימום לאחוז האריזות הרב , בהתאם לחומר האריזה.ביעדי המחזור, המדינות נדרשות לנקוט צעדים לשם עמידה על כך נוסף של האריזות עד למינימום ההולם צמצום המשקל והנפחנוספות שנקבעו בנוגע לייצור האריזות: 'דרישות חיוניות' הנציבות בוחנת החומרים המסוכנים.לשמירה על בטיחות, היגיינה ותכונות המוצרים וכן צמצום למינימום של כמות הן באכיפה והן בפיתוח כלי סיוע. מעבר לתהליך הייצור, הדירקטיבה –בימים אלו את הכלים לחיזוק הדרישות הללו שהמערכות מותאמות להחזרה או איסוף של אריזות וודאשלבי האיסוף והטיפול: המדינות נדרשות לבגם עוסקת מחזור של פסולת האריזות הנאספת.משומשות וכן לשימוש חוזר או , המדינות נדרשות 2024"(. עד Extended Producer Responsibility "EPR) אחריות היצרןתחום נוסף הוא הרחבת לוודא כי הוגדרו כללים לאחריות היצרן עבור כל תחום האריזות, כך שיכללו אחריות מימונית, או מימונית וארגונית, ריזות או פסולת האריזות, להפנייתן לאפשרות הטיפול המועדפת וכן לשימוש חוזר או מחזור להחזרה או איסוף של הא באופן המותאם לשימוש ,של האריזות הנאספות. כללי האחריות נדרשים לייצר תמריץ לייצור, עיצוב ושיווק של אריזות חוזר ולצמצום הפגיעה הסביבתית תוך התאמה לעקרונות של דירקטיבת הפסולת. 55 Directive 94/62/EC on Packaging and Packaging Waste. |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 65| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בין היתר, על המדינות לעדכן את הנציבות 56.פו גם תיקונים בדירקטיבה נוספת בנוגע לאופני איסוף המידע והדיווחנוס בנוגע ליעדי המחזור שנקבעו, המטרות שנקבעו לשם עמידה ביעדים, הכמות בטונות של האריזות, וכמות האריזות , נקבעו על כך המידע נדרש הן בנוגע לכלל האריזות והן בפירוט לפי חומר. נוסף –הניתנות למחזור ולשימוש חוזר בו נדרש להיות החומר כדי להתאים לדיווח )ראה נספח(. שהסטטוס –( לכל חומר calculation pointsנקודות חישוב ) ( ייכנסו End of Waste) 'סוף מעמד הפסולת'ההגדרות נועדו לוודא כי רק פסולת שאכן נכנסה לתהליך מחזור, או ל ת בקרת איכות משופרת על לחישוב העמידה ביעדי הפסולת. במסגרת התיקונים נוספה דרישה להחלה של מערכ הנתונים )רישום ישיר, מבוסס על רישום אלקטרוני, של הגורמים הכלכליים(. 57.פעמיות הוסדר במסגרת תיקון לדירקטיבת פסולת האריזות-ת הנשיאה החדויש לציין שגם זרם של שקי 58(2019דירקטיבת הפלסטיק ) כלכלה 'תית של מוצרי פלסטיק ולקדם את המעבר לדירקטיבת הפלסטיק נועדה למנוע ולצמצם את ההשפעה הסביב פעמיים שיש להם מוצר חליפי -על מוצרי פלסטיק חד איסור כלל אירופי, תוך שילוב של אמצעים, ובפרט 'מעגלית נטול פלסטיק. המוצרים הכלולים באיסור: סכו"ם, צלחות, קשים, מקלוני כותנה, בוחשנים, מקלות בלונים, מכלי מזון מוקצף ומוצרים העשויים מפלסטיק המתפרק בעקבות תהליכי חמצון. נוסף על כך, בנוגע למוצרי מפוליסטירן פעמיים אשר לא קיימת עבורם אלטרנטיבה זמינה )כוסות שתייה ומכלים למזון מוכן(, המדינות נדרשות -פלסטיק חד קפי הצריכה והצעדים הננקטים.לנקוט צעדים לצמצום כמותי משמעותי של הצריכה וכן לעקוב ולדווח לנציבות על הי (. 2026בשנת 77%)וכן יעד ביניים של 2030עד שנת איסוף למחזור 90%יעד של נקבע – בקבוקי שתייהבנוגע ל 25%) 2030ממוחזר כחומר גלם עד שנת פלסטיק 30%לפחות כמו כן נקבע שבייצור הבקבוקים יש להגיע ליעד של (.2025עד שנת בולטות על מוצרים המכילים פלסטיק )בין היתר, אזהרה תוויותיעדים, נקבע כי יש להוסיף ההגבלות וה לענוסף השפעתו הסביבתית ודרך הטיפול המומלצת ,מגבונים לחים ופילטרים לטבק(, הכוללות אזהרה על קיומו של פלסטיק ית בנוגע לשימוש במוצרי ועל המדינות מוטלת אחריות כללית להגברת המודעות והאחריות הצרכנ –עבור פסולת זו , הכולל גם אחריות על פרסום והגברת המודעות, 'המזהם משלם'עקרון מורחב במיוחד של פלסטיק. כמו כן, נקבע אחריות לפסולת עצמה.ה לעוכן על איסוף נתונים, נוסף 56 ablishing the formats relating to the database system pursuant to Commission Decision 2005/270 est Directive 94/62/EC of the European Parliament and of the Council on packaging and packaging waste. 57 f DIRECTIVE (EU) 2015/720 amending Directive 94/62/EC as regards Reducing the Consumption o Lightweight Plastic Carrier Bags. 58 DIRECTIVE (EU) 2019/904 on the Reduction of the Impact of Certain Plastic Products on the Environment. |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 66| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 59(2006דירקטיבת הסוללות ) מרכזית המטרתה 60ולבות במכשירים אחרים.דירקטיבת הסוללות חלה על כל סוגי פסולת הסוללות, כולל אלו המש כספית, קדמיום ועופרת. –של הדירקטיבה היא להפחית את כמות החומרים המסוכנים המגיעים לסביבה, ובפרט על סוללות המכילות איסור כולל זאת, הן על ידי צמצום במקור והן על ידי טיפול הולם ושימוש חוזר לאחר הייצור. נקבע 62)למעט בציוד חירום רפואי(. קדמיום %0.002-יותר מאו 61,ספיתכ %0.0005-יותר מ : המדינות נדרשות לנקוט כל צעד נדרש, כולל צעדים כלכליים, עידוד מיון והפרדה במקורהדירקטיבה מנחה על למנוע את הגעת הסוללות המשומשות לפסולת למקסימיזציה של ההפרדה ואיסוף הסוללות המשומשות, ובפרט ואיסופם ללא תשלום על ידי היצרנים. הלא ממוינת. נדרשים הסדרים להחזרת הסוללות עבור צרכני הקצה העירונית בנוגע לתהליך האיסוף והטיפול, הדירקטיבה דורשת לקדם שיעור גבוה של איסוף ומחזור ולשפר את התפקוד עד 45%של יעד איסוף נקבעהחיים של הסוללות )כולל גורמי המחזור עצמם(. הסביבתי של כל הגורמים במעגל . מעבר לכך, המדינות נדרשות לוודא כי הסוללות הנאספות מטופלות באופן מיטבי )הוצגו הגדרות ליעילות 2016שנת הסרת כל הנוזלים והחומצות ואחסון מוגן היטב. ניתן –לטיפול הולם נקבע רף מינימוםתהליכי המחזור לפי חומר(. ללות רכב ותעשייה, אם קיימת הערכה שמחזור אינו הפתרון האופטימלי מבחינה להטמין את הסוללות, למעט סו חברתית. קיים איסור על שריפת סוללות מתחום התעשייה או הרכב, אך ניתן לשרוף שאריות -כלכלית-סביבתית מחוץ הנותרות מתהליך המחזור. כל עוד חוקי הובלת הפסולת נשמרים, ניתן לשלוח את הסוללות לטיפול או מחזור למדינה או אף מחוץ לאיחוד. לשאת לכלל יצרני הסוללות. היצרנים או המשווקים נדרשים חובת רישוםגם בתחום זה הוגדרו כללי אחריות היצרן: האיסוף, הטיפול והמחזור של כלל סוגי הסוללות, ובנוגע לסוללות ניידות, גם בעלויות פרסום והעלאת מודעות בעלויות , בערוצים מגוונים, צרכני הקצה מקבלים מידעיג יצרנים קטנים(. המדינות נדרשות לוודא כי )ישנה אפשרות להחר ואפשרויות האיסוף. על אודות ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של החומרים הנמצאים בסוללות 63(2012דירקטיבת הפסולת האלקטרונית ) כגון מכשירי טלוויזיה, מקררים, מחשבים וטלפונים ,דירקטיבת הפסולת האלקטרונית חלה על סוגי פסולת אלקטרונית הדירקטיבה קובעת החלת מנגנון אחריות יצרן כולל חובות איסוף ומחזור הפסולת האלקטרונית לכדי עמידה סלולריים. ביעדים שהוגדרו וחובות תיעוד ורישום. אפשר שימוש מחדש.הדירקטיבה קובעת חובה לנקיטת אמצעים לעיצוב מוצרים במקור שי, על כך נוסף 59 .Directive 2006/66/EC on Batteries and Accumulators and Waste Batteries and Accumulators טחוני, צבאי ולשיגור לחלל.ילמעט סייגים כגון שימוש ב 60 .2015בטריות "כפתור" הוחרגו מהחוק עד שנת 61 כדי לאפשר לשוק להיערך טכנולוגית. 2016מוצרים אלחוטיים הוחרגו עד 62 63 .Directive 2012/19/ on Waste Electrical and Electronic Equipment (WEEE) |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 67| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ממשקל המוצרים האלקטרונים שנכנס 65%הדירקטיבה קובעת חובות איסוף ומציבה יעדים משקליים מינימליים של 80%–55% מהפסולת האלקטרונית שנוצרה במדינה. כמו כן, הדירקטיבה קובעת יעדי מחזור של 85%למדינה, או שמערך הטיפול בפסולת זו יופעל כןול בפסולת האלקטרונית ולפי סוגי פסולת שונים. הדירקטיבה קובעת חובות טיפ רישיונות מדינתיים. הדירקטיבה קובעת שייצוא של הפסולת יוכל להיחשב לצורך עמידה ביעדים רק במצבים שבהם ב בהתאם לחובות הטיפול שהוסדרו בדירקטיבה. נעשההיצואן יוכל להוכיח שהטיפול מחוץ לאיחוד הפסולת בישראל פערים מרכזיים בחקיקת. ג "( בתחום הפסולת נעשה ניתוח פערים של המסגרת החקיקתית בתחום Twinningבמסגרת פרויקט התאומות )" יש לציין כי דירקטיבות האיחוד האירופי, בדרך כלל, אינן קובעות את 64.איחוד האירופילעומת ההפסולת בישראל לעמוד ותת אבני הדרך והיעדים שהמדינות החברות צריכפרטי מנגנון היישום בפועל, אלא מסמנות את העקרונות וא על ידי כל מדינה ותנעש ,בו נעשה שימוש וחקיקה מפורטתשלגבי מודל היישום, המבנה המוסדי ותבהם. ההחלט בנפרד. למרות זאת, התיקונים האחרונים שנעשו בדירקטיבות הרלוונטיות מצביעים על נטייה ברורה של האיחוד מיפוי ,להשיג את היעדים בתחום. עם זאת כדייש ליישם שמנגנוני יישום מחייבים ומפורטים יותר, האירופי להגדיר הפערים בחקיקת הפסולת בישראל נדרש להתייחס לא רק לדירקטיבות ברמת האיחוד האירופי, אלא גם לאופן יישומן אירופי ובהתאם לכך לבסס את ולשם כך יש לבחור במדינת או מדינות ייחוס מתוך האיחוד ה ,ברמה המדינתית המדיניות. . החקיקה בנושאי פסולת בישראל העדרה של חקיקת מסגרתהפער המרכזי בחקיקת הפסולת הישראלית הוא ללא עקרונות מנחים עקביים. למרות ריבוי דברי החקיקה העוסקים בהיבטים שונים של "טלאי-על-טלאי"נעשתה ל פסולת הקובע את העקרונות הכלליים לניהול הפסולת, את היררכית משק הפסולת, אין חוק מסגרת בנושא ניהו הטיפול בפסולת, את חלוקת האחריות לאיסוף ולטיפול בסוגי הפסולות השונים ואת מנגנוני הרישוי והרישום להסדרת משק הפסולת. בהעדר הסדרה כוללת, קיימות פרצות בחקיקה אשר מקשות על יישום החוקים הקיימים בצורה בית. נוסף על כך, העדר חוק מסגרת תורם לחוסר עקביות בחקיקת הפסולת בישראל ובאופן הסדרת זרמים שונים מיט של פסולת. חוסר האחידות מתבטא אפילו בהגדרות שונות של כמה מונחי בסיס בין חקיקה אחת לאחרת. כך למשל, סוף מעמד פסולת. חסרה הגדרה לאין אחידות בהגדרת מונחים כגון פסולת, מחזור, השבה, ו גם בחוקי אחריות היצרן בישראל קיימת חוסר אחידות הנובעת מכך שהחקיקה אינה מצויה תחת חוק מסגרת הקובע אחידים. נוסף על כך, אין התאמה לחקיקת האיחוד האירופאי בהיבט של היעדים והזרמים EPRהגדרות ומנגנוני ד האירופאי בהתאם למאפיינים הספציפיים של שוק הפסולת , ויש לשאוף ליעדי האיחוEPRהמוסדרים תחת הסדרי הישראלי. כמו כן, קיימים פערים בהסדרים החוקיים של מנגנוני אחריות היצרן הקיימים כיום בישראל הפוגעים שבמסגרתו מפורטים בין היתר עקרונות EPR65פרסם עדכון למדריך OECD-ה 2016באפקטיביות שלהם. בשנת תוך סקירה משווה בין מדינות הארגון. נפרט להלן את העקרונות המרכזיים: EPRלהפעלת מנגנוני 64 latory Framework, Supporting the Implementation of the National Strategy and Establishing a Regu Strengthening Institutional Capacities in the Field of Waste Management, Activity 1.1 Development of a legal Gap Analysis (LGA) between existing environmental legislation and EU legislation, February 2020. 65 Extended Producer Responsibility, Updated Guidance for Efficient Waste Management, OECD 2016 גם אוור ENVIRONMENT WORKING –EXTENDED PRODUCER RESPONSIBILITY (EPR) AND THE IMPACT OF ONLINE SALES PAPER, OECD 2019 |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 68| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה  קביעת מנגנוןEPR – נטיים לכל וויש לקבוע את האחריות לנשיאה בעלויות על כלל מרכיבי הפסולת הרל .זרם לרבות עלויות איסוף, טיפול ודיווח  היררכיית 'קביעת היעדים צריכה להתבסס בין היתר על חלוקת השימושים בפסולת לפי – קביעת יעדים '.הפסולת  הסדרת הפעילות של גופים מוכרים ) – קביעת מנגנון פעולה ליישוםProducer Responsibility Organizations PROערכי (, המקבלים רישיון לפעילותם בהיבטים של מימוש אחריות היצרן כגון הפעלת מ כגון הסדרת החובות הכספיים של היצרנים ,איסוף ומחזור. מנגנוני היישום כוללים היבטים נוספים .והיבואנים, קביעת חובות איסוף, והסדרת מנגנוני דיווח ורישום  "הגדרת מושגים חיוניים להפעלת המנגנון ובהם "פסולת", "יצרן", "יבואן", "מחזיק" "השבה", "מחזור כפי שמוגדר בדירקטיבת הפסולת. – מחדש" ו"הכנה לשימוש  קביעת תמריצים להצטרף להסדרים הפורמליים )החוקיים( וקביעת – התמודדות עם שוק לא פורמלי מנגנוני אכיפה בהתחשב בכדאיות הכלכלית להפרת ההסדרים החוקיים. כמו כן, שיתוף פעולה עם רשויות ים המוכרים.המס והפחתת הנטל הבירוקרטי מול הרשויות והגופ  בין היתר לאופני האיסוף והטיפול, תוך עידוד הגופים המוכרים ,הסברה והנגשת מידע –העלאת מודעות והיצרנים לנקוט צעדי הסברה שונים. בדירקטיבות האירופיות בהשוואה לישראל יעדים. ד , באשר הם קיימים, להלן סקירה של היעדים המרכזיים בדירקטיבות האירופאיות והשוואתם ליעדים המקבילים בחקיקה הישראלית. יעדי צמצום ומניעה במקור את ייצור הפסולת לנפש, 50%-להפחית ב –: כאמור לעיל, בהתאמה ליעדי האו"ם פסולת מזון ופסולת אורגנית , נקבע על כך . נוסף2030ברמת הקמעונאי והצרכן, ולהפחית את הפסדי המזון לאורך כל שרשרת הייצור, עד שנת כיום לא קיימים בישראל כל הפסולת האורגנית תיאסף בנפרד או תמוחזר במקור )קומפוסט(. 2023כי עד סוף שנת יעדים לצמצום או מניעה במקור בנוגע לזרם פסולת זה. יעדי מחזור פסולת עירונית ונית. הדירקטיבה הגדיר יעדים למחזור פסולת עיר 2018התיקון לדירקטיבת המסגרת לפסולת משנת ,כאמור בהן תשתית המחזור הקיימת חסרה ארכה של עד חמש שנים בהשגת יעדים אלו.שמאפשרת למדינות יעדי מחזור פסולת עירונית – 26 מוצג אחוזי מחזור שנת היעד 2025 55% 2030 60% 2035 65% |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 69| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מערך איסוף נפרד של טקסטיל ושל פסולת מסוכנת המגיעים , המדינות נדרשות לייסד 2025כמו כן, עד תחילת שנת ערכות של שבע שנים.יואפשרו תקופת ה 2018ממשקי בית. יש לציין כי היעדים האירופאים עודכנו בשנת , נקבע שעל הרשויות 1998–(, תשנ"חמחזור)חובת פינוי פסולת ל מחזורבמסגרת תקנות איסוף ופינוי פסולת ל לעומת מהפסולת, 25%של מחזורלהפחתה הדרגתית של כמות הפסולת לסילוק, על ידי פינוי להמקומיות לפעול . יש לציין כי אין בקרה על עמידה ביעדים אלו. 1998כמות הפסולת שהייתה בכל רשות ביולי אריזות מחזוריעדי עדים למחזור אריזות לפי , מגדירים י2011–דירקטיבת פסולת האריזות והחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א זרמי חומרים שונים. יעדי מחזור אריזות – 27 מוצג סוג הטיפול כמות מטופלת שנתית )טון( כמות מטופלת שנתית )אחוזים( הנחות עבודה 78% 4,525,837 הטמנה נתוני הטמנה בפועל מהמשרד )לפי מטמנות(; הטמנה ישירה ופסולת להטמנה ממפעלי מיון מיליון טון; הטמנה של שאריות מפעלי מחזור 4.3 מהחומר שהועבר 1/3אלף; הטמנה של 31 – אלף 175 –לטיפול אורגני 14% 806,728 מועבר למחזור קרטון, נייר, פלסטיק, גזם, זכוכית, מתכת, אחר )אלקטרונית, שמן, צמיגים, טקסטיל( טיפול בפסולת אורגנית רקבובית 348,849 6% כשליש מהחומר מועבר להטמנה, כשליש מתאדה חומר מיוצב אורגנית שהשימוש בו אוכשליש הו אינו מבוקר מפעלי נשר RDF 126,000 2%יצירת 100% 5,801,414 לוסך הכ ליצור התאמה עם כדיניתן לראות כי קיימים פערים משמעותיים ביעדי המחזור בין ישראל לאיחוד האירופי. לפיכך, יעדי האיחוד האירופאי יש לבחון את העלאת היעדים הקבועים בחוק האריזות, בהתחשב במאפיינים הספציפיים של ואפשרו תקופת הערכות של שבע שנים. 2018בשנת שוק הפסולת הישראלי. יש לציין כי היעדים האירופאים עודכנו |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 70| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 66יעדי מחזור ואיסוף מכלי משקה פעמי מגדירה יעדים לאיסוף מכלי משקה מפלסטיק וחובת שימוש בחומר ממוחזר במכלי -דירקטיבת הפלסטיק החד חוק לא , מגדיר חובות איסוף של מכלי משקה. ה1999–משקה חדשים. בדומה חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט מחזור שלהם.החובת את מגדיר חובת שימוש בחומר ממוחזר במכלי משקה חדשים, אולם הוא מגדיר יעדי מחזור ואיסוף מכלי משקה – 28 מוצג EU (2019) ( 2021ישראל) יעד מחזור יעד איסוף יעד תכולת חומרים יעד איסוף למכלי משקה מפלסטיק ליטר 3עד 2025 – 77% 2029 – 90% המכלים יכילו – 2025 חומרים 25%לפחות ממוחזרים המכלים יכילו – 2030 חומרים 30%לפחות ממוחזרים 77%ממוצע דו שנתי 73%שנתי על מכלי המשקה ליטר 1.5הגדולים מעל יעד האיסוף יעלה על פני חמש בהדרגה 77%-ל 55%-מ שנים 2021החל מדצמבר ,מהאיסוף )קרי 90% 69.3%) יעדי מחזור ואיסוף פסולת אלקטרונית לפי דירקטיבת הפסולת האלקטרונית ודירקטיבת הסוללות קובעות יעדי איסוף, השבה ומחזור של סוגי פסולות שונים החוק לטיפול הדירקטיבה לא מבחינה בין סוגי סוללות ומגדירה יעד איסוף כולל עבורן. לעומת זאת, . סיווגקטגוריות ללא סיווג בין לפסולת אלקטרונית כולל מחזור , מגדיר יעד2012–סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב חובות מחזור מגדירהחוק הדירקטיבה, בשונה מ. עם זאת, וללא יעדים לאיסוף ולהשבה סוגי פסולות אלקטרוניות ., באופן במאפשר הבחנה בין החומרים השוניםלסוללות לפי סוג הסוללה . 2020חלטת השרה להגנת הסביבה, אוקטובר בהכללת מכלי משקה גדולים לפי ה 66 |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 71| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יעדי מחזור ואיסוף פסולת אלקטרונית – 29 מוצג EU (2021ישראל ) (2018)עבור יעד איסוף יעד איסוף מהפסולת האלקטרונית שנוצרה בשוק או 85% מהכמות השנתית הממוצעת של מוצרים 65% אלקטרוניים ששווקו בשוק בשלוש השנים האחרונות. אין יעד מקביל יעד השבה 67EEEקטגוריות (Recovery) יעד מחזור יעד מחזור 50%69 80% 85% 1068-ו 1 3-470 80% 70% 5-8,271 75% 55% מהכמות הממוצעת שנמכרה 45% –איסוף סוללות בשוק 30% –עופרת 35% –ניקל קדמיום 25% –אחרים לדירקטיבת הפסולת האלקטרונית. 1נספח 67 מכשירי חשמל ביתיים גדולים ומכשירים אוטומטיים. 68 ציוד לשימוש חוזר מחושב כחלק מהכמות הנמכרת. –לא כולל שימוש חוזר לחישוב עבור היעד 69 לוחות סולאריים ומכשירי תקשורת ומחשוב צרכניים. 70 מכשירי חשמל ביתיים קטנים, מוצרי תאורה, כלי עבודה חשמליים לא תעשייתיים, צעצועים, ציוד ספורט, מכשירים רפואיים 71 למעט שתלים ומכשירים מזוהמים, וציוד ניטור ובקרה. |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 72| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה EPRזרמי פסולות נוספים תחת מנגנוני .בישראל EPRבאירופה ואינם מוסדרים במנגנוני EPRזרמי פסולת המוסדרים במנגנוני להלן רשימה של EPRזרמי פסולות נוספים תחת מנגנוני – 30 מוצג EU ישראל שמנים משומשים 11לא מחויב ברמת האיחוד אך EPR.72מדינות אימצו מנגנוני קיימת חקיקה לטיפול אך לא קיים EPR.73 ELV מחויב במסגרת דירקטיבתELV. לא קיימת חקיקה ולא קיים מנגנון EPR. מחויב במסגרת דירקטיבת פלסטיק המסדירה את הטיפול בפלסטיק 74פעמי.-חד קיימים יעדים עבור אריזות ומכלי משקה. EPRטרם הוסדר תחת מנגנון טקסטיל בחקיקת האיחוד; השינוי 2018בדירקטיבת הפסולת בשנת קבע חובות איסוף שיחולו בשנת 2025.75 לא קיים מנגנון מחייב אך יש מנגנון וולונטרי ברשויות המקומיות. לא קיים .EPRמנגנון יעדי הטמנה על היה 2016עד שנת 2001דירקטיבת ההטמנה קבעה יעדים המגבילים את היקף הפסולת המוטמנת: משנת . כמו כן, בתיקון 1995בשנת מהכמות המדינתית שהייתה 35%-פסולת המוטמנת ל-המדינות להפחית את כמות הביו או פחות את כמות הפסולת 10%-ל 2035נקבע כי על המדינות להפחית עד שנת 2018לדירקטיבת ההטמנה משנת בישראל לא קיימים כיום יעדי הטמנה או מגבלות על הטמנת 76.העירונית המוטמנת מסך כל הפסולת העירונית רקת בתהליכים ביולוגיים. פסולת הניתנת למחזור או השבה, או פסולת המתפ .Twinningבמסגרת תהליך 2020ם בירן בנובמבר השיחות עם המומחה גרא 72 .1993–תקנות מניעת מפגעים )שמן משומש(, תשנ"ג 73 .הפלסטיק דירקטיבת אור 74 75 Towards an EU Product Policy Framework contributing to the -ar Economy Sustainable Products in a Circul ., commission staff working document, 2019Circular Economy 76 DIRECTIVE (EU) 2018/850 amending Directive 1999/31/EC on the Landfill of Waste יצוין שמדינות שהטמינו ; מכמות הפסולת העירונית המיוצרת יכולות לבקש דחייה של עד חמש שנים לעמידה ביעד. או יותר 60% 2013בשנת |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 73| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כיווני פעולה . ה חוק מסגרת לפסולת בישראל חקיקה הוא העדר חקיקת מסגרת הקובעת ההפער המשמעותי ביותר בהיבט לעיל, ניתוח הפערים מ כפי שעולה נדרש חוק מסגרת כללי למשק נורמות רוחביות לשוק הפסולת, בדומה לדירקטיבת המסגרת לפסולת באירופה. לזרמי הפסולת השונים ואופן הטיפול בהם, וכן קביעת העל -אשר יקבע את העקרונות, ההגדרות, יעדיהפסולת פול בפסולת, מעת יצירת הפסולת ועד טיפול הקצה יהאחריות והסמכות של כל הגורמים המעורבים בשרשרת הט בפרט על בסיס עקרונות ועל עקרונות הדירקטיבות האירופיות, חוק המסגרת צריך להיות מושתת במתקן מורשה. מנגנונים ייעודיים לישראל, ברמה המוסדית וברמה . זאת תוך התאמת 'המזהם משלם'ו 'היררכיית הפסולת' לאסדרת משק חוק המסגרת צריך לכלול את ההגדרות והעקרונות האחידים הנדרשים , על כך נוסףהמקצועית. צרנים לנשיאה בעלויות ניהול הפסולת וקביעת הגדרות לרבות קביעת אחריות הי ,השונות EPR-לחקיקות ההפסולת ו בהתאם לדירקטיבת וכן הלאה סוגי העוסקים בפסולת, מחזורכגון פסולת, שימוש חוזר, ,אחידות למושגים מרכזיים הפסולת. רחבה שכזו הוא אתגר משמעותי אשר צפוי שיארך מספר שנים, ומשנית כיוון שתהליך גיבוש וקידום חקיקה ראשית להלן במסגרת תקנות בחקיקה הקיימת ועל ידי קביעת תנאים ש כיווני הפעולהלקדם אלמנטים מתוך מקום יש – מתאימים ברישיונות העסק של העוסקים בפסולת. בפרט בכל מה שנוגע לסטנדרטים לטיפול בפסולת והטמנתה יש לבחון אימוצם במסגרת תקנות והוראות מכוח החקיקה הקיימת. העיקרים הנדרשים בחוק המסגרת:להלן המרכיבים  בסיס לחקיקה פרטנית בנושא שמשו: החוק יקבע הגדרות מפתח בסיסיות למשק הפסולת, אשר יהגדרות ניהול זרמי פסולות שונים. בין השאר יש לכלול הגדרה כללית לפסולת, בדומה להגדרה בדירקטיבת הפסולת ת תעשייתית, פסולת ביתית, פסולת מסחרית ופסולת האירופאית, הגדרות של סוגי הפסולות העיקריים )פסול עירונית(. יתר על כן, החוק החדש צריך להגדיר מושגי בסיס, כגון הכנה לשימוש חוזר, מחזור, השבה, טיפול החוק וסילוק, סוף מעמד פסולת ואימוץ של קטלוג הפסולות האירופי, וזאת באופן כולל לכלל זרמי הפסולות. הרמוניזציה של הגדרות יסוד אלו בחקיקה הישראלית. ים לחקיקה הקיימת, על מנת ליצוריכלול תיקונים עקיפ  :החוק יקבע את הנורמות להגנה על הסביבה ובריאות האדם מייצור וטיפול בפסולת, תוך עקרונות נורמטיביים בפסולת שאיפה למניעה והפחתת ההשפעות השליליות של תהליכים אלו. החוק יגדיר את עקרונות הטיפול בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת, בשאיפה למניעה, צמצום וייעול השימוש במשאבים וחתירה לכלכלה ', קביעת המזהם משלם'מעגלית. זאת תוך הפנמת ההשפעות החיצוניות הסביבתיות השליליות ויישום עקרון איסור על הטמנה של פסולת לא מטופלת והפרדת זרמי פסולת מרכזיים במקור.  החוק יקבע יעדי טיפול בזרמי פסולות עיקריים, כולל יעדי מניעה, הפרדה במקור, מחזור והכנה רות ויעדיםמט : יעדים פרטניים לגבי זרמי וכן יקבעו יעדים להגבלת ההטמנה ולטיפול מקדים להטמנה י כןלשימוש חוזר. כמו ו בדירקטיבות השונות, בהתאמה חומרים מסוימים. ככלל יש לשאוף להלימה ליעדים האירופאים כפי שנקבע של לוחות זמנים ואילוצים מקומיים.  :וטיפול פסולתהכיום קיימת חוסר בהירות בחקיקה הישראלית בנוגע לחלוקת האחריות לניהול חלוקת אחריות , משלב הייצור ועד שלב טיפול קצה, לגבי רוב סוגי הפסולת שאינם מוגדרים בחקיקה ייעודית. יש להגדיר בה העיקרון המנחה כברירת מחדל הוא שיצרן והגורם האחראי לסוגי הפסולת השונים עד לטיפול הקצה, את פסולת העירונית המוצקההיסוף אהפסולת אחראי לטיפול בפסולת. כך למשל יש להגדיר אחריות כוללת של רות להעברת על הרשות המוניציפלית, לרבות האחריות לעמידה ביעדי האיסוף, תוך מתן אפש והטיפול בה אחריות זאת להתארגנויות אזוריות, דוגמת איגודי ערים לפסולת, אשכולות וכיוצא באלו. לעומת זאת, את |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 74| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה , דוגמת פסולת מסחרית ותעשייתית, יש להטיל על יצרני והטיפול בהם האחריות לאיסוף זרמי פסולת שונים הפסולת. , אחריות, סמכויות וזכויות של בעלי העניין לאורך לכל זרם פסולת יש לקבוע מודל יישום שיבהיר את החובות כלל שרשרת הטיפול בפסולת, כולל אופן חלוקת האחריות בשלבים שונים. בכלל זה הגדרת אחריותם של יצרני פסולת, מובילי פסולת, מאחסני פסולת, מתווכים, סוחרים, מנהלי פסולת, מתקני מעבר, מתקני קצה רי הפרדה במקור ואיסוף נפרד, באופן שיאפשר עמידה ביעדים ארוכי טווח.וכו'. יש לקבוע את הצורך בהסד כיום עבור – לגביהם נקבעה אחריות יצרן מורחבתשלהסדיר את חלוקת האחריות לזרמי פסולת כמו כן יש זרמי פסולת שונים אחריות זו מתחלקת באופן שונה בין היצרן/יבואן, גופי יישום מוכרים, הקמעונאי והרשות וניציפלית. מומלץ לעגן מבנה כללי ליישום אחריות יצרן הכולל אפשרות להכרה בגופי יישום מוכרים; המ זרמים למניעת סבסוד צולב ביניהם ואחריות לאיסוף -אפשרות לקביעת יעדי איסוף ומחזור פרטניים לתת נפרד באמצעות גופי היישום המוכרים. חלוקת התפקידים בטיפול בפסולת – 31 מוצג סוג הפסולת גורם אחראי לאיסוף וטיפול גורם מממן אחריות לעמידה ביעדים גורם מבצע פסולת עירונית רשות מקומית או התאגדות אזורית תושבים באמצעות מס עירוני רשות מקומית גורם מורשה לאיסוף וטיפול בפסולת פסולת מסחרית ותעשייתית יצרן הפסולת יצרן הפסולת יצרן הפסולת זרמי אחריות יצרן גוף יישום מוכר או הרשות מקומית באמצעות הסדר מימוני יצרן/יבואן יצרן/יבואן או גוף יישום מוכר יישום עקרון לעאחריות לניהול פסולת משרתת את העמידה ביעדים. זאת נוסף מבנה ככלל, יש להבטיח כי , המחייב את היצרנים או הבעלים הראשונים לשלם עבור ניהול הפסולת. למשל, רשויות 'המזהם משלם' האחריות למימון מערך איסוף זה ואילומוניציפליות יכולות להיות אחראיות להפעיל מערך איסוף פסולת, לצורך נוסף על כך, יש לקבוע היטלי שריפה והיטלי שיקום על בעלי מטמנות מוטלת על ידי יצרני הפסולת. שיקומן בסוף חייהן.  יש להבהיר את התפקידים והאחריות של השלטון המרכזי והשלטון המקומי בנוגע לניהול פיקוח מבנה מוסדי : ובקרה של משק הפסולת. יש לאפשר תאגוד אזורי של רשויות מקומיות, אשכולות, איגודי ערים, גופי יישום בו ההוצאות שחקיקה. יש להבטיח ניהול משק פסולת סגור, מוכרים, וכו' לטובת עמידה בחובותיהם על פי ה לכך, על ניהול הפסולת מופרדות חשבונאית מהכנסות הרשות המקומית מארנונה וממקורות אחרים. נוסף יש להבטיח גם הפרדה של ההכנסות וההוצאות ליישום אחריות היצרנים. EPRבמערכות דיני מוניציפליים היא של משרד הפנים במסגרת -פניםכיום הסמכות הרגולטורית על מערכי האיסוף ה הן מחזורחוק איסוף ופינוי פסולת ל במסגרתהשלטון המקומי. הסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה גם על מקטע איסוף זה לגבי , ויש להסדיר את הסמכות הרגולטורית של המשרד להגנת הסביבה מוגבלות . עמידה ביעדי האיסוף ברמת הרשויות המוניציפליותהטיפול בפסולת ובקרה על אסדרה ו יש להבטיח שקיפות של משק הפסולת, כולל דיווח שנתי על אודות העמידה ביעדי החוק ואופן יישומו, פרסום ההיתרים הניתנים מכוח החוק, פרסום מרשם העוסקים על פי החוק, פרסום דוחות של קרן הניקיון וכדומה. |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 75| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה  הסילוקבפסולת ולקבוע חובת קבלת היתר להפעלת תחנות מעבר ומתקני טיפול יש : מערך רישוי ורישום , אשר יאפשר קביעת תנאים למפעילי אתרים אלו, כולל אופן הטיפול בפסולת, מגבלות על אופי ותכונות הפסולת את הרשאית להגיע אליהם, כללים לגבי איכות ותכונות התוצרים של הטיפול וכדומה. במסגרת זו יש לקבוע תהליך ההכרה בסוף חיי פסולת. כמו כן יש ליצור מרשם ומערך הסמכה עבור גורמים שונים ובעלי תפקידים כגון מובילי פסולת ומנהלי פסולת. ,במשק הפסולת  להסמיך את המשרד לקבוע באופן מחייב תנאי סף וסטנדרטים מחייבים לאחסון, יש : תנאי סף וסטנדרטים ם להכרה בסוף חיי פסולת, מחזור, קומפוסטציה והשבת פסולת לאנרגיה, הטמנה שינוע, מדידה, קריטריוני וסילוק פסולת, קביעת מגבלות על הטמנת פסולת וקביעת מגבלות על ייצוא פסולות. כל אלו בהתאם לנורמות ולטכניקות המיטביות הנהוגות באיחוד האירופי.  וד, הרישום והיידוע של הגורמים השונים במשק : יש לקבוע את חובות הדיווח, התיעפיקוח, מעקב ובקרה להבטיח יכולת בקרה כדי , 'Ask Once'הפסולת, אשר יתבצעו במידת האפשר באופן דיגיטלי ועל בסיס עקרון ועל אופן הטיפול בהן ולצורך הבטחת ומחוצה לה ארץהאמינה ושוטפת של מצאי ותנועות פסולות בתוך היכולות לעמוד ביעדים. יש לאפשר שימוש באמצעי חישה מרחוק, ניטור ומעקב אחר תנועות פסולת.  יש לקבוע מנגנוני אכיפה מנהלית ופלילית להפרות על הוראות החוק וההיתרים. אכיפה : תיקונים בהסדרים החוקיים הקיימים כי ם בדינים הקיימים, לאור ההסדרים באיחוד האירופי. חשוב להבהיר שנדרש בפרק זה נתאר הצעות לתיקוני תועלת, עבור כל -יבחנו לעומקם במסגרת תהליך בחינה ספציפי של השפעותיהם, לרבות ניתוחי עלותיההסדרים . 22.10.2014מתאריך 2118, בהתאם להחלטת ממשלה RIAהסדר חוקי במסגרת הליך , לאור דירקטיבת 6התאמה עם יעדי האיחוד האירופאי יש לתקן את היעדים הקבועים בסעיף ליצור כדי: חוק האריזות ערכות דומה. יש לערוך התאמות יהאריזות ובהתאמה למאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי, תוך מתן תקופת ה יין הפחתה במקור לפי ותיקונים לאור הסטנדרטים שנקבעו בחקיקה האירופית. יש לקיים דיון לקידום הוראות לענ , בין היתר בכל הנוגע לשימוש בחומרים רעילים כגון מתכות כבדות. נכון לבחון הפרדה ביעדים בין פסולת 3סעיף שככלל קשה יותר לאיסוף. ,ממקור מסחרי לפסולת ממשקי בית דפה לשימוש חוזר לטיפול בפסולת, תוך עידוד הפחתה ומתן הע ההיררכיהיש להעדיף טיפול בפסולת האריזות לפי אף שהוא מוגדר בחוק, וכן לגבי הכנה לשימוש ,על פני מחזור והטמנה. יש לציין שלא נקבעו חובות לעניין שימוש חוזר .6חוזר. לפיכך, יש לבחון להוסיף יעד וחובות לחוק במסגרת סעיף ד האירופאי, ובהתאמה לאור יעדי האיחו 4–3 יש לתקן את היעדים הקבועים בסעיפים חוק פסולת אלקטרונית: למאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי, ובמסגרת זו להוסיף יעדי איסוף כמו גם לקבוע יעדים בהפרדה לזרמי להבטיח טיפול נאות גם בזרמי חומרים בעלי כלכליות פחותה או כאלו כדיחומרים בעלי כלכליות שונה למחזור, ערך איסוף פסולת אלקטרונית ביתית. יש לערוך התאמות ותיקונים שקשים יותר לאיסוף. יש לקבוע אמות מידה למ לסטנדרטים שנקבעו בחקיקה האירופית. יש לקבוע חובות ויעדים ספציפיים לעידוד שימוש חוזר. יש לפעול לקידום . 41והוראות לעניין הפחתה במקור לפי סעיף ליצור כדיכן, (. כמוELVגרת חוק סוף חיי רכב )במס EPR: יש לבחון הכללה של זרם הפסולת במנגנון חוק הצמיגים התאמה עם יעדי האיחוד האירופאי יש לתקן את היעדים החלים על יבואני רכב לפי החוק, לקבוע חובות לעניין שימוש לדון בהוצאת השימוש החוזר מהחישוב לעמידה ביעד ולהבהיר את הגדרת צמיג ותחולת החוק , 3חוזר במסגרת סעיף יעת יעדים נפרדים למחזור ולהשבה. כמו גם קב |מסגרת חקיקתית למשק הפסולת 76| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יש לקבוע מנגנון יישום באמצעות גופים מוכרים ועיגון תנאי הקמתם והפעלתם במסגרת החוק, לרבות הקביעה כי על היצרנים והיבואנים מוטלת החובה לשאת בכל העלויות של הגופים המוכרים )כולל נשיאה בעלויות הסברה(. כמו חובות דיווח. כן, יש להוסיף תנאי הכרה ו להרחיב את השפעת החוק על צריכת השקיות בכלל השוק, מומלץ לקבוע חובת מכירה של שקיות כדי: חוק השקיות למנוע התחמקות כדימומלץ לבטל את ההבחנה בין שקיות דקות לעבות, עוד נשיאה על קמעונאים שאינם גדולים. פעמיות.-מיישום החוק באמצעות חלוקת שקיות עבות או רב קביעת אחריות יצרן מורחבת לזרמי פסולת נוספים ההסדרים כי בפרק זה נתאר המלצות להחלת דינים חדשים לאור ההסדרים באיחוד האירופי. חשוב להבהיר שנדרש תועלת, עבור כל הסדר חוקי -יהם, לרבות ניתוחי עלותבחנו לעומקם במסגרת תהליך בחינה ספציפי של השפעותיי .RIAבמסגרת הליך . מומלץ להכליל תחת ההסדר גם ELV-בהתאם לדירקטיבת ה ELV-יש לקבוע הסדר חוקי עבור ה (:ELVסוף חיי רכב ) סדר את זרמי הצמיגים, השמנים המשומשים מכלי רכב ומצברי הרכב. מומלץ להכליל את כלל סוגי הרכבים תחת הה וזאת מעבר לדרישות הדירקטיבה אך בדומה לאופן יישומה בחלק ממדינות ,לרבות כלי רכב כבדים ואופנועים ,החוקי האיחוד. : עבור מוצרים המנויים בדירקטיבת הפלסטיק ולא חלים עליהם חוקי אחריות היצרן, יש לבחון, בין פעמי-פלסטיק חד . הסדרים אלו יבטיחו נשיאה בעלויות הסברה, איסוף, EPRעת הסדרי היתר לאור המנגנונים שיגובשו באירופה, קבי לנספח לדירקטיבת הפלסטיק E(1טיפול וניקוי השטחים הציבוריים. זרמי הפלסטיק הרלוונטיים נכללים בחלק ) לנשיאה EPRפעמיות. כמו כן, יש לקבוע הסדר -ובכללם קופסאות מזון, עטיפות מזון, שקיות פלסטיק וכוסות חד ( לדירקטיבה ובכללם מגבונים, בלונים ומוצרי טבק. 2,3)Eלויות ההסברה והניקוי של הזרמים המוסדרים בחלק בע . 2025להחלת חובות איסוף עד שנת EPRיש לבחון את האפשרות לקבוע הסדר טקסטיל: : יש לשקול קביעת הסדר אחריות יצרן לאיסוף וסילוק תרופות ופסולת רפואית. תרופות יש לציין כי על אף שהדבר לא נבחן במסגרת אסטרטגיה זו, יש לקדם חקיקת הסדרים ייעודיים לטיפול בפסולת חקלאית, פסולת מסוכנת ופסולת בניין, על בסיס פרקטיקות מקובלות באירופה ובהתאמה לתנאים בישראל. |כלכלת פסולת 77| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כלכלת פסולת. 7 והיררכיית הפסולת כלכלת סביבה . א הכלכלה החופשית מבוססת על הרעיון לפיו כוחות הביקוש וההיצע יכולים לבדם להניע את השוק לעבר יעילות כלכלית. כלומר, פעילות כלכלית עם התערבות חיצונית מינימלית וחתירה של השחקנים בשוק לטובתם האישית, כלל החברה.לרווחה הגבוהה ביותר של דבראמורה להביא בסופו של תנאים מקדמיים, ובהיבט של איכות הסביבה התנאי כמהעם זאת, המימוש של אידיאל תאורטי זה מחייב עמידה ב שלרוב אינו מתממש הוא קיומן של זכויות קניין מוגדרות היטב. סביבה נקייה ובריאה היא תנאי הכרחי לשמירה על כלית האנושית כרוכה בהשפעות שליליות הפוגעות בה. רווחה גבוהה של כלל החברה, ולמרות זאת הפעילות הכל מאחר שהטבע אינו מוגדר כקניין פרטי של איש, שחקנים בשוק אשר גורמים לפגיעה בסביבה אינם נדרשים לשאת אינן מקבלות ביטוי במערך שיקולי העלות שמאחר 'עלויות חיצוניות'בעלויות הנזק באופן ישיר. עלויות אלה מכונות כשל שוק, המצדיק התערבות חיצונית לצורך תיקונו. הואם הפועלים בשוק. קיומן של עלויות חיצוניות של השחקני 77,שנים, על ידי הכלכלן הבריטי ארתור פיגו 100התפיסה הכלכלית בדבר השפעות חיצוניות הוצגה לראשונה לפני ר יכפה עלות נוספת על השוק וכך ולצידה פותח הפתרון לכשל השוק: הטלת מיסוי בגובה ההשפעה החיצונית, אש השאיפה היא שהעלות השולית של יישום אמצעים להפחתת הנזקים 78.יאלץ אותו להפנים את העלויות החיצוניות תהיה נמוכה מהמס, כך שלשחקנים בשוק ישתלם לנקוט באמצעים אלה. מה אמור להיות גובה לכך םקרון הכלכלי, נותר לקבוע מה ערכה של אותה עלות חיצונית ובהתאימשהוסכם על הע המס. כאן נכנסה לתמונה כלכלת הסביבה. קלאסית, אשר מיישמת כלים כלכליים למחקר וניתוח של השפעות -כלכלת סביבה היא ענף בתאוריית הכלכלה הניאו סביבתיות ולעיצוב מדיניות ורגולציה סביבתית. אחד היישומים הבסיסיים של כלכלת סביבה הוא תמחור עלויות 77 .Arthur Cecil Pigou, The Economics of Welfare, 1920 .פיגו ארתור שם על, 'פיגוביאנימס ' מכונה כזה מס 78 |כלכלת פסולת 78| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה במונחים כספיים. תמחור כזה משרת חיצוניות, כלומר כימות הנזקים הנגרמים לרכיבי סביבה שונים והצגתם אך גם הצגה של תמונה מלאה, ככל הניתן, של מכלול ,אומדן גובה מס ראוי כפי שהוסבר לעיל –שימושים שונים ההשפעות הצפויות מפעילות כלכלית מסוימת. מידע כזה נדרש בפרט בתהליכי עיצוב מדיניות ומאפשר קבלת ים מקיפים. תמחור של עלויות חיצוניות והשימוש בכלי מדיניות כלכליים החלטות מושכלת על בסיס נתונים כלכלי מאפשר ודאות בשוק וגמישות לשחקנים במציאת פתרונות להפחתת השפעות סביבתיות. הגישה המועדפת על ידי כלכלנים לחישוב עלויות חיצוניות היא גישת עלות הנזק. גישה זו היא גם העומדת בבסיס גישה זו מעריכה את 79.יות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה" של המשרד להגנת הסביבהעלו –"הספר הירוק Willingnessמפגע סביבתי מסוים, על ידי אמידת הנכונות של הציבור לשלם ) בשלאובדן הרווחה הכלכלית הנגרם to payי( עבור טיפול בו או נכונות לקבל בג( נו פיצוי כספיWillingness to accept התועלת האנושית היא זו העומדת .) האדם במרכז(, כזו –קלאסית מתאפיינת בהשקפה אנתרופוצנטרית )מיוונית -במרכז גישה זו, הואיל והכלכלה הניאו בה היא מפיקה תועלת שהאדם מכיר בה ונכון לשלם עבורה. שהרואה את הסביבה כבעלת ערך במידה למכלול רכיבי הסביבה. ישנם תחומים אשר מפותחים יותר נוגע חיד בסביבתי אינו א-היקף ועומק המחקר הכלכלי הבולטת בהקשר זה היא פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה. המאחרים מבחינת תמחור העלויות החיצוניות. הדוגמ מחקרי כלכלת סביבה בתחום הפליטות לאוויר מיישמים מודלים ומונחים מוכרים ושגורים מעולם התוכן של כלכלת . מודלים אלו משמשים בחישוב עלויות תחלואה ותמותה 80economic burden of disease-אות, ובפרט גישת הברי במונחים של עלות כספית לכל טון פליטה של מזהם לאוויר. בהם חישוב העלויות החיצוניות בגישת עלות הנזק הוא מאתגר במיוחד וקשה עד בלתי שלעומת זאת, ישנם תחומים לאמוד את כלל העלויות החיצוניות של ההטמנה יש לקחת בחשבון כדי. בהקשר של הטמנת פסולת, אפשרי ליישום מקורות מים, זיהום קרקע ודרכו –את ההשפעה על מגוון רכיבי סביבה מלבד פליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה עוסק בתמחור עלויות חיצוניות זיהום מי תהום, מפגעי ריח, פגיעה נופית, פגיעה במגוון ביולוגי ועוד. המחקר ה בתחומים אלו אינו מפותח דיו, וקיימים פערי ידע משמעותיים בדבר אופיים של הנזקים וחשיבותם בטווח הארוך. מנם לתקן את כשל השוק על ידי הכתבת אילוצי עלויות חיצוניים על ידי מיסוי, אך קביעת ובמקרים מסוג זה ניתן א על אומדן העלויות החיצוניות בגישת עלות הנזק, הואיל וזהו כנראה לוקה בחסר. גובה המס לא יכולה להישען רק abatementגישת תמחור נוספת אפשרית )אם כי בעדיפות פחותה מגישת עלות הנזק( היא גישת עלות ההפחתה ) costישום (. גישה זו מתמקדת בעלות הישירה הכרוכה בהפחתת הנזקים הסביבתיים או בתיקונם, כגון עלות י אמצעים טכנולוגיים להפחתת הזיהום. הגישה מתבססת על עלות מינימלית שולית להשגת יעדי הפחתה שנקבעו מראש. בגישה זו, ההנחה היא שיעדי המדיניות משקפים העדפה קולקטיבית, ולכן העלות היעילה ביותר להשגת נכונות הקולקטיבית לשלם עבור הפחתת הנזק.המטרה זו היא אומד .חממה וגזי אוויר מזהמי של חיצוניות עלויות – הירוק הספר 79 .World Health Organizationזו ראו גישהאודות על להרחבה 80 |כלכלת פסולת 79| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה זו 81עלות ההפחתה משמשת, בין היתר, בתמחור פליטות גזי חממה ורווחת בעבודות של האיחוד האירופי.גישת כדי לערוךבהם נקבע יעד הפחתה כעניין שבמדיניות וכאשר אין מספיק נתונים שגישה שמתאימה במיוחד למקרים תמחור עלויות חיצוניות בגישת עלות הנזק. לים הכלכליים אשר יופעלו על השוק על פי הרציונל של היררכיית הפסולת, תוך בתחום הפסולת ניתן לארגן את הכ התחשבות בעלויות החיצוניות המחושבות בגישות שתוארו לעיל, ככל שקיימים נתונים במידה מספקת. מאחר שהיררכיית הפסולת מכתיבה מדרג נורמטיבי בין שיטות הטיפול בפסולת, ניתן לעצב מיסוי אשר יוצר אילוצי עלויות בהתאם לעדיפות שיטות הטיפול, כך שהשיטה הנחותה ביותר )הטמנה( תהיה גם היקרה ביותר, השיטה ה תהיה זולה מהקודמת אך יקרה מזו שעדיפה על פניה וכך הלאה. כפי שיצוין בסעיפים יהבאה במעלה ההיררכי כן התבצעה בהתאם לנורמה של הבאים, קביעת גובה היטלי הטמנה והיטלי שריפה במדינות האיחוד האירופי א היררכיית הפסולת ולא בהתאם לתחשיבי עלויות חיצוניות בגישת עלות הנזק. היררכיית הפסולת ושינוי אקלים. ב ריכוז גזי חממה באטמוספרה מחולל שינויים באקלים כדור הארץ. המקור העיקרי לפליטות גזי חממה הוא שריפת ממשלתי לשינוי האקלים -הבין פי הפאנל ובכללם משק הפסולת. עלדלקים פוסיליים בסקטורים שונים במשק (IPCC),82 עד סוף באופן ניכרללא צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי חממה הטמפרטורה בעולם צפויה לעלות המאה ולהאיץ תהליכים בעלי השפעה אקוטית על מערכות אקולוגיות, על בריאות האדם ועל החברה. לתמחור נזקי ההשפעות החיצוניות על כלל רכיבי הסביבה, ניתן ללמוד על ההצדקה הסביבתית דר אפשרותעגם בה כלכלית של מדרג הטיפולים בהיררכיית הפסולת דרך הפריזמה של שינוי אקלים. כאמור לעיל, תמחור העלות ה מפרסם את שנים שהמשרד להגנת הסביב כמההחיצונית של פליטות גזי חממה הוא תחום מפותח מחקרית וזה הערך הכספי של נזקי פליטות גזי חממה. במובן זה, ניתן לראות בפליטות גזי חממה משתנה מייצג )פרוקסי( של חומרת ההשפעה הסביבתית המיוחסת לטיפולים שונים בפסולת. זהמי אוויר בפרק הבא מוצגים בפירוט תחשיבי עלויות חיצוניות של טיפולים שונים בפסולת ובעיקר של נזקי פליטות מ וגזי חממה. ניתוח העלויות שיוצג מבחין בין פליטות מזהמי אוויר מקומיים )כדוגמת תחמוצות חנקן וגופרית וחלקיקים ( ופליטות גזי חממה. מהניתוח עולה כי העלות החיצונית של פליטת גזי חממה לטון פסולת PM2.5 –נשימים עדינים יפול בהיררכיית הפסולת. במילים אחרות: ככל שהטיפול מדורג נמוך בטיפול מסוים עומדת ביחס הפוך לדירוג הט יותר בהיררכיית הפסולת, עלות הנזק שלו גבוהה יותר במונחי פליטת גזי חממה. Commission 2019, Handbook on the external costs of European –, בעבודה זו של הנציבות האירופית לדוגמה 81 transport – מידת עלויות שינוי אקלים בוצעה בשיטת עלות ההפחתה, כאשר הבסיס להערכת עלויות ההפחתה היה יעדי א .סכנית העבודה של האיחוד האירופי בהלימה עם הסכם פריופליטות גזי חממה לפי ת פחתתה 82 IPCC Special Report on Global Warming of 1.5°C |כלכלת פסולת 80| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 83)שקל/טון( כמות פליטת גזי חממה כתמונת ראי של היררכיית הפסולת – 32 מוצג כפי שמוסבר בפרק הבא, העלות החיצונית של פליטת גזי חממה לטון פסולת מטופלת חושבה באופן פרטני עבור כל סוג הטיפול. כמויות פליטת המזהמים לכל טון של פסולת חושבו באמצעות מקדמי פליטה )ייעודיים לכל סוג טיפול( של המשרד להגנת הסביבה והפאנל מחשבוני פליטות לסביבה המתפרסמים בהנחיות סוכנות הסביבה האירופית, הנזק הכלכלי לפליטת גזי חממה מטון פסולת חושב בהתאם לספר הירוק של 84(.IPCCממשלתי לשינוי אקלים )-הבין הספר הירוק מתמחר את העלות החיצונית של פליטות גזי חממה, בהסתמך על אומדני 85המשרד להגנת הסביבה. . הערך הכספי של פליטות גזי חממה משקף הערכה של עלות נזקי שינויי צות הבריתהסביבה של אר הסוכנות להגנת מודלים ותרחישים. כמההאקלים לבריאות, רכוש, חקלאות ושירותי מערכת אקולוגית, תוך שקלול של סולת.של פליטות גזי חממה עבור טיפולים שונים בפ 86בטבלה הבאה מוצגות העלויות החיצוניות )נטו( . ראו פירוט בטבלה ומשקפות את העלות החיצונית בניכוי תועלת חיצונית 2019 לשנת נכונות זו בטבלה החיצוניות העלויות 83 הבאה. פירוט והפניות בפרק הבא. ראו 84 עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה. –הספר הירוק 85 בהם קיים שמקרים בשני –העלויות החיצוניות משקפות פליטות ישירות מתהליכי הטיפול השונים. אשר לתועלת החיצונית 86 סכון של ייצור חשמל יגם ייצור חשמל בתהליך )טיפול במתקן תרמי ועיכול אנאירובי( קיימת גם תועלת חיצונית, שנובעת מח קונבנציונליות. בשני מקרים אלו, העלות החיצונית תוצג לפני )ברוטו( ואחרי )נטו( קיזוז ההשפעה של התועלת חוכבתחנות החיצונית. |כלכלת פסולת 81| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 2019, עלות חיצונית )נטו( של פליטת גזי חממה, לטון פסולת מטופלת – 33 מוצג סוג הטיפול עלות חיצונית גזי שקל/טון –חממה תועלת חיצונית גזי שקל/טון –חממה עלות חיצונית גזי חממה נטו )עלות שקל/טון –בניכוי תועלת( 173 - 173 הטמנה מתקן תרמי incineration 74 46 28 38 - 38 מכוסהפתוח וקומפוסט 29 - 29 קומפוסט סגור 11- 14 3 עיכול אנאירובי בהמשך פרק זה יוצגו העלויות החיצוניות הכרוכות בשיטות טיפול שונות בפסולת, ככל שאלו ניתנות לתמחור, וכן להסיט את השוק לעבר טיפולים עדיפים כדיכלים כלכליים המיושמים בשווקי פסולת בעולם )ובאיחוד האירופי בפרט( מבחינה סביבתית, בהלימה להיררכיית הפסולת. ירונית המוצקה ועלויות חיצוניותמשק הפסולת הע. ג (, שרשרת ייצור הפסולת והטיפול בה כרוכה 4 לצד העלויות הישירות של הטיפול בפסולת )המפורטות בפרק בהשפעות סביבתיות. השפעות אלו נובעות מפליטות ישירות של מזהמי אוויר וגזי חממה מתהליכי טיפול שונים הקרקע הסמוכה לאתרים, פגיעה בשטחים פתוחים, זיהום קרקע ומים ומשינוע הפסולת, וכן כתוצאה מירידת ערך ועוד. לא כל ההשפעות הסביבתיות ניתנות לכימות. על בסיס הידע הקיים ברשותנו כיום, ובעיקר אלו ,הניתנות לכימות כלכליבפרק זה יוצגו תחשיבי העלויות החיצוניות לות החיצונית במונחי טון פסולת מטופלת )לפי הטיפול הע מידתהנובעות מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה. א ( 2019בו נתונים במחירי שנת ש)והערכים 2020הספר הירוק פורסם ביולי 87על "הספר הירוק". תנטי( מבוססווהרל והוא מציע טווח ערכים )גבוה, אמצעי ונמוך( של עלות חיצונית לטון פליטה של מזהמי אוויר וגזי חממה, תוך אבחנה פליטות מתחבורה ופליטות ממקורות נייחים. בין כל סוגי הטיפול בפסולת כרוכים בעלות חיצונית של פליטות לאוויר. בכמה מקרים קיימת גם תועלת חיצונית, כפי שיוצג בהמשך פרק זה. טיפול . כמויות פליטת המזהמים חושבו בהתאם לכל סוג העלות החיצונית מוצגת במונחי שקל לטון פסולת מטופלת 89מחשבוני פליטות לסביבה 88,באמצעות מקדמי פליטה מוכרים, המתפרסמים בהנחיות סוכנות הסביבה האירופית ומשקפות 2019העלויות והתועלות בפרק זה מוצגות במחירי שנת 90.(IPCCממשלתי לשינוי אקלים )-והפאנל הבין לויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה.ע –הספר הירוק 87 88 .The joint EMA/EEA air pollutant emission inventory guidebook 2019 .מחשבוני מפל"ס -אתר המשרד להגנת הסביבה 89 90 .2006 IPCC Guidelines for National Greenhouse Gas Inventories |כלכלת פסולת 82| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה . בעת יישום רכיבי העלויות והתועלות במודל את כימות ההשפעות הסביבתיות )הניתנות לתמחור( במחירים נוכחיים )שנת היעד של המודל(. 2030(, העלויות והתועלות הותאמו לשנת 13 הכלכלי של ניתוח החלופות )ראו פרק עלויות חיצוניות להטמנה זיהום אוויר וגזי חממה באתרי הטמנה העלות החיצונית של פליטות מזהמי הטמנה היא השיטה השכיחה כיום לטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל. לטון פסולת מוטמנת( ₪ 173מעלות זו ) 99% -מ יותרפסולת מוטמנת. לטון ₪ 174-אוויר וגזי חממה נאמדת ב ובהתאם להנחיות "הספר IPCC91-מיוחסת לעלות החיצונית של פליטת מתאן, אשר חושבה על סמך הנחיות ה אוויר מקומיים )שאינם גזי חממה( בשגרה ללא תקלות היא מזערית העלות החיצונית של פליטת מזהמי 92.הירוק" פסולת מוטמנת. לטון ₪ 1-ב 93ונאמדת . עם זאת, בשגרה, ללא תקלותכאמור, העלות החיצונית שחושבה לעיל משקפת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר במהלכן נפלטים מזהמי אוויר וגזי חממה. שעיתים שריפות עקב תקלות, לבמטמנות בישראל מתרחשות ניתן להעריך את עלות הנזק של אירועים אלו בעזרת הדיווחים למרשם הפליטות לסביבה אשר כוללים גם כמויות ה הערכה של העלות החיצונית נעשתפליטה בתקלות. על בסיס כמויות פליטה אלו ובשילוב עם עלויות "הספר הירוק" , העלות החיצונית של 2018וגזי חממה בעת שריפות במטמנות בשנתיים האחרונות. בעבור וירושל פליטות מזהמי א 700,000-האומדן עמד על כ 2019מיליון שקלים. בשנת 8.7-פליטות לאוויר בעת שריפות במטמנות נאמדת בכ שקלים. שינוע פסולת להטמנה מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, גודש בכבישים, השפעות חיצוניות משינוע פסולת על ידי משאיות )כבדות( נובעות בלאי תשתיות תחבורתיות ציבוריות ומפגעי רעש. בעבודה זו נאמדו העלויות החיצוניות של פליטות ,תאונות דרכים מזהמי אוויר וגזי חממה וכן העלויות החיצוניות של הנזק הנגרם לתשתית הכביש )שכבת האספלט(. אודות מאפייני הפסולת, על , ובהתאם להנחות IPCC-( של הFirst Order Decay Modelעל פי המודל המעריכי מסדר ראשון ) 91 מחשב IPCC-המטמנות ואקלים המדינה המשמשות את המערך הלאומי למעקב ובקרה אחר הפחתת פליטות גזי חממה. מודל ה מי פליטות של מתאן בלבד.דמק 3,920 –( תומחרה בהתאם לספר הירוק IPCC-העלות החיצונית של פליטות המתאן בכל שנה )כפי שחושבו על פי מודל ה 92 מקדמי עדכון שנתיים בניתוחי עלות –בספר הירוק 10, ועודכנה בכל שנה בהתאם להנחיות בפרק 2019שקל לטון במחירי שנה. 50תועלת. ההנחה היא כי פליטת מתאן מטון פסולת נתון נמשכת על פני על בסיס דיווחים למרשם הפליטות לסביבה על פליטות לאוויר של עשר מטמנות פסולת מעורבת ומחירי "הספר בחישוב 93 הירוק". עשר המטמנות המדווחות למרשם הפליטות הן: נימרה; גני הדס; מטמנת חרובית איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום תממ –אסר מחזור חברה ישראלית לטיפול באשפה בע"מ; עברון זוהר; מטמנת דיה; סיתהל חגל )טליה(; נ –יהודה; אתר פסולת שותפות מוגבלת; מטמנות אפעה; מטמנת דודאים. –מחזור |כלכלת פסולת 83| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מתבצעת הפרדת שמתכונת התפעולית של מערך הטיפול בפסולת עירונית מוצקה. ככל השפעות השינוע תלויות ב פסולת במקור על ידי משקי הבית, למשל, יהיה צורך בשני מערכי הובלה שונים לפחות )לפסולת אורגנית ופסולת לא הפסולת המופרדת(. אורגנית(, עובדה שתקטין את יעילות האיסוף )כמות גדולה יותר של משאיות אשר ידרשו לאיסוף מתקני ההפרדה עשויים להיות קרובים יותר למקור ייצור הפסולת ולפיכך ישונעו המשאיות ההובלה למרחקים אולם קטנים יותר. עלות זיהום אוויר וגזי חממה של שינוע פסולת נאמדה על בסיס ניתוח של המשרד להגנת הסביבה, לפיו העלות לק"מ ויר )תחמוצות חנקן ועלות זו כוללת פליטות ישירות של מזהמי א 94.קל לק"מש 0.235נסועה של משאית היא שקל 0.026חמצני בסך -שקל לק"מ, וכן פליטות ישירות של פחמן דו 0.163( בסך PM2.5וחלקיקים עדינים נשימים ק"מ נסועה חמצני, העלות החיצונית ל-יר ופחמן דוופליטות הישירות )בשעת נסיעה( של מזהמי אוה לעלק"מ. נוסף כוללת גם את העלות החיצונית העקיפה של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה בתהליכי ייצור דלקים לתחבורת משאיות 95מ.לק" ₪ 0.048( בסך well to tank – 'מהבאר לתא הדלק')מקטע ב ,(2020) 96טון( נאמדת, על פי נוהל פר"ת 12עלות הנזק הנגרם לשכבת האספלט, על ידי משאיות כבדות )מעל ויר וגזי חממה ונזק לתשתית הכביש( נאמדת ול, העלות החיצונית הניתנת לכימות )מזהמי אולק"מ. בסך הכ ₪ 0.19 .לק"מ ₪ 0.427 -ב העלות החיצונית של שינוע טון טון של פסולת ושהן חוזרות ריקות, 20-בהנחה שכל משאית מסוגלת להוביל כ שוב(.)הלוך ו לק"מ ₪ 0.04 -כ היאפסולת אזורים מרכזיים כמה להעריך את עלות השינוע עבור כל שיטת טיפול בוצע אומדן 'גס' של המרחקים הממוצעים מ כדי בארץ, תוך ביצוע ממוצע משוקלל על בסיס הנחות אלו: מרחק הנסיעה לכיוון אחד מנקודה מייצגת במרכז האזור הגאוגרפי ואהמרחק המחושב עבור כל אזור ה .א של עשרות ק"מ(.)תיתכן סטייה מרחק שבין תחנת המעבר למתקן הטיפול ואיננו כולל את מרחק השינוע בתוך ה הואהמרחק המחושב .ב היישובים ומהיישובים לתחנת המעבר. למצב הקיים מבחינת כמות ובעיקר מיקום גאוגרפי של המתקנים.נוגע התחשיב .ג מוצע לאתרי הטמנה:תחשיב מרחק השינוע המעריכת להלן הנתונים אשר שימשו אותנו ב מחשבון פליטות לאוויר מתחבורה שעתיד להתפרסם ומבוסס על עלויות "הספר הירוק" ועל כמויות פליטה שחושבו לפי ניתוח 94 . אתר המשרד להגנת הסביבה. ניתן גם להורדה מכבישית, המשרד להגנת הסביבה הדלקים ייצור בשרשרת התהליכים מכלל אוויר ומזהמי חממה גזי לפליטות מיוחסות WTT-עלויות החיצוניות במקטע הה 95 תזקיקי הפקת, הנפט תזקיקי הפקת לצורך תשתיות של בנייה, הנפט משינוע פליטות, הנפט של ההפקה מתהליך: לתחבורה מלבד נוספות חיצוניות בעלויות כרוכים הדלקים הפקת תהליכי כי יצוין. הרכב ולכלי הדלק לתחנות שלהם וההובלה עצמם הנפט הובאו לא אלו עלויות אך, וכדומה בקרקע שימוש, האקולוגית במערכת פגיעה: חממה וגזי אוויר מזהמי לפליטות המיוחסות אלו .בנושא במחקרים מחסור מפאת בחשבון נוהל לבחינת פרויקטים תחבורתיים. 96 |כלכלת פסולת 84| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מרחק ממוצע מתחנות מעבר למטמנות – 34 מוצג יעד אזור יציאה מרחק מייצג )ק"מ( כמות פסולת שנתית 97(2018מוטמנת ) הערות 755,229 50 הטמנה ישירה צפונית לחיפה מטמנות מקומיות: חג"ל, אבליים ועברון 269,715 250 בעיקר אפעה חיפה 826,908 190 אפעה שרון מדדצפונית לגוש דן. המרחק נ מנתניה גוש דן 660,000 110 גני הדס הכמות שהוטמנה במטמנה מדד. המרחק נ2018בשנת מחירייה מחירייה מדדהמרחק נ 162,825 160 אפעה מרחובות מדדהמרחק נ 328,737 35 חרובית שפלה 397,545 170 אפעה ירושלים 165,343 30 טובלן יו"ש 744,693 50 הטמנה ישירה דרום מטמנות מקומיות: בני שמעון, זוהר, דיה ואשלים 196,000 20 נימרה אילת לא מפורט בדוח הלמ"ס, נלקחה הכמות שהוטמנה 2018במטמנה בשנת 108 כיוון אחד )ק"מ( –ממוצע משוקלל למרחק שקלים לטון פסולת )הכפלת העלות החיצונית משינוע לטון 5-החיצונית של שינוע פסולת להטמנה נאמדת בהעלות פסולת במרחק הנסיעה הממוצע לאתר הטמנה(. .2018מוצקה שנאספה ונשלחה למחזור ברשויות המקומיות, לפי מחוז ונפה, פסולת -"ס למ 97 |כלכלת פסולת 85| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עלויות חיצוניות למתקן קומפוסטציה זיהום אוויר וגזי חממה במתקני קומפוסטציה למתקן קומפוסטציה מבוסס על מקדמי הפליטות שהמשרד להגנת הסביבה אומדן העלויות החיצוניות המיוחסות ועל מחירי "הספר הירוק". 98מפרסם במחשבון לדיווח למרשם פליטות והעברות לסביבה )מפל"ס( עלויות חיצוניות מטיפול בטון פסולת אורגנית – 35 מוצג קומפוסטציהמקדמי פליטות )ק"ג לטון פסולת( 99עלות לטון מזהם מזהם פתוחה קומפוסטציה *מכוסהו פסולת אורגנית ביתית קומפוסטציה סגורה פסולת אורגנית ביתית NMVOC 7,217 ₪ 0.37 0.39 4CH 3,920 ₪ 2.7 2.5 3NH 103,803 ₪ 0.45 0.032 O2N 37,100 ₪ 0.079 0.077 CO 323 ₪ 0.56 0.364 2CO 140 ₪ 176 114 ₪ 34.9 ₪ 87.7 סך עלות חיצונית למתקן קומפוסט לטון פסולת במחשבון המפל"ס קיימים מקדמי פליטה עבור מתקן קומפוסט סגור ומתקן קומפוסט פתוח. לא קיימים מקדמי * פליטה עבור מתקן קומפוסט מכוסה. ניתן להניח שבמתקן קומפוסט מכוסה צפויות כמויות פליטה נמוכות יותר של כי העלויות החיצוניות משקפות הערכת יתר לגבי עולה אוויר מקומיים מאשר במתקן קומפוסט פתוח. מכאןמזהמי מתקן קומפוסט מכוסה. שינוע פסולת למתקן קומפוסטציה לק"מ ₪ 0.04כפי שהוסבר לגבי עלות שינוע לאתר הטמנה, העלות החיצונית של שינוע טון פסולת לאתר טיפול היא אומדן של מרחק ממוצע למתקן מסוג זה. בעת נערךלחשב את עלות השינוע למתקן קומפוסטציה כדי )הלוך ושוב(. פליטות לסביבה עבור אתרי קומפוסט. מחשבון 98 '.מ 100 -ל מתחת פליטה ומקור האמצע ערכי פי על, 2020 - הסביבה תלהגנ המשרד - הירוק הספר 99 |כלכלת פסולת 86| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כיום ישנו אתר אחד בלבד שאיננו מכוסה שחישוב עלות השינוע התמקדנו באתרי הקומפוסטציה המכוסים, מאחר רדה במתקן עצמו(.הפ שנעשיתהממוקם בדודאים, וזה נכלל כבר בעלות השינוע להטמנה המוצגת לעיל )מאחר שוב משואה )שאר י"קומפוסט משואה" הנמצא בבקעה, בצמוד לי ואאתר היעד העיקרי לפסולת אורגנית כיום ה , המופרדת באופן מכני.ביום טון של פסולת אורגנית 1,000-האתרים זניחים לעומתו(. אתר זה קולט כ 100:מוצע לאתר זהתחשיב מרחק השינוע המ עריכתלהלן הנתונים אשר שימשו אותנו ב מרחק ממוצע מתחנות מעבר לאתר משואה – 36 מוצג יעד אזור יציאה מרחק מייצג )ק"מ( אומדן כמות פסולת שנתית מטופלת 150,000 75 משואה גרינט )עטרות( 85,000 105 משואה חירייה 240,000 77 משואה עפולה 81 )ק"מ( כיוון אחד –ממוצע משוקלל למרחק שקלים לטון פסולת )הכפלת העלות 3-העלות החיצונית של שינוע פסולת לאתר יעד לפסולת אורגנית נאמדת ב החיצונית משינוע לטון פסולת במרחק הנסיעה הממוצע למתקן(. RDFעלויות חיצוניות למתקן תרמי ולמתקן RDFזיהום אוויר וגזי חממה במתקן תרמי ומתקן נובעות בעיקר מפליטות לאוויר. RDFההשפעות החיצוניות השליליות המיוחסות למתקני טיפול תרמיים ולמתקני אמידת העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר ממתקנים אלו מבוססת על מקדמי פליטת מזהמי אוויר בהתאם העלות החיצונית IPCC.102-יות הומקדמי פליטת גזי החממה בהתאם להנח 101להנחיות סוכנות הסביבה האירופאית במתקן . ₪ 213.3 -( נאמדת בincinerationשל פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה לטון פסולת במתקן תרמי )בשיטת RDF 262.3-העלות החיצונית של מזהמי אוויר וגזי חממה נאמדת ב ₪. .3.11.2020 בתאריך אלקטרוני בדואר שנתקבלו כפי, הסביבה להגנת המשרד נתוני 100 101 .EAA (2019) –1 emission factors for source category -Table 3 -5.C.1.a Municipal waste incineration חברת אקוטריידרס בהתאם ידי לומתקן תרמי חושבו עבור המשרד להגנת הסביבה ע RDF -מקדמי פליטת גזי חממה ל 102 .IPCC -למתודולוגיה של ה |כלכלת פסולת 87| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה RDF-של מזהמי אוויר מקומיים לטון פסולת במתקן תרמי וב עלויות חיצוניות - 37מוצג מזהם מקדם פליטה יחידה מחיר לטון 103מזהם לטון()₪ סך השפעה NOx 1,071 126.6 118,208 גרם/טון CO 41 0.013 323 גרם/טון NMVOC 5.9 0.043 7,217 גרם/טון 2SO 87 7.428 85,381 גרם/טון 3NH 3 0.311 103,803 גרם/טון PM10 3 0.455 151,738 גרם/טון PM2.5 3 0.812 270,760 גרם/טון Pb 58 1.156 19,931,782 מ"ג/טון Cd 4.6 0.018 3,912,160 מ"ג/טון Hg 18.8 2.187 116,353,040 מ"ג/טון As 6.2 0.022 3,473,728 מ"ג/טון Cr 16.4 0.00003 1,791 מ"ג/טון Cu 13.7 0.00019 14,165 מ"ג/טון Ni 21.6 0.00969 448,549 מ"ג/טון Se 11.7 0.00356 304,204 מ"ג/טון Zn 24.5 0.00098 39,796 מ"ג/טון PCBs 3.4 ng2⋅1110− 58 /טון PCDD/F 52.5 ng0.011881 226,298,231,111 /טון Benzo(a)pyrene 8.4 μg0.0000003 38,447 /טון Benzo(b)fluoranthene 17.9 μg0.0000002 13,591 /טון Benzo(k)fluoranthene 9.5 μg0.0000001 13,591 /טון HCB 45.2 μg0.0000297 657,648 /טון ₪ 139.1 סך עלות חיצונית מזהמי אוויר מקומיים )ללא גזי חממה( לטון פסולת |כלכלת פסולת 88| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פסולת עלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר וגזי חממה הנובע משריפת - 38מוצג RDF תרמי מחיר לטון 104מזהם מקדמי פליטת גזי חממה )שווה ערך פחמן דו חמצני( לטון פסולת 0.53 0.88 ₪ 140 123.2 ₪ 74.2 ₪ עלות חיצונית של גזי חממה לטון פסולת עלות חיצונית מזהמי אוויר לטון פסולת )המזהמים מפורטים בטבלה הקודמת( 139.1 ₪ 139.1 ₪ המחירים מפורטים בטבלה הקודמת סך עלות חיצונית של מזהמי אוויר וגזי חממה לטון פסולת ₪ 213.3 ₪ 262.3 RDFשינוע פסולת למתקן תרמי ומתקן לק"מ ₪ 0.04כפי שהוסבר לגבי עלות שינוע לאתר הטמנה, העלות החיצונית של שינוע טון פסולת לאתר טיפול היא לחשב את עלות השינוע למתקן מסוג מסוים יש לאמוד מרחק ממוצע אליו. כדי )הלוך ושוב(. מתקן תרמי לא קיימים כרגע מתקנים מסוג זה, הרי שלא מוצגת עלות.שמאחר RDF RDF-הינו מפעל המלט "נשר" הממוקם ברמלה, אשר קולט את עיקר ה RDF-המפעל היחיד בארץ שמשתמש ב טון ממפעל 'דניאלי בסביבה', הממוקם בקריית אתא. 40,000-טון( ועוד כ 80,000-בחירייה )כ RDF-ממפעל ייצור ה 105:להלן הנתונים העומדים בבסיס תחשיב מרחק השינוע הממוצע לאתר זה מאגר עלויות עבור מזהמים שלא מופיעים בספר הירוק ובנספח שלו, חושבו עלויות חיצוניות מותאמות לישראל על בסיס 103 103 . העלויות בספר הירוק מבוססות על מחירים שחושבו בשיטה זהה לאלו המופיעים במאגר המורחב CE DELFTמורחב של חברת .CE DELFTשל חברת .2020 – הסביבה להגנת המשרד - הירוק הספר 104 .3.11.2020 בתאריך אלקטרוני בדואר שנתקבלו כפי, הסביבה להגנת המשרד נתוני 105 |כלכלת פסולת 89| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה למפעלי נשר רמלה RDF-מרחק ממוצע מתחנות טיפול ב - 39מוצג אומדן כמות פסולת שנתית מטופלת )ק"מ(מרחק מייצג יעד אזור יציאה RDF 80,000 22 מפעלי נשר, רמלה חירייה קריית אתא )דניאלי בסביבה( 40,000 115 מפעלי נשר, רמלה 120,000 53 כיוון אחד )ק"מ( –ממוצע משוקלל למרחק שקלים לטון פסולת )הכפלת העלות החיצונית משינוע 2-נאמדת ב RDFהעלות החיצונית של שינוע פסולת למתקן לטון פסולת במרחק הנסיעה הממוצע למתקן(. עלויות חיצוניות למתקן עיכול אנאירובי זיהום אוויר וגזי חממה במתקן עיכול אנאירובי פליטה לטון פסולת בהתאם אמידת העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר ממתקן עיכול אנאירובי מבוססת על מקדמי .IPCC -ומקדמי פליטת גזי החממה בהתאם להנחיות ה 106,להנחיות סוכנות הסביבה האירופאית עלויות חיצוניות ממתקן טיפול בעיכול אנאירובי - 40מוצג מחיר לטון מזהם כמות לטון יחידה מקדם פליטה מזהם סך השפעה טון פסולת()₪/ NH3 0.000227 23.57 ₪ 103,803 0.000227 ק"ג/ ק"ג CH4 0.8107 3.14 3,920 0.000002 גרם/ ק"ג ₪ ₪ 26.71 סך עלות חיצונית כולל גזי חממה לטון פסולת שינוע פסולת למתקן עיכול אנאירובי לק"מ ₪ 0.04היא כפי שהוסבר לגבי עלות שינוע לאתר הטמנה, העלות החיצונית של שינוע טון פסולת לאתר טיפול לא קיימים כרגע שלחשב את עלות השינוע למתקן מסוג מסוים יש לאמוד מרחק ממוצע אליו. מאחר כדי )הלוך ושוב(. מתקנים מסוג זה, הרי שלא מוצגת עלות. 106 .anaerobic digestion at biogas facilities (2019) –5.B.2 Biological treatment of waste התנועה של שערכות אבי נוביק, יועץ מומחה בתחום הפסולת, נלקח המקדם של תהליך רטוב )ולא יבש(, מאחר העל פי 107 .בתווך רווי ולא במצב יבש אאורגניזם הי-המיקרו |כלכלת פסולת 90| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תועלות חיצוניות סביבתיות )עלויות שליליות( סכון יכלומר השפעה סביבתית חיובית שנובעת מחלטיפול בפסולת תועלת חיצונית, בהם ניתן לייחס שקיימים מקרים בפליטות לסביבה. בסעיף זה מפורטות תועלות חיצוניות אשר ניתנות לכימות. מתקן תרמי לצד העלות החיצונית שנובעת מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה ממתקן לטיפול תרמי בפסולת, לשיטה זו ניתן לייחס וסך את הפליטות לאוויר כתוצאה מייצור חשמל בתחנת כוח קונבנציונלית. גם תועלת חיצונית: ייצור חשמל אשר ח לאמוד תועלת זו, חושב הנזק ממזהמי אוויר וגזי חממה בייצור חשמל מגז טבעי, על בסיס מחירי הספר הירוק כדי 108.לקוט"ש מיוצר ₪ 0.0867 -( ובהתאם לתמהיל הדלקים לייצור חשמל. עלות זו נאמדת ב2019)לשנת ר, ככל שעלות זו נמנעת עקב ייצור חשמל במתקן טיפול תרמי, מדובר בתועלת חיצונית אשר מיוחסת למתקן כאמו התרמי. התועלת החיצונית ממתקן תרמי 109,קוט"ש לטון 925-בהנחה כי טון פסולת הנכנס למתקן תרמי מייצר, בממוצע, כ מטופלת. לטון פסולת ₪ 80.2-נאמדת ב מתקן עיכול אנאירובי ה למתקן תרמי, גם למתקן עיכול אנאירובי ניתן לייחס תועלת חיצונית הנובעת מייצור חשמל בתהליך הטיפול בדומ לקוט"ש מיוצר. ₪ 0.0867-בפסולת, הנאמדת ב התועלת החיצונית 110,קוט"ש לטון 285-בהנחה כי טון פסולת הנכנס למתקן עיכול אנאירובי מייצר, בממוצע, כ .מטופלתלטון פסולת ₪ 24.7-בממתקן עיכול אנאירובי נאמדת RDF במפעל המלט ניתן לייחס תועלת חיצונית אשר משקפת את העלות החיצונית של פליטת מזהמי אוויר RDFלשריפת ק. במפעל המלט מחליף שימוש בפטקו RDF-וגזי חממה בתהליך שריפת פטקוק, מתוך הנחה כי השימוש ב החשמל משק מצב"ח בדו המתפרסם דלקים לתמהיל בהתאם, הסביבה להגנת המשרד עבור אקוטריידרס חברת תחשיב 108 .החשמל רשות"י ע הרכבו אשרקוט"ש לטון פסולת, כתלות בערך הקלורי של הפסולת 100-850 בטווחייצור חשמל במתקן תרמי נע אומדן 109 , הסביבה להגנת למשרד ויועץ סביבתי מהנדס, ינון יואב של ותחשיב הערכה פי עלמעט בין אזורים/סקטורים בארץ. משתנה .8.11.2020 בתאריך אלקטרוני בדואר שהועבר כפי מהנדס, ינון יואב של ותחשיב הערכה פי על, פסולת לטון"ש קוט 270-300של בטווחייצור חשמל במתקן תרמי נע אומדן 110 .8.11.2020 בתאריך אלקטרוני בדואר שהועבר כפי, הסביבה להגנת למשרד ויועץ סביבתי |כלכלת פסולת 91| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ה הוא נשרף. מקדם הפליט RDFבמסגרת עבודה זו חושב מקדם פליטה לגזי חממה משריפת פטקוק, מנורמל לטון שמועבר לשריפה. RDFחמצני לטון -שווה ערך פחמן דו טון 1.73 .RDFלטון ₪ 243-חמצני( התועלת החיצונית נאמדת ב-שקל לטון פחמן דו 140) 2019במחירי כומתו בעבודה זוהשפעות סביבתיות שלא ירידת ערכי הקרקע סביב אתרי הטיפול מאפיינים דומים, התקפים לכל סוגי המתקנים. בין אם מדובר במטמנה, כמהלמתקני טיפול בפסולת עירונית מוצקה תרמי או מתקן המטפל באופן ביולוגי, קרבה לאזור מיושב עלולה לגרום למטרדים שונים כגון צפיפות, תנועה, טיפול , לכלוך, רעש, מפגעים ויזואליים והימצאות מזיקים. מטרדים אלו משפיעים על רווחת התושבים הגרים בקרבת ריח מתקן הטיפול. השפעות אלו תלויות במרחק מהמתקן, סוג הפסולת במתקן )עירונית או מסוכנת(, סוג המתקן )קיים, ם, שבחנו את השפעת הקרבה למתקני טיפול מחקרים שונים בעול 111.חדש(, מיקום האתר, טופוגרפיה וכיווני הרוח בפסולת על מחירי הנכסים באזור, מצאו שקרבה למתקנים לטיפול בפסולת בהטמנה או שריפה משפיעה באופן שהיא שיטה CVMבאמצעות שתי שיטות: 112שלילי על מחירי הנכסים. מחקרים אלו העריכו את הנכונות לשלם 114.הדוניים שהיא שיטה מסוג העדפה נגלית, ושיטת המחירים ה113מסוג העדפה מוצהרת השונים עולה כי ההשפעה השלילית העיקרית )הקיטון במחיר הנכס( כתוצאה ממגורים סמוך לאתרי מהמחקרים לק"מ 3.6%ק"מ, כאשר הממוצע הוא 6.4לכל ק"מ, במרחקים של עד 6.25%-ל 1.06%טיפול בפסולת נעה בין . רוב המחקרים לא לקחו בחשבון מדדים ק"מ 6.4-ל 4המקסימלי נע בין טווח ההשפעה )כמפורט בטבלה מטה(. ייחודיים, כמו הטופוגרפיה של האזור ומשטר רוחות העלולים להשפיע על תנועת הריחות ממתקני הפסולת ולכן להשפיע רבות על העלות החיצונית הספציפית. המחקרים בחנו השפעות של מטמנות ומבערות )בדגש על מטמנות(; ומתן, חלק אחר מהטכנולוגיות המוצגות במסמך זה נחשבות ונתפסות בעיני הציבור כ"נקיות" יותר. אולם, מכיוון לע משותפים ברמה מסוימת לכלל מתקני הפסולת, לא –שמאפיינים כמו ריח, רעש, לכלוך וחשש מפליטות מזהמים ניתן להתעלם מפגיעה בערך קרקע סמוכה, גם למתקנים ה"נקיים" יותר. ק"מ 6-מרבית מתקני הטיפול בפסולת ממוקמים/ימוקמו בטווח הגדול מ עם זאת, ולאור הנחת עבודה לפיה .ממקומות מגורים, הרי שלא יתבצע כימות כלכלי של מרכיב זה 111 .Directive of the European Parliament of the Council on the incineration of waste (2000) הנאתם בעבור לשלם מהסביבה הנהנים הגורמים נכונות מידת בחינת –( willingness to pay) לשלם המוכנות שיטת 112 (willingness to pay )הסביבה על ויתור בעבור פיצוי לקבל או (willingness to receive.) הבעייתיות. לתמחרם נדרשים והם שונים עולם מצבי מוצגים להם, אוכלוסייה קבוצות עם ראיונות על מתבססת השיטה 113 של הנכונות מידת כלל בדרך ולכן הנסקרים של בפועל תשלום אין( הסקר) המחקר ביצוע שבזמן יאה זאת בשיטה הקיימת .בפועל לשלם יידרשו כאשר האמיתית לנכונותם בהשוואה בסקר יותר גבוהה תהיה לשלם הנסקרים להעריך את ערכם כדילאמוד ביקוש או ערך. לרוב משתמשים ברגרסיות כדישיטה זו משמשת –שיטת המחירים ההדוניים 114 של האלמנטים השונים. הערך נאמד על פי התנהגות בפועל )למשל מחירי שוק של דירות(. שיטה זו יעילה בעיקר באמידת אלמנטים בסביבת אזורים בנויים מכיוון שהיא מתבססת על מחירי שוק קיימים. |כלכלת פסולת 92| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הפחתה מומלצת מערך הקרקע כתלות במרחק ממתקן טיפול בפסולת - 41מוצג חק ממתקן טיפול בפסולת מר )ק"מ( שיעור ההפחתה המומלץ 0–2 5% 2–3 4% 3–4 3% 4–5 2% זיהום קרקע ומקורות מים על ידי תשטיפים תמיסה של חומרים שונים הנוצרים בתהליך ההתפרקות של הפסולת המסולקת במטמנה או כתוצאה הואתשטיף מחלחול מים דרך גוף הפסולת )גשמים, נגר עלי או לאחר שטיפה וניקוי של המטמנה(. בשל הרכב הפוסלת, לעים ועלולים להגיע תשטיפים אלה מכילים מגוון גדול של חומרים שונים העלולים לחדור בכוח הכבידה בקרקעות וס ,למי התהום או לנחלים ומקורות מים אחרים ולזהם אותם. המטמנות מחויבות להצטייד במערכת לניקוז התשטיפים שכוללת צנרת המשמשת כמערכת לאיסוף התשטיפים והולכתם עד למאגר התשטיפים או למערכת הטיפול בהם. סדרים יורדת השכיחות של פליטות למים ולקרקע כמעט על כן, בזכות איטום וניטור התשטיפים באתרי פסולת מו לאפס. אחלק מהמחקרים שמנסים לתמחר את השפעת התשטיפים טענו כי השפעתם החיצונית של נוזלי הפסולת הי נאמדה ההשפעה זניחה, כל עוד אין תקלות בהפעלת המתקן. במחקר של הנציבות האירופית שבחן מטמנות ישנות , קיים קושי מובנה בכימות השפעות אלה בשל על כך נוסף 115.יורו לטון פסולת 1.5-פסולת בהחיצונית של נוזלי ה מגוון הגורמים שמשפיעים על העלות, כמו סוג התשטיף, סוג הקרקע, חתך המבנה הגאולוגי בגזרת ההשפעה, שטיפים בזיהום לפיכך, במסגרת העבודה לא ניתן ערך כלכלי להשפעת התהימצאות מי תהום בטווח החלחול ועוד. הקרקע והמים. היטל הטמנה. ד יתה מועדפת בעבר בשל עלויות תפעול נמוכות. אולם, הטמנה של פסולת כרוכה יהטמנת הפסולת היא שיטה שה יר מקומיים, חדירת תשטיפים בעלי תכולה ובמכלול של השפעות סביבתיות ובהן פליטת גזי חממה, פליטת מזהמי או אורגניות )כולל מתכות כבדות( לקרקע ולמקורות מים, פגיעה בשטחים פתוחים -גבוהה של תרכובות אורגניות וא באמצעותו ניתן להסיט שועוד. על כן, ההטמנה מצויה בתחתית היררכיית הפסולת, ומיסוי ההטמנה הוא הכלי הכלכלי ם במעלה היררכיית הפסולת.את השוק לטיפולים אחרי היטל הטמנה מוטל עבור הטמנת הפסולת ולרוב מחושב על בסיס משקל הפסולת המוטמנת. יצוין, כי היטל הטמנה הוא לא מבוסס על כמות הפסולת שנוצרת על ידי משק בית שתמריץ ישיר לתושבים להפחתת פסולת, מאחר אינו 115 ic valuation of Environment . A study on economEuropean Commission (EC), DG Environment 2000 externalities from landfill disposal and incineration of waste. Final Main Report. |כלכלת פסולת 93| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עבור מתן השירות על ידי מפעילי המטמנות ( gate feeדמי טיפול )ים נגב(. נוסף על היטל ההטמנה, SAYT-)בניגוד ל ותפעול האתרים. בישראל, כספי ההיטל מועברים לחשבון נפרד ב"קרן לשמירת הניקיון", והם אמורים להיות מוקצים .השימוש בהם לפיתוח אמצעים ומתקנים חלופיים להטמנה ולעידוד אמידת יעילות )אפקטיביות( של ההיטל למיסי ונטען בו 116,פורסם מחקר בחסות הנציבות האירופית שבחן את האפקטיביות של מיסוי ההטמנה 2012בשנת ( המועברת להטמנה. לפי תוצאות המחקר, MSWהטמנה יש השפעה חזקה על כמות הפסולת המוצקה העירונית ) יטלים ההכוללת )הכוללת את ה, קיים מתאם ברור בין עלות ההטמנה לאומית-ןהסקירה הבי כפי שמפורטות בפרק ככל שעלות ההטמנה –הפסולת הממוחזרת או המועברת לקומפוסטציה שיעורהשונים ואת דמי הכניסה( לבין גבוהה יותר, כך היקף גדול של הפסולת מועבר למעלה בהיררכיית הטיפול בפסולת. המחקר קובע כי יש סיכוי גבוה ברגע שעלות ההטמנה הכוללת )או השיטה הזולה הקיימת( תתקרב ל 50%של מחזוריותר למדינות להגיע לשיעור , ההשבה מחזור. עלויות כאלה נוטות להניע את הכדאיות הכלכלית של ה(2012)מחירי אירו לטון 100 והקומפוסטציה. קביעת סכום היטל ההטמנה ידע בין מניות. עם זאת, קיימים פערי סים סביבתיים אמור לשקף עלויות חיצויעל פי התאוריה הכלכלית, גובהם של מ לאומי בתחום של עלויות חיצוניות סביבתיות -ןתמחור עלויות חיצוניות בתחומים סביבתיים שונים. עיקר המחקר הבי עוסק בהשפעות של זיהום אוויר וגזי חממה. בעקבות זאת, הצטבר ידע רב בנושא כימות והערכה כלכלית של נזקי ומיים וגזי חממה. דפוסי הפיזור וההשפעה של זיהום אוויר הם אחידים למדי, ולכן קל יחסית פליטות מזהמי אוויר מק לבצע הכללה של האומדנים ולהחיל אותם באופן נרחב, והם נחשבים על פי רוב מקיפים וחזקים גם אם נתונים לאי ודאות מסוימת. מאפשר 117יר וגזי חממה ב"ספר הירוק"וי אובהקשר של נזקי הטמנה, התמחור הקיים של עלויות חיצוניות של מזהמ יר וגזי חממה מהטמנה. לעומת זאת, יש מעט מאוד מחקרים ולאמוד את העלות החיצונית של פליטות מזהמי או עלות ה שלהעוסקים בהערכת עלויות חיצוניות של פליטות מזהמות למים ולקרקע, ואף מעטים יותר הנוקטים גיש חום בהיותה משקפת את נכונות הפרט לשלם. המחקר בתחום מתבסס על גישות מועדפת בתהגישה שהיא ההנזק, ודאות גבוהה. -והחישובים הקיימים נתונים לאי ,הערכה כמו עלות שיקום, עלות מניעה או עלות הבקרה של הזיהום ק הנגרם, הדבר נובע בעיקר מהעדר ידע מספק על דפוסי הפיזור והחשיפה למזהמים אלה ועל הקשר בין החשיפה לנז אך גם בשל הרגישות הגבוהה של דפוסים אלה למאפיינים ספציפיים של זרמי פסולת ואתרים שונים )שנבדלים זה מזה מבחינת סוג הקרקע ואיכותה, המיקום המדויק של האתר ביחס למקורות מים וכיוצ"ב(, מה שמקשה על הכללה של תוצאות ממחקרים מקומיים לאתרים שונים. 116 Final Report (2012). –Use of Economic Instruments and Waste Management Performances .חממה וגזי וירוא מזהמי של חיצוניות עלויות – הירוק הספר 117 |כלכלת פסולת 94| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה גובה היטלי ההטמנה במדינות האיחוד האירופי לויות החיצוניות של הטמנת פסולת,ידע לגבי מכלול הענוכח פערי המ כלכלי. גובה היטל -אינם בהכרח מבקשים לשקף את העלות החיצונית הכוללת של הטמנה במונחי נזק סביבתי תר מהטמנה בהיררכיית ההטמנה נועד לייקר את עלות שיטה זו ולהסיט את השוק לטיפולים המדורגים גבוה יו הפסולת )וראו בהמשך, לעניין גובה היטלי שריפה באיחוד האירופי( אשר הופכים לכדאיים יותר כלכלית ככל שההטמנה מתייקרת. מדיניות תמחור זו מכירה בערך הרעיוני של עדיפות טיפולי מחזור על פני הטמנה מבלי להזדקק 118.כרוכות בהטמנהלתמחור מדויק ושלם של העלויות החיצוניות ה בהם אין בנמצא נתוני עלות מספקים כדי לתמחר עלויות חיצוניות בגישת עלות הנזק, ש, במקרים לעילכפי שהוסבר ניתן לפנות לגישת עלות ההפחתה. בגישה זו אומדים את העלות הישירה הכרוכה בהפחתת הנזק, כגון עלות יישום , ניתן לייחס להטמנה את העלות הכרוכה ביישום שיטות טיפול אמצעים טכנולוגיים להפחתת הזיהום. בהתאם לכך אלטרנטיביות להטמנת הפסולת. היטל שריפה. ה קיים היטל על שריפת פסולת עירונית 120בכמה ממדינות האיחוד 2012,119-על פי סקירה של האיחוד האירופי מ היטל השריפה שנגבה על ידי הרשות הציבורית, מפעילי המתקנים גובים דמי טיפול על במתקן טיפול תרמי. נוסף (gate fee שנגבה נע בין )174-אירו )צ'כיה( ל 46(. על פי הסקירה, הסכום האופייני הכולל )היטל בצירוף דמי טיפול היטל הטמנה, והיטל היטל שריפה, יש גם בהן קייםשאירו )דנמרק( לטון פסולת מטופלת במתקן. בכל המדינות ההטמנה גבוה יותר מהיטל השריפה. עובדה זו מעידה על ניסיון להסיט טיפול בפסולת מהטמנה לשריפה. עם זאת, תים דמי הטיפול שגובים המפעילים מביאים לכך שהמיסוי על שריפה )היטל בצירוף דמי טיפול( גבוה יבפועל, לע מהמיסוי על הטמנה. צום כמות הפסולת המועברת לשריפה במתקנים תרמיים, לטובת טיפולים אשר עדיפים מטרת היטל השריפה היא צמ על שריפה בהתאם להיררכיית הפסולת. אינדיקציה למגמה כזו אכן עולה מהסקירה האירופית, אשר מצביעה על אודות שינויים על וקומפוסטציה. עם זאת, בשל מחסור בנתונים מחזורקשר בין היטל שריפה גבוה ואחוזים גבוהים של בגובה המס לאורך זמן, טרם התאפשר ניתוח מעמיק של השפעת שינוי המס על כמות הפסולת המועברת לשריפה. באשר לאופן קביעת גובה היטל השריפה, לא ידוע על ניסיון לשקף דרך היטל שריפה עלויות חיצוניות שנאמדו באופן מדעי ושיטתי. המתפתחת בימים אלו במסגרת האסטרטגיה הלאומית למעבר יבה,להגנת הסב בהלימה עם מדיניות המשרד פליטות גזי החממה ממתקני שריפת העלות נטו של לתמחר את יש מקום לבחון, ודלת פחמןלכלכלה משגשגת 118 Use of Economic Instruments and Waste Management European Commission, DG Environment (2012), Performances- Final Report. Bio Intelligence Service: Paris. 119 Use of Economic Instruments and Waste Management European Commission (DG ENV) (2012), Performances – Unit G.4 Sustainable Production and Consumption, Bio Intelligence Service: Paris. , בלגיה, צ'כיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, ספרד ובריטניה. אוסטריה 120 |כלכלת פסולת 95| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה gate fee)סכום זה יתווסף לדמי הטיפול ) 121.המועברת לטיפול במתקן לטון פסולת שקלים 28בסכום של הפסולת עלות החיצונית )נטו( של נזקי פליטות גזי חממה לטון פסולת המועברת למתקן תרמי.והוא משקף את ה פעמיים-מיסוי כלי פלסטיק חד. ו מוצר צריכה נפוץ ברחבי העולם לאור נוחות השימוש בהם ומחירם הנמוך. אולם, לכלים הםפעמיים -כלי פלסטיק חד והופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת פעמיים השלכות סביבתיות ניכרות. הם קצרי חיים מטבעם -החד הממשיכה להתקיים במשך אלפי שנים ותופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה איום שהיא 122,מהזיהום בחופים מקורו בפסולת פלסטיק %90-ולזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי. כ , על המגוון הביולוגי ועל בריאות הציבור.חמור על המערכת האקולוגית הימית סך ובישראל עולה בהתמדה, פעמי-הפלסטיק החדכי בעשור האחרון צריכת להגנת הסביבה עולה מנתוני המשרד 123.מיליארד פריטים בשנה 13-הכמות הנצרכת כיום מוערכת בכ פעמיים בישראל-צריכת כלי פלסטיק חד - 42מוצג מקרא: העמודות מייצגות את סך כמות הפריטים הנצרכת במשק, במיליארדים. הקו האדום מייצג את הכמות השנתית הנצרכת לנפש . ראו חישוב עלות חיצונית נטו לטון פסולת מטופלת במתקן תרמי בסעיפים הקודמים. 2019 במחירי 121 122 l distribution of marine debris along the Mediterranean coast of Israel, Sources, composition and spatia Galia Pasternak a,⁎, Dov Zviely b,c, Christine A. Ribic d, Asaf Ariel e, Ehud Spanier, 2016. נתוני חברת סטורנקסט. 123 0 200 400 600 800 1000 1200 1400 1600 2 4 6 8 10 12 14 16 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 ש פ לנ ה שנ ב ם כי צר נ ם טי רי פ ר פ ס מ ק ש מ ב ה שנ ב ם כי צר נ ם טי רי פ ר פ ס מ ( ם די אר לי מי ב ) |כלכלת פסולת 96| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה לאומית-ןמדיניות בי פעמי נחלקים לשני סוגים עיקריים:-כלי המדיניות המקובלים בעולם לצמצום נזקי הפלסטיק החד  ( "כלי "ציווי ושליטהcommand and control ,) המתבטאים באיסור על צריכת מוצרים מסוימים, מוצרי ביניים או חומרי גלם, ובסטנדרטים הקובעים את טכניקות הייצור ואת אופן השימוש בחומרים.  ,מיסוי, אשר נועד להכווין שינוי של התנהגות צרכנית או שינוי התנהלות בצד הייצור באמצעות תמריצים כלכליים תלויה בגמישות הביקוש למוצר. ומידת הצלחתו בהפחתת צריכה כלי מיסוי נחשבים יעילים יותר כלכלית, הואיל והם מספקים גמישות גבוהה יותר במציאת פתרונות ומאפשרים עד כה, עיקר מאמצי המדיניות של ממשלות 124.תהליכי התאמה והסתגלות נוחים יותר וארוכי טווח לצרכן וליצרן פעמי, וישראל ביניהן, התמקדו בשקיות פלסטיק לנשיאה. לצד זאת, -חדברחבי העולם לצמצום השימוש בפלסטיק מדינות 29 -פעמיים )למשל סכו"ם, בקבוקים ואריזות מזון( ו-מדינות כבר אסרו על שימוש במוצרי פלסטיק חד 27 סטוניה.כגון בריטניה, הולנד, דנמרק, בולגריה, לטביה, מקדוניה, סלובניה וא 125,אחרות הטילו מס על מוצרים אלה בנושא הפחתת ההשפעה הסביבתית של מוצרי פלסטיק, מנחה 2019126הדירקטיבה של האיחוד האירופי משנת לנקוט בצעדים לצמצום צריכת המוצרים ולהגדלת אחריות היצרן, כגון קביעת יעדים להפחתת הצריכה, יצירת מגבלות . נושא חקיקה להרחבה בנושא(ב ראו פרק) הסברהשיווק, עידוד שימוש במוצרים הניתנים לשימוש חוזר או למחזור ו חלופות ידידותיות יותר לסביבה הזמינות בשוק, נדרש לפעול לאיסורם להם קיימותשלמוצרים נוגע יתרה מזאת, ב פעמיים ובהם סכו"ם, צלחות, כוסות וקשיות.-מוצרי פלסטיק חד כמההכולל. בכלל זה, הוחלט על איסור שימוש ב פעמיים-על כלי פלסטיק חד מנגנון מיסוי מוצע המס, וגובה המס. עבורם גבה יישעיצוב של מנגנון מיסוי דורש הגדרה של בסיס המס, כלומר הגדרת יחידות המוצרים בסיס המס סעיף זה מציע לבחינה מאפיינים לבסיס המס, בהלימה לשיטת העבודה של רשות המיסים ושל המכס בפרט )הואיל לאפשר פשטות ויעילות בגבייה. כדי בוא(, יפעמיים בישראל מקורם בי-מהכלים החד 85%וההערכה היא כי : מוצע לבחון הטלת מיסוי על כוסות, צלחות, קערות וסכו"ם )כולל קשיות(. המס עליהם יחולשסוגי כלים .א פעמי )בקבוקים, אריזות ושקיות( מטופלים בכלים -יתר מוצרי הפלסטיק לשימוש חדשזאת מאחר ים במסגרת חוק האריזות, חוק הפיקדון וחוק השקיות.רגולטורי 124 c Waste: Implications of Different Use Plasti-OECD Environmental Policy Committee, Preventing Single Policy Approaches, (2019). 125 Use Plastic Waste.-OECD Environmental Policy Committee, Preventing Single 126 of The European and of The Council on The The European Parliament and of The Council, Directive Reduction of The Impact of Certain Plastic Products on The Environment, (Brussels, 2019). |כלכלת פסולת 97| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מוצע לבחון הגדרה לפיה כלי אשר עוביו עולה על המידות : פעמיים-פעמיים ורב-הבחנה בין כלים חד .ב מ"מ; קערה 2 –מ"מ; צלחת 2 –כוס 127:פעמי שאינו חייב במס-המפורטות להלן ייחשב ככלי לשימוש רב מ"מ. 1.2 –סכו"ם מ"מ; 2 – או מכילים פלסטיק, אף מפלסטיק פעמיים העשויים-: מוצע לבחון מיסוי של כל הכלים החדהחומר תכולת .ג . לא יוטל מס על כלים כגון קנה סוכר, עמילן תירס ועמילן תפוחי אדמה(אם מקור הפולימרים הוא צמחי ) או מכילים פלסטיק, כדוגמת כלים מבמבוק, עלי דקל וכד'. מפלסטיק פעמיים שאינם עשויים-חד על היבואנים באמצעות מנגנון המכס ועל היצרנים המקומיים כמס : מוצע להטיל את המס שלב הטלת המס .ד . תאורטית, ניתן להטיל את המס "במעלה הזרם", על מוצרי ביניים וחומרי קנייה בשלב המכירה הסיטונאית 128.לאומי עולה כי נהוג להטילו על מוצרים סופיים-ןיגלם, אולם מהניסיון הב : ניתן ליישם את המס על בסיס יחידות מידה שונות. מוצע לבחון הטלת מס על פי משקל המוצר, יחידת מידה .ה כלומר לקבוע סכום קבוע לק"ג מוצר, אשר יעלה עם השנים. גובה המס בסיס העלות החיצונית של ייצור המוצרים וצריכתם או פעמיים יכול להיקבע על-גובה המס או ההיטל על מוצרים חד מס על נקבע בו שנמסר כי לא מוכר מקרה OECD129-התייעצות עם נציגי הם. בעל פי אומדן נכונות הצרכן לשל ל סמך תחשיב העלויות החיצוניות. חישוב מסוג זה צפוי להניב ערכים נמוכים ליחידה, באופן עפעמיים -מוצרים חד קשיח. על כן מוצע לקבוע את גובה המס לק"ג בו ביקוששהדי להביא לשינוי התנהגותי, בפרט בשוק שאין בו די כ מוצר בהתאם לעקומת הביקוש של הצרכן הפרטי בישראל. פעמיים. -סים ומשרד האוצר מתווה להטלת מס לפי משקל על כלי פלסטיק חדימוצע לבחון בשיתוף עם רשות המ בהסברה וחינוך. מומלץ כמובן ללוות את המהלך (Save as you throw) 'מחזר וחסוך'. ז ( הם מכשירים כלכליים Unit Pricing Systemאו Pay as You Throw ,Save as You Throw' )מחזר וחסוךמנגנוני ' . זאת על להפנמת החצנות סביבתיות תמריץ כלכלי מייצריםלניהול מערכים מוניציפליים של הפרדה ואיסוף פסולת ה ידי חיוב יצרני פסולת ומשקי הבית בהתאם לכמות הפסולת המעורבת, ולעיתים גם הפסולת האורגנית, שהם משליכים. משק בית המשליך כמות גדולה של פסולת בלתי מופרדת ישלם אגרת טיפול בפסולת גבוהה יותר. זאת מות בעקיפין כחלק מתשלומי הארנונה. בניגוד למצב בישראל שבו התושב אינו מודע לעלויות אלו והן מגול עומדים כמה עקרונות: SAYTבבסיס מנגנוני הטלה ישירה של עלויות הטיפול בפסולת על – והפנמת החצנות סביבתיות תמריצים כלכלייםהטמעת .1 הגורם המייצר אותן. יתרה מכך, על פי רוב המנגנון משולב במסגרת משק פסולת סגור, שבו כלל העלויות הכרוכות בטיפול בפסולת מגולמות במס עירוני נפרד ללא סבסוד צולב של שירותים עירוניים אחרים. כלי אשר עוביו אינו אחיד יימדד בחלקו הדק ביותר. 127 128 Waste.Use Plastic -OECD Environmental Policy Committee, Preventing Single עם אליזבתה קורנגו ופיטר בורקיי, מחברי המסמך הנ"ל. 13.1.2020שיחה ביום 129 |כלכלת פסולת 98| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה גביית תשלום ישיר על השלכת פסולת מעורבת משמשת תמריץ –תמריץ כלכלי לשינוי התנהגות שימוש ב .2 לצמצום כמות הפסולות ולהפרדתה במקור. ' מחייב ביצוע הפרדה מחזר וחסוךיישום מנגנוני ' – קידום שקיפות לשם ניהול מיטבי של משק הפסולת .3 (. הפרדה זו Full cost accountingחשבונאית של ההכנסות וההוצאות של משק הפסולת העירוני ) מאפשרת לעקוב אחר עלויות אלו, לפקח עליהן ולשפר את האפקטיביות של מנגנוני איסוף הפסולת והטיפול בה. ניהול חשבונאי ותקציבי נפרד של משק הפסולת העירוני מאפשר לזהות סובסידיות צולבות וכשלים ול יעיל יותר של אופן הטיפול נוספים באופן התקצוב והמימון של הטיפול בפסולת. בכך הוא מאפשר ניה בפסולת וחיסכון כספי לרשות ולתושבים. בעולם 'מחזר וחסוך'יישום מנגנוני מנוהלים ברמה המוניציפלית או האזורית SAYTנפוץ בכל רחבי העולם. כמעט תמיד מנגנוני SAYTהשימוש במנגנוני המנגנון כמנדטורי ברמה בהן עוגןש ,לוקסמבורג ושוויץולא ברמה הארצית. יוצאות מן הכלל הן דרום קוריאה, טאיוואן, הערים הגדולות ביותר. 100מתוך 30-רשויות מקומיות, בהן ב 7000-מ יותרהמנגנון יושם ב צות הבריתהארצית. באר הסוכנות להגנת הסביבה 130.צות הבריתמיליון תושבים, כרבע מהאוכלוסייה באר 75סך הכול על אוכלוסייה של . בהתאם במספר מדינות SAYT( ממליצה על ניהול תקציב סגור של משק הפסולת ושימוש במנגנוני EPA) האמריקאית מוגדרת חובה חוקית על רשויות המקומיות לפרסם דו"ח תקציבי נפרד של כלל עלויות הטיפול צות הבריתבאר בפסולת. הוא מודל נפוץ במדינות רבות, כאשר באוסטריה, גרמניה, בלגיה )מחוז וולוניה( ושוויץ היישום הוא SAYTבאירופה של הפסולת העירונית באירופה. מחזורבהתאמה מדינות אלו הן המדינות המובילות בשיעורי ה. 131כמעט מלא סולת כגון היטל הטמנה דירקטיבת הפסולת האירופאית מנחה את המדינות לקבוע תמריצים כלכליים לטיפול בפ אבל לא מחייבת את המדינות במנגנון מסוים. עם זאת, הדירקטיבה מנחה כי על המדינות החברות לקבוע ,SAYT-ו מנגנונים להטלת עלויות הטיפול בפסולת על יצרני הפסולת, באופן אשר יבטיח שכלל עלות הטיפול בפסולת תוטל ירופית ממליצה למדינות החברות לקבוע חקיקה אשר תחייב ניהול על מחוללי הפסולת. בהתאם לכך הנציבות הא נפרד של תקציב הפסולת. זאת באמצעות אגרות פסולת ייעודיות אשר ישקפו את העלות השולית ארוכת הטווח (long-run marginal costs ,של הטיפול בפסולת. בהתאם לכך בגרמניה, אוסטריה, אירלנד, אסטוניה, שוויץ, פינלנד ) גיה, הולנד ולוקסמבורג מוגדרת בחקיקה הפרדה של תקציב הפסולת מהתקציב המוניציפלי, כולל קביעת אגרת בל התשתית החוקית והארגונית היות ש ,SAYTפסולת נפרדת מהמיסוי העירוני. במדינות אלו קל יותר ליישום מנגנוני פול בפסולת ישנה מגמה באיחוד האירופי לכך כבר קיימת. עם העלייה ביעדי הטיפול בפסולת והעלייה בעלות הטי מדינות מקדמות חקיקה בנושא. כמהלמעבר לניהול משק פסולת סגור ו 130 https://archive.epa.gov/wastes/conserve/tools/payt/web/html/06comm.html 131 Benchmark of pay as you throw practices for waste management, 2018. |כלכלת פסולת 99| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שבהן היישום הוא מלא, הוא ,נפוץ מאוד גם במדינות אסיה, ומלבד דרום קוריאה וטאיוואן SAYTהשימוש במנגנוני בווייטנאם.מיושם בכמחצית מהרשויות ביפן, בחלקים מסין, בהודו, בתאילנד ו 'מחזר וחסוך'יישום מנגנוני כלים כלכליים, ואופן היישום משתנה באופן משמעותי בין מדינות ובין רשויות, לסדרתהוא שם כללי SAYTכאמור, ובמתודה ליישום, קריבמודל התמחור, בהתאם למאפיינים הייחודים של כל רשות. בין היתר, ניתן למנות הבדלים כמהאת המנגנונים השונים ניתן לסווג לפי 132.הנשלחת לטיפול ומדידת כמות הפסולת אופן זיהוי יצרן הפסולת חלוקות. יודגש כי לרוב לא מדובר בחלוקות דיכוטומיות, אלא בספקטרום הכולל גוני ביניים. כמו כן, נדרש לתת את למנוע ניסיונות להשלכת פסולת כדין, הדעת גם על מערכות האכיפה וההסברה המלוות את הטמעת המנגנו פיראטית. קובע כיצד יש לתמחר את שירות איסוף הפסולת. ראשית, הוא קובע מי הם יצרני הפסולת החייבים מודל התמחור בהיטל הדיפרנציאלי )למשל יצרני פסולת מסחריים, משקי בית, בניינים וכו'(, כיוון שפעמים רבות רשויות מקומיות ם תשלום דיפרנציאלי רק על חלק מיצרני הפסולות בשל שיקולים לוגיסטיים ואחרים. שנית, נקבע רכיב בוחרות לייש תשלום קבוע המשקף עלויות קבועות של האיסוף והטיפול בפסולת. רכיב העלויות הקבועות חשוב להבטחת יציבות ה פיראטית. לבסוף, נקבע רכיב תזרים העירייה למימון עלות הטיפול בפסולת והוא גם מקטין את התמריץ להשלכ התמחור המשתנה )יחידת התמחור( שעליו מתבסס התמרוץ להפחתה ולהפרדה של הפסולת, לעיתים רק מעל לסף מסוים של כמות פסולת. רכיב התשלום המשתנה יכול להינתן כתוספת לתשלום הקבוע או כהחזר תשלום מס יכול להיקבע לפי פרמטרים שונים או שילוב שלהם, למשל: הרכיב המשתנה .Save as You Throwבמתכונת המכונה תמחור לפי משקל של הפסולת המעורבת. .1 תמחור לפי נפח הפסולת המעורבת. .2 תשלום לפי נפח הפחים או תדירות איסופם, כפי שנקבע מראש בהסכם שירות. –תמחור לפי רמת שירות .3 שפיעים פחות על התנהגות, כיוון שהם מקבעים יש לציין, מנגנונים המבוססים על תמחור לפי רמת שירות מ מצב נתון. )יחידת התמחור(. מנגנון זיהוי יצרן הפסולת ומדידת כמות הפסולתהוא 'מחזר וחסוך'הרכיב השני ביישום מנגנוני ולעיתים הם מסתמכים על ,לעיתים מנגנונים אלו מיישמים טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי יצרן הפסולת ושקילתה בהם הוא מיושם. שפשוטות וזולות יותר. לכל מנגנון יתרונות וחסרונות ויש להתאים אותו ליישוב ולשכונה שיטות מנגנוני יישום נפוצים: כמהלהלן דוגמאות ל להביאה בו יצרן הפסולת נדרש ש: מנגנון פשוט, Cash Based Systems –תשלום במתקן איסוף הפסולת .1 ל או נפח הפסולת המושלכת בתחנה. מנגנון זה מתאים על פי רוב למתקן איסוף ולשלם במזומן לפי משק ליצרני פסולת מסחריים או תעשייתיים. –התושב בוחר מראש את גודל העגלה/הפח, מתוך רשימה : Variable-Rate Binתשלום לפי גודל הפח .2 נפרד לכל משק פח בהם יש שמנגנון זה מתאים יותר ליישובים צמודי קרקע ומשלם בהתאם לגודל שבחר. בית. לעיתים יש צורך בנעילת הפחים למניעת השלכה פיראטית. 132 . Throw schemes in municipal waste management services: A holistic approach, 2015-You-As-Designing Pay |כלכלת פסולת 100| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה אותן הוא מצמיד ש: התושב משלם מראש על מדבקות, Stickers / Tags –תשלום על סטיקרים ותגיות .3 לשק הפסולת )בדומה למנגנון של בולי דואר(. רק שקית מסומנת נאספת. השלכה של שקיות ללא תגית אסורה. בדומה לשיטת הסטיקרים, אולם בעזרת שקיות סטנדרטיות : Bag-Based SAYT –מנת שקית מסו .4 מסומנות. התושבים רוכשים שקיות ייעודיות המאושרות על ידי הרשות או הגוף המפעיל ומותר להשליך רק אותן. אשר ( RFID: לכל תושב או יצרן פסולת יש מזהה אישי )כגון כרטיס מגנטי או שבב זיהוי יצרן הפסולת .5 באמצעותו הוא יכול להזדהות ולהשליך את הפסולת לפח חכם. לאחר ההזדהות הפח נפתח ומאפשר השלכת הפסולת לפח. הפסולת המושלכת נשקלת בעת השלכתה. בשיטה זו היצרן משלם לפי משקל בניינים כמההפסולת שהוא משליך. שיטה זו מצריכה התקנת פחים חכמים יקרים יחסית המשרתים בדרך כלל על תשתית של פחים מוטמנים, לכן היא מתאימה לאזורים עירוניים צפופים. יתרונה סמוכים, שהיא נוחה לאכיפה. הקצאת פח נפרד לכל יצרן פסולת, אשר משאית האיסוף מזהה לפי הכתובת, או באמצעות זיהוי הפח: .6 בהתאם למשקל תשלום נעשה ה. הפח מזוהה ונשקל על ידי משאית האיסוף, וRFIDברקוד או שבב לכל משק בית פח נפרד, או לאיסוף יש בהם שהפסולת. שיטה זו מתאימה יותר ליישובים צמודי קרקע פסולת מסחרית ותעשייתית. 'מחזר וחסוך'אפקטיביות מנגנוני והראו כי השפעתם על הפחתת ייצור פסולת והפרדת 'מחזר וחסוך'מחקרים רבים בחנו את אפקטיביות מנגנוני פסולות במקור עשויה להיות דרמטית. התשלום הדיפרנציאלי הנפרד על הפסולת מביא על פי רוב לירידה משמעותית ומהירה בכמות הפסולת הכוללת )הפחתה במקור(, מגדיל את הכמות היחסית של הפסולת הממוינת )הפרדה יות של מערך ניהול הפסולת ומפחית את העלות הכוללת של הטיפול בפסולת ברמת במקור(, משפר את האפקטיב הרשות המקומית. שבחן נתונים מקיף מחקר . SAYTמחקרים מהעת האחרונה מראים את התועלות המשמעותיות של הפעלת מנגנוני SAYTבין רשויות שיישמו השווה פערים ,מאוכלוסיית אירופה 12%-המקיפים כבאירופה, אזורי איסוף פסולת 135-מ כהפחתה של ל SAYTהראה מתאם בין יישום של המחקר 133.לרשויות שלא יישמו את המנגנוןמהרשויות( %54) 38%והפחתה של ונייר של פלסטיק בהפרדה במקור 42%-כגידול ממוצע של בכמות הפסולת, בממוצע 22% מחקר נוסף שבחן )עם זאת יש לציין כי מחקר זה לא נטרל משתנים מסבירים אחרים(. ית הלא ממוינתבפסולת השיור בממוצע בכמות הפסולת כתוצאה 11.4%מצא הפחתה במקור של מסצ'וסטסב SAYTרשויות שהטמיעו מנגנוני 145 .Analysis 135 Paper Packaging Waste Collection Systems, ACR, 2019Benoît Bel, -Jean133 |כלכלת פסולת 101| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פי ל באופן מפורט SAYTאת ההשפעה של השימוש במנגנון ההעיר דרזדן בגרמניה פילח 134.מהפעלת המנגנון בהפרדה במקור. %48בכמות הפסולת ועלייה של %12נתונים אלו הראו הפחתה של 135.זרמים ' מביאים להפחתה מחזר וחסוךברחבי העולם המראים כי מנגנוני ' נערכובמחקרים נוספים ש ותנתמכ התוצאות אל , התוכניות הביאו לכך וסףנ 137 ,136.הפרדה וירידה בעלויות הטיפול בפסולתהבאיכות ו במקור, עלייה בהפרדה במקור לחיסכון של מאות אלפי דולרים בעלויות הטיפול בפסולת. יש לציין כי שיעור השיפור מושפע כמובן גם מתנאי הבסיס: על נוסף צעדים לצמצום היקף הפסולת, ההשפעה של צעד נוסף צפויה להיות חלשה יותר. בו כבר ננקטושבמקום עובדים בצורה האפקטיבית ביותר כאשר הם חלק מסל של כלי מדיניות, מותאמים SAYTיש לציין כי מנגנוני כך, Save as Youלקהילה המקומית ולתשתית הפסולת המקומית. בשולי הדברים יש לציין כי סכמות מקבילות מסוג Throw ,בהן יצרן הפסולת מקבל סכום כסף על הפחתה בכמות הפסולת המעורבת במקום לשלם על הפסולת ש ,לפחות אפקטיביות בהנעת שינוי התנהגות. זאת בשל הטיית שנאת ההפסד באופן כללי נחשבות עורבת, המ 138.אשר לרווח של אותו הסכוםום כסף מלייחס יותר משמעות להפסד של סכ למרבית האנשיםהגורמת 139בישראל 'מחזר וחסוך'ניסיונות ליישום מנגנון ם לאשר חוק עזר בנושא פינוי פסולת ממפעלים וגביית אגרה ייעודית ביקשה עיריית חולון ממשרד הפני 2012בשנת עבור שירות זה. בעלי העסקים פנו לבית המשפט העליון, ובג"צ קבע כי אין מניעה עקרונית לגביית אגרת פסולת המזהם 'מדובר בפינוי פסולת הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל, כביטוי לעקרון ש היות ,נוסף על הארנונה הכללית בפקודת העיריות חובת הרשות המקומית לפעול לפינוי פסולת 242מנם על פי סעיף ו. עוד קבע בג"צ כי א'משלם ולסילוקה, אולם חלו שינויים בתפיסה הכלכלית והסביבתית של תהליכי הייצור, ואין ספק שאחת העלויות הנובעות שפינוי כל הפסולת מונח לפתחה של הרשות מתהליכים אלה היא עלות הטיפול בפסולת. יתר על כן, ההנחה המקומית היא הנחה שאבד עליה כלח. כשם שאין לצפות מהרשות המקומית לספק את חומרי הגלם למפעלים, כך אין לצפות ממנה לממן את פינוי התוצרים הנובעים מהשימוש בהם. בג"צ סבר שיש להבחין בין פינוי פסולת בסיסי 134 Throw -You-As-Barry, Thomas W. IV (2017) "When Trash Costs Money: Analyzing the Impact of Pay Programs in Massachusetts". Journal of Environmental and Resource Economics. 4:1, Article 3. 135 A review of pilot research and –throw in Europe-you-as-Reichenbach, J., 2008. Status and prospects of pay implementation studies. Waste Management, 28(12), pp.2809-2814. 136 on Municipal Solid Waste Management: Throw Schemes -You-As-"The Impact of Payet al. Juergen Morlok The Exemplar Case of the County of Aschaffenburg, Germany". Resources 2017, 6, 8. Lisa A. Skumatz, and David J. Freeman. Pay as you throw (PAYT) in the us: 2006 update and analyses, 2006. Leonel Alves, Susana Silva, Isabel Soares, Waste management in insular areas: A Pay-As-You-Throw system in Funchal, 2020, Energy Reports, Volume 6, Supplement 8, Pages 31-36. van der Werf, P.; Larsen, K.; Seabrook, J.A.; Gilliland, J. How Neighbourhood Food Environments and a Pay-as You-Throw (PAYT) Waste Program Impact Household Food Waste Disposal in the City of Toronto. Sustainability 2020, 12, 7016. Messina, Giovanna and Tomasi, Antonella, Wasted in Waste? The Benefits of Switching from Taxes to Pay-as you-throw fees: The Italian Case (November 13, 2020). Bank of Italy Occasional Paper No. 584. 137 studies/-http://payasyouthrow.org/case 138 ometrica. Kahneman, D. & Tversky, A. (1979). "Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk". Econ 47 (4): 263–291. .2019ירדן שני רוקמן, מיכל צרפתי, רינת שפרן, מערך איסוף הפסולת והטיפול בה ברשות המקומית, 139 |כלכלת פסולת 102| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עודפת, וכי דרך זו תתמרץ את המזהם להפחית את הזיהום. בהחלטתו דרש בית המשפט לבין פינוי פסולת חריגה או כך שיכלול הבחנה נורמטיבית בין ,להחזיר את הנושא למשרד הפנים כדי לקבוע את הקריטריונים לנוסח חוק עזר ודפת". בעקבות עלויות הפינוי של הפסולת "התקנית" הנכללות בארנונה הכללית לבין עליות הטיפול ב"פסולת הע משרדי של משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים קבעו אמות מידה -האירועים הללו, צוות בין התקנית היא הפסולת הביתית )הבסיסית( שמייצר העסק, קרי הפסולת -לקביעת התחשיב, ולפיהן הפסולת הבסיסית מספר העובדים המועסקים בעסק. הפער בין כמות אשר אינה קשורה בתהליכי הייצור שלו, וכמותה תיקבע על פי ובגינה תשולם לרשות אגרת פינוי , פסולת תקנית זו לבין כמות הפסולת שמייצר העסק בפועל תוגדר כפסולת עודפת פסולת. עד היום הוגשו כמה טיוטות של חוקי עזר בנושא זה לבחינת משרד הפנים, המשפטים והגנת הסביבה. על והמשרד להגנת ,ד הפנים את החישוב לקביעת גובה האגרה וכן את נוסח חוק העזר המוצעהרשות להגיש למשר הסביבה בודק באופן מקצועי את חוק העזר המוצע ומעבירו לאישור משרד הפנים. אמות המידה לחישוב אגרת פינוי פסולת עודפת מתוות שלושה תבחינים הקובעים מהי הפסולת העודפת: יומית, דוגמת שאריות -תי, לדוגמה פסולת הנוצרת בידי העובדים בהתנהלות היוםפסולת התואמת שימוש בי .1 מזון ומוצרי צריכה מקובלים. פסולת ייעודית שאופן פינויה מוסדר במסגרת אחרת, לדוגמה אריזות מסוגים שונים, נייר, קרטון, עץ, מתכת .2 זכוכית ופסולת אלקטרונית. גלם ותוצרים של תהליך הייצור שאינה נכללת בשתי הקטגוריות פסולת עודפת שהיא פסולת מעודפי חומרי .3 הקודמות. תמריצים ליישום וולנטריים , בימים אלו מקדם המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה בפיילוטים על כך נוסף השפעתן.את לבחון שיטות שונות ליישום ו כדיבמשקי בית, 'מחזר וחסוך'מנגנוני כלכליים באמצעות כיווני פעולה הטמעתם בישראל. ראשית יש להמשיך את אין ספק כי יש לקדם 'מחזר וחסוך'לנוכח היתרונות הניכרים של מנגנוני רשויות מקומיות בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. במספר 'מחזר וחסוך'פיילוטים נוספים ליישום מנגנוני לערוךו זאת כדי להתנסות ביישום מנגנונים אלו וללמוד מההצלחות והכישלונות במסגרת פיילוטים מבוקרים. . לשם כך נדרש להגדיר רכיב מס עירוני הנפרד מהארנונה מעבר למשק פסולת סגור תקציבית לבחוןשנית, מומלץ יש לאפשר לרשויות לקבוע כי רכיב מס עירוני איסוף וטיפול בפסולת העירונית בישראל. הכללית, לצורך מימון שירותי זה יהיה משתנה בהתאם לכמות הפסולת המעורבת של יצרני הפסולת. . זאת מכיוון שיישום מוצלח של מנגנונים להשאיר את שיקול הדעת להחלת מנגנונים אלו לשלטון המקומימומלץ ערכות כוללת בהיבטי חינוך, הסברה, תשתיות, פיקוח יני הרשות ואף השכונה והאלו מחייב התאמתם למאפיי ואכיפה. (. 3אלו כומתו במסגרת העבודה הכלכלית שבוצעה לבחינת החלופות בעבודה זו )חלופה כיווני פעולהיתרונות אימוץ ניתוח כלכלי זה מראה בבירור תועלת כלכלית משמעותית למשק ולשלטון המקומי מיישומן. |פעילות הקרן לשמירת הניקיון 103| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פעילות הקרן לשמירת הניקיון. 8 –)להלן ,1984–בחוק שמירת הניקיון התשמ"ד 10הוקמה מתוקף סעיף ("הקרן" –הקרן לשמירת הניקיון )להלן מנוהלת בהתאם לתקנות שמירת הניקיון )קרן לשמירת הניקיון(, היא ו ,( במסגרת המשרד להגנת הסביבה"החוק" . הקרן נועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות הסביבה ולצמצום ההטמנה של פסולת ובכלל 1986–התשמ"ו , מניעת מפגעים, מניעת שילוט לא חוקי, מניעת מחזורשמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, זה ,למניעת פגיעה בה ולשיקומה והגנה על הסביבה החופית, 1993–עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג . עיקר הכנסות הקרן ולקידום מטרותיו, 2011-וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א . ומנוהלות בחשבון נפרד בשנה ₪מיליון 500-כשהן ב לחוק, 11מקורן בהיטל ההטמנה המוטל בהתאם לסעיף ג בחוק והן פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים 11מטרות השימוש בהכנסות מהיטל ההטמנה נקבעו בסעיף , טיפול 2009ביולי 1להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה, שיקום אתרים שנסגרו לפני מכספי היטל ההטמנה שלא 25%במפגעי אסבסט ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. יכולים לשמש בשנה העוקבת לסיוע ( 35%)כיום, במסגרת הוראת שעה, עד נוצלו עד תום שנת תקציב מסוימת למטרות הנוספות ובהן: טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות וכלוסייה.כלכלית של הא-לפי הרמה החברתית 5עד 1לאשכולות , יהודה ושומרון, חשבון שקיות וחשבון לתחום על מכלי משקה קדוןיקיימים בקרן חשבון כללי, חשבון פ לכך, נוסף 140.אשר מקורותיהם והשימושים בהם נפרדים בהתאם לחוקים שונים ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לחוק והכנסותיו בעיקר מקנסות; חשבון הפיקדון מנוהל מתוקף חוק הפיקדון על 10סעיף ל בהתאם מנוהל הכללי החשבון 140 –פעמיות, תשע"ו-קיות מנוהל מתוקף החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד; חשבון הש1999–מכלי משקה, התשנ"ט ינוהלו"ש איו מאזורתשלומי היטל ההטמנה כילתחום איו"ש מנוהל על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, החשבון; 2016 בחשבון נפרד וישמשו לצורכי האזור בלבד. |פעילות הקרן לשמירת הניקיון 104| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ןחשבונות הקרן לשמירת הניקיו - 43מוצג פיקדון שקיות כללי הטמנה חשבון מקור הכנסה היטל הטמנה )חוק שמירת הניקיון( קנסות, עיצומים, ברירות משפט )חוקים שונים( היטל שקיות )חוק צמצום השימוש בשקיות פעמיות(-נשיאה חד קנסות תשלומים, ועיצומים )חוק קדון(יהפ ממוצע הכנסות שנתי מלש"ח 40 מלש"ח 12 מלש"ח 500 ידי קולות קוראים ומכרזים, באמצעות ועדת מכרזים וועדת תמיכות ייעודיות ועל הקרן מוציאה לפועל את מטרותיה על למשרדי ממשלה אחרים. השר להגנת הסביבה מדווח לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת כספים ידי העברות בסוף כל שנת תקציב על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה. נציגי ציבור שניחברים לפי המפתח הבא: שבעהקובעות כי קרן הניקיון תנוהל על ידי שמירת הניקיון התקנות לחוק עובדי משרד האוצר )על פי שנישאינם עובדי מדינה שימונו על פי המלצת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, עובדי המשרד להגנ"ס ובהם האוצר( ושלושה רנט אגף התקציבים במשרדרוב חשב המשרד להגנת הסביבה ורפ הקרן. הנהלת הקרן מתכנסת לפחות אחת לרבעון ומדווחת דיווחים רבעוניים יושב ראשמנכ"ל המשרד שהוא ושנתיים לשר להגנת הסביבה. . כתוצאה מכך לאורך השנים ספגה הקרן ₪נצברו בקרן יתרות בסך של כשניים וחצי מיליארד 2019נכון לסוף שנת ביקורת על ביצוע תקציבי נמוך ביחס להכנסותיה, על חוסר יכולתה להפחית באופן משמעותי את שיעורי ההטמנה 141.בישראל ועל אופן בחירת הפרויקטים המתוקצבים על ידה ת בסך תקבל הקרן הכנסו 2030בהנחת עסקים כרגיל עד שנת עבור הקרן, 2020בהתאם לתחשיב שנערך באוגוסט מיליארד ש"ח. נכון לסוף שנת 6.5מוערך בעד 2030כך שתקציבה הכולל עד שנת ,ש"ח נוספים כארבעה מיליארד 2030, כך שתקציבה הפנוי עד שנת ₪מיליארד 1.2-מחזיקה הקרן יתרות בהזמנות ובהתחייבויות בסך של כ 2020 יתרות 2030ת לקראת ככל שתושג הפחתה בכמויות הפסולת המוטמנ ,מיליארד ש"ח. עם זאת 5.3הוא לכל היותר מיליארד 1.7-יש לציין כי הקרן העניקה הלוואות לאוצר המדינה על סך של כ על כך, צפויות אלו יפחתו בהתאם. נוסף בכדי למנוע מהקרן להתחייב על סכומים אלו. ן, אולם אין בה₪ .2017-בכנסת על רקע חקיקת תיקון חוק שמירת הניקיון )הוראת שעה( )תיקון(, התשע"ז הדיוניםלמשל ראו 141 |פעילות הקרן לשמירת הניקיון 105| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 2020נתוני אוגוסט –סטטוס קרן הניקיון - 44מוצג ₪מיליארד 2.5 (2019יתרות )סוף ₪מיליארד 1.66 הלוואות לאוצר ₪מיליארד 1.2 התחייבויות קיימות ₪מיליארד 4 (2030–2020אומדן הכנסות צפויות ) ₪מיליארד 6.5 2030ל תקציב משוער עד ואומדן סך הכ ₪מיליארד 5.3 2030ל תקציב פנוי עד ואומדן סך הכ | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 106| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הנעת שינוי בהתנהגות . 9 באמצעות כלים אינפורמטיביים הנעת שינויי התנהגות: מסגרת רעיונית . א כולנו משפיעים באופן ישיר על כמות הפסולת המיוצרת בישראל ועל איכות הטיפול האפשרי בה בהחלטות היום יומיות שלנו. מנגד כולנו גם מושפעים באופן ישיר מהחלטות הנוגעות למדיניות משק הפסולת. כתוצאה מכך משק ית ניהול פסולת יות סביבתית. אסטרטגצוהר למרבית האזרחים לסוגיות של מדיניות סביבתית ומודע הואהפסולת עירונית מיטבית שעניינה הפחתת פסולת בכלל והפחתת הטמנה בפרט, כרוכה בין היתר בשינוי ההתנהגות של להפחית את כמות הפסולת הנוצרת כדי, בשינוי דפוסי הצריכה של מוצרים, כצרכניםהציבור הרחב בשני מישורים: זרמים. כמה פן סילוקה תוך הפרדתה ל, בשינוי אווכיצרני פסולתככלל; קים, למימוש השינויים הללו:יישנם שני תנאים בסיסיים הכרחיים, אך לא מספ השגה -אנו זקוקים לחלופות שוות ערך ובנותכצרכנים קיומם של האמצעים הפיזיים הנדרשים למימושם: .1 תשתיות איסוף ל אנו זקוקים סולתכיצרני פלמוצרים ולשירותים, המייצרות פחות פסולת ועדיפות סביבתית. ופינוי נפרדות מתאימות. חשוב לציין כי לטיב תשתיות האיסוף והפינוי )גם במובן האסתטי, התברואי, בהיבטי הנגישות ובתדירות הריקון( השפעה רבה על נכונות הציבור הרחב לשנות את התנהגותו ולהפריד את הפסולת. נדרשות תשתיות טיפול ומחזור לפסולת המופרדת, כיוון שהעדרן גם הוא משפיע על נכונותו של על כך, נוסף הציבור הרחב ליישם את ההפרדה. נדרש לנו מידע על תכונות מוצרים כצרכנים שיוכל ליישם את השינוי: כדיזמינות המידע הנדרש לציבור .2 השימושים בהם פר הסביבתית, לרבות מס ושירותים המאפשר לערוך השוואה ביניהם בהתייחס להשפעתם ומשך חייהם, האפשרות לתקנם ולמחזרם המתבטאת בין היתר באחריות היצרן והיבואן על המוצרים, שיעור מידע על אפשרויות ההפרדה והאיסוף של זרמי פסולות אנו צריכים כיצרני פסולתהחומר הממוחזר בהם וכו'. של זרמי הפסולת השונים הרצוי. מידע על אופן ההפרדה והאיסוף ו שונים עם זאת, קיומם של שני התנאים הללו כשלעצמו אינו תנאי מספק לשינוי. שינוי התנהגותי כרוך לעיתים גם באי יותר וככל שהוא מחייב רכישת ידע והבנה גדולהנוחות גוברת ככל שהשינוי הנדרש -נובעת מעצם השינוי. איהנוחות | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 107| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה על יצירת תשתית רעיונית וערכית ועל כלי הנעה נוספים. לשם כך יש לשכנע הן ברמה כן יש להישען גם חדשים. על גיון שבבסיס השינוי י, ובהגיסא הרציונלית והן ברמה האמוציונלית, בנזקים שבדפוסי ההתנהגות הקיימת מחד ר להפחתה כן לא ניתן להפריד בין הנעת שינויי התנהגות בהקש . עלגיסא מאידך ,והתועלות המצדיקות אותו ןולהפרדה של פסולות, לבין מסרים סביבתיים רחבים יותר המציגים את הרציונל והחשיבות של פעולות אלו והשפעת על הסביבה והאדם. כאמור, ישראל מתאפיינת בשיעור גבוה יחסית של ייצור פסולת לנפש, הנמצא גם במגמת עלייה. האזרח הישראלי וניסיונות ליישם הפרדה במקור בעבר השיגו על פי רוב הצלחות חלקיות אינו מורגל בהפרדה במקור של פסולות האמון -בלבד. חסם משמעותי בהקשר זה הוא חוסר אמון של הציבור במדיניות הממשלה ובשלטון המקומי בתחום )אי של רומתקיים גם מצד השלטון המקומי כלפי השלטון המרכזי ומצד גורמים עסקיים כלפי כלל מוסדות השלטון(. מקו בתחום בעשורים האחרונים. עם זאת, בסקרי דעת שנערכו י המדיניות התכופים יבשינו , הואבין היתר חוסר האמון, תפסו כתורמים יקהל ניכרת עלייה במודעות הסביבתית בקרב הציבור ונכונות לשתף פעולה עם מהלכים אשר י 142.לסביבה ההשפעה: הנעת שינוי התנהגותפירמידת - 45מוצג כיוון שהמטרה היא לשנות הרגלים המושרשים בציבור, יש צורך להתייחס להטיות קוגניטיביות ורגשיות שונות, בין לצורך כך 143.חסם לשינוי, ובין אם כדי להשתמש באחרות לטובת הנעת השינוי שהןאם כדי להתמודד ולנטרל הטיות , אורית בנדס ת ערכיות ביחס למחויבות סביבתית בישראלתפיסה ירוקה: טיפוסים חברתיים ועמדולמשל המחקר: ראו 142 אפרים יער, מכון הנרייטה סאלד. ממצאי המחקר קיבלו חיזוק לאורך השנים גם בסקרים ’ ר דיויד דוניץ, בשיתוף עם פרופ”יעקב, ד שערך המשרד להגנת הסביבה מעת לעת. חלק שאינם מגורמים ומושפעת סובייקטיבית היא סביבנו שונים לאובייקטים מייחסים שאנו התועלת הערכת, למשל כך 143 לעומת להפסדים יותר גדולה משמעות לייחס לנו הגורמת" הפסד"שנאת ל טבעית הטיה קיימת למשל כך. אובייקטים מאותם | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 108| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה חינוך לקיימות, הסברה ם המשלימים זה את זה ושילובם מביא להשפעה מרבית: כלים שוני כמהחשוב לשלב בין כלכלה התנהגותית.והתערבויות מבוססות חינוך לקיימות דית ובדרך יהשפעתם אינה מי כלים חינוכיים יוצרים את התשתית הבסיסית לשינוי התנהגות ארוך טווח ומתמשך. אוריינות. כישורי ילה השקפת עולם וכלל אינה ממוקדת במסרים נקודתיים, אלא מנח באמצעות ולצד גופים נוספים שעניינם בקידום מודעות ,בעשורים האחרונים המשרד להגנת הסביבה מוביל ומתקצב מגוון רחב של פעילויות לקידום הטמעת עקרונות החשיבה המקיימת במערכת החינוך ובקהילה. 144,וסדר יום מקיים כניות חינוך לקיימות בגני ילדים ובתי והטמעת ת 145,פעילויות אלה כוללות בין היתר: הסמכת מוסדות חינוך ירוקים ספר, השתלמויות לעובדי הוראה ותמיכה בפעילויות חינוך בקהילה. בישראל. התייחסות לתכנים העוסקים עם זאת, יש לציין כי ככלל חינוך לקיימות אינו תחום דעת במערכת החינוך בחינוך לקיימות בהכשרת מורים היא חדשה יחסית. מרבית היישום של התייחסות זו נעשה במסגרת השתלמויות למרות על כך, נוסף חי הוראה.של מורים פעילים, שההשתתפות בהן היא לבחירתם, ולא במסגרת הכשרת פר כניות לימוד ומדריכים ו, כגון ספרי לימוד, תהתקדמות רבה בתחום בעשור האחרון עדיין יש בו יחסית מעט כלים 5י"ב( בהיקף של -כנית לימודים במדעי הסביבה לחטיבה העליונה )כיתות יומנם תולמורים. משרד החינוך פרסם א כניות ווהיא עוד לא משתווה ביוקרתה לת(, אך היקף הלומדים בה עודנו מצומצם שעות הוראה 450-יחידות לימוד )כ עיקר הביטוי שהתחום מקבל במערכת החינוך לימודיות אחרות לבגרות מתחומי המדעים, ותיקות יותר, המשיקות לה. החשיפה אליו ב מעולם המדעים, בחטיבות הגיל השונות. לכאורה פוטנציאלומובלע בהוראת תחומי דעת אחרים, לר בדרך זו רב יותר, אך מידת ההעמקה בתכנים הרלוונטיים וההתייחסות להקשרים הרלוונטיים במסגרת התכנים האחרים נתונה להחלטת המורים ומנהלי בתי הספר. לצד אפשרויות אלו לחשיפת תלמידים לתכנים, נכתבו גם מערכי כנית לימודים נוספת הנתונה ות במסגרת שעות תל"ן )תכניוושיעור בתחומי החינוך לקיימות שמשולבים בעיקר בת מחזור.גם דגשים בנושא פסולת וכניות הללו כוללות וכל הת(. לבחירת בתי הספר וההורים כיום תמיכת המשרד להגנת הסביבה בפעילויות חינוכיות במוסדות חינוך ובקהילה באמצעות ההשקעה בהסמכה על פני שלוש ₪מיליון 50-כיות חינוך במערכת החינוך ובקהילה מסתכמת בוהשקעה בפעילו 146ירוקה למוסדות חינוך ,כנית משותפת עם משרד החינוךובאמצעות תעוד תומך המשרד לשנה(. ₪מיליון 17-שנים מכספי קרן הניקיון )כ 11-כ שעוסקת בהכשרת עובדי ועובדות הוראה בבתי ספר וגנים לעיסוק בנושאי סביבה וקיימות )בהיקף כספי של ש"ח(. יון לימ את רתבמידה ניכ להפחית לציבור גרם נשיאה שקיות על, משמעות חסר כדי עד, קטן היטל מכך כתוצאה. השיעור באותו רווחים .צריכתן .והגנים הטבע ורשות הקיימת הקרן לצד, הירוקה והרשת הטבע להגנת החברה את לציין ניתן בתחום שפועלים הגופים בין 144 .נוער תנועות וכן ,בבגרויות שלהם המיקוד בשל תיכונים למעט ,לאוניברסיטאות ועד ילדים מגני החל 145 ההסמכה של תוקפה אולם, ב"וחט יסודיים 2600 מתוך ספר בתי 1200-כ הוסמכו כה עד. ספר בתי 100-כ מוסמכים שנה בכל 146 . בעבר להסמכה שזכו הספר בתי מרבית התנהלות על מעקב אין למשרד כן ועל שנים לשלוש שנה בין של בטווח נע .ההסמכה במסגרת כספית בתמיכה זוכות אינן אוניברסיטאות | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 109| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הסברה הסברה בכלי תקשורת המוניים, רשתות חברתיות וכו' מאפשרת להשיג השפעה מהירה יחסית סביב מסרים ממוקדים, אולם השפעה זו אינה מתמשכת ומתפוגגת במהרה. הסברה בנושאי הפחתה והפרדת פסולת למחזור יישום מוכרים בהתאם לחוקי אחריות יצרן שונים. דוגמה נעשית הן על ידי המשרד להגנת הסביבה והן על ידי גופי לכך מהשנים האחרונות היא קמפיין ההסברה שליווה את כניסת חוק השקיות לתוקף. בקידום ההסברה של חוק השקיות הושקעו כשבעה מיליון ש"ח בפריסה של שנתיים: כארבע מיליון ש"ח בין אישור החוק לכניסתו לתוקף נוספים שנה לאחר כניסתו לתוקף. בחלקו השני של הקמפיין נעשה שימוש במסרים שהתמקדו וכשלושה מיליון ש"ח במתן "טיפים" לציבור ליישום נוח ומוצלח של שינוי ההתנהגות הנדרש לצורך השגת תכלית החוק. ההערכה היא ית, ושמרה שפריסת פעילות ההסברה תרמה להצלחת השפעת החוק, זאת למרות סכום היטל השקיות הנמוך יחס במודעות הציבורית את תכלית החוק ומטרותיו. אולם השפעה זו נחלשה מאז סיומה. התערבויות מבוססות כלכלה התנהגותית הכלכלה ההתנהגותית הניבה שיטות שונות להשפעה על התנהגות הציבור ובחירותיו באמצעות עיצוב מרחב צמתן משתנה בין מגוון הכלים וים. טווח השפעתן ועהבחירה. דוגמאות בולטות לשיטות אלו הם העצמה והינד 147.בהם הם מופעליםשוההקשרים ( מבקשת להשפיע על הבחירה של האדם באמצעות הנגשה של מידע באופן אשר יקל עליו לקבל Boosting) העצמה תהליך קבלת החלטות מושכלות. לפי גישה זו יש להקנות לציבור ידע ומיומנויות באופן בהיר ואמין לצורך שיפור ההחלטות. גישת ההעצמה מייחסת חשיבות רבה לגיבוש מסגרת המקלה על קבלת ההחלטות באמצעות פישוט דוגמה לפעולה בהתאם לגישת 148.והנגשת הבעיות. ההשפעה של כלים אלו מתרחשת מעצם הנגשת המידע , "מכיל חומר ממוחזר"בתיות )כמו העצמה היא תיווי מוצרים ופרסום סמלילים על המוצרים, המעידים על איכויות סבי וכדומה(. כדי להעלות את אמינות תווי המוצרים פורסם המדריך להצהרות "בגמר השימוש השלך לפח הכתום" ידי המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת (, עלGreenwashingסביבתיות מהימנות, למניעת התיירקקות ) תיות של מוצרים באופן שימנע הטעיה צרכנית, ובכך מעלה את המדריך מנחה כיצד לפרסם תכונות סביב 149.הצרכן מהימנות הפרסום ומגביר את האפקטיביות שלו, הן מבחינת השימוש של הציבור במידע לעיצוב בחירותיו והן מבחינת קידום התוצאה הסביבתית הרצויה מהבחירות הצרכניות של הציבור. דוגמה מתקדמת ליישום גישה זו בהקשר יא יוזמת "שוק אחד למוצרים ירוקים" של האיחוד האירופי, השואפת ליצור שיטת הערכה ותיוג אחידה הסביבתי ה 150.למוצרים בהתאם להשפעותיהם הסביבתיות 147 https://www.bi.team/publications/mindspace/ 2019 פברואר, לדמוקרטיה הישראלי המכון, הממשל עבודת לטיוב התנהגותיות תובנות, פלדמן ויובל אדן זליבנסקי עומר 148 , המשרד להגנת הסביבה 2014, מניעת התיירקקות –מדריך להצהרות סביבתיות מהימנות מיכל ארן ויוחאי בורשטיין, 149 והרשות להגנה על הצרכן ולסחר הוגן. 150 https://ec.europa.eu/environment/eussd/smgp/index.htm | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 110| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עיצוב ותכנון מכוון של – ( נועד להשפיע על החלטות של הציבור באמצעות "ארכיטקטורת הבחירה"nudge) הינד באופן "הדוחף" קלות את קהל המטרה אל עבר ההחלטה המועדפת בהם נעשית ההחלטה,שהמסגרת וההקשר ה או ימבחינתו )בחשיבה לטווח ארוך( ומבחינת המדיניות הציבורית. יודגש כי הינדים לא עושים שימוש בכפי הכרתי על הבחירה באמצעות שימוש בהטיות -בתמריצים חומריים משמעותיים. הינד משפיע לעתים באופן תת לשימוש בהינד יכול להיות ההמאפיינות את מרביתנו אף מבלי שאנו מודעים אליהן. דוגמ 151יוריסטיקותקוגניטיביות וה מתן בולטות ופישוט )למשל: באמצעות יצירת הבדלים בגודל ובנגישות בין מכלי אצירת זרמי הפסולת שניתן למחזרם ים להתאמה מדויקת ואפקטיבית למכלי הפסולת המעורבת(. על בסיס הבנה זו הכלכלה ההתנהגותית מספקת כל .152בה מתקבלות החלטות והתמריצים המשפיעים על קבלת ההחלטותשיותר של המסגרת ממשלתיות )נאדג'תונים( לקידום השימוש בכלים אלו. אולם עד כה -סדנאות כלל כמההמשרד להגנת הסביבה יזם לא נעשה בישראל שימוש בכלים אלו בהקשר למשק הפסולת ברמה הלאומית. כיווני פעולה . ב כניות פעולה חלקיות להנעת שינוי התנהגות בתחום הפסולת בישראל. כל אחת מהן התמקדה ות כמהעד היום קודמו באופן שונה וחלקי בהיבטים שנסקרו לעיל ושהצלחתן הייתה חלקית. כדי להביא לשינוי רחב ועמוק יותר יש צורך שינוי התנהגות הציבור הוא תהליך ממושך יש חשיבות ש. היות כל ההיבטים בכפיפה אחתב עוסקתבתוכנית כוללת ה כנית הפעולה בתחום, תוך הפנמה של האופי ההדרגתי של ההישגים ותכנון ויישום עקביים וארוכי טווח של תל בתחום. קושי מרכזי נוסף בקידום מהלך כולל בתחום נובע מכך שמבחינה ארגונית גורמים שונים בממשלה מעורבים כן חשוב כי יתבצע תכלול של פעולות השלטון המרכזי והמקומי כלי המדיניות השונים שהוזכרו לעיל. עלבעיצוב במישורים השונים וכי הגורמים השונים האמונים עליהם יפעלו במשולב ובתיאום. זאת, לצורך השגת הלימה בין אלה בהשגת המטרה הכללית. המסרים ולחלוקתם בין הכלים השונים כך שבפעילותם ישלימו ויחזקו אלה את הפחתת כמות ההטמנה והעלאת כמות חינוך לקיימות והסברה כתשתית חיונית למשק הפסולת: .1 החומרים הממוחזרים ואיכותם תלויה קשר הדוק בהנעת הציבור להפחתת פסולת ולהפרדה במקור. תועלת הגות. על כן חינוך נרחב לקיימות זו לא תתאפשר ללא שיתוף פעולה מצד הציבור ושינוי הרגלים ודפוסי התנ או בשיפוט, חשיבה, בזיכרון, בתפיסה( של בני אדם לטעויות באקראית א דפוס או נטייה שיטתית )לאקוגניטיבית הי הטיה 151 .רציונלי בהכרח שאינו מהיר ופןבא בעיות לפתרון גישות הן ותשאינה תוצר של הפרעת נפש או פסיכוזה. היוריסטיק נובעת מגישה לפתרון בעיות, שמפעילה שיטה פרקטית שלא מבטיחה פתרון אופטימלי, מושלם או רציונלי, –יוריסטית הטיה די. כאשר מציאת פתרון אופטימלי אינה אפשרית או פרקטית, השיטה היוריסטית יאלא תנאים מספיקים כדי להגיע לפתרון מי נטל הקוגניטיבי הכרוך מה שמפחיתיםמציאת פתרון סביר. היוריסטיקה יכולה להיות קיצורי דרך מנטליים לליך תההאת מאיצה על ידי טכניקות כגון ניסוי וטעייה, כלל אצבע, ניחוש מושכל, שיפוט אינטואיטיבי, אומדן מיושמתבקבלת החלטות. היוריסטיקה ושכל ישר. (profiling(, התאמת פרופיל )guesstimateמשוער ) 152 https://www.bi.team/publications/mindspace/ | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 111| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה תשתית חיונית במשק הפסולת ויש לתעדף ולתקצב אותו בהתאם מתוך תפיסה של חשיבותו שמשמ האסטרטגית וארוכת הטווח. תכנים ופעילויות החל שניתן לשלב בהםבגיבוש מסגרות הפעילות יש להתייחס למגוון המוסדות הקיימים סים ועמותות, לרבות כאלו העוסקות "מגנים, בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות, דרך תנועות נוער, מתנ בחינוך או בקידום שינוי חברתי ומדיניותי וכאלו המציעות תמיכה לפיתוח מיומנויות להתנהלות כלכלית רי פסולת למיניהם.מיטבית. כמו כן, מומלץ לעודד הקמה של מרכזי מבקרים באת כנית הכוללת. בפרט יש לפעול לשלב עוד ומוצע לגבש קואליציית שותפים אשר ייקחו חלק ביישום הת כניות לימוד סביבתיות בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. שיתופי ותכנים סביבתיים ות קיימות, הדהוד מסרים וחלוקת הפעולה יכולים ליצר מכפלות השפעה באמצעות שימוש בתשתיות חינוכיות –גזרות, הן ברמת התכנים והן ברמת הקהלים. הסדרת הפעילות בכל מסגרת מחייבת התנהלות שונה חלקן דרך משרד החינוך, אחרות מול הרשויות המקומיות, ארגונים ארציים או ישירות מול כל מוסד. כדי עצמם מיישמים הלכה למעשה את המסרים להעצים את ההשפעה החינוכית יש לוודא כי מוסדות החינוך יומית לחיסכון במשאבים -םהמועברים על ידם בפעילויות ובתכנים, הן ברכש המוסדי, הן בפרקטיקה היו 153.ובפסולת והן בהפרדה למחזור החוק להסדרת הטיפול באריזות והחוק לטיפול סביבתי בציוד הרחבת חובות ההסברה בחוקי אחריות יצרן: .2 חשמלי ואלקטרוני ובסוללות כוללים הוראה המחייבת את גופי היישום המוכרים לערוך פעולות הסברה החוק 154.לציבור בנושא הפרדה במקור ומחזור של פסולות אלו, במימון היצרנים והיבואנים של מוצרים אלו לרבות ,אליהם צריכה להתייחס ההסברהששמלי ובסוללות מפרט את ההיבטים לטיפול סביבתי בציוד ח . כמו כן מפרט החוק החשיבות והתועלת שבהעברת פסולת ציוד וסוללות לשימוש חוזר, למחזור או להשבה ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של חומרים מסוכנים המצויים בפסולת ציוד וסוללות. עם זאת, את טיפול באריזות אינו כולל פירוט דומה. כמו כן, בתחומים אחרים לא קיימת חובה כזו החוק להסדרת ה בחקיקה והיצרנים אינם מחויבים לשאת בעלות ההסברה. המגמה באיחוד האירופי היא של הרחבת חובת היצרנים במסגרת חוקי אחריות יצרן. כך למשל בדירקטיבת היצרנים לשאת בעלות ההסברה בהקשר רחב. כך הם מוגדר כי על 155,הפלסטיק של האיחוד האירופי מחויבים לא רק להגברת המודעות לסכמות האיסוף הנפרדות של מוצרי פלסטיק שונים כגון בקבוקי פעמיות הקיימות -פעמיים, מגבונים, ציוד דיג ועוד, אלא גם ליידע את הציבור לחלופות רב-פלסטיק, כלים חד לא נאותה של מוצרים אלו, ובפרט לנזק שנגרם למערכות אקולוגיות, בשוק ולנזק שנגרם כתוצאה מהשלכה הסביבה הימית ומערכות הביוב. היבט זה, של השפעה על התנהגות הציבור באמצעות מתן דוגמה אישית דרך רכש, רלוונטי גם בכל הקשור בהתנהלות כלל 153 מוסדות השלטון. ליישום של רכש ציבורי ירוק משמעויות נוספות מבחינת אסטרטגית ניהול הפסולת לבד מהשפעתו החינוכית באסטרטגיה.ראו את הפרק הרלוונטי הרכש הציבורי הירוק על התנהגות הציבור. להתייחסות בהרחבה לחלקו של בחוק)ד( פסקה)א( 12 קטן וסעיף, ובסוללות ואלקטרוני חשמלי בציוד סביבתי לטיפול בחוק 6 פסקה)א( 17 קטן סעיף 154 .באריזות הטיפול להסדרת 155 products on the environmentDirective (eu) 2019/904 on the reduction of the impact of certain plastic | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 112| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בהתאם לכך מומלץ להרחיב את חובות ההסברה והגברת המודעות הציבורית בחוקי אחריות יצרן, כך גורמים שיכללו היבטים רחבים יותר, כולל הסברה בנוגע לחלופות של מוצרים אלו, הנזק הסביבתי שהם יש לקבוע חובות תיווי למוצרים, אשר יפרטו את אפשרויות המחזור הזמינות בשוק, בדומה על כך, ועוד. נוסף לנדרש בחקיקה האירופית. בעוד בתחומי מדיניות ציבורית רבים כבר משולבים הקמת צוות פעולה להטמעת כלי כלכלה התנהגותית: .3 שינויי התנהגות, מגמה זו טרם חלחלה לניהול משק הפסולת להניע כדיכלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית בישראל. ברם, ככל שמדיניות הפסולת בישראל מעבירה יותר ויותר אחריות לאזרח בהפרדת זרמי הפסולת במקור, חשיבות שיטות אלו הולכת וגוברת. על כן מומלץ להקים צוות עבודה משולב הכולל נציגי ממשלה לזהות אפשרויות לשילוב תובנות התנהגותיות במדיניות משק הפסולת. זאת כדיומומחים מן האקדמיה בדגש על ניסויים ,בהתבסס על הידע המדעי הזמין בתחום ובחינה אמפירית של התערבויות וכלי מדיניות סקרים מייצגים וקבוצות מיקוד. מבוקרים ואקראיים ככל שניתן וכלים משלימים כגון את הכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית שמהותם היא ארכיטקטורה של מתחם הבחירה, ניתן ורצוי לשלב כבר במסגרת עיצוב התשתיות הפיזיות, הרגולטורית והכלכלית. כך למשל, בעת החלת משטרי תמריצים לבחון את יש ,(, מיסוי פלסטיק, היטל שקיות ואריזות וכו'Save as you throw) 'מחזר וחסוך'דוגמת להעצים את השפעת התמריצים כדיארכיטקטורת הבחירה של משקי הבית בתהליכי ייצור והפרדת פסולות, התערבויות לדוגמה עשויות להיות שיקוף יחסי של נתוני השלכת פסולת על בסיס 156.הכלכליים הישירים ות לנורמות חברתיות אשר יכול לענות על הנטייה האנושית הכללית להיענ ,השוואה ארצית או אזורית ולשנאת הפסד. בהקשר זה כדאי להציג את הנתונים גם באופן שיאפשר לכל פרט לבחון את עצמו בהתייחס למגמות על פני ציר הזמן. והוספת רובד של 157באופן שיעודד הפרדה במקור ,היבט נוסף הוא עיצוב כלי האצירה, סביבתם ונגישותם הנוגעות להפרדת והשלכת הפסולת.( לפעולות Gamificationמשחקיות ) אודות ההשפעות הסביבתיות על מידע לציבור יש לבחון שיטות לתיווי מוצרים והנגשת תיווי והנגשת מידע: .4 ל ידיהן ע –של מוצרים שונים לאורך כלל מחזור חייהם ואופן ההפרדה המיטבי של זרמי פסולות שונים זאת בהתבסס על היוזמה האירופית בתחום. ,הקמעונאים ל ידיהיצרנים והן ע מצא כי תגמול במודל מבוסס אמון, הנשען על דיווחי יצרן הפסולת הביתית ובקרה באוניברסיטת בן גוריון נערךמחקר ש 156 סטטיסטית עקיפה על היקף הפסולת הכוללת באזור מסוים, הביא להיענות גבוהה למאמצי ההפרדה הנדרשים תוך הקפדה על מתן התגמול –סים או תשלום בכסף ממשי או בנקודות שוות כסף יל לשיטתם יכול להתבטא במתן הנחות במדיווחי אמת. התגמו חקר לממצאיו במ המוצע הסברכן, בהמשך ל כמו, יוריד את עלות התגמול מתפעול המערכת. מציינים הםבאמצעות עסקים, גם על הנטייה ותענל אולי וכלהצרכני ת לממד, קשירת התגמול או ההפסד המופקים מההתנהלות בתחום הפסולת ולהמלצותיו לבצע הפרדה מנטלית בין חשבונות שונים. )למידע נוסף ראו: "שינוי התנהגותם של אנשים לגבי הפרדת אשפה ביתית באמצעות (.כץ חגי"ר וד צדיק יאיר", אמון מבוססות ומערכות( NUDGEהינד ) להיבט זה יש להדגיש גם את חשיבות הממד של תחזוקת כלי האצירה וסביבתם באופן שישמור על האטרקטיביות בהתייחס 157 שלהם לאורך ימים. ככל שהנוחות של כלי האצירה למחזור תהיה פחותה )מוזנחים, שבורים, רחוקים, מלאים מדי, מלוכלכים .כולו בתהליך אמון-אי יעצימו או ויעוררו כאינדוקטרינריים יחוו, ותבהתנגד יתקלווהחינוך ההסברהוכדומה(, | ם אינפורמטיבייםהנעת שינוי בהתנהגות באמצעות כלי 113| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מהלך שהחל להיות מיושם חלקית באחרונה הוא אליו כל מוצר על גבי המוצר עצמו שיש להשליך סימון הפח באופן וולונטרי ביוזמת הגוף המוכר לפי החוק להסדרת הטיפול באריזות. כלי אפשרי נוסף הוא מנגנון להגברת הביטחון של צרכנים לבחור בהם. נוסף ,או משומשים התעדה ובקרת איכות למוצרים מחודשים , יש להגביר את המודעות הציבורית לעסקים המציעים שירותי תיקון, השכרת מוצרים או ממכר על כך .מוצרים משומשים ומחודשים, את הנגישות אליהם ואת הנראות שלהם סביבתיות מהימנות של המשרד להגנת המדריך להצהרות עדכון ההנחיות למניעת התיירקקות ואכיפתן: .5 מו התנהלו לפחות שני ו. מאז פרס2014מו בשנת והסביבה והרשות להגנת הצרכן לא עודכן מאז פרס הליכים משפטיים על בסיסו ועלו סוגיות שלא ניתן להן מענה במסגרתו והידע בתחום התרחב והתפתח. על ולהרחבת המדריך ולביצוע פעולות אכיפה כנגד , עולה החשיבות לעדכוןכן, לצד הגברת השימוש בתיווי .התיירקקות בשיתוף פעולה עם הרשות להגנת הצרכן לרתום את הציבור הרחב לטובת שינוי בהרגלים ובדפוסי התנהגות כדי שקיפות והבטחת אמון הציבור: .6 קיימים, יש חשיבות מכרעת לביסוס אמון הציבור ביחס למקצועיות ולחשיבות של צעדי הממשלה במשק כניות העבר והפסולת. אמון זה נשען בין היתר על עקביות בפתרונות. אחד מכשלי ההסברה של יישום ת ולא נשמר ,הציבור לא החזיק בתמונת האסטרטגיה המלאה ושלבי היישום שלהבמשק הפסולת, נבע מכך ש להתקדמות ביישום. כך למשל הנסיבות שהובילו לכך שזרמי פסולות שונים נוגעערוץ תקשורת רציף ב נאספו בנפרד, אך בסופו של דבר הגיעו להטמנה, נחוותה כמרמה על ידי הציבור ופגעה בנכונותו להפריד על כן יש לפעול בשקיפות ובשיתוף מול הציבור הרחב ובעלי העניין השונים, 158.ר לצרכי מחזורפסולות במקו לקדם דיאלוג ושותפות בקבלת ההחלטות, לספק הסברים מבוססי נתונים ולהציג את מכלול השיקולים והמרכיבים בהחלטות שהתקבלו וכן לאורך ההתקדמות ביישום. .זו אסטרטגיה לגיבוש הציבור עם ההיוועצות הליך במסגרת פעמים כמה שעלתה טענה 158 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 114| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הפחתת לנוספים מדיניות כלי . 10 מחזורקידום הפסולת במקור, ההטמנהההשבה ווצמצום הפחתת פסולת במקור באמצעות מניעת אובדן ובזבוז מזון. א מיליארד 20.3בישראל. ערכו של המזון האבוד הוא 2019מיליון טונות של מזון ראוי למאכל הושלך לפח בשנת 2.5 מכלל המזון המיוצר בישראל. 35%-מהתוצר הלאומי ו 1.5% הםששקל, מיליארד שקל 1.4מיליארד שקל. מתוכה 3.2-נאמדת בכ 2019העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת מיליארד שקל 0.8-כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, מיליארד שקל מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו עלות ישירה של הטיפול בפסולת. כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל. סך העלות הואמיליון טון פסולת עירונית ו 1.9-אובדן המזון מייצר כ מיליארד שקל. 1.2-כ הוא, 2019יפול בפסולת כתוצאה מאובדן מזון בישראל לשנת הכלכלית, הישירה והחיצונית, לט מפליטות גזי החממה בישראל. 6%-זאת ועוד, אובדן מזון בישראל אחראי ל | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 115| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שקל בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת 3,300משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 159.לשנה ₪ 1000-אובדן מזון הקשורה בתאריכי תפוגה עולה למשק בית בממוצע כמזון. על פי ההערכות עלות מסך כל העלויות הסביבתיות של אובדן המזון. 55%-כ הואאובדן מזון בשלב הצריכה הביתית הביטחון-מיליון טון. כדי לסגור את פער אי 1.2הצלה, בהיקף של -על פי ההערכות כמחצית מאובדן המזון הוא בר 80-מיליארד שקל. הצלת מזון מאפשרת גם לחסוך כ 3.2מהמזון האבוד, בשווי 20%בישראל נדרש להציל יהתזונת מיליון שקל כתוצאה מצמצום פליטות גזי 220-מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טון דלק, כ 250מיליוני מ"ק מים, 160.בפסולת מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות טיפול 160-חממה ומזהמי אוויר וכ לאומית-ןמדיניות בי הגדיר האו"ם במסגרת יעדי הארגון לפיתוח 2015-בשנים האחרונות גוברת ההכרה בבעיית אובדן המזון העולמית. ב . מסקירת שימוש בכלי מדיניות לצמצום אובדן 2030עד לשנת 50%-( יעד להפחתת בזבוז המזון בSDG'sקיימא )-בר 42%-מהמדינות הציבו יעד לאומי להפחתת בזבוז ואובדן מזון. כ 42%-נמצא כי כOECD -ממדינות ה 26-ב מזון מהמדינות עושות שימוש בתמריצים כלכליים כדוגמת הקלות מס. 58%-מהמדינות קידמו חקיקה בנושא. כמו כן, כ אובדני מהמדינות עושות שימוש בקמפיינים הסברתיים ובחינוך להעלאת מודעות צרכנית שתכליתה צמצום 81%-כ 30%-מהמדינות שנסקרו מקדמות מחקר ופיתוח בנושאים הקשורים לצמצום אובדן מזון וכ 60%-המזון במדינות. כ .מהן תומכות בפעילות מלכ"רים הפועלים לצמצום אובדן מזון יווצרות מדיניות לצמצום אובדני מזון עשויה לכלול צעדים שונים אשר יביאו לכדי הפחתה במקור של בזבוז מזון או ה עודפי המזון, עידוד הצלת עודפים של המזון וכן עידוד הטיפול בהם בקומפוסטציה ועיכול אנאירובי על פני הטמנתם. דוגמאות לכלי מדיניות להפחתת אובדן מזון ולעידוד הצלת מזון: חקיקה הפוטרת מאחריות גופים אשר תרמו מזון, –חוק לעידוד הצלת עודפי מזון )השומרוני הטוב( .א .2018מאוקטובר בישראל . החקיקה קיימת גם1996עוד משנת צות הבריתבאר קיימת החוק מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של – צרפת 2016חוק האוסר זריקת מזון מרשתות שיווק, .ב י מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון במקום להשליכם או להשמידם. בעקבות החוק הצרפת 400-מ יותר אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ,חוקקו חוקים דומים באיטליה, בפולין, בשוויץ ובצ'כיה גם .ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן , גרמניה, צרפת, קנדה, ספרד, צות הבריתבריטניה, אר – מדינות רבות מעניקות הטבות מס על תרומת מזון, בהן .ג ., הונגריה, פורטוגל, צ'כיה, מקסיקו ויווןפולין, בלגיה .אין בצידם סכנה בריאותיתאם , ניתן למכור מוצרים לאחר פקיעת תאריך התפוגה, 2019בדנמרק החל משנת .ד מדיניות המחייבת את משקי הבית לשלם עבור כמות המזון שהם בדרום קוריאה פועלת 2013החל משנת .ה .בארבע שנים 10%-את אובדן המזון ב, דרום קוריאה הפחיתה של כךזורקים. ב לקוחות ומעלה 150-אשר מספקים שירות ל בצרפת חויבו שירותי הקייטרינג והמסעדות 2016בינואר 1-החל מ .ו ביום להימנע מהשלכת עודפי המזון ולבחור באופני טיפול סביבתיים דוגמת: הצלה, קומפוסטציה ועיכול חברתיים לכלכלנים כניתוהת., א ופרס. ר לוי., א הלל., א יאור(, 2016) תפוגה תאריכי הסדרת 159 .BDO-ו ישראל לקט של הערכות פי על 160 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 116| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יקנסו בי –טון בשנה. מסעדות ושירותי קייטרינג שלא יעשו כן 10-. כמות העודפים מסתכמת ביותר מ אנאירובי .אלף יורו 75 צות מדינות רבות עורכות פעילויות הסברה והעלאת מודעות למניעה וצמצום של אובדני מזון: בריטניה, יפן, אר .ז ירלנד, בלגיה, צרפת, דיה, ספרד, אוסטריה, פולין, אווגיה, איטליה, הולנד, קנדה, גרמניה, שוו, דנמרק, נורהברית .הונגריה, ניו זילנד, פורטוגל, פינלנד ולוקסמבורג מיליון פאונד לארבעה מלכ"רים 4תמיכות על סך בריטניה העניקה 2019-תמיכה ממשלתית במלכ"רים: ב .ח מיליון דולר כתמיכה בארגוני הצלת 1.3להקציב אוסטרליה התחייבה ממשלת 2017-העוסקים בהצלת מזון; ב מדינות נוספות תומכות במלכ"רים להצלת מזון: דנמרק, שוויץ, פורטוגל, פולין. מזון . מדיניות קיימת בישראל אולם טרם נקבעה מדיניות ממשלתית לקידום הנושא. ,בישראל החלו לפעול לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו בצעדים ראשונים של פעילות ה במודעות הציבורית לחשיבות הנושא, אשר לוותהיבשנים האחרונות חלה עלי מטרת . 2018–, תשע"טציבורית וממשלתית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא אישור החוק לעידוד תרומות מזון עובדיה ומתנדביה, העומדים ,החוק היא הגנה על כל שרשרת תרומת המזון, משלב תורמי המזון עד העמותה ובלבד שעמדו ,בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני אחריות לנזקים שעלולים להיגרם בשל המזון שנתרם על ידם להלן כמה דוגמאות נוספות לפעילות לקידום הפחתת אובדן ובזבוז .לעודד הצלת מזון אבהוראות הדין. מטרת החוק הי מזון בישראל: תומך בפעילויות לחינוך ולהעלאת המודעות לנושא בזבוז המזון: המשרד להגנת הסביבה .1 כנית החינוכית המשותפת בנושא קיימות של המשרד להגנת הסביבה ונוסף לת 2016החל משנת .א 100,000-כנית זו נחשפים מדי שנה כוומשרד החינוך רכיב שעוסק בהפחתת בזבוז מזון. לת תלמידים. בשנה האחרונה אף תמך המשרד בסדרת סדנאות ברחבי הארץ עבור הציבור הרחב בנושא צמצום .ב בזבוז מזון במשקי הבית. :דרכים להקטין אובדן מזון, כגון כמהפועל ב משרד החקלאות .2 .פיתוח אריזות להארכת חיי מדף וצמצום אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה .א .יזציה של התוצרתסטנדרט –תקני איכות לתוצרת חקלאית .ב כנית חינוכית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לעידוד צריכה נבונה של פירות וירקות והפעלת ת .ג .במערכת החינוך חקר בעיית הפחתים והצעת פתרונות למניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות .ד .וירקות בישראל .יםפיילוט לבחינת היתכנות להעברת תוצרת עודפת לנזקק .ה ם".גיבוש אסטרטגיות שיווק שיעודדו מכירה וקנייה של "פירות וירקות מכוערי .ו .פרסום הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן והנחיות לסיטונאים וקמעונאים .ז משתמש במזון מוצל כמרכיב חשוב ומשמעותי בסלי המזון המחולקים למשפחות הסבלות משרד הרווחה .3 ביטחון תזונתי. -מאי | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 117| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה למניעת בזבוז מזון כיווני פעולה בשני כיווני הפעולה שלהן: ו זמניתלצורך צמצום אובדן ובזבוז מזון יש לפעול ב לאורך כל שרשרת אספקת המזון משלב החקלאות, התעשייה, השיווק ואצל – מניעה במקור של בזבוז מזון .1 ניתן לצמצם אובדן ובזבוז מזון באמצעות מגוון כלי מדיניות המעודדים תכנון מדויק יותר, ניצול ,צרכני הקצה מיטבי של המזון והעלאת מודעות לבעיה ודרכי התמודדות בקרב יצרנים וצרכנים. ודאות( יש לפעול -מראש היווצרות עודפים )בשל תנאי איבהם לא ניתן למנוע שבמקרים – הצלת מזון .2 למנוע הן את הבזבוז של משאבי הטבע שכבר הושקעו בתהליך ייצור כדי ,לאיסוף המזון והעברתו לנזקקים בשדות –המזון והן את ייצור הפסולת העודפת. הצלת מזון הכרחית לאורך כל שרשרת אספקת המזון בתעשייה, ברשתות השיווק ובקרב צרכני קצה מוסדיים. לצורך עידוד הצלת מזון ניתן להשתמש החקלאיים, במגוון כלי מדיניות כלכליים ורגולטוריים. רכש ציבורי ירוק. ב הולך האנושית: ניצול מן מתמודדת החברהיעש הרבות הסביבתיות הדוק עם הבעיות והייצור קשר הצריכה להרגלי הביולוגי. במגוון ופגיעה פסולת יצירת ,האדם ובבריאות בסביבה הפוגעים מזהמים פליטות שלטבע, משאבי של וגובר של הצריכה והטמעתם הרגלי שינוי יאהסביבתיות הללו ה הבעיות עם להתמודד בעזרתןשניתן אחת הדרכים .וממשלתיות פרטיות צרכניות, החלטות קבלת בתהליך סביבתיים שיקולים ניתנת עדיפות לרכש מוצרים ושירותים בעלי השפעה פחותה על הסביבה בראיית כלל מחזור ברכש ציבורי ירוק אותו הופכים הציבורי המגזר של המשמעותיים הרכש חייהם על פני מוצרים ושירותים אחרים ברכש הציבורי. היקפי מדיניות ככלי רוקי ציבורי ברכש הטמון ובכך הכוח ,במשק ולשירותים למוצרים הביקוש מפתח ביצירת לשחקן הציבורי, ודרך המגזר ידי על ולשירותים המבוקשים למוצרים סביבתיות מידה אמות קביעת באמצעותסביבתית. הוצאה אותה של מינוף הסביבה פחותה, נוצר על שהשפעתם ושירותים מוצרים לעבר הציבורית ההוצאה הסטת 161.סביבתית מבחינה מועדפים מוצרים של ובתעשיות בשווקים תמיכה לצורך הירוק הציבורי הרכש יתרונות .הציבורי המגזר של הרכש מהחלטות ישיר באופן הנובעים הסביבתיים הנזקים הפחתת .א תעשיות בשינוי ותמיכה הסביבה על פחותה השפעה בעלי ולשירותים למוצרים שווקים של פיתוחם עידוד .ב .נקיות טכנולוגיות ופיתוח סביבתית חדשנות קידום תוך ,קיימות עקיף ובאופן אישית דוגמה מתן ידי על ישיר במשק, באופן הצרכנים יתר של הצריכה הרגלי על השפעה .ג .במשק סביבתית המועדפים המוצרים היצע על חיובית באמצעות השפעה ,סביבתית המועדפים המוצרים של השימוש בעלויות כספי חיסכון בצורת לצרכן ישירה כלכלית תועלת .ד .ומשאבים אנרגיה בצריכת יותר חסכוניים פי רוב שעל , מכון מילקן.מנוע לצמיחה ירוקה –רכש ציבורי ירוק (, 2012ברנשטיין י., ) 161 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 118| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הכרוכים הסביבתיים מהנזקים חיצוניות, הנובעות בעלויות חיסכון בצורת למשק עקיפה כלכלית תועלת .ה .והשירותים בצריכת המוצרים לאומית-ןמדיניות בי ת חשוב. בבשנים האחרונות גוברת ההכרה העולמית בחשיבות השימוש בכלי הרכש הציבורי הירוק ככלי מדיניו קיימא הכולל -( יעד להבטחת ייצור וצריכה בניSDG'sקיימא )-הגדיר האו"ם במסגרת יעדי הארגון לפיתוח בר 2015 לקדם רכש ציבורי כדילאורך השנים גובשו בעולם כלי מדיניות שונים קיימא. -ציבורי ברבתוכו מטרה להטמעת רכש מהמכרזים 50%צריכים 2010יעד וולונטרי על פיו עד 2008-ירוק במוסדות וארגונים. מנהיגי האיחוד האירופי הציבו ב להיות ירוקים )בהגדרה לפיה מכרז ירוק חייב להיות כזה העומד בכל תנאי הסף הסביבתיים שהוגדרו, בראיית כלל צו נשיאותי עם יעד מחייב ליישום רכש ציבורי 2009-בארצות הברית פורסם במחזור החיים של השירות או מוצר(. מהמכרזים )לפי ההגדרה בה די בתכונה סביבתית אחת ונקודתית בכדי להכיר במכרז כירוק(. %95-ירוק ב מדיניות בישראל ש ציבורי ירוק רכ 20%הוגדר בישראל יעד של ,"בנושא "ממשלה ירוקה במסגרת עדכון להחלטת ממשלה ,2012-ב . בשנים האחרונות קידם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף 2020מתוך הרכש התפעולי של משרדי הממשלה עד שנת פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר )מנהל הרכש, מנהל הבינוי והדיור ומנהל הרכב( ניסוח והטמעת קריטריונים סביבתיים במכרזי רכש ממשלתיים. יבורי הירוק נכתבו דפי מוצר עם מידע על תנאים שיש לכלול במכרזי רכש עבור מוצרים לצורך עידוד הרכש הצ ערכות של יצרנים יושירותים נבחרים, פורסמו איתותים לשווקים לקראת הטמעת הקריטריונים במכרזים ולצורך ה להנגשת הידע וספקים, הוקם פורטל המאפשר ליזמים וספקים להציע פתרונות ירוקים לממשלה ונערכו פעולות 162.בנושא ליחידות הרכש במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות בשנה האחרונה הוקם פורום רכש ירוק עבור אנשי רכש בממשלה המקדם הטמעת רכש ירוק. הפורום, בהובלת מנהל הרכש והמשרד להגנת הסביבה, אף מציע ליווי למשרדי הממשלה המבקשים להטמיע רכש ירוק במכרזים משרדיים. בתחום הרכש הציבורי הירוק ווני פעולהכי מתן דגש על הטמעת קריטריונים המפחיתים פסולת ברכש הציבורי. –קריטריונים לרכש מופחת פסולת .1 חשיבה בעת הרכישה כןכגון הפחתה של כמות אריזות, שימוש חוזר באריזות; ו –גם בעת רכישת המוצר על סיום חיי המוצר ואופן ואחריות הטיפול בפסולת. ניתן לקדם הפחתת פסולת גם באמצעות מעבר לרכש שירותי ריהוט, תחזוקה ותיקונים של ריהוט והחזרה לפירוק לחומרי -שירותים במקום מוצרים )לדוגמה הגלם בתום תקופת השירות(. הטמעת קריטריונים המחייבים שימוש בחומר ממוחזר ברכש הציבורי – רכש ציבורי ככלי לעידוד מחזור .2 רכי מילוי(. וה ממוחזרים בתשתיות לצייה ותשתיות )לדוגמה שימוש בחומרי בנייכולל במרכזי בנ , אתר המשרד להגנת הסביבה. ירוק ציבורי רכש 162 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 119| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הנחיה – פעמיים מפלסטיק-פעמיים מפלסטיק וקידום תחליפים לרכש כלים חד-דאיסור רכש כלים ח .3 פיתוח ה בעת עם פעמיים מפלסטיק במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ב-רוחבית להפסקת רכש כלים חד חלופות לשימוש עבור העובדים במשרדים, בשטח, בקפיטריות, באתרים קולטי קהל ובאירועים. קידום רכש המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית. מתן עדיפות לספקים אשר –קידום רכש מעגלי .4 של המוצר כחומר שימוש חוזר או מחזורהמאפשרים בתום השימוש ,מציעים מודל עסקי, מוצר או שירות גלם לשימושים נוספים. מחזורשוק הקידום . ג מפעלי מחזור שבקצה תהליך הייצור שלהם יש מוצר סופי, או 130-ניתן למנות קרוב ל 163בישראל תעשיית המחזורב ( ממוקמת במחוז %40. עיקר התעשייה )ועוד כמאה תחנות מעבר 164חומר גלם משני מעובד, המוכן לצריכה ושימוש צפון וחיפה, עם ריכוז גדול של מפעלי פלסטיק וגומי ומפעלי אגרגטים, בהשוואה למחוזות אחרים. תעשיית המחזור . מסקר בקרב ₪מיליון 20-(, שמחזור המכירות שלהם מגיע עד ל52%-מורכבת בעיקר ממפעלים זעירים וקטנים )כ ציתם מתכננים להקים, להרחיב או להעתיק את המפעל בתקופה הקרובה, מה שמעיד מפעלי המחזור עולה כי כמח על דינמיות בתעשייה זו ופוטנציאל צמיחה. וקשה להעריך בוודאות את הערך המוסף הכלכלי ,אין נתונים ודאיים על הכנסות המשקיות מענף המחזור בישראל בשנה מכלל תעשיית ₪מיליון 100-ת ומצטברת של כשלו לישראל. הערכות תעשיינים מצביעות על הערכה כולל המחזור בישראל )כולל קרטון ונייר, פסולת בניין, פלסטיק, מתכות וזכוכית(, תוך התייחסות להכנסות ישירות בלבד, ענף המחזור סובל מתנודתיות במחירי חומרי הגלם, חוסר ודאות 165.תועלת סביבתיות-ללא חישובי עלות –קרי מינות ואיכות ירודה של חומרים מתמחזרים מופרדים, תחרות מחו"ל וביקוש נמוך לחומרים ממוחזרים.רגולטורית, ז לשעה( במפעלים ₪ 88-תעשיית המחזור מאופיינת בפריון עבודה נמוך )ערך מוסף לשעה( שנע מפריון שלילי ) י ברמות הפריון נובע מהשונות לשעה( במפעלים מוטי ייצוא. השונ ₪ 152שאינם מוטי ייצוא ועד לפריון חיובי ) רמת הפריון לעומת רמת הפריון בתעשיית המחזור נמוכה משמעותית –בענפים הכלכליים, אולם, בסה"כ המצטבר לשעה. ₪ 102 שהיאבתעשייה המסורתית זה מרכזה של אסטרטגיה זו. עם זאת, באופן כללי נכון לנתח את שכן ,לעיל עוסק רק בפסולת העירוניתשניתוח הנציין כי 163 , כדי לקבל תמונה שלמה של שוק המחזור, יכולתו לקלוט חומרים ולמחזרם גם זאתזרימת החומרים למחזור מכלל המקורות. פסולות ממקור תעשייתי וחקלאי, אשר רמת ההומוגניות בה לרוב גבוהה יותר מפסולת עירונית( הביחס למקורות שונים )לדוגמ התבססות על מגוון מקורות משפיעה גם על יציבות שוק המחזור. סביבה אגף(, 2020)אוגוסט הקורונה בעידן קיימא בת מחזור תעשיית לפיתוח והמלצות חסמים מיפויסקר ירושלם ברוך, " 164 .והתעשייה הכלכלה משרד, תעשיות מנהל, וקלינטק .2019, סקירה, ניתוח ומיפוי חסמים –ענף המחזור בישראל התעשיינים, התאחדות 165 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 120| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מפעלי מחזור לפי תחום פעילות - 46מוצג לצמיחת תעשיית המחזור םחסמי ודאות בנוגע למדיניות הממשלה והרגולציהוה-החסם המשמעותי והמרכזי לצמיחה של תעשיית המחזור הוא אי . תחום המחזור כרוך בהשקעות גדולות בתשתיות לטווח ארוך, ולכן ודאות רגולטורית לטווח העתידית במשק הפסולת ארוך היא קריטית. להלן: כמפורטנוספים חסמיםנוסף על כך, קיימים ההפרדה במקור חיונית להבטחת הכלכליות של המחזור. ענף המחזור נשען בחלקו – העדר הפרדה במקור .א הפרדה במקור ומחזור מתוקף חוקי אחריות יצרן )חוק האריזות, חוק על הסדרים רגולטורים המחייבים על חקיקה זו הם: קרטון, אריזות, פסולת אלקטרונית, חוק הפיקדון, צמיגים(. עיקר הזרמים שנשענים ישנן רשויות אשר מקיימות הסדרי הפרדה על כך, בקבוקים, זכוכית, צמיגים ופסולת אלקטרונית. נוסף וולנטריים בעיקר בזרמים: נייר, טקסטיל, גזם. בהקמת תשתית ורכישת אמצעי הייצור, בתנאים של חוסר ודאות ותוך נטילת השקעה ראשונית גבוהה .ב סיכון בשל העדר ביקוש לחומרים ממוחזרים. הצרכן הישראלי אינו מייחס ערך חיובי למוצרים ירוקים; לקונה – העדר ביקושים למוצרים ממוחזרים .ג צור מוצר תחרותי.בתקינה לשימוש בחומרים ממוחזרים; ירידה במחירי הנפט שמקשה על יי התנהלות "הישרדותית" של המפעלים, רמת טכנולוגיה וחדשנות – חדשנות טכנולוגית וחסמי מו"פ .ד מחסור במתקנים תעשייתיים לביצוע בחינת היתכנות 166,נמוכה, עמק המוות לסטארטפים בתחום חברות נכשלות הועד לשלב שבו תזרים המזומנים הופך למאוזן. מרבית הזנק חברתהתקופה שבין המימון הראשוני של 166 .זו תקופה במהלך פלסטיק 20 16% עץ 5 4% צמיגים 2 2% שמן 8 6% קרטון 4 3% נייר 3 זכוכית2% 4 3% גזם 20 16% אורגני 9 7% טקסטיל 3 2% מתכת 25 19% בנייה 26 20% | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 121| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פריון העבודה טכנולוגיה והעדר תכנון ממשלתי להכוונת האקדמיה והתעשייה לקידום חדשנות בפסולת. . ותווחדשנות טכנולוגית יכולה לשפר א מאוד במפעלי מחזור נמוך בהשוואה לאלטרנטיבה של הטמנה )במפעלי מחזור העלות כוללת מחיר עלות ייצור גבוהה משמעותית .ה כניסה, עלות טיפול ומחיר תוצר(. מקטעים שונים, תוך קיומה חלק מן השחקנים הפועלים בענפי המחזור השונים פועלים במספר – ריכוזיות .ו חסם כניסה היאשל אינטגרציה אנכית בין המקטעים השונים בשרשרת הערך. האינטגרציה אנכית משמעותי בפני שחקן חדש המבקש להתחיל לפעול או שחקן קיים המבקש להרחיב את פעילותו בייצור הסיכון הכלכלי בהפעלת מפעל ללא חבירה לשחקנים נוספים במקטעי ייצור אחרים. מנגד, היא מקטינה את מחזור. , מפעלי המחזור 'נקי'בניגוד לחומר גלם בתולי הנתפש בעיני הציבור כ – מגבלות תכנוניות ועלויות שינוע .ז . הריחוק ממוקדי הפסולת מוביל לעלויות שינוע גבוהות NIMBY-מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה בשל תופעת ה עם מוצר דומה. תופעה זו נפוצה בעיקר במתקני מיון וטיפול ומחיר מוצר גבוה יותר בהשוואה למתחרים בפסולת אורגנית. יכולת להעריך הםשאין ל יםחדש ניםחסם לשחק הואעל מצאי זרמי הפסולת בישראל העדר מידע ונתונים .ח השוק.ואת גודל הזרם ם לעידוד המחזור באיחוד האירופיכלי הקובעות את ,ירופאיותא-על דירקטיבות כלל נתהאירופאי נשעכפי שנסקר בפרק החקיקה הסדרת שוק הפסולת חובה לחברות באיחוד ואיישום הדירקטיבות ה 167.עקרונות הטיפול בפסולת כאשר המדינות בוחרות את אופן היישום האירופאי. הכלים המרכזיים לעידוד המחזור והפחתת הטמנה: האירופי מחויבות ליעדים מחזור והטמנה הנקבעים מדינות האיחוד :יעדי מחזור כוללים ומחייבים למדינות .1 בדירקטיבות. כל מדינה קובעת איך היא מיישמת את היעדים האלו בתחומה. , בשנת 168נייר, מתכת, פלסטיק וזכוכיתאיסוף נפרד הוא חובה עבור 2015החל משנת חובת איסוף נפרד: .2 מהפוטנציאל של החומר האורגני וכ 18%-כהיה , כאשר האיסוף המופרד במקור הממוצע באירופה 2018 יחול חיוב הפרדה במקור גם עבור פסולת 2023בדצמבר 31הוחלט כי עד ליום 169,ק"ג לנפש בשנה 83 עבור טקסטיל ופסולת ביתית מסוכנת. 2025בינואר 1-ביולוגית וב הטמנת איסור על הטמנת פסולת שהופרדה במקור, איסורים על הלדוגמ :איסורים ומגבלות על הטמנה .3 זרמים ספציפיים )צמיגים שלמים וכו'(. ועוד. SAYTדוגמת היטל ההטמנה, היטל שריפה, :ים לצמצום ומניעת הטמנהישימוש באמצעים כלכל .4 Endחיוב של המדינות לעמוד באמות מידה למעמד סוף פסולת ) :קביעת סטנדרטים למעמד סוף פסולת .5 of Waste status.) 167 schemes in the 28 capitals of the EU 2015, European Assessment of separate collection Commission. 168 .Article 22(a) ,.waste directive 169 .Eurostat | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 122| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה השענות על דירקטיבות כלל אירופאיות מאפשרת למדינות וכן ליזמים :יישום ממושךיציבות רגולטורית וזמן .6 ערכות ממושך המאפשר לשווקים וליצרני הפסולת יהדירקטיבה מאפשרת זמן ה לרוב, ודאות רגולטורית. להתאים עצמם. כלים לעידוד המחזור בישראל המחזור:בישראל קיימים היום מספר כלים, רגולטורים ואחרים, לעידוד המחייבים את ,חוק האריזות, חוק פסולת אלקטרונית, חוק הצמיגים וחוק הפיקדון –חוקי אחריות יצרן .1 היבואנים והיצרנים לפרוס פחים במרחב הציבורי, לאסוף ולעמוד ביעדי מחזור. בדמות היטל ההטמנה החל מ ,האחת כלכלית :בישראל מיושמות שתי מגבלות – מגבלות על הטמנה .2 קיימות על כך, היטל ההטמנה בישראל נמוך ביחס למדינות אירופה המתקדמות. נוסףיצוין כי .2007 , החל 1מגבלות חוקיות על הטמנת זרמים ספציפיים )צמיגים, אריזות, אלקטרונית( וכן על פי הוראות תמ"א חלה מגבלה על הטמנת פסולת לא ממוינת בתאי ההטמנה החדשים. 2020-מ יעדי הפחתת פסולת יםקובע, 1998ת משנ ותקנותיו 1993משנת פינוי פסולת למחזורחוק איסוף ו .3 לא מיישמות חקיקה זו והיא לא נאכפת. . עם זאת, מרבית הרשויות2007עד 25%להטמנה לרשויות, של באמצעות קולות קוראים של הקרן לשמירת הניקיון, לטובת הקמה, הרחבה כלי תמיכה בתעשיית המחזור .4 ועידוד אתרי מיון ומפעלי מחזור. קולת קוראים שהוציא המשרד לאורך השנים הם: מודל התמרוץ לעידוד יכה בתעשיית המיון ולמתקני טיפול אורגניים.קולות קוראים לתמוכן הפרדת פסולת ברשויות לקידום שוק המחזור כיווני פעולה חובה של הרשויות או הגדרת מחייבים ברמת המדינה ואימוץ ועדכון של יעדי מחזור – קביעת יעדי מחזור .1 כמו גם זאת בהתבסס על הדירקטיבות האירופאיות. התאגדויות אזוריות לעמוד ביעדי מחזור והטמנה. עוסק בחקיקה.הלהרחבה בנושא ראו ניתוח פערים בפרק עת סטנדרט למעמד סוף חיי פסולת. קבי יש לקבוע חובת הפרדה בהלימה להנחיות האיחוד האירופי – חובת הפרדה במקור של זרמים מרכזיים .2 יש לאפשר שימוש בפח הכתום . במקור של זרמי פסולת שונים, בראש ובראשונה של הפסולת האורגנית יש להתאים את לוחות ., כולל פלסטיק, מתכת, נייר וקרטוןלצורך איסוף פסולת יבשה שאינה אריזות לוחות הזמנים לזרמים שהתשתית להפרדתם כבר קיימת במרחב הציבורי והזמנים ליישום בישראל, גדול יותר ערכותיזמן ה לאפשריש מנגד, יכולים להיות קצרים יותר )דוגמת נייר וקרטון, זכוכית, מתכת(. י או תשתית לטיפול בהם מצומצמת.לזרמים שהתשתית לאיסוף בהם נמצאת במשורה במרחב הציבור היענות לשיפור תשתית ההפרדה של הפסולת ברשויות המקומיות ורמת השירות.יש לפעול בבדד ב ים חווים התושבשהשלב הראשון באיסוף פסולת למחזור. התשתית אשל תושבים להפריד פסולת הי מתבססת על כלי אצירה לאיסוף זרמים שונים, ברמת נגישות של בית התושב או כלי אצירה במרחב הציבורי. רמת התשתית והתחזוקה צריכה להיות מותאמת לסוג הבנייה ואופי היישוב. : לעמוד בעקרונות הבאיםתשתית ההפרדה של הפסולת ברשויות צריכה עומד שטח המוגבל במרחב מנגדנגישות אופטימלית של כלי אצירה ומרכזי מחזור שכונתיים, כאשר .א פחים ועלות האיסוף. בו להציב שניתןהעירוני רמת תחזוקה גבוהה של כלי האצירה ומרכזי המחזור. כולל ריקון תדיר והימנעות מהגעה לגלישה של .ב רה, תאורה ותחזוקה של סביבת כלי האצירה למחזור.כלי אצירה, הקפדה על ניקיון סביבת כלי האצי | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 123| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ה ארצית. בכוחה של תשתית מלאה של מתקני מיון בפריסהקמת – בפריסה ארצית מתקני מיון תשתית .3 מהפסולת מהטמנה לטיפול מקדים/השבה/מחזור. 30%יחסית לפחות להסיט באופן מהירתשתית מיון ההערכות להקמת מערכי ההפרדה במקור והן לאורך תקופת מיון הפסולת המעורבת יידרש הן בתקופת היישום הארוכה הצפויה, להטמעה והתייצבות מערכי ההפרדה במקור )בייחוד הפסולת האורגנית( על אחוזי חילוץ משמעותיים. הוא היטל ההטמנההאחד :ישנם שני כלים משמעותיים לצמצום ההטמנה – הטלת מגבלות על הטמנה .4 , ואינו דורש תשתיות טיפול מתקדמותהטלת מגבלות על הטמנה. הכלי הכלכלי הוא גמיש יותר –והשני תשתיות לאיסוף וטיפול. כלי האיסור הוא קשיח יותר וניתן ליישום כאשר קיימות באופן מלא ולעומתו הפרק העוסק בכך. מגבלות על הטמנה, דוגמת -לפירוט בנושא גובה היטל ההטמנה הרצוי ראו את תת , מעודדות הקמת תשתיות לטיפול מקדים ומיצוי פוטנציאל המחזור וההשבה 1המגבלות שנקבעו בתמ"א הפרק בנושא הטמנה.-טרם ההטמנה. להרחבה בנושא זה ראו את תת עדכון והרחבה של חוקי אחריות יצרן לזרמי הפסולת הקיימים ולזרמי פסולת חדשים. – חוקי אחריות יצרן .5 פרק החקיקה.להרחבה בנושא ראו את תמיכות לפיתוח תעשיית המחזור: .6 תמיכה בהקמה ושדרוג מתקנים, – תמיכה בהשקעות הון להקמה, הרחבה ופיתוח מפעלי מחזור .א כולל מערך ההכנה למחזור, לצורך הרחבת תשתיות המחזור, הגברת התחרותיות והגברת הפריון בערבות מדינה באמצעות קרן באמצעות מענקים או הלוואות יעשותבתחום. התמיכה יכולה לה הניקיון ו/או רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, או בסבסוד ייעוץ מקצועי, באמצעות המרכז המרכז לייצור מתקדם. ככלל יש להעדיף קידום התייעלות בתעשיית /אולהתייעלות במשאבים ו ייעלות.צוא אשר יפגעו בתחרות מבלי לעודד התיהמחזור על פני קביעת מכסים או איסורי י במסלול מאגדים הקמתבשיתוף עם רשות החדשנות, למשל באמצעות במו"פ יישומיתמיכה .ב , ת"הטמעת חדשנות בתהליכי ייצור במסלול מופ)לשיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה(, מגנ"ט של טכנולוגיות סביבה וכו'. תמיכה במתקני חלוץ תמיכה בקליטת החומר הממוחזר במפעלי התעשייה/צרכני חומר – עידוד השימוש בחומר ממוחזר .ג באמצעות: עידוד שיתופי פעולה בין יצרני הפסולת למטפלים וכן למפעלים בין היתר הגלם השניוני, פרויקט הסימביוזה התעשייתית שהופעל ההמטמיעים את החומר הממוחזר במוצרים )כמו לדוגמ הכלכלה(, תמיכה במו"פ, רכש ממשלתי ירוק, העלאת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד היטלים על חומר גלם בתולי. כנית ארוכת טווח שמאפשרת ודאות לשוק, על כלל השחקנים בו, היא קריטית להתפתחות ולבסוף נציין כי יצירת ת שוק המחזור. ודאות זו צריכה לבוא בכל אחד מהאלמנטים הרשומים מעלה. טיפול בפסולת האורגנית . ד הוא החומר כמעט מלא, תוך הפקת דשן וביוגז, ולמנוע הטמנה באופן בו ניתן לטפלשאחד מזרמי הפסולת המרכזיים והוא הרכיב המשמעותי שליש מסך כמות הפסולת העירונית הנוצרת בישראליותר מ . זרם זה הואהאורגני הרקבובי כדי .להשיג את יעדי המחזור או ההטמנה הרצויים ביותר בפסולת העירונית. לכן ללא טיפול נאות בו לא ניתן יהיה בנפרד במקור תוך האדמה יש לאסוף אות המטייבדשן איכותי ייצור ל כחומר גלם אורגניתלאפשר שימוש בפסולת | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 124| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה של הזרם האורגני אשר ימנע את אפשרות השימוש בו כמקור זיהוםזאת כדי למנוע נמוכות. זיהוםשמירה על רמות ניתן להגדיל את רמת הניקיון של פסולת אורגנית שלא הופרדה במקור על ידי מיון מכני בקצה, אולם . לדשן לחקלאות כדי להגיע לרמות ניקיון סבירות נדרש לאבד חומר אורגני רב בתהליך המיון. לכן מיון מכני בקצה אינו חלופה יעילה 170יא כלכלית יותר מהפרדה בקצה.וסביבתית להפרדה במקור. בהתאם לכך מחקרים מראים כי הפרדה במקור ה מקור הן להפחתת פליטות גזי חממה הואובד בבד ,עיכול אנאירובי של פסולת אורגנית מספק פתרון לזרם פסולת זה שנחשב לחלק ,במדינות האיחוד האירופי נעשה שימוש נרחב בפתרון זה 171.ליצירת מקור לאנרגיה מתחדשתהן ו נית. תהליך העיכול האנאירובי מאפשר לצמצם את מרבית משקל הפסולת מרכזי בשרשרת הטיפול בפסולת אורג יפעל כחלק ממפת הדרכים, 172.האורגנית וללכוד את פליטות המתאן ממנה לצורך שימוש כגז טבעי ממקור מתחדש , תוך הסרת לקדם הקמת תשתית עיכול אנארובי כרכיב מרכזי בטיפול בפסולת האורגניתהמשרד להגנת הסביבה ומתן התמריצים הכלכליים לקידום מקיף של פתרון זה. חסמים , דיג'סטאטהפרקטיקה המיטבית לטיפול בפסולת האורגנית היא הפרדה במקור, עיכול אנאירובי להפקת ביוגז ו ולבסוף קומפוסטציה לצורך ייצור דשן מיוצב לשימוש בחקלאות )ראו נספח ב'(. שרשרת טיפול זו מבטיחה הפחתת יות מהתהליך למינימום, קבלת ביוגז לייצור אנרגיה והפקת קומפוסט באיכות המתאימה לשימושים העלויות החיצונ חקלאיים. כאמור, הפרדה במקור היא חיונית לקבלת קומפוסט איכותי בתהליך. בהתאם לכך לפי התיקון האחרון לדירקטיבת כדי לאפשר 2023ני במקור עד שנת המסגרת לפסולת האירופאיתעל כלל מדינות האיחוד להפריד את הזרם האורג לא יוכר קומפוסט מפסולת שלא הופרדה 2027טיפול מיטבי בזרם פסולת זה. בהתאם לתיקון הדירקטיבה החל משנת חומר 2022החל משנת 173במקור כמחזור. נוסף על כך, בהתאם לחקיקה מהעת האחרונה של האיחוד האירופי, דה במקור ולא טופלה כנדרש בתהליך עיכול אנאירובי או קומפוסטציה דישון שמקורו בפסולת אורגנית שלא הופר 174נאות, לא יוכר כתואם לשימוש בחקלאות על פי התקן האירופי. לטיפול בפסולת האורגנית כיווני פעולה עיגון בחקיקה של החובה להפרדה במקור של הזרם האורגני תוך קביעת – הפרדה במקור של הזרם האורגני .1 תקופת מעבר של חמש שנים, בדומה לדירקטיבה האירופית. קביעה בחקיקה סטנדרט לקומפוסט שמקורו בפסולת אורגנית בהתאם –קביעת סטנדרט לקומפוסט .2 להוראות הרגולציה האירופית. :ראו 170 European Environment Agency Report No 04/2020, Bio-waste in Europe — turning challenges into opportunities. Rodrigues, J., et al., 2015, 'Door-to-door collection of food and kitchen waste in city centers under the framework of multimunicipal waste management systems in Portugal: the case study of Aveiro', Waste Biomass Valor 6, pp. 647-656. על כלכלת פסולת.ק כול אנאירובי ועלויות חיצוניות ראו פרעל התועלות הכלכליות של עי להרחבה 171 '.ב נספח ראו זו טיפול טכנולוגיית על להרחבה 172 173 Regulation (EU) 2019/1009 of the European Parliament and of the Council of 5 June 2019 laying down rules on the making available on the market of EU fertilising products. ורשאים להיסחר בשוק האירופי. הרגולציה מאפשרת שימוש בדשנים CEקובעת אילו דשנים יהיו זכאים לסימון הרגולציה 174 ברמה הלאומית בהתאם לתקינה לאומית פרטנית. | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 125| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עידוד הקמתם של מתקני עיכול אנאירובי ומתקני מיון מכני –בי /מתקני עיכול אנאירוMBTתמיכה במתקני .3 ( לצורך מתן פתרונות קצה מיטביים לפסולת האורגנית. תמיכה זו MBTועיכול אנאירובי משולבים )מתקני יכולה להתבצע באמצעות מענקים, מימון בתנאים מועדפים, תעריפי ייצור חשמל מועדפים, הסרת חסמים תכנוניים ועוד. בת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת הש. ה רבות לטפל בפסולת שאיננה ניתנת למחזור במקום OECDטכנולוגיות להשבת אנרגיה מפסולת מסייעות למדינות תוצרי הלוואי שלה כדלק להפקת אנרגיה.בלהטמינה ולהשתמש בפסולת או ה, אך נמצאת רק שלב אחד השבת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת והפקת אנרגיה ממנה עדיפה על פני הטמנ כן, יש להפנות להשבה לאנרגיה אך ורק פסולת שאריתית שאינה ניתנת למחזור מעליה בהיררכיית הפסולת. על בשל ישימות טכנולוגית נמוכה או בשל העדר כדאיות כלכלית מובהקת. הפקת האנרגיה מפסולת צריכה להיעשות ( ותחת תנאים סביבתיים מחמירים, כפתרון BATית הזמינה )אך ורק בשיטות מתקדמות על בסיס הטכניקה המיטב מועדף על פני הטמנה. הטכנולוגיה הנפוצה ביותר והמוכחת להשבת אנרגיה מפסולת היא בשיטה של שריפת הפסולת תחת תנאים המשרד להגנת הסביבה יפעל לספק מידע מהימן לעניין העלויות 175.(Incineration)מבוקרים לצורך הפקת אנרגיה והתועלות מטכנולוגיות אלו, הישירות והעקיפות. המשרד יפעל להסיר חסמים ולספק את התמריצים הנכונים לקידום ובראשן פליטת –פתרון זה, תוך הפנמה מלאה עד כמה שניתן של העלויות החיצוניות הסביבתיות הנלוות לפתרון זה 176.על ידי קביעת היטל שריפת פסולת –גזי חממה לאומי מלמד כי בעת קידום פתרונות של השבת אנרגיה מפסולת באמצעות שריפה יש לנתח את המצב -ןהניסיון הבי ( שימנע קידום פתרונות הנמצאים גבוה יותר in-lockתי )יתשת-שלא לייצר מצב של קיבעון טכנולוגי כדי ,באופן זהיר בחנו בראש ובראשונה על בסיס יזאת כדי שפסולות בנות מחזור, שהן גם בעלות פוטנציאל להשבה, י 177.היבהיררכי צוא(.יפוטנציאל המחזור המרבי שלהן )בשוק המקומי וב יש לקדם הקמת תשתית להשבת אנרגיה מפסולת שאריתית בלבד, שחולצו ממנה כל החומרים לסיכום נקודה זו, . יש לשאוף להפיק את האנרגיה המיטבית הזמינה ותוך קביעת היטל שריפה המתמחזרים, על בסיס הטכניקה המרבית מפסולת שאריתית, אך לא להפיק את מרב האנרגיה מפסולת. הטמנה של פסולת מעורבת . ו עד אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת הטיפול בפסולת בישראל הסתכם רובו ככולו בהטמנה לא מוסדרת. אליה היו מפנים את הפסולת. חלקן התחילו באזור שרשויות הייתה "מזבלה" מקומית כמהאו בצמוד לכל עיר גדולה ה סביבתית ופלטו לסביבה באופן יח להגעה. המזבלות לא הוקמו בראיוחפירה וחלקן נבחרו בגלל מיקום נבו ייתה שה יהמו קרקעות ומי תהום, גזי כגון חומרים אורגנים נדיפים, תרכובות מסרטנות, תשטיפים שז ,קבוע מזהמים שונים '.ב נספח ראו זו טיפול טכנולוגיית על להרחבה 175 המפרט את העלויות והתועלות הסביבתיות של שיטות לטיפול בפסולת. ,בנושא כלכלת פסולתפרק בנושא זה ראו להרחבה 176 177 in, and sustainable urban-Infrastructures, lockHervé Corvellec, María José Zapata Campos, Patrik Zapata, , Journal of Cleaner development: the case of waste incineration in the Göteborg Metropolitan Area Production, Volume 50, 2013, Pages 32-39. | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 126| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ,ומתאן(, ריחות חריפים של ריקבון, מפגעי ציפורים ועוד. כמו כן, הן בכוונה תחילה והן עקב תפעול לקוי 2COמטמנה ) ., והן הובילו לפליטות של מזהמים נוספים לאווירבאתרים אלובאופן תדיר דלקו שריפות מאמצע שנות התשעים ועד אמצע העשור הראשון בשנות האלפיים, עמל המשרד על סגירת כל המזבלות העירוניות ההטמנה זה חצי מאה, ובהשיטה המקובלת בעולם הופתיחת מטמנות מבוקרות במקומן. הטמנה מבוקרת היא לקיים לכן כדי אספות ומטופלות.ממנה )גז ותשטיפים( נ הפליטות העיקריותבאתרים אטומים ומוסדרים, כך שנעשית פסולת מעורבתבקיימא יש צורך במעקב ותיעוד אחר הטיפול -מדיניות סדורה ולנהל משק פסולת מתקדם ובר והטמנתה. תנאים מחמירים הניתנים להם במסגרת רישיון העסק. בתנאים אלו מוגדרות הפסולות בהמטמנות פועלות היום ן השיקום כו ףשוטה טוריתשטיפים, הנבוגדר אופן העבודה, הטיפול הנדרש בגז והמותרות בכניסה לכל סוג מטמנה, מ והניטור לאחר סגירת המטמנה. בימים אלו מעודכנים התנאים כדי להתאימם לדרישות הסביבתיות העולות בהתאם לדירקטיבה האירופית והאסטרטגיה הנבנית. בהיררכיית הפסולת. הטמנה, מבוקרת הקצה האחרוןונותרה פתרון יא הייתה, הלמרות השיפורים בתנאי ההטמנה גורמת להגבלה בשימוש האפשרי בעתיד לאחר וככל שתהיה, עדיין פולטת מזהמים לסביבה, תופסת קרקעות נוסף על כך, גם הטמנה מוציאה ממחזור הייצור והצריכה חומרים רבים בעלי ערך לסביבה ולכלכלה. כן השיקום ו בעירות פנימיות המתפרצות באופן עצמאי בתהליך יאחת הבעיות במטמנות פסולת האמודרנית לא חפה מתקלות. של מזהמים פליטות 2018בשנת על פי מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, . פירוק הפסולת באותה פליטות החומרים המסרטנים בישראלכלל מ 60%-היו כ במטמנות פסולת של תושריפלאוויר כתוצאה משלוש .שנה . כדי לפחות שנים נוספות 30עד 20למשך את האתר כאשר נסגרת מטמנה יש צורך לשקמה ולנטרנוסף על כך, להבטיח את פעולות השיקום, נמצא כי יש לגבות את הכסף לצורך השיקום והניטור של המטמנה ולהפקיד כספים עבור שטחי קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שקבע כי לאלו בקרן ייעודית לנושא. בהתאם לכך, הוכנס תיקון לשם הבטחת שיקום המטמנה בתום לקבוע מנגנון לאיסוף כספים רמ"י רשאית 12.3.2020הטמנה שהוקצו לאחר 178.ההטמנה בקרקע נה בש 2.6%-ה של כייה בייצור הפסולת לנפש, גורם לעלייהשילוב בין גידול האוכלוסייה הגבוה בישראל עם עלכיום מיליון טון פסולת עירונית מוצקה בשנה. על 4.5-המובילה לכך שכבר היום מוטמנים כ ,של כמויות הפסולת המיוצרת הטמנה נפח ל ביקושפי התחזיות הנוכחיות ובהתבסס על המגמות הקיימות היום, לקראת סוף העשור הנוכחי צפוי הטמנה בלבד. 20%-סוף העשור לכ עדבו גיעים שמגם בתרחיש ,מיליון טון בשנה 1.3-המוערך בכ בעולם המערבי מקובלים שלושה כלים עיקריים לקידום צמצום הטמנה: על כל טון מוטמן. כלי זה שגור במדינות רבות באירופה וניתן לראות קורלציה תהיטל הטמנה: היטל המוש .1 יצרן הפסולת משלם גם היטל המשולם לפי טון מוטמן, על ההפוכה בין גובה ההיטל לשיעור ההטמנה. נוסף לשקף את עלויות התפעול, סכום זה על ( עבור הפסולת המוטמנת. gate feeדמי כניסה בכניסה למטמנה ) משלם שהסכום הכולל אבתוספת רווח סביר למטמנה. עלות ההטמנה הי ,התחזוקה והשיקום של המטמנה .7.4.8 סעיף, ישראל מקרקעי מועצת החלטות קובץ 178 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 127| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מנוע צמיחה לטיפולים חלופיים וסביבתיים ששמל כדי דיו להיות גבוה עליודמי כניסה( ו + יצרן הפסולת )היטל יותר בפסולת. פסולת אריזות, האיסור הטמנה על פסולות מסוימות: האיסור יכול להיות כללי, על זרם ספציפי )לדוגמ .2 אלקטרונית, פסולת מופרדת במקור( או על קיום תהליך )שאריות מיון בלבד, פסולת לאחר טיפול וכד'(. אזורי שיש לעמוד בו. האיחוד האירופי הגדיר שני יעדים עיקריים:ו/או יעדי הטמנה: יעד ארצי .3 שנים 15( תוך 1995מהערך בשנת הבסיס ) 35%-הורדת החומר האורגני בזרם המופנה להטמנה ל מהשנה הקובעת )עם יעדי ביניים(. .2035עד 10%יעד הטמנה של מקסימום תמונת מצב נוכחית איסורי .ללא טיפול מקדים תוך שלושת הכלים: היטל הטמנה ואיסור הטמנהכיום משתמשים בישראל בשניים מ ההטמנה הקיימים בחוק, נכון להיום, הם על זרמים קטנים יחסית ומעוגנים בחוקי אחריות יצרן: צמיגים, אריזות, ציוד כי בכל התאים הכוללת סעיף שמגדיר 1אושרה תמ"א 2020 שנת , בתחילתעל כך חשמלי ואלקטרוני וסוללות. נוסף תורשה להיקלט רק פסולת שאריות מיון. צעד זה יגרום שינוי מהותי בכל שרשרת הטיפול בפסולת להטמנה העתידיים .ולהביא להקמת מתקני מיון נוספים וצפוי לצמצם את כמויות הפסולת המגיעות להטמנה . מאז 1984–מ"דשניקיון, התלחוק שמירת ה 9, במסגרת תיקון מספר 2007היטל ההטמנה בישראל חוקק בשנת הסכומים מוצמדים וח החוק( והחלת ההיטל, הוא עלה לפי האמור בתוספת הראשונה לחוק )ובצווים שהותקנו מכ לפני מע"מ. ש"ח 109.38 אגובה היטל ההטמנה על פסולת מעורבת הו 2020למדד ומתעדכנים מדי שנה. בשנת נהוג במדינות אירופה המתקדמות בטיפול בפסולת. כמו כן ההיטל במידה ניכרת לעומת הגובה ההיטל בישראל נמוך ות תמריץ משמעותי למעבר לטיפול בפסולת בחלופות סביבתיות יותר )דוגמת הפרדה במקור, מיון יהוא נמוך מכדי לה מחזורה(.ופסולת, השבה לאנרגיה ריכוזיות בתחום הטמנת הפסולת: . ובדרומה רבת, הממוקמות בעיקר בצפון הארץמטמנות לפסולת מעו 11בישראל פועלות כיום לאורך השנים התקבלו תלונות מרשויות מקומיות על העלאת מחירים דרמטית בהטמנה ועל צורך בפיקוח על שוק לאחר שנמצאו אינדיקציות המעידות על קיומה של ריכוזיות בתחום העוסקים בפסולת במרחב החוץ ההטמנה. , באמצעות צו הפיקוח 1996–פרק ז' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ועירוני, נקבעה רמת פיקוח לפי 2016–על מחירי מצרכים ושירותים )החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לשירותי טיפול בפסולת מעורבת(, תשע"ו פול בפסולת (. במסגרת הצו, מתקבלים במשרד נתונים על רווחיות ומחירים מהעוסקים בשירותי הטי"הצו: ")להלן המשרד את ניתוח המידע והנתונים שהתקבלו מהמטמנות. על סמך הנתונים שהתקבלו סיים מעורבת. בימים אלו בנוגע משרדית לשם בחינת הממצאים וקבלת החלטה -מאז חקיקת הצו, יבקש המשרד לכנס את ועדת המחירים הבין רמת הפיקוח הנדרשת, ככל שנדרשת, עבור מקטע זה. ל | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 128| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כיווני פעולה יש להגדיר בחקיקה את היעדים הרצויים להפחתה בהיקף ההטמנה הכולל עיגון יעדי הטמנה בחקיקה: .1 ואת היקף ההטמנה של חומרים ספציפיים כדוגמת החומר האורגני. יש לעגן את האחריות לעמידה ביעדים המקומיות ועל יצרני פסולת אחרים. על הרשויות פסולת לא מטופלת על הטמנת בחקיקה איסורלקבוע ישיעת איסורי הטמנת פסולת לא מטופלת: קב .2 גמות נוספים לפי המיש לבחון הטלת איסורים ואיסור על הטמנת חומרים מתמחזרים או ניתנים להשבה. פסולת זרמי ,על כך קבעו בישראל. נוסףיבאיחוד האירופי ותוך התאמה למדיניות וללוחות הזמנים שי לצמצם את כדיה. יבתעשייה או בסקטור הבני םמקור – לפסולת מעורבת ותבמטמנ יםהמוטמנ יםנוספ איסור על העברת פסולת להטמנה ישירה )ללא מיון( גם לפסולות של ה הההטמנה בכללותה יש לבחון הרחב אלו. מדמי הכניסה, עלות החכירה מרמ"י והיטל תההטמנה )המורכב עלות העלאת העלאת עלות ההטמנה: .3 , ולפחות לגובה יביא להסטת פסולת למחזור והשבהשההטמנה( באופן הדרגתי עד לגובה האפקטיבי . לטון( ₪ 173העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה ) טמנה ה 20%-כפי שנאמר לעיל, גם בתרחיש של הפחתה והגעה לכ איתור נפחי הטמנה לתקופת הביניים: .4 . על כן, יש לאתר נפחי הטמנה נוספים בעשור הקרוב עדיין צפוי מחסור בנפחי הטמנה זמינים 2030-בלבד ב . נפחים והימנעות ככל הניתן מפתיחת אתרים חדשים בעדיפות לפתיחה והרחבת תאים באתרים קיימים פיקוח על המחירים, , יש לקדם את הליך הד בבדאלו יש לפתוח באופן מבוקר ובמשורה בהתאם לצורך. ב מגמה של צמצום נוסף בנפחי ההטמנה בעשור הקרוב והצפי להגברת הריכוזיות בתחום בשלבמיוחד כתוצאה מכך. : גבייה של בטוחות לשיקום מטמנות באמצעות רמ"י או מכוח חקיקת המסגרת הקמת קרן לשיקום מטמנות .5 חת תחזוקת המטמנות ושיקומן לאחר סגירתן. לפסולת. בטוחות אלו יופקדו בקרן ייעודית שתוקם לצורך הבט קידום חדשנות. ז השוק העולמי של טכנולוגיות סביבה טכנולוגיות סביבה )קלינטק(, ובהן גם טכנולוגיות לקידום "כלכלה מעגלית", הן טכנולוגיות אשר מונעות ומפחיתות חשובמקור הםזיהומים וסיכונים סביבתיים ומייעלות את השימוש במשאבי טבע. בעולם, שוקי טכנולוגיות סביבה עבור משרד הסביבה הפדרלי של נעשה ק שניתוח שומלצמיחה כלכלית עבור מדינות שמשכילות לנצל זאת. . מדובר 2025טריליון אירו עד שנת 5.9 -עולה כי היקף השוק העולמי של טכנולוגיות סביבה צפוי להגיע ל 179גרמניה . התחזית כוללת סקטורים של אנרגיה )כולל אנרגיה מתחדשת, 2016שנת לעומת בתחזית של הכפלת היקף השוק נרגטית(, ניהול משאבי מים, תחבורה חכמה, ייצור תעשייתי מתקדם וניהול משאבי אגירה, חלוקה והתייעלות א הבא.תרשים , כפי שמוצג בבמידה ניכרתפסולת. כל אחד מתחומים אלו צפוי לצמוח 179 .GreenTech made in Germany 2018 | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 129| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 2025תחזית גידול היקף שוקי טכנולוגיות סביבה בעולם עד - 47מוצג GreenTech Made in Germany 2018: מקור טכנולוגיות כלכלה מעגלית: הפוטנציאל והאתגר מבין הסקטורים המוצגים לעיל, ניהול משאבי פסולת וייצור תעשייתי מתקדם )טכנולוגיות ושיטות המפחיתות צריכת את הטמעת האסטרטגיה משאבים ובפרט חומרי גלם בתהליכים תעשייתיים( הם תחומים טכנולוגיים שיכולים לקדם 1.3-של כלכלה מעגלית. מהתחזית שהוצגה לעיל עולה כי היקף השוק העולמי לסקטורים אלו יחדיו עתיד להגיע ל ( %75) ןאך רוב 180,. בישראל פועלות כמה מאות חברות בתחומי טכנולוגיות סביבה שוניםעל פי התחזית טריליון אירו לא רבות עוסקות בפיתוח טכנולוגיות לניהול משאבי פסולת ולהתייעלות פעילות בתחומי טכנולוגיות אנרגיה ומים. במשאבים בתעשייה. עם זאת, לישראל יתרון יחסי מוכח בהצמחת רעיונות חדשניים, ופוטנציאל זה קיים גם בטכנולוגיות סביבה. על פי מדינות 40של תאשר מדרג את פוטנציאל החדשנו 181,( של "מדד החדשנות בקלינטק"2017הדו"ח האחרון ) משנה של חדשנות בשלבי פיתוח בקלינטק, ישראל מדורגת במקום השישי בדירוג הכללי ובמקום השני בציון מוקדמים. הדו"ח מציין כי ישראל פיתחה אוכלוסייה יזמית, מתקני מחקר מעולים ושפע של נגישות הון מקומית וזרה חום הקלינטק.כדי ליצור מאגר יוצא דופן של סטרטאפים חדשניים בת סחור של טכנולוגיות משנה של יכולת המה בציון יחסיתזקות אלו, אותו דו"ח דירג את ישראל במקום נמוך ולצד ח כלומר היכולת לממש את הפוטנציאל הגלום בחדשנות המוקדמת לכדי פעילות עסקית בוגרת. .סביבה חדשניות מצטיירת תמונה של ,ומי סביבה לפי שלבי בגרותכשמנתחים את מספרן של חברות הטכנולוגיה הישראליות בתח לצמוח ולהגיע לבגרות עסקית. ניכרבו הרבה חברות צעירות, עם קושי ששוק .startup nation centralנתוני לפי 180 181 .Tech Innovation Index-Clean 837 667 667 412 521 110 3,214 1,491 1164 1001 988 1049 210 5,903 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000 התייעלות אנרגטית ייצור אנרגיה אגירה , מתחדשת וחלוקה של אנרגיה ניהול משאבי מים תחבורה חכמה ייצור תעשייתי מתקדם ניהול משאבי פסולת כ"סה (EURמיליארד )2016גודל שוק (EURמיליארד )2025גודל שוק | מדיניות נוספים להפחתת פסולת במקור, קידום המחזור כלי וצמצום ההטמנהכלי 130| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פטנטים( בתחומי טכנולוגיות סביבה: רישום התמונה אף הופכת מורכבת יותר כאשר בוחנים פעילות המצאתית ) , 4%-פחות מ הוא, שיעור הפטנטים הישראליים בתחומי הסביבה מתוך כלל הפטנטים OECD-בהשוואה למדינות ה )טכנולוגיות מידע ICT. לשם השוואה: במדד של שיעור הפטנטים בתחומי 35מתוך 32-ומציב את ישראל במקום ה תוך כלל מ ICTפטנטים בתחומי 50%, עם שיעור של OECD-מבין מדינות ה 3-ותקשורת( ישראל ממוקמת במקום ה הפטנטים. לאור ממצאים אלו, נראה כי זירת טכנולוגיות הסביבה בישראל, כולל טכנולוגיות אשר מטמיעות כלכלה מעגלית, אינה לאומיים.-ןממצה את הפוטנציאל הטכנולוגי המקומי וודאי אינה ממצה את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשווקים הבי סביבה וכלכלה מעגליתתמיכה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות סביבה נידונו בשנים האחרונות במסגרת השיח המתמשך בין המשרד להגנת הת יטכנולוגי םאתגרי החדשנות בתחו הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים לבין הסקטור העסקי. מהניסיון הנצבר עולה כי חברות טכנולוגיות סביבה גע למעבר משלב המעבדה לשלב ההדגמה המסחרית מתמודדות עם אתגרים מיוחדים לתחום זה, בפרט בכל הנו מציין את 182( של רשות החדשנות2019לא בכדי, הדו"ח השנתי ) באמצעות הטמעת הטכנולוגיה במתקן תעשייתי. צפויה לתת תשואה משמעותית למשק, בו השקעת הוןש, כלומר תחום 'כשל שוק'תחום הסביבה ככזה המתאפיין ב בחסר, בגלל סיכון גבוה מדי ותשואה בטווח ארוך מדי. על כן, ואו ישקיע ב והשקיע באך שוק ההון הפרטי יימנע מל נתח הםלפי הדו"ח, קיימת הצדקה לתמיכה ממשלתית במו"פ בתחום זה, והנתונים מראים כי מענקי המדינה משמעותי והכרחי במימון ההון הנדרש. ישראליות חדשניות, תוך שיתוף פעולה עם רשות כנית לקידום טכנולוגיות סביבה והשיק המשרד ת 2018בשנת החדשנות, משרד הכלכלה ומשרד האוצר. המשרד מעוניין להביא לגידול במספר החברות והמיזמים הישראליים סביבתית וכלכלית. קהילה עסקית –כנית כפולה ובתחומים אלו לאורך כל שרשרת הערך הכלכלי. התועלת בת פתרונות חדשניים לשיפור איכות הסביבה בישראל ותסייע לשפר את משגשגת של חדשנות סביבתית תציע , לצד התועלת הסביבתית, ככל שפיתוחים טכנולוגיים יבשילו על כך יה. נוסףיהביצועים הסביבתיים של התעש לאומיים.-ןלהמשיך ולהתפתח לשווקים בי יוכלוחברות אלו –ויצליחו לקיים פעילות בקנה מידה מסחרי מסלול זה מציע תמיכה המאפשרת 183.פי פעולה אלו פועל זה כשנתיים "מסלול הפיילוטים"במסגרת שיתו להבשיל ולהגיע ליישום בקנה מידה מסחרי. עד –לטכנולוגיות סביבה חדשניות שנמצאות בשלב מתקדם של פיתוח חלקם –ים ביותר קטים ומתוכם נבחרו לתמיכה המצטיינבבים של תמיכה. נבחנו עשרות פרויהיום הושלמו ארבעה ס מבחינת חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל מסחרי בארץ ובעולם והשפעה סביבתית –בתחום ניהול משאבי פסולת . לאחרונה פורסם קול קורא יון ש"חלימ 30 -יותר מ הואכנית וחיובית. סכום התמיכה המצטבר שאושר עד היום בת הגשת פרויקטים בתחום הפסולת, כדוגמת מניעה במקור, נוסף, חמישי במספר, אשר מבקש באופן מיוחד לעודד הפרדת פסולת במקור, בקרה על פינוי ושינוי ושימושים חדשניים להטמעת חומר ממוחזר במוצרים. מוצע להמשיך ולפרסם באופן עקבי קולות קוראים לאור הצלחת מסלול התמיכה המשותף והביקוש לתמיכה, , בשלבים שונים של פיתוח טכנולוגי.נולוגיות כלכלה מעגלית בפרטלתמיכה בטכנולוגיות סביבה בכלל וטכ .2019דו"ח רשות החדשנות 182 183 https://innovationisrael.org.il/growth/pilot/environment | התכנון הפיזי 131| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יזהתכנון הפי. 11 הקדמה לתפיסה התכנונית. א משאב למשק כלכלי מעגלי. יתר ,התפיסה הסביבתית רואה בפסולת המעורבת, שמקורה ברשויות מקומיות ואזוריות , יש השלכות סביבתיות מרחיקות לכתתקיימה בישראל לאורך שנים רבות, על כן, להמשך הטמנת הפסולת, כפי שה מאמצת את המדיניות לטיפול בפסולת מעורבת של המשרד להגנת הסביבה כאמור, לצד בזבוז משאבי קרקע יקרים. , והיא ן במחזור או השבהלשאריות פסולת שלא ניתן לטפל בהמתאימה אך ורק הטמנה לפיה ת הפסולת,ייהיררכ למעשה העדיפות האחרונה ביותר. מרכיב אחד מתוך כלל המרכיבים במדיניות הכוללת ויישומה לטיפול בסוגי הפסולת השונים מהרמה הואהתכנון המקומית ועד לארצית. התכנון עוסק בעיקר באיתור ובהקצאת הקרקע שבה ימוקמו ויוקמו מתקנים ברמות שונות: אצירה ברמת המבנן והשכונה; מתקני הטיפול בפסולת אורגנית ומתקני מיון ברמה מרכזי מחזור עירוניים וכלי . כמו כן, התכנון ומתקני השבת אנרגיה ברמה הארצית האזורית וכן הקצאת שטחים ותשתית תכנונית למפעלי מחזור המתארית כניתוכניות הסטטוטוריות ברמות השונות, מהתוהסביבתי קובע את ההנחיות והדרישות הסביבתיות בת כניות המפורטות של המתקנים והאתרים לטיפול בפסולת. במרחב הרשותי מדובר באצירת הפסולת והארצית ועד לת מיקום והקמה של מדובר ב ה. ברמה האזוריתיומערך הובלה שלה אל מחוץ לרשות וזאת בהתאם לחוק התכנון והבני וגית )קומפוסטציה(. ברמה הכלל יישובית הארציתמתקני קצה לטיפול בפסולת פריקה ביולו תחנות מעבר ממיינות מתקני השבה ,ר וכן מתקני קומפוסטציה אזורייםי המחזונמרכזי איסוף ומחזור של מרכיבי הפסולת השונים בב מדובר .ולבסוף גם מטמנות לאנרגיה הנדרשים לכך, מענה תכנוני לנושא הטיפול בפסולת ברמות השונות שהוזכרו לעיל והקצאת שטחים ייעודיים מתן מחויבים להיות בהלימה לבחינה הכוללת של כלל מרכיבי המיון, ההפרדה והטיפול בפסולת המותאמים לכל רשות מועצות אזוריות(. העדר הלימה שכזאת לבחינה כוללת, עשוי לגרום ב ובין אםורשות )בין אם מדובר ביישוב עירוני ים הנוגעים לטיפול בפסולת לבין שימושים רגישים. האתגר שורה של קונפליקטים סביבתיים בין השימושים השונ שלבי, שיביא בסופו של דבר ליעדי צמצום ההטמנה -א ההכוונה והליווי של הליך מדורג ורבוביישום המדיניות ה גדולה רכיב המרכזי בשוק הה בעתיד ילמינימום האפשרי, לצד הרחבה הולכת ומתמשכת של מערך המיון והמחזור, שיה של ישראל. הפסולת | התכנון הפיזי 132| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שנתנה את ,4/16 כנית מתאר ארצית ייעודית, תמ"אובמשך השנים תכנון הפסולת בישראל לווה במסגרת ת המשרד להגנת הסביבה הוא שהמסגרת התכנונית לטיפול בפסולת על כל זרמיה, ובייחוד לפסולת מוצקה. מאחר התמ"א הייתה , בהעדר חקיקה מכלילה, ויישומה אמון על גיבוש המדיניות לטיפול בפסולת בישראלההגורם המרכזי כנית מתאר וארגון של התכנון הארצי הוכנה ת-אחד הכלים המרכזיים להכוונת המשק הישראלי בתחום. בתהליך רה , שהתאשרה 1תמ"א –כניות מתאריות ייעודיות תחת קורת גג אחת ות כמהארצית חדשה, המאגדת ומאחדת כנית המתאר הארצית הייעודית וולאחר מכן קיבלה את אישור הממשלה. ת ,2020מועצה הארצית בסוף ינואר ב .1לפסולת הפכה להיות פרק פסולת בתוך תמ"א ה התכנונית, לקידום כלל המתקנים שנקבעו ימניח את התשתית הסטטוטורית, בהיררכי 1בתמ"א פרק הפסולת הטמנה, השבה, טיפול )מחזור וקומפוסטציה( לרבות: אתרי .ליך הטיפול בפסולת לסוגיה בישראלכחלק ממכלול ה למגמה עתידית יםתכנונן, מכוונב הכרוכותותחנות מעבר. המינון של תכנון המתקנים השונים, לצד המגבלות והדרגתית של צמצום ההטמנה ככל הניתן, לצד עידוד ההפרדה במקור לשם קבלת זרמי חומרי גלם איכותיים, ר איכותי בהיבט הטכנולוגי והכלכלי.של מחזו התכנות גבוהישיאפשרו ה קונפליקטים סביבתיים שעשויים להיגרם מאתרי הטמנה, . ב טיפול ומחזור בחשבון בהליך איתור הביאלאתרי הטמנה, טיפול ומחזור של פסולת, יש מנעד רחב של השפעות סביבתיות שיש ל חטיבות שטח מתאימות להקמתן ולקידומן התכנוני:  גז חממה שהואפסולת מוטמנת פולטת לאוויר כמויות גדולות של גזים שונים, ובעיקר מתאן – פליטות לאוויר עוצמתי במיוחד )מטמנות ומאגרי השפכים תורמים יחד לשמונה אחוזים מכלל פליטות גזי החממה לכן .בישראל(. הגז מפעפע דרך נקבוביות, סדקים ופגמים בכיסוי האתר וזולג באופן תמידי לאטמוספרה צמצום ההטמנה יכול לתרום, בין היתר, גם לעמידה ביעד שהמשרד הציב ביחס לצמצום פליטות זיהום בישראל. וגזי החממה האוויר  ס"מ. בעירות אלה 120–30 מתרחשות בשכבה עליונה, הנמצאת בעומקים של – בעירות על פני השטח פה לא מוגמר. הבעירות יכולות להיגרם מאופיינות בטמפרטורות נמוכות, פליטת עשן לבן סמיך ותוצר שרי ממפגש של חומרים שונים, שריפות מכוונות והצתות.  מתרחשות מתחת לפני השטח, עלולות להוביל ליצירת חללים פנימיים, לשקיעות פני –בעירות פנימיות ה יא עליוה(. הגורם העיקרי להיווצרותן של בעירות פנימיות COהשטח ולפלוט גזים דליקים ורעילים )כגון לפעילות בקטריאלית מוגברת ולעליית הטמפרטורה )פירוק מביאבכמות החמצן בתוך גוף הפסולת, דבר ה אירובי(. בעירה פנימית עלולה להימשך שבועות, חודשים ואף שנים.  שטחה של מדינת ישראל מצומצם והריבוי הטבעי בה גבוה, לכן חשיבות השימוש היעיל – תפיסת שטח הטמנת פסולת גוזלת שטח שיכול היה לשמש לשימושים אחרים ואף מטבעה, ה במיוחד. בקרקע גבוה קילומטר וחצי באתרים יותר ממטרים לכל כיוון ו 500מטילה מגבלת פעילות סביב אתר ההטמנה )רדיוס של .(לפסולת מעורבת  שעשויים ,חות אלהאתרי הטמנה פולטים ריחות )גם אם הטיפול בהם נעשה בצורה יעילה(, רי – מפגעי ריח מובילים לפגיעה בציבור ובשימושים סמוכים. ,מטמנותהק"מ מ 10-להגיע לטווח של עד כ  מאתרי פסולת מכילים תמיסה של חומרים שונים המצויים בפסולת המעורבת. םתשטיפי – תשטיפים פגע תשתית יתאם של תשתיות איטום קיים פוטנציאל כי תשטיפים אלו יחלחלו לקרקע הימצאותןלמרות | התכנון הפיזי 133| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה במקרה כזה התשטיפים עלולים להגיע אל מי התהום או אל מים –יו או בדפנותהאתר האיטום בתחתית עיליים בסביבה. יש לציין כי במהלך תפעול שוטף של אתר עבודה עם כלים כבדים קיים פוטנציאל גבוה לבצע בקרה בנושא. למעשה בלתי אפשרי ו לפגיעה בתשתיות האיטום  שלה המרחב האווירי שגורם משיכה לבעלי כנף, במדינת ישראל הםאתרי פסולת – חב האוויריפגיעה במר בביטחון התנועה במרחב האווירי. ניכרתמצומצם הדבר עלול להוביל לפגיעה  בשל הבעיות הסביבתיות והקונפליקטים שמייצרים אתרי ההטמנה הם נדחקים לשטחים הפתוחים – נוף בהם הם מפגע נופי בולט. ש  שובים יהקמת אתרי הטמנה פוגעת בערכי נדל"ן ותדמית הי – קונפליקטים עם ייעודי קרקע סובבים הסמוכים ומצמצת את הפעילות הכלכלית סביב שצריכה "להכיל" את המפגע.  הם בשל מפגעי הריח, הנצפות והפגיעה בערכי הנדל"ן, אתרי הטמנה – קונפליקט עם הציבור הסובב NIMBY בולט ומושכים התנגדויות ציבוריות עזות. התנגדות זו מובילה בין היתר להתנגדות של ראשי הרשויות. לטיפול בפסולת עקרונות התכנון. ג ת הפסולת, תוך צמצום השפעות סביבתיות מזיקות של שינוע, טיפול ישל היררכי פותלתמוך במימוש סדר העדיכדי :עקרונות תכנון הלדבוק בכמיש ,והטמנת פסולת , ככל הניתן, בסמיכות למקום היווצרותה, קרי יש עדיפות כי מתקני הטיפול והמחזור יעשההטיפול בפסולת י .א מיון, להמרחק בין מקור הפסולת ברשויות המקומיות לבין האתרים .בפסולת יהיו בפריסה ארצית רחבה למזער כדיזאת . ה חטיבת שטח כקונגלומרטטיפול ומחזור יהיה מינימלי ככל הניתן, ובשאיפה שיהיו באות יחד עם זאת, ככל .טיפול לצמצם עלויותכדי וכן פסולת, שינוע אלו של השפעות סביבתיות, ובכלל זה שמדובר באתרי טיפול נמוכים בהיררכיה, כגון מתקני השבה והטמנה, מדובר במיתקנים ארציים שמספרם פחות. מוגבל, ועל כן יש לתת לקרבה האזורית משקל עשה תוך שימת לב קפדנית להשפעות הסביבתיות שלהם, יהקמתם של מתקני טיפול בפסולת לסוגיהם ת .ב וביצוע סקרי השפעות סביבתיות במידת הצורך לטובת תוך הפעלת רגולציה מתקדמת למניעת מפגעים מתקדמות ביותר היזמים לנקוט טכנולוגיות ו שמירה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה. בכלל זה יידרש (B.A.T..כדי לטפל במפגעים הצפויים ) ניתן. כמו כן, הסדרת הקמה של תשתית שככל ולטיפול בה פסולתהעידוד הקמת תשתיות מקומיות למיון .ג הנושא מחייב תכנון .פסולת מופרדת במקור במרחב הרשות ברמת בתי האב של לשינועלאיסוף ורשותית ציה מתאימה.גנרי ברמה הארצית, המלווה ברגול לא יוקמו אתרי הטמנה חדשים לפסולת מעורבת, אלא ,ככל הניתן .נדרשהצמצום אתרי ההטמנה למינימום .ד יורחבו הקיימים. עם זאת, ככל שיסתבר במשך תקופת הביניים בתהליך יישום המדיניות כי לא ניתן יהיה ים חדשים ברמה הארצית כדי להרחיב את נפחי ההטמנה באתרים הקיימים, יתקיים הליך איתור של אתר ., תוך העדפת אתרים מופרים ובעלי רגישות סביבתית נמוכהלהבטיח את עתודות ההטמנה לא יוקמו אתרי פסולת בשטחים המוגדרים כבעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. .ה סטטוטוריות על סוגי הפסולות המוטמנת כדי להביא לצמצום ההטמנה. דוגמת מגבלת המגבלות ה הרחבת .ו טמנת שאריות מיון בלבד.ה | התכנון הפיזי 134| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ישנם ברחבי הארץ אתרים לא מעטים שכבר אינם –טיפול ושיקום באתרי פסולת )בעיקר מטמנות( שנסגרו .ז מפגע סביבתי בהיבטים שונים, בכלל זה והם פעילים, וחלקם אף אתרים פיראטיים שלא טופלו ושוקמו . התופעה מחייבת התייחסות מערכתית לתכנון רות ספונטניות ועודיפליטות גזים, זיהום קרקע ומי תהום, בע וזאת לטובת התועלת הציבורית ,וביצוע שיקום, תוך תכנון שימושי קרקע אפשריים באתרים הללו ובקרבתם הרחבה. כניות בניין עיר למתקנים ועשה רק בתחום מקרקעין שיועד בתיתכנון והקמה של מתקני מיון, טיפול ומחזור, י .ח כניות ושייה לסוגיה, ובכל מקרה לא בלב שטחים פתוחים. מכוחן של רוב התהנדסיים או לאזורי תע יש להתנות ללא צורך בשינוי ייעוד. המאושרות של אתרי ההטמנה ניתן להקים מתקני מיון, טיפול ומחזור לוודא שרק פסולת כדיהרחבת נפחי הטמנה באתרים אלו, בתכנון והקמה בעיקר של מתקני מיון. כל זאת תוטמן בקרקע כברירת קצה. שאריתית האמצעים והתהליכים התכנוניים ליישום המדיניות. ד שנים מעת גיבוש כמהתהליכי התכנון בישראל מתאפיינים בשלביות מרובה ובמשכי זמן ארוכים, היכולים להגיע ל מכוחה. על כן, יה יכנית והוצאת היתרי בנולאתר או מתקן, ועד לאישורה הסטטוטורי הסופי של ת ,כניתורעיון לת יישום המדיניות צריך להיבנות בשלביות, המלווה בכלים סטטוטוריים שישמרו על גבולות של זמן ומרחב. המעבר מהטמנת פסולת מעורבת בשיעורים גבוהים למגמת מחזור שתלך ותעלה, בעקבות מערך תעשייתי תומך עם עם מנגנוני פיקוח הדוקים המושתתים על רגולציה פתרונות קצה, מחייב תכנון נפחי הטמנה קצובים לזמן הביניים, שתלך ותכביד על המצדדים בהטמנה ותגביל אותם בהדרגתיות מובנית, עד לצמצום הטמנה מרבי. כך למשל .קרו אינו ממומש בכלים תכנוניים, אלא בכלים רגולטוריים וחקיקהייעד זה בע הפרדה והפחתה במקור: וגע לאריזות. עם זאת, יש מקום לתכנון מנגנון גנרי להסדרת כלי האצירה ופינויים תחום אחריות יצרן מורחבת בכל הנב תקנות התכנון וב, 1ברמת המבנן, הרחוב והמרקם הבנוי. הוראות כלליות כבר מוטמעות בתכולת פרק פסולת בתמ"א ייב מסמך מנחה מתח יש לבחון את הצורך בעדכונם, וכןאך 2019-והבנייה )תכן הבנייה( )אצירת אשפה(, תש"ף .כניות כוללניות לרשויות מקומיותומפורט לתכנון ברמה של ת הקצאת חטיבות קרקע היא בעיקרההנגזרת התכנונית לקידום הקמתם של מתקנים אלו מתקני מיון ומחזור: ת במיקומים מתאימים למגוון המתקנים למיון פסולת ולמחזורה, וכן לדחיפת החומרים הממוחזרים לתעשיות במסגר באתרי פיתוח בינוי ותשתיות ושימוש בה כמצעים(. in-situפיתוח המרחב הציבורי )כדוגמת שימוש בפסולת בניין וזאת בשטחים בייעוד למתקנים ,כבר נותנת את המעטפת התכנונית להקמתם של מתקנים שכאלו 1יובהר כי תמ"א ר. המיקום במרחב צריך להיות בהלימה לעקרונות כניות בניין עיוהנדסיים או אזורי תעשייה לסוגיה אשר נקבעו בת הפרק הקודם.-התכנון המפורטים בתת הגנת הסביבה, השימוש במתקני השבה לייצור אנרגיה אמנם המשרד לעל פי המדיניות החדשה של מתקני השבה: ורי גבוה. בא ככלי משלים להליך המחזור, אך מיועד רק לפסולת שאריתית שאינה בת מחזור ושהיא בעלת ערך קל , בייחוד בתחום םבכך יצומצם הצורך בהטמנה, אך יש לקחת בחשבון כי למתקנים אלו השלכות סביבתיות משלה בחשבון את מידת ההשפעה להביאהקצאת השטח על . לכן והם בעדיפות נמוכה בהשוואה למחזור איכות האוויר הסביבתית החזויה על שימושים רגישים המצויים בתחום ההשפעה של המתקנים הללו ושל התשתיות הנלוות אליהן. כמו כן, יש לוודא כי מתקנים אלה לא "יתחרו" במתקני המחזור על זרמי פסולת שערכם הקלורי גבוה, וכי תישמר .העדיפות למחזור החל משלבי ההפרדה במקור תוך ייעוד ההטמנה ככל הניתן, כאמור, מדיניות המשרד חותרת לצמצום של היקף נפחי הפסולת להטמנה, הטמנה: כולל פריסה של חטיבות 1בעתיד לפסולת שאריתית בלבד שאיננה בת מחזור וכן גם לא השבה. פרק הפסולת בתמ"א משום תוספת חטיבות חדשות ה, ואין ב(16קרקע שאושרו בעבר במסגרת תמ"א שהייה ייעודית לפסולת )תמ"א | התכנון הפיזי 135| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יש שנים, כמה עתידיות, למעט מעטות שטרם מומשו. כאמור, כיוון שיישום המדיניות יהיה מדורג ויימשך על פני שלא יביא לאובדן נפח ההטמנה רות, אך באופן מוגבל ומדודיהכרח לוודא שמערך ההטמנה הקיים ימשיך לתת ש . שיידרש בטווח הארוך לפתוח אתרים חדשים, אלא לבחון כיצד מוסיפים נפחי הטמנה באלו הקיימים. עם זאת, אם מ יש להימנעיתן, נשככל כמהייגרמו שיבושים או עיכובים ביישום המדיניות ועתודות נפחי ההטמנה לא יספקו, יהיה הכרח לבצע איתור של מה של אתרים חדשים באישור המועצה כן מאפשרת הק 1מיקומים לאתרים חדשים ברמה הארצית. יובהר כי תמ"א הארצית בלבד ולאחר שהתקיימה התייעצות של ועדת העורכים לתמ"א לעניין הפסולת, וזאת רק לפסולת שעברה מיון ולאחר שחולצו ממנה החומרים הניתנים למחזור וכן המרכיבים שהנם פריקים ביולוגית רקבוביים )קרי כל החומר ש מחויב בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה, על פי הקבוע בתקנות התכנון האורגני(. הקמת אתר הטמנה חד בכלל זה גם בחינת חלופות מרחביות. הרחבת אתרי הטמנה ו ,2003-)תסקירי השפעה על הסביבה(, תשס"ג והבנייה .בסמכות הוועדה המחוזית, וגם במקרה זה רק לאחר היוועצות עם ועדת העורכים של התמ"א לעניין הפסולת אהי חייב להיות סנכרון בציר הזמן בין הקמת מערך הטיפול והמחזור ברחבי ישראל, לבין תהליך צמצום הדרגתי של עתודות צמצום ההטמנה באופן הואה זרז לתיעדוף המחזור. מבחינה תכנונית, היעד ישהתהליך יה כדינפחי ההטמנה, , דלה בחומר שמש לפסולת שאריתית בלבדשיאפשר סגירה ושיקום של רוב אתרי ההטמנה, כשהמעט שייוותר י שלא ניתן למחזרה ואף אינה ניתנת להשבה לייצור אנרגיה. אורגני, | רישוי, בקרה, פיקוח ואכיפה 136| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פיקוח ואכיפהבקרה, רישוי, . 12 חקיקה . א הקיימים )כפי שנסקרו לעיל חקיקה היא הבסיס לפעולות הרישוי הפיקוח והאכיפה. למרות דברי החקיקה הרבים חקיקה(, הטיפול בפסולת העירונית המוצקה בישראל לא זכה עד כה להסדר חקיקתי כללי, מלא עוסק בה בפרק וממצה. ההסדרים המחייבים לטיפול בפסולת, פזורים על פני חוקים שונים ותקנותיהם, חלק מהחוקים מיושנים אופן מלא את יחסית בעוד אחרים חדשים ומתקדמים יותר. מעבר לכך, החקיקה הקיימת חסרה ולא מסדירה ב האחריות והחובות של כלל העוסקים בתחום הפסולת ולא את כל שלבים בתהליך הטיפול בפסולת. רישוי. ב חוק רישוי עסקים הוא הכלי המרכזי לרישוי העוסקים בפסולת. כלל העוסקים בפסולת נדרשים כיום ברישוי כיום ולת והובלת פסולת(. רשות הרישוי אשר נותנת ח חוק רישוי עסקים )מטמנות, תחנות מעבר, מפעלי טיפול בפסומכ את הרישיון עצמו היא הרשות המקומית )או נציג מחוז משרד הפנים הרלוונטי בשטחים שמחוץ לשטח המוניציפלי של הרשויות(. לגבי כל הסקטורים )למעט איסוף והובלת פסולת( נדרש אישור מראש של המשרד למתן הרישיון, ונותן קובע את התנאים הסביבתיים במפרטים האחידים וברישיונות הפרטניים לעסקי ת הסביבה להגנהאישור במשרד הפסולת. כמו גם ביתר פרטי הרישוי, עצם ניהולו של תהליך רישוי העסקים דרך הרשויות המקומיות/משרד הפנים מקשה מאוד . יון והתנאים הסביבתייםס מתן הרישבפיקוח על העוסקים בתחום ובמעקב אחר סטטולהגנת הסביבה על המשרד התשתית המקצועית לקביעת תנאים סביבתיים אחידים ג(5.1הטיפול בפסולת )פריט רישוי מפעלי עבור מעבר לכך, חסרה )יצוין כי פריט רישוי ספציפי זה מסווג במסלול המיוחד הפטור ממפרט אחיד(. כתוצאה מכך התנאים הנקבעים יכר מהמקרים ואינם עומדים בסטנדרטים הרצויים. מאחר שרישיונות העסק ברישוי הפרטני אינם מספקים בחלק נ כוללת של משק הפסולת, מתוך ראייה ממוקדים בהיבטים הסביבתיים הישירים של פעילות העסק, ללא אסדרה (EOW) סוף מעמד פסולת גון הגדרות שלכ ,הנוגעים לשרשרת הטיפול חשוביםהיבטים כמההתנאים חסרים ב . מחזוראיכות תוצרי ל בנוגערישות וקביעת ד כיום אין חובה על הסמכה או הכשרה של עוסקים בתחום הפסולת. , , מעבר לעצם רישוי העסקכך לענוסף | רישוי, בקרה, פיקוח ואכיפה 137| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פיקוח ואכיפה. ג ועל מפגעי , על יצרני הפסולת פסולת )מטמנות, תחנות מעבר, מפעלי טיפול בפסולת(ב העוסקיםפיקוח ואכיפה על על ידי רכזי הפסולת, בשיתוף צוותי המשרד להגנת הסביבה מחוזותרמת בבעיקר נעשים ,ציבורייםפסולת בשטחים ישנן סמכויות לרשויות המקומיות עצמן, לכך, ירוקה ויחידות רט"ג. נוסףהמשטרה הפקחי מחוזות וכן של האכיפה ה בה. ערים לאיכות הסביהאיגודי סביבתיות והיחידות ידי ה להמופעלות על פי רוב ע ובכלל זאת בחוק רישוי ,הן בחוקים ספציפיים –סמכויות הפיקוח והאכיפה של המשרד קבועות בחקיקה הסביבתית . ככלל, סמכויות הפיקוח כוללות את 2011–והן בחוק הגנת הסביבה )סמכויות פיקוח ואכיפה(, תשע"א ,עסקים הפיקוח נעשה ככלל, דרישת הזדהות. וע מדידות ביצו ,סמכות הכניסה, דרישת מידע ומסמכים, סמכות נטילת דגימות קבלת ישנן פעולות פיקוח הנובעות מעל כך באמצעות סיורי פיקוח פיזיים או בדיקת מסמכים )פיקוח משרדי(. נוסף חיפוש, תפיסה וחקירה. מידע ממוקד על הפרה או מפגע. סמכויות האכיפה הנתונות למשטרה הירוקה כוללות נהליים המחייבים ביצוע פעולות ת למתן צווים מהפסולת הנעשית במחוזות כוללת סמכו נהלית בתחוםהאכיפה המ פסולת והסרת מפגעי פסולת. פינויל ברוב המקרים, האכיפה בתחום הפסולת היא אכיפה פלילית וכרוכה בביצוע חקירה והגשת כתבי אישום. הליכי במשאבי נוכח חוסר אולם, השקעת משאבים רבים. האכיפה הפלילית הם ככלל הליכים מורכבים, ממושכים ודורשים חריות יצרן ישנם הסדרים לאכיפה . יש לציין כי בחוקי אמידה ניכרתאכיפה נפגעת יכולת ההתרעה של המשרד ב לקבוע עיצומים כספיים על הפרת תנאים לאחרונה הוספה סמכות וכן כי נהלית הכוללים הטלת עיצומים כספיים, מ . עם (מצויות בעבודה להטלת העיצומים התקנותלחוק רישוי עסקים ) 34למשרד במסגרת תיקון סביבתיים ברישיון זאת, גם הליכים אלה דורשים משאבים ניכרים שאינם תמיד בנמצא, ובמיוחד במישור הבירור הראייתי המוקדם. , החל וח אדםבכבהיקף חסר. הדבר נובע בראש ובראשונה ממחסור חמור םהפיקוח והאכיפה בתחום הפסולת ה מהרכזים במחוזות, דרך צוותי המשטרה הירוקה וכלה בצוותים המקצועיים והמשפטיים העוסקים בהוצאת הליכי של המשרד לצורך אימות דיווחים/נתונים המתקבלים מהמפוקחים המשרדי האכיפה לפועל. שנית, כלי הפיקוח ניתן להרחיב משמעותית , כן(. כמו והצלבת נתונים בקרות חשבונאיות יזומות עריכתבאמצעות ה)לדוגממצומצמים ושימוש בחישה שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים לסיוע בפיקוח ואכיפה )דוגמת דרישת למערכות איכוןה את לא פותח לכדי לפרקטיקה סדורה לרבות בהיבטים משפטיים. ו( שעדיין בחיתוליו מרחוק המחוזות בתחום הפיקוח והאכיפה. שונות זו נובעת בראש ובראשונה בין רבה ישנה שונות ש יש לציין מעבר לכך, מאופי הפעילות השונה בכל מחוז ורמת הטיפול בפסולת ברשויות המצויות בשטח המחוז, אולם גם כתוצאה מפערים הלי פיקוח ואכיפה.ובנהלים והנחיות מקצועיים, ובנ וידעניהול מידע בקרה ו. ד באופן ותיעודו פסולתבהטיפול אחראת שוק הפסולת כהלכה, יש צורך במעקב לקיים מדיניות סדורה ולנהל כדי כולל יצירת מאזני מסה מהימנים של הטיפול , שינוע וטיפול בפסולתמהימן ומלא ככל הניתן. ניהול ומעקב מסודר של לדרישות הפועל בהתאם לקיומו של משק פסולת יעיל והארצית אזורית, ההוא מפתח ברמה העירוניתבפסולת, . ברמה הארצית בסיס מידע זה משמש לצורך גיבוש וקביעת מדיניות, מעקב אחר יישומה וביצוע התאמות הסביבתיות בתקופת היישום. אודות התנהלות משק הפסולת בישראל עם הציבור הרחב ועם על והידע מידע השיתוף ליש חשיבות על כך, נוסף הם שחקני מפתח בהצלחת מדיניות טיפול ה,, עסקים ותעשייה לדוגמבעלי העניין השונים בתחום. הציבור הרחב השתתפות בעלי עניין אלו תלויה, בין היתר, ת מקום רב להפרדה במקור ולמחזור.בפסולת, ובייחוד מדיניות הנותנ .ובהעברת ידע הדדית אודות ניהול משק הפסולתעל מידע ברור, פשוט ומהימן בשיתוף | רישוי, בקרה, פיקוח ואכיפה 138| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ן קדימהתמונת מצב נוכחית וחזו אולם, בראש ובראשונה על ידי הרשות המקומית. יםנעש ,והתיעוד אחריה בישראל, ניהול הפסולת העירונית, המעקב ורמת הפירוט. המידע ואוספות את המידע, רמת הבקרה עליהרשויות בישראל בו שישנה שונות רבה באופן ( בנוגע לכמויות הפסולת, זרמי הפסולת הלמ"ס אחת לשנה )תחת פקודת הסטטיסטיקה ל ידימהרשויות נאסף ע ואחוזי המחזור. למשרד להגנת הסביבה סמכות לדרוש מידע מהרשויות ולאסוף אותו בעצמו מתוקף תקנות איסוף המשרד פועל מול הלמ"ס לתיאום לייעל את איסוף המידע ולמנוע כפילות בדיווח, כדי(. 1998ופינוי פסולת למחזור ) המידע שייאסף והעברתו באופן מלא ככל הניתן למשרד לשימושיו. (. מערכת זו קולטת 'ממ"פ' –להלן במשרד "מערכת מידע פסולת" ) מנוהלת, בארבע השנים האחרונות על כך נוסף ר(. בסיס המידע הנוצר נתונים מאתרי הפסולת שתחת פיקוח המשרד )מטמנות, תחנות מעבר וחלק מאתרי המחזו משמש את המשרד הן לצורך גיבוש מדיניות, מעקב אחר תמונת מצב עדכנית בטיפול בפסולת, הצלבת בסיסי נתונים עם זאת סמכויות המשרד לקבלת דיווחים אלו מוגבלות ואינן ביצוע פיקוח ואכיפה. ךרווהן לצ מסהוסגירת מאזני את כלל העוסקים בפסולת. קיפותמ פעולה כיווני. ה במסגרת חוק המסגרת לפסולת: ורישום עוסקים בפסולת מערך רישוי הקמת .1 לכלל העוסקים בפסולת, באופן שיאפשר או מותאם עודי יסביבתי יורישום הקמת מערך רישוי .א . מערך הרישוי יהיה דיפרנציאלי לפי הטיפול ניהול כולל של משק הפסולת לכל אורך שרשרת בשאיפה להימנע מכפילות רגולטורית, תוך שמירה על יכולת אפקטיבית סקטורים והיקפי פעילות, לבקרה ואכיפה. בתחום הפסולת. מסוימים לעוסקיםה בחינת קביעת חובת הסמכ .ב הכנת תשתית מקצועית מפורטת ומעודכנת לעסקי טיפול בפסולת. עבודה זו – עדכון תנאי רישוי עסקים .2 ש להמשיך אותה.החלה באופן אינטנסיבי בשנה האחרונה ונדר כחלק מהרפורמה בחוק רישוי עסקים, ניתן להרחיב את כלי האכיפה – הרחבת כלי האכיפה של המשרד .3 באמצעות חקיקת משנה הן בקביעת עבירות קנס והן בעיצומים כספיים. יש לבחון את האמצעים נוספים באמצעות , יש לבחון הרחבת כלי אכיפהעל כך האכיפה במסגרת זו. נוסףכלי המתאימים לקידום מסגרת.החקיקת תגבור מצבת כוח אדם לצורכי אסדרת משק הפסולת במחוזות המשרד להגנת – סגירת פערי כוח אדם .4 על לפעולות -הסביבה וביחידות הסביבתיות בשלטון המקומי. תגבור כוחות המשטרה הירוקה תוך מתן דגש האפשרויות לטיוב הכשרה לעובדי המשרד לרבות ביצוע עבודת מטה כדי לבחון את .אכיפה במשק הפסולת כניות הכשרה שנתיות, המתעדכנות לפי הצרכים הרלוונטיים.ובניית ת באמצעות השלמת נהלים מקצועיים חסרים, הכנת נוהל – שיפור פעילות הפיקוח והאכיפה במחוזות .5 דיגיטליים לרישוי ופיקוח.פיתוח כלים ד בבד עםכניות הפיקוח ברמה המשרדית בועודי, ותיאום תיאכיפה י עיגון חובות הדיווח והרישום של העוסקים בפסולת במסגרת חוק – הסדרת הדיווח מהעוסקים בפסולת .6 המסגרת לפסולת. הרחבת פעילות הממ"פ לקבלת דיווחים שוטפים מכלל העוסקים בפסולת לטובת קבלת מידע מלא ואמין על משק הפסולת והעוסקים בו. שיתוף של המידע והידע על משק הפסולת עם הציבור ובעלי העניין, כולל מידע על ייצור –שיתוף מידע וידע .7 וטיפול בפסולות, מרשם עוסקים מורשים בפסולות, נתוני ציות ועוד. | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 139| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה המודל הכלכלי וניתוח . 13 חלופותה תיאור החלופות לבחינה במודל. א בבואנו לבחון את המדיניות המומלצת עבור המשרד להגנת הסביבה, קיימות שלוש חלופות אפשריות, הנבחנות .להלןניתוח המוסברת ה(, על בסיס מתודולוגיית "0-ה "תרחיש או'עסקים כרגיל' )תרחיש הייחוס תרחיש שלביחס ל חומר אורגנייבה האירופית, לפיהן רק עבור כל החלופות אחוז המחזור חושב על פי ההגדרות שנקבעו בדירקט שהופרד במקור יוכר לצורכי מחזור. עקרונות מרכזיים: מספרעומדים 3-1 בבסיס בחינת החלופות (., עבור כל חלופהבשנה זו הנוצרתכמות הפסולת מתוך ) 2030בלבד בשנת 20% הטמנה שלהצבת יעד .1 פסולת ובמסגרתה:למשק החקיקת מסגרת .2  כולל קביעת האחריות לטיפול בזרמי הפסולת השוניםכלכליים והפנמת עלויות חיצוניתהטמעת תמריצים ,.  ( הגדרת סוף מעמד פסולתEoW בהתאם לעקרונות דירקטיבת המסגרת לפסולת של האיחוד האירופי, כולל ) אימוץ הגדרות בנושא מחזור והשבה.  בהתאם י )ללא הטמנה ישירה(הטמנת פסולת הניתנת למחזור או לשימוש אנרגטקביעת איסור על השבה של פסולת שיורית שאיננה ממוחזרת.ו היררכיית הטיפול בפסולתל )תרחיש הייחוס(: "0" תרחיש הנחות עבודה: מספרמתבסס על האפס תרחיש .)כל הפסולת ממוינת( 2030ללא הטמנה ישירה בשנת | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 140| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ללא פיתוח תשתיות השבה מעבר לקיים כיום. עבר לקיים כיום להגברת ההפחתה במקור.לא ננקטות פעולות מ ללא הפרדה במקור מעבר לזרמים המופרדים כיום. פיתוח תשתיות ההשבה ללא הפרדה במקור של הזרם האורגני: 1חלופה תוך , אשר שמה דגש על השבת הפסולת לאנרגיה,2018-על אסטרטגיית הפסולת שפורסמה ב מתבססת 1חלופה :בחלופה זו מדיניותהעבודה וכלי ההנחות . להלן פירוט2030הטמנה עד 20%הטמעת יעד הטמנה של  .ללא הפרדה במקור של הזרם האורגני  (ומטופלת )כל הפסולת ממוינת 2030ללא הטמנה ישירה בשנת.  20%יעד הטמנה של.  .)הרחבת השימוש בפח הכתום לאיסוף חומרים מתמחזרים יבשים )נייר, קרטון, פלסטיק ומתכת  והרחבת יםתרמימתקנים הקמת - השאריתית לאנרגיה פסולתההשבת תשתיות הרחבת RDF לקיבולת .מקסימלית  פעמי וכן אמצעי -, מיסוי אפשרי של פלסטיק חדהרחבת חוקי אחריות יצרןמבוססת על -הפחתה במקור הסברה וחינוך הציבור. הפרדה במקור של הזרם האורגני )פח חום(: 2חלופה , אשר שמה דגש על הפרדה במקור של הפסולת האורגנית,2011על אסטרטגיית הפסולת משנת מתבססת 2חלופה )מודגש בחלופה זו מדיניותהעבודה וכלי ההנחות להלן פירוט .2030הטמנה עד 20%תוך הטמעת יעד הטמנה של (:1חלופה לעומת השינוי  )בלבד, פסולת השאריתית איסוף הלישמש ירוק הפח ה .הפרדה במקור של הפסולת האורגנית )פח חום שלא הופרדה במקור.  (ומטופלת )כל הפסולת ממוינת 2030ללא הטמנה ישירה בשנת.  20%יעד הטמנה של.  .)הרחבת השימוש בפח הכתום לאיסוף חומרים מתמחזרים יבשים )נייר, קרטון, פלסטיק ומתכת  והרחבת יםתרמימתקנים הקמת - השאריתית לאנרגיה פסולתההשבת הרחבת תשתיות RDF לקיבולת .מקסימלית  פעמי וכן אמצעי -, מיסוי אפשרי של פלסטיק חדהרחבת חוקי אחריות יצרןמבוססת על -הפחתה במקור הסברה וחינוך הציבור. | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 141| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה SAYT אורגני, משק פסולת סגור עם מנגנוניהפרדה במקור של הזרם ה: 3חלופה הנחות עבודה וכלי מספרמתבססת על היא חלופה שטרם נבחנה בתהליכים אסטרטגיים בעבר. היא 3חלופה (, בתוספת להפרדה במקור )מודגש SAYTת דוגמכלכליים ) תמריציםהחלת מנגנוני בה הואהשינוי המרכזי ומדיניות, (:2חלופה לעומת השינוי  של מנגנון אופציונלי )יישום במחצית מהרשויות( תוספת כלי מדיניות כלכליSAYT - Save as You Throw ., בהתאם לזרם הפסולתהמשליך או מפריד פסולתגורם לתשלום ישיר ה או החזרגביי –( 'מחזר וחסוך')  והחלת הפסולת מהארנונה של עלויות הטיפול בפסולתתוספת כלי מדיניות כלכלי של הפרדה חשבונאית .סגור משק פסולת  מבוססת על -הפחתה במקורSAYT, פעמי וכן -, מיסוי אפשרי של פלסטיק חדחוקי אחריות יצרן מורחבת אמצעי הסברה וחינוך הציבור.  כל הפסולת ממוינת ומטופלת( 2030 ללא הטמנה ישירה בשנת(.  20%יעד הטמנה של.  .)בלבד, פסולת השאריתית איסוף הלישמש ירוק הפח ה הפרדה במקור של הפסולת האורגנית )פח חום שלא הופרדה במקור.  .)הרחבת השימוש בפח הכתום לאיסוף חומרים מתמחזרים יבשים )נייר, קרטון, פלסטיק ומתכת  והרחבת יםתרמימתקנים הקמת – תית לאנרגיהיהשאר פסולתההשבת הרחבת תשתיות RDF לקיבולת .מקסימלית חלופות אסטרטגיית הפסולת - 48מוצג | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 142| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ניתוח והשוואת החלופות ובחירת החלופה הנבחרת. ב מתודולוגיה כלל העלויות במודל מעודכנות לשנת בסיס החלופות שהוצגו לעיל נבנה המודל הכלכלי בהתאם לשלבים הבאים ) על (:ואינן כוללות מע"מ 2030 כמות הצפויה ה לעומתכמות הפסולת העירונית המוצקה בכל חלופה נבחנה :במקור ההפחתה שיעור הערכת .1 ההפחתה במקור כל חלופה הוערך שיעור בורע טון. מיליון 7.5-כ שהיא, 2030בתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת שיעור ההפחתה במקור הוא 3בהתאם לצעדי המדיניות שננקטו. בחלופה לעומת תרחיש עסקים כרגיל, פוי הצ . 'מחזר וחסוך'להפחתת הפסולת על משקי הבית במודל ביותר בזכות הפעלת תמריצים כלכליים גדולה בכל חלופה על בסיס ממוצעי האיחוד םהמיטביי: הערכת שיעורי המחזור והשבה הערכת שיעורי המחזור .2 המרבי של בכל חלופה. כלומר, נערך אומדן לגבי השיעור חזורעבור הזרם האורגני ושאר זרמי המ האירופי ככל שההפרדה במקור איכותית יותר, כך ניתן -חומרים הניתנים למחזור שניתן לחלץ מהפסולת העירונית בה אין הפרדה של הפסולת האורגנית, לא ניתן להגיע למחזור מלא 1לחלץ יותר חומרים בני מחזור. בחלופה ניתן להגיע למחזור של הזרם 2ופה ; בחל2030של הרכיב האורגני בהתאם להגדרות האיחוד האירופי לשנת מביאים לגידול ,'מחזר וחסוךהתמריצים הכלכליים להפרדה במקור של מודל ' ,3האורגני המופרד ובחלופה לאנרגיה ישוב הפסולת השיורית המועברת להשבה מרבי בשיעור החומרים בני המחזור המופרדים במקור. ח .2030-ב הטמנה 20%-ההנחה של שאיפה ל בסיס עלנעשה כמות וסוג הפסולת המועברת לטיפול במתקנים ערכתה: על בסיס תונדרשהת ותשתיעלויות ה הערכת .3 סוג וכמות . במסגרת זאת, נאמדו החלופותם( הנדרשות בכל אחת מנבחנו התשתיות )המתקני, השונים עירוניות -הפניםעלויות הטיפול אמידת על , נוסףעלות ההקמה והטיפול השוטף, וכן המתקנים הנדרשים )מערך הפרדה במקור, עלויות רכישת והטמעת כלי המדיניות)מיון וטיפול במתקני קצה(, וכן עירוניות-והחוץ מערך בקרה, קומפוסטרים ביתיים, חינוך והסברה(. העלויות והתועלות החיצוניות נעשה אומדן של: בשלב האחרון תועלת כולל והשוואה בין החלופות-ניתוח עלות .4 הובילאשר כולל עלויות חיצוניות, תועלת עבור כל חלופה, -ניתוח עלות התקייםכתוצאה מתמהיל הטיפול, וכך לחלופה המומלצת. בנוגעלמסקנות סופיות חלופה נבחרת.האת העלות )נטו( עבור כל חלופה וממליץ על המציגתועלת כולל, -: ניתוח עלותתוצר .5 החלופות ניתוח פירוט הנחות הבסיס עבור כל שלב מופיע בנספח ד'. .להלן יוצגו תוצאות שלבי ניתוח החלופות : אמידת היקפי ההפחתה במקור1שלב האפס כתוצאה מהפעלת כלי המדיניות השונים. תרחישלהלן פירוט שיעורי ההפחתה במקור המתקבלים ביחס ל .בה מופעלים כלל אמצעי המדיניות להפחתה במקורו מבטאת את מלוא פוטנציאל ההפחתה 3חלופה | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 143| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה היקפי הפחתה במקור מבוסס כלי מדיניות - 49מוצג כלי מדיניות הנחת עבודה 1חלופה "כתום מורחב והשבה" 2חלופה "הפרדה במקור ללא SAYT" 3חלופה "הפרדה במקור עם SAYT" SAYT %50של הנחת עבודה - %12184אפקטיביות נצפית של 6% 0% 0% 2030בישראל בשנת SAYT -הטמעת כלי ה EPR לאומי בנוגע להפחתת משקל -ןהערכה על בסיס הניסיון הבי המוצרים המשווקים לנוכח תמריצי אחריות היצרן המורחבת. שלא ניתן להפריד אפקטיביות היותנעשתה הערכה שמרנית 1%הכלי לעומת צעדים נוספים מתחום הרגולציה. הונח, כי פסולת אריזות מסך 18%מסך הפסולת יופחת במקור )מתוך .הפסולת בישראל( 0.5% 1% 1% טכנולוגיות נקודתיות הערכת שיעורי הטמעה של קומפוסטציה ביחס לקהל היעד ( וכן במגזר 5%, 10%( ובערים )35%הצפוי במועצות האזוריות ) המוסדי )מפורט בנספח(. (, לאור העדר 50%הוערכה אפקטיביות חלקית ) 2-ו 1בחלופות .תמריצים כלכליים ההערכה על בסיס קומפוסטציה מוסדית ובבנייה רוויה, לאור .ים להפחית את הפסולת בתעשייה ויצרני פסולת גדוליםתמריצ 1.55% 1.55% 3.1% מיסוי משתנה ירידת בצריכת כשליש מכמות פלסטיק חד"פ כתוצאה ממיסוי מסך הפלסטיק, 5% -אפשרי, כאשר פלסטיק חד"פ מהווה כ מסך הרכב הפסולת 20% -אשר מהווה כ 0.3% 0.3% 0.3% חינוך הציבור 1% 1% 0.5% הנחת עבודה -כלים להפחתת בזבוז מזון 11.5% 3.4% 2.9% ל הפחתה במקורוסך הכ סוג טיפולו לפי זרם הממוחזרים שיעורי הפסולת הערכת: 2שלב ובהתאמה להגדרות האיחוד האירופי לפי זרמי הפסולת השונים וסוגי הטיפול בשלב השני נאמדו שיעורי המחזור ועל של הזרם האורגני או צעדים אחרים להגדלת ההפרדה במקור אין הפרדה במקור האפס תרחישב .2030לשנת הנוכחי של ממוצעהשיעורי המחזור התבססו על 3-1בחלופות .בלבד( 11% -כן מדובר בשיעורי מחזור נמוכים )כ מחזור של פסולת %17ועל (3–1 בחלופות 185מחזור זרמי פסולת יבשה %30-)כ, לזרמים השונים האיחוד האירופי 184 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18824346 185 https://ec.europa.eu/eurostat/databrowser/view/t2020 rt120/default/table?lang=en | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 144| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה , על בסיס פסולת אורגנית מחזורטיפול/ %9נלקח 2 -ו 1 בחלופות כאשר, זאת(. 3 -ו 2)בחלופות 186אורגנית רקבובית מתייחס למצב 30% -, מאחר וה25%הנחת עבודה לגבי רשויות מפרידות בישראל, בעוד במתמחזרים היבשים נלקח . 187האורגניהחומר מחזורעל %30 -על גידול במתמחזרים היבשים ו %42, לו נודעת השפעה של SAYTמוחל בו זרם אורגני.מחזור 18% -מחזור זרמי פסולת יבשה ו 33%נלקח 3בהתאמה לכך, בחלופה בחלופות השונות )הנחות ולמתקני הטיפול מחזורלהלן טבלה המציגה את פילוח שיעורי הפסולת המועברת ל :ם השונים מובאת בהרחבה בנספח ד'(העבודה בנוגע להתפלגות הזרמי פילוח שיעורי הפסולת המועברת למתקני הטיפול )לאחר הפחתה במקור( - 50מוצג זרם פסולת/חלופה 0 תרחיש "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 1חלופה "כתום מורחב והשבה" – 2חלופה "הפרדה במקור "SAYTללא – 3 חלופה "הפרדה במקור "SAYTעם פסולת מופרדת במקור 18% 9% 0% 0% אורגני רקבובי 7.8% 6.2% 6.2% 3.5% נייר וקרטון 9% 7.8% 7.8% 6% גזם 9.6% 6.2% 6.2% 0.5% פלסטיק 3.4% 2.4% 2.4% 0.7% זכוכית 3.4% 2.2% 2.2% 0.4% מתכת פח ירוק RDF *העברה ישירה 5% 5% 5% 6% פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון 84% 70% 61% 43% והטמעת כלי המדיניות התשתיות הנדרשות: עלויות 3שלב בהם שנעשה , והקמת התשתיות הנדרשות 188בשלב השלישי נאמדו עלויות רכישת והטמעת כלי המדיניות המרכזיים לכל מרכיב מובאות בהרחבה בנספח ד'(. בחלופות השונות )הנחות העבודה בנוגעשימוש לקידום משק הפסולת 186 https://ec.europa.eu/eurostat/databrowser/view/cei wm030/default/table?lang=en 187 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18824346/ 188 SAYT - עלויות חיבור המתקנים התרמיים לרשת ; ובמערך העלויות הרשותי 52המוצגים במוצג הנחת עבודה שנכלל בכלים של המתקנים המובאת בהמשך נכללות בעלות ההקמה -החשמל | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 145| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה )₪(עלויות רכישת והטמעת כלי מדיניות - 51מוצג מרכיב "כתום – 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה – 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה – 3חלופה "SAYTבמקור עם ₪ 25,529,214 ₪ 25,529,214 0 ₪ רכישת והצבת פחים חומים Id אצירה, מערכתRFID למשאית, מרכז בקרה ₪ 2,730,520 ₪ 2,730,520 ₪ 2,730,520 לפינוי תפעול שוטף משאיות הזרם האורגני )פח חום( ₪ 0 240,402,6 ₪ 240,402,6 ₪ הקמת יחידת פיקוח ואכיפה )ללא למערך ההפרדה במקור הסברה( ₪ 0 281,039,25 ₪ 281,039,25 ₪ פריסת פחים חומים במרחב הציבורי ₪ 0 43,675,000 ₪ 43,675,000 ₪ ומיים מתקני קומפוסטציה מק המוסדי ובמגזרברשויות ₪ 6,153,000 ₪ 6,153,000 ₪ 6,153,000 חינוך והסברה )כולל היבטים של בזבוז מזון( ₪ 16,301,615 ₪ 32,603,230 ₪ 32,603,230 ₪ 142,132,485 ₪ 142,132,485 25,185,135 ₪ לוסך הכ עירוניות-עירוניות, עלויות מיון ועלויות חוץ-עלויות פניםעלויות הטיפול הישירות בפסולת, הכוללות נאמדו, בהמשך עלות ששל מתקני הטיפול בפסולת )בהן נאמדה עלות השינוע בלבד ביחס למרחק ממוצע של כל אתר טיפול, מאחר ותוך קידום 190(. עלויות אלו הוערכו ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל'189עלויות המתקניםבההקמה והתפעול מגולמת )הצמדה למדד(, כמוצג בטבלה הבאה: 2030ערכים לשנת עלות זו באה לידי ביטוי בתשלום 'דמי כניסה' למתקן. 189 המשרד להגנת הסביבה, תוך תיקוף ועדכון הנתונים עבור עבודה ", חברת צנובר עבור 2030על בסיס עבודת "מדיניות פסולת 190 בשל תקורות, ניהול, פיקוח 15%ותוספת זו | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 146| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה )₪(עלויות טיפול ישירות - 52מוצג זרם פסולת/חלופה "עסקים - 0 תרחיש כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" "כתום - 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה - 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה - 3חלופה "SAYTבמקור עם 492,407,528 ₪ 269,478,236 ₪ ₪ 0 ₪ 0 אורגני רקבובי 187,492,712 ₪ 162,505,242 ₪ 161,501,685 ₪ 94,387,089 ₪ נייר וקרטון 127,986,052 ₪ 122,741,262 ₪ 121,876,280 ₪ 96,134,923 ₪ גזם 574,172,243 ₪ 402,658,705 ₪ 416,134,141 ₪ 34,735,558 ₪ פלסטיק 246,227,178 ₪ 188,557,478 ₪ 188,557,478 ₪ 57,420,731 ₪ זכוכית 87,881,338 ₪ 64,094,638 ₪ 63,646,869 ₪ 11,736,115 ₪ מתכת RDF ₪ 134,352,083 ₪ 120,880,065 ₪ 121,912,140 ₪ 121,912,140 מועבר למתקני מיון ₪ 2,582,027,211 ₪ 2,213,787,871 ₪ 1,929,623,063 ₪ 1,256,219,434 ל )לאחר וסך הכ מכפלה בכמויות( 3,010,793,709 ₪ 3,286,384,388 ₪ 3,261,570,764 ₪ 3,094,298,624 ₪ , 191אומדן של כמות מתקני הטיפול הנדרשים, בחלוקה לסוגי הטיפול כדי להעריך את העלות הישירה הכוללת בוצע הכמויות המועברות ממתקני הטיפול )כולל פסולת שיורית המגיעה להטמנה/השבה ממתקנים ,תחילההוגדרו, אחרים, כמפורט בטבלת מאזני המסה בנספח ד'(, ולאחר מכן הוגדרו סוגי המתקנים המתאימים מבחינת קיבולת, נטו )לאחר ועלות תפעול פרמטרים: אורך חיים, שער היוון, עלות הון כמהבכל סוג טיפול. עבור כל מתקן שכזה נבחנו והכנסות ממכירת קומפוסט לחקלאות , ומתקני עיכול אנאירוביים ניכוי הכנסות ממכירת חשמל במתקנים תרמיים מכל אלו נגזרה עלות כוללת לטון, אשר הוכפלה בכמויותו, בהן ישנה הפרדה במקור( 3 -ו 2בחלופות MBTמתקני מ .הכוללות המועברות לכל סוג טיפול מחזור מפעלילתעשייה, ישירותמופרד במקור ומועבר -מפעלי מחזור נייר וקרטון ש מאחר, מחזור מפעלי ללא 191 עודפות עלויות ללא מאוזן סגור כמשק הונח המחזור שוק. בו ומגולמים הנקי המיון במתקן נכללים -/זכוכית/מתכת פלסטיק .כניסה עלות עבורו מוצגת לא מכך וכתוצאה | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 147| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כמות ועלות מתקני טיפול - 53מוצג פרמטר סוג טיפול/מתקן 0 תרחיש עסקים כרגיל"" "כתום - 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה - 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה - 3חלופה "SAYTבמקור עם MBT מבוססAD עם השלמת קומפוסטציה כמויות מועברות )טון( 457,279,6 544,092,5 122,055,5 907,053,4 פוטנציאל קליטה שנתי למתקן בודד 201,000 201,000 201,000 201,000 21 26 26 32 מספר מתקנים עלות כוללת לטון )₪( נטוממוצע 83 89 84 77 עלות שנתית כוללת )₪( 521,918,158 453,874,452 422,266,969 313,148,868 מתקנים תרמיים *הכמויות המועברות מגיעות בהתאם MBT -ממתקן ה בניכוי לשיעור ההשבה בו, הפסולת האורגנית הלא מופרדת הנחשבת כהשבה איך איננה מועברת למתקן )חומר מטופל ומיוצב( כמויות מועברות )טון( 2,586,269 2,084,055 1,108,775 פוטנציאל קליטה שנתי למתקן בודד 450,000 450,000 450,000 3 5 6 - מספר מתקנים עלות כוללת לטון )₪( נטוממוצע - 174 170 166 עלות שנתית כוללת )₪( - 449,651,352 332,518,354 331,454,184 RDF כמויות מועברות )טון( 374,223 374,223 374,223 374,223 עלות כוללת לטון )₪(ממוצע 260 260 260 260 כוללת עלות שנתית )₪( 97,297,902 97,297,902 97,297,902 97,297,902 Cleanמתקן מיון נקי ) MRF) פלסטיק, זכוכית, מתכת* כמויות מועברות )טון( 119,751 782,720 782,720 1,086,556 פוטנציאל קליטה שנתי למתקן בודד ,00060 ,00060 ,00060 ,00060 19 14 14 2 מספר מתקנים לטון עלות כוללת )₪(ממוצע 113 113 113 113 עלות שנתית כוללת )₪( 13,533,358 88,456,968 88,456,968 122,794,134 מטמנות כמויות מועברות )טון( 4,794,320 1,453,404 1,445,919 1,325,093 עלות כוללת לטון )₪(ממוצע 60 60 60 60 עלות שנתית כוללת )₪( 287,659,226 87,204,230 86,755,163 79,505,584 904,484,176,1 )₪(סך הכל 904,484,176,1 335,295,049,1 819,200,797 | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 148| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פרמטר סוג טיפול/מתקן 0 תרחיש עסקים כרגיל"" "כתום - 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה - 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה - 3חלופה "SAYTבמקור עם עלות כוללת לטון ממוצע )₪( הכוללתפסולת ביחס לכמות ה 0 של תרחיש 123 157 140 107 : חישוב עלויות חיצוניות4שלב תועלת(, הניתנות לכימות, בגין כמויות הפסולת המועברות בשלב האחרון נאמדו העלויות החיצוניות נטו )עלות בניכוי , תוך קידום ערכים לשנת הכלכלהויות החיצוניות כפי שהוצגו בפרק לכל מתקן טיפול. עלויות אלו נשענות על העל כמפורט בטבלה , 192)גידול נדרש לפי 'הספר הירוק' של המשרד להגנת הסביבה, בגין מזהמי אוויר וגזי חממה( 2030 :הבאה )₪(עלויות חיצוניות נטו - 54מוצג פרמטר סוג טיפול/מתקן 0 תרחיש "עסקים כרגיל" 1חלופה "כתום מורחב והשבה" 2חלופה "הפרדה במקור "SAYTללא 3חלופה "הפרדה במקור "SAYTעם עיכול אנאירובי )הכמות המועברת לעיכול ממתקן MBT) מטופלותכמויות 690,740 288,896 1,073,975 965,303 עלות זיהום אוויר וגזי לטון()₪ חממה 13.8 13.8 13.8 13.8 לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 50.0 50.0 50.0 50.0 מרחק ממוצע מהעיר )ק"מ( 25 25 25 25 עלות שנתית כוללת )₪( 10,419,704 13,520,354 16,200,735 14,561,437 ציה קומפוסט סגורה 643,535 460,275 224,072 690,740 כמויות מטופלות עלות זיהום אוויר וגזי לטון()₪ חממה 45 45 45 45 לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 50.0 50.0 50.0 50.0 מרחק ממוצע מהעיר )ק"מ( 25 25 25 25 .10.2 פרקעלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה, –הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות 192 | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 149| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה פרמטר סוג טיפול/מתקן 0 תרחיש "עסקים כרגיל" 1חלופה "כתום מורחב והשבה" 2חלופה "הפרדה במקור "SAYTללא 3חלופה "הפרדה במקור "SAYTעם עלות שנתית כוללת )₪( 31,992,833 280,378,10 431,318,21 453,806,29 RDF 374,223 374,223 374,223 374,223 כמויות מטופלות עלות זיהום אוויר וגזי לטון()₪ חממה 51.1 51.1 51.1 51.1 לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 50.0 50.0 50.0 50.0 מרחק ממוצע מהעיר )ק"מ( 45 45 45 45 עלות שנתית כוללת )₪( 083,021,20 083,021,20 083,021,20 083,021,20 מתקן תרמי 1,108,775 2,084,055 2,586,269 - כמויות מטופלות עלות זיהום אוויר וגזי לטון()₪ חממה 7.243 25 7.5 .2243 לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 50.0 50.0 50.0 מרחק ממוצע מהעיר )ק"מ( 35 35 35 עלות שנתית כוללת )₪( 539,955,634 873,770,536 148,723,271 הטמנה 1,325,093 1,445,919 1,453,404 4,794,320 כמויות מטופלות עלות זיהום אוויר וגזי לטון()₪ חממה 179.5 7.72 4.71 67 לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 0.05 50.0 50.0 50.0 מרחק ממוצע מהעיר )ק"מ( 140 140 140 140 עלות שנתית כוללת )₪( 896,414,498 833,423,116 357,031,114 062,566,98 434,678,184 708,342,478 795,299,090 958,848,118 )₪(ל וסך הכ )₪(עלות כוללת לטון ממוצע של כוללתפסולת הביחס לכמות ה 0 תרחיש 128 106 95 58 | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 150| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה המלצה על חלופה נבחרת המודל הסופיות במונחי עלות נטו )עלויות בקיזוז תועלות הנובעות מהצמצום הטמנה להלן טבלה המציגה את תוצאות (:מחזורוהעלאת שיעורי ה (₪עלויות שנתיות כוללות, לפי חלופה )מיליוני - 55מוצג מרכיב 0 תרחיש "עסקים כרגיל" "כתום - 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה - 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה - 3חלופה "SAYTבמקור עם עירוניות, -עלויות ישירות פנים עירוני )ללא -מיון ושינוע חוץ מע"מ( 011,3 286,3 3,262 3,094 עלויות רכישת והטמעת כלי מדיניות 0 25 142 142 797 1,049 1,176 920 עלויות מתקנים 931,3 סך עלות ישירה 488,4 453,4 034,4 435 708 795 959 עלויות חיצוניות נטו 890,4 עלות שנתית כוללת 283,5 161,5 468,4 עלות שנתית לטון מטופל )כולל הפחתה במקור( 653 706 690 597 , כאשר מובילה גם בהיבט הסביבתי. חלופה זו 3חלופה החלופה הטובה ביותר מבחינה כלכלית היאניתן לראות כי 11% -כ -וכן שיעורי ההפחתה במקור הגבוהים ביותר מחזור 54% -הגבוהים ביותר מחזורבה שיעורי המושגים לאור תוספת הנובעת מהשפעת כלי המדיניות מושגיםהגבוהים מחזורשיעורי ה (.2 -ו 1בלבד בחלופות 3%-)לעומת כ נעשה לאנרגיה ורית המועברת להשבה ישוב הפסולת השיחכאמור, (.זוהמוחל רק בחלופה SAYTבמלואם )בדגש על .2030-ב הטמנה 20%-ההנחה של שאיפה ל על בסיס הטמנה בכל חלופה:סילוק והה ,, ההשבהמחזורלהלן טבלה המציגה את שיעורי ה | המודל הכלכלי וניתוח חלופות 151| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 2030לשנת התפלגות הטיפול בפסולת לפי הגדרות האיחוד, בהתאם ליעדי הטמנה - 56מוצג מרכיב "עסקים – 0 תרחיש כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" "כתום – 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה – 2חלופה "SAYTבמקור ללא "הפרדה – 3חלופה "SAYTבמקור עם 54% 37% 28% 17% 193מחזור 26% 43% 52% 19% השבה 20% 20% 20% 64% הטמנהסילוק ו בשילוב מנגנונים של הזרם האורגני הפרדה במקור - 3חלופה אשהחלופה המומלצת ליישום הילאור כל זאת הרי ביותר ובעלת ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר מבין כלל החלופות זו החלופה הכלכלית .SAYTכלכליים ובראשם שנבחנו. שלא במפתיע זו גם החלופה התואמת באופן המרבי למדיניות ניהול הפסולת האירופאית. , מאחר ועבור פלסטיק, זכוכית למיחזורמשיעורי העברה %1.5-%2 -בהערכה שמרנית הנמוכה ב מדובר 1-3בחלופות , כי יצוין 193 , כאשר באיחוד האירופי )ששימש כרפרנס לאחוזי (נקי מיון)לאחר מיון במתקן למיחזורהעברה 90%ומתכת נלקח למודל המחזור נחשב כ"העברה למחזור".מה שיוצא ממתקן המיון הנקי ומגיע למפעל שכלהמתמחזרים היבשים( ההנחה היא | סכמת טיפול מטרופוליני ואבני דרך בפיתוח משק הפסולת 152| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה סכמת טיפול מטרופוליני . 14 ואבני דרך בפיתוח משק הפסולת עירוני. סכמה זו -והחוץ עירוני-למקטע הפנים יתכללעל בסיס החלופה הנבחרת נבנתה סכמת טיפול מטרופוליני והאזורים בישראל. המוניציפליות רשויותמגוון הל אימהתלה כדיתעבור דיוק בשלב בניית מפת הדרכים, עירוני-טיפול מטרופוליני במקטע הפנים. א מופרדת במקור; פח עירוני יהיו שלושה סוגי פחים בפתח הבית/הבניין: פח חום לפסולת אורגנית -במקטע הפנים כתום למגוון חומרים מתמחזרים )ולא רק לאריזות כפי שקיים היום( ופח ירוק לפסולת שיורית שאינה אורגנית ושאינה מתמחזרת. נוסף לפריסה זו של הפחים ובהתאם לשיקול דעתה של הרשות המקומית, יוצבו פחי מחזור ייעודיים נוספים )למשל ל, פסולת רפואית וכדומה( במרחקים שונים מבתי האב. פריסה זו מכונה לצורך מסמך לנייר וקרטון, זכוכית, טקסטי מרכזי הפרדה שכונתיים/עירוניים. –זה עירוני-טיפול מטרופוליני במקטע החוץ. ב מרגע שהפחים השונים נאספו, הפסולת משונעת ליעדים שונים על בסיס החלוקה הבאה: משאית ייעודית אוספת את הפח החום ומשנעת אותו למתקן במקור: איסוף פח חום של פסולת אורגנית מופרדת למיון וטיפול בשני להיות מפוצל מרוכז על פני שטח בודד ויכול להיותיכול MBT-. מתקן הMBT)טיפול מכני ביולוגי ) | סכמת טיפול מטרופוליני ואבני דרך בפיתוח משק הפסולת 153| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה דקות 30-ק"מ ממקור הפסולת העירונית )כ 25-מיקומים גאוגרפיים שונים ובתנאי שאלו אינם במרחק העולה על כ 194.נסיעה( יהיה מיון הפסולת. ככל שהפסולת האורגנית בפחים החומים מאותה רשות מקומית MBT-השלב הראשון במתקן ה תופרד ברמה נאותה, תכולת הפח החום תעלה על קו מיון ייעודי של פסולת אורגנית מופרדת במקור ומשם תעבור יעשה בו שימוש י"ייתפס" ויופק ממנו חשמל או ש האנאירובי העיכול. המתאן מוקומפוסטציה עיכול אנאירובי כילמער אם –צר והקומפוסט שייו .משלים ( יעבור ייצוב ותהליך קומפוסטציהדיג'סטאטישיר בתעשייה. החומר המעוקל ) ישמש לחקלאות ולגינון. –יעמוד בתקינה הרלוונטית . השלב MBTח הירוק ומשנעת אותו למתקן משאית ייעודית אוספת את הפ פח פסולת שיורית: –איסוף פח ירוק יהיה המיון. תוכן הפח הירוק יעלה על פס מיון. בשלב זה יחולצו חומרים מתמחזרים ואלו MBT-הראשון במתקן ה פסולת שיורית שאינה מתמחזרת והיא תועבר להשבה. הפסולת האורגנית גם בשלב זה תחולץ .יועברו למחזור . המתאן ממתקן העיכול האנאירובי "ייתפס" ויופק וקומפוסטציה עיכול אנאירובי ניקשתיוותר לאחר המיון תועבר למת איכות אם ( יעבור תהליך של ייצוב. דיג'סטאטיעשה בו שימוש ישיר בתעשייה. החומר המעוקל )יממנו חשמל או ש ותים, כמו גינון ויעשו בו שימושים נח שליםמיוצב יעבור תהליך קומפוסטציה מתהיה נאותה, החומר ה דיג'סטאטה להטמנה. ויועבר םלא תהיה נאותה ה והקומפוסט דיג'סטאטאיכות האם צידי דרכים וכיסוי מטמנות. משאית ייעודית אוספת את הפח הכתום ומשנעת אותו למתקני פח המתמחזרים: –איסוף הפח הכתום המורחב רדו לזרמי חומרים שונים. החומרים (. במתקן המיון הנקי החומרים המתמחזרים יופClean MRFמיון נקיים ) המתמחזרים יועברו למתקני מחזור בישראל ובחו"ל. חומרים נחותים שלא ניתן למחזר יחולצו ויעברו להשבה )בעדיפות( או להטמנה. משאיות ייעודיות אוספות את פחי המחזור השונים ממרכזי מחזור איסוף פחים ממרכזי הפרדה שכונתיים/עירוניים: ומשנעות את החומרים המופרדים במקור ישירות למפעלי מחזור או למתקני המיון הנקיים למחזור בארץ או בחו"ל. בה במפעלי המחזור/מתקני המיון הנקי, תוכן הפחים עובר קדם מיון והחומר שאינו איכותי מספיק למחזור יועבר להש )בעדיפות( או להטמנה. תהליך הטיפול שתואר כאן מוצג בסכמה שלהלן: ותפעול של משאיות רכישהקביעה זו נובעת מהצורך להבטיח יעילות עבודה של משאיות איסוף הפסולת במרחב העירוני. 194 ובלו על ידי י/הטמנה, יםתרמי ניםלמתק שיועברוומתקני המיון הנקי MBT-. שאריות הפסולת ממתקני היםיקרהם "דחס" ר" )גורר תומך( שהן ייעודיות להובלה ארוכה יותר ובעלות יכולת הובלה יעילה וזולה יותר של עשרות טונות.משאיות "סמי טרייל | סכמת טיפול מטרופוליני ואבני דרך בפיתוח משק הפסולת 154| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה עירוני-עירוני והחוץ-סכמת טיפול מטרופוליני במקטע הפנים - 57מוצג מתקני טיפול בפסולתאבני דרך מרכזיות בפיתוח . ג ה ארצית בנוסף לאלו הקיימים כיום, הקמת מתקני בפריס מתקני מיוןהקמת צורך ב יהיהבהתאם לחלופה המומלצת, 3-כה ארצית, הקמת מתקני מיון "נקי" והקמת סבפריטיפול בחומר אורגני )עיכול אנאירובי וקומפוסטציה סגורה( לטיפול בפסולת מתקניםה את תמונת המצב שלניתן לראות מטה בטבלה .בסמוך למטרופולינים יםתרמימתקנים לפי סוגים. הקיימים כיום או נמצאים בשלבי הקמה מתקני טיפול קיימים, בהקמה ונדרשים - 58מוצג מתקני טיפול מתקני מיון בחומר אורגני מתקני מיון 'נקי' מתקנים תרמיים 0 3 6 5 מתקנים קיימים כיום מתקנים המצויים בשלבי הקמה מתקדמים או שלבי תכנון 4 3 1 0 | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 155| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה , סיכום מדידת ההצלחה. 15 וצעדים להמשך מדידת ההצלחה, יעדים מרכזיים ומדדי תוצאה. א לבטא את מטרות האסטרטגיה באמצעות יעדים ברורים ולאפשר בקרה אובייקטיבית שלה, נקבעו מדדי ביצוע כדי (. מדדים אלו מבטאים באופן כמותי התקדמות ביישום האסטרטגיה KPIs – key performance indicatorsמרכזיים ) לרפורמה מקיפה ,השגה-אפתנית, אך בתלעבר מטרותיה, כולל קביעת אבני דרך רצויות. יעדים אלו משקפים גישה ש על משקיים לכלל זרמי הפסולות, וליעדי -במשק הפסולת בישראל אל עבר כלכלה מעגלית. המדדים מחולקים בין מדדי חמצני -משנה פרטניים להיבטים מסוימים באסטרטגיה. היעדים מתייחסים למשקל הפסולות או לשווה ערך פחמן דו לעקוב אחר היעדים שנקבעו בדירקטיבת המסגרת לפסולת האירופאית, בדירקטיבות עבור גזי חממה. השאיפה היא תוך התאמה של לוחות הזמנים ליישום 195,פסולת נוספות ובאסטרטגיה לכלכלה מעגלית של האיחוד האירופי בישראל. 195 .https://ec.europa.eu/eurostat/web/waste/targets | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 156| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה יעדים מהפסולת העירונית המוצקה. 20%-לא תוטמן יותר מ 2030עד לשנת .1 .מחזורלמהפסולת תועבר 54% 2030עד שנת .2 .מפסולת האריזות תמוחזר 70% 2030עד לשנת .3 הפסולת האורגנית תופרד במקור ולא תוטמן פסולת לא מטופלת. 2030עד שנת .4 .2050-בהפחתה 92%בפליטות גזי החממה ממשק הפסולת, 47%הפחתה של 2030עד שנת .5 יעדי משנה לזרמי חומרים פרטניים .6 ר אריזות )יש לעגן יעדים אלו בחוק האריזות(.מחזויעדי .7 יעדי מחזור עבור פסולת אריזות לפי זרמי חומרים - 59מוצג %70 ל משקליוסך הכ %55 פלסטיק %30 עץ %85 קרטון ונייר %80 ברזל %60 אלומיניום %60 מתכותשאר %75 זכוכית 2025. עד 2030איסוף עד 90%, 2025אחוז איסוף עד 77%יעדים למכלי משקה במסגרת ההסדר של חוק הפיקדון: חומרים ממוחזרים. יש לעגן 30%המכלים יכילו לפחות 2030חומרים ממוחזרים, עד 20%המכלים יכילו לפחות יעדים אלו בחוק הפיקדון על מכלי משקה. :בעתיד יעדים ומדדי תוצאה שיש לגבש נציין:מהם יעדים ומדדי תוצאה שיש לגבש בהמשך הדרך, כמהישנם עוד מדדים לניהול יעיל של פסולת ברשויות מקומית, כגון עלות הטיפול בפסולת למשק בית ממוצע ברשות, .1 פסולת מיוצרת לנפש, שיעור פסולת מוטמנת לרשות וכו'. , החזרה לחומרי גלם מחזור, כגון שיעור פחת חומרים בתהליך, שיעור המחזורמדדים לאיכות תהליכי .2 ( וכו'.upcyclingאיכותיים ) מדדים לעצימות השימוש במשאבים במשק, כגון כמות משאבים הנצרכת ליחידת תוצר, פריון המשאבים .3 במשק וכו'. במשק הפסולת.נוספות מדידת עלויות חיצוניות .4 | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 157| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה גורמי מפתח להצלחה Key Successזוהו ארבעה גורמי מפתח להצלחה ) ,ממשתשתוכנית אסטרטגית זו על מטרותיה ויעדיה ת כדי Factors:) יצירת מסגרת חוקית שתייצר ודאות ליזמים בתחום הפסולת ולרשויות המקומיות. חקיקת מסגרת פסולת: .1 מסגרת לפסולת, באופן אשר באמצעות עיגון אסטרטגיה זו בחקיקת בשנים הקרובות יצירת ודאות זו תיעשה מצב העדר עיגון אסטרטגיה זו בחקיקה ישמר את ההמגמות, המטרות והיעדים ארוכי הטווח. םיאותת לשוק מה והוא המונע את פיתוח משק –ם, שמייצרים בתורם את חוסר הוודאות שינויי מדיניות תכופיהקיים, שבו נעשים חוק מסגרת לפסולת. ניים לטובת הסביבה, הכלכלה והתושביםהפסולת באופן שניתן יהיה להגיע ליעדים שאפת את עיקרי המדיניות והאסדרה של משק הפסולת ולהבטיח ודאות ארוכת טווח תגג אחקורת יאפשר לאחד תחת .האסטרטגייםלמשק הפסולת על בסיס העקרונות עלי עניין שונים במשק מבלי לייצר את המודלים הכלכליים שיתמרצו ב שימוש במודלים כלכליים לתמרוץ: .2 הפסולת לפעול כדי להגשים את יעדי האסטרטגיה, לא ניתן יהיה לממשם. כפי שכבר הוכח בעבר בישראל, לא ניתן לסמוך רק על אזרחות טובה, למשל כדי לעודד תושבים להפריד פסולת במקור. כמובן, לא ניתן להשאיר ל בפסולת שלא בהתאם להיררכיית הפסולת. כפי לכוחות השוק להפנים עלויות חיצוניות שנגרמות מטיפו סביבתיים נועדו לגשר על כשלי שוק מובנים -שמוסבר בהרחבה בפרק כלכלת הפסולת לעיל, תמריצים כלכליים ולשים תג מחיר מלא על פגיעה בסביבה. כדי לתמרץ את התושב, הרשות המקומית או היזם, יש לייצר תמריצים מלא עד כמה שניתן את העלות החיצונית הסביבתית.מפנים באופן ן שכלכליים באופ הרשויות המקומיות הן שחקן מפתח ביישום אסטרטגיה זו. ללא שותפות שותפות עם הרשויות המוניציפליות: .3 אסטרטגיה זו לא תצלח. שינויי המדיניות התכופים בעשור האחרון במשק הפסולת הובילו לפגיעה –מלאה עימן בתהליכי קבלת מחדש יש להבטיח שקיפות ונגישות שלהן לזכות באמון כדי. מיותרשויות המקואמון של הב ההחלטות ולערב אותן בו. הצרכים לכלבתהליך מתן הפתרונות לניהול משק הפסולת יש לוודא שניתן מענה :לקצה מקצה פתרונות מתן .4 אחד הלקחים את מכלול השיקולים ומתייחסת לכלל שרשרת הטיפול בפסולת. הרואה מערכתית ראייה תוך יישום אסטרטגיות עבר במשק הפסולת היה מיקוד שלהן במקטע מסוים בשרשרת הטיפול -שנלמדו מאי בפסולת )כגון מקטע האיסוף הפנים עירוני או קידום פתרונות קצה להשבה לאנרגיה(, ללא בחינה הוליסטית לצרכים התייחסות רחבה לכלל הגורמים הפועלים במשק הפסולת ומתן מענהסולת. ללא של כלל משק הפ המגוונים בו לא ניתן יהיה להביא לשינוי בר קיימא באופן הטיפול בפסולת בישראל. בתחום הכלכלה המעגלית, החלטות רבות מתקבלות ברמת משק הבית בשלב הנעת שינויי התנהגות בציבור: .5 ופן השימוש בהם ועד לשלב שהמוצר הופך לפסולת. קבלת ההחלטות של הצרכן בשרשרת צריכת המוצרים, א זו היא קריטית להצלחת יישום של האסטרטגיה. בהתאם לכך, מתן אינפורמציה לתושב ויצירת מרחב פיזי לקבלת הסברה החלטות בזמן אמת שיובילו אותו להיטיב עם הסביבה, הם צעדים שאותם יש להשלים בכלי חינוך, כלי וכלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית. | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 158| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה אפשריים כיווני פעולהסיכום . ב במסמך. לפירוט מלא של ההמלצות ראו את הפרקים הרלוונטיים. כיווני הפעולה המוזכריםלהלן סיכום מקוצר של כיווני פעולהסיכום - 60מוצג כיווני הפעולה תמצית תחום פרק 100 קידום תעשיית המחזור והרחבת חוקי אחריות בהתבסס על הדירקטיבות האירופאיותלזרמים השונים קביעת יעדי מחזור שיפור ;בהלימה להנחיות האיחוד האירופי ,חובת הפרדה במקור של זרמים מרכזייםקביעת יצרן; . תשתית מתקני מיון בפריסה ארציתוהקמת ת ההפרדה של הפסולת ברשויות המקומיות תשתי יש לאפשר שימוש בפח הכתום לצורך איסוף פסולת יבשה שאינה אריזות. תמיכה בהשקעות הון להקמה, הרחבה ופיתוח ר, כולל תמיכות לפיתוח תעשיית המחזומתן .תמיכה במו"פ יישומיו מפעלי מחזור בחומר טיפול 10 האורגני עיגון בחקיקה של החובה להפרדה במקור של הזרם האורגני, בדומה לדירקטיבה האירופית. MBTקביעה בחקיקה סטנדרט לקומפוסט שמקורו בפסולת אורגנית. תמיכה בהקמת מתקני ומתקני עיכול אנאירובי. חוק מסגרת 6 לפסולת האחריות ם,יעדיהחוק מסגרת למשק הפסולת אשר יקבע את העקרונות, ההגדרות, חקיקת ויצירת מערך רישוי ורישום פול בפסולתיוהסמכות של כל הגורמים המעורבים בשרשרת הט . חוק המסגרת צריך להיות מושתת על עקרונות הדירקטיבות האירופיות, בפרט עוסקים בפסולת . זאת תוך התאמת מנגנונים ייעודיים 'המזהם משלם'ולת ועל בסיס עקרונות היררכיית הפס מומלץ לקדם עד אישור חוק המסגרת ותקנותיו, לישראל, ברמה המוסדית וברמה המקצועית. בפרט בכל מה שנוגע לסטנדרטים חקיקת משנה ובסמכויות הקיימות, במסגרת מתוכואלמנטים לטיפול בפסולת והטמנתה. חוקי אחריות 6 יצרן רוך הרמוניזציה ולהשלים פערים בחקיקת אחריות יצרן לעומת החקיקה האירופאית, בפרט יש לע בכל הנוגע ליעדי איסוף ומחזור ומנגנוני היישום. כולל תיקונים בחוקים הקיימים וקידום חקיקת אחריות יצרן חדשה לזרמי פסולת נוספים )רכבים, טקסטיל, תרופות ועוד(. מומלץ לקבוע חקיקה פעמיים, בדומה לדירקטיבה האירופית בנושא.-את השימוש במוצרי פלסטיק חדהמגבילה 'מחזר וחסוך'. יש לערוך פיילוטים ליישום מנגנוני (SAYT' )מחזר וחסוךשימוש במנגנוני 'יש לקדם מחזר וחסוך 7 רשויות מקומיות. בכמה תמריצים 7 כלכליים והפנמת החצנות שריפה אשר יבטיחו תמריץ כלכלי לטיפול בפסולת באמצעים מומלץ לקבוע היטל הטמנה והיטל עדיפים במעלה היררכית הפסולת. לכל הפחות היטלים אלו צריכים לשקף את העלות החיצונית נטו של פליטת גזי החממה בהתאם למדיניות המשרד לקביעת מס פחמן. מיסוי פלסטיק 7 פעמי-חד פעמיים. מומלץ כמובן ללוות את -מתווה להטלת מס לפי משקל על כלי פלסטיק חד ,וצע לבחוןמ .המהלך בהסברה וחינוך | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 159| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כיווני הפעולה תמצית תחום פרק הנעת שינוי 9 התנהגות כדי להביא לשינוי דפוסי צריכה והפרדה במקור של פסולת יש לנקוט פעולות משולבות בעזרת תשתית חיונית למשק וא החינוך לקיימות כלים מעולם החינוך, ההסברה והכלכלה ההתנהגותית. הפסולת ויש לתעדף ולתקצב אותו בהתאם מתוך תפיסה של חשיבותו האסטרטגית וארוכת כניות לימוד סביבתיות בשיתוף עם והטווח. בפרט יש לפעול לשלב עוד תכנים סביבתיים ות המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. לרבות .מגמה באיחוד האירופיבדומה ל חובות ההסברה בחוקי אחריות יצרן את ביהרחיש ל ועוד. למוצריםסביבתי תיווי , הסברה בנוגע לחלופות של מוצרים אלו, הנזק הסביבתי שהם גורמים ( ולאוכפן יחד עם הרשות greenwashingכמו כן מומלץ לעדכן את ההנחיות למניעת התיירקקות ) להגנת הצרכן. ה התנהגותית במדיניות משק הפסולת. זאת צוות פעולה להטמעת כלי כלכל יםהקמומלץ ל . בהתערבויות מדיניות שונותבהתבסס על ניסויים מבוקרים חשוב להבטיח שקיפות של ניהול משק הפסולת כדי לבסס את אמון הציבור במאמצי הממשלה והשלטון המקומי. מניעת בזבוז 10 ואובדן מזון למניעה של בזבוז מזון לאורך כל שרשרת זמניתבו לצורך צמצום אובדן ובזבוז מזון יש לפעול .העברתו לנזקקיםאספקת המזון )חקלאים, יצרנים, קמעונאים וצרכנים( ולהצלת מזון על ידי כולל ,מחייבים שימוש בחומר ממוחזר ;קריטריונים המפחיתים פסולת ברכש הציבורייש להטמיע רכש ירוק 10 רכש כלים חד. יש לקבוע איסור לתים במקום מוצריםמעבר לרכש שירווה ותשתיות יבמרכזי בני רכש המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית. מתן עדיפות לספקים אשר יש לקדם פעמיים. של המוצר שימוש חוזר או מחזורהמאפשרים בתום השימוש ,מציעים מודל עסקי, מוצר או שירות כחומר גלם לשימושים נוספים. מתקני הטיפול והמחזור לכן .בפסולת יתבצע, ככל הניתן, בסמיכות למקום היווצרותההטיפול תכנון פיזי 11 עשה תוך יהקמתם של מתקני טיפול בפסולת לסוגיהם ת .בפסולת יהיו בפריסה ארצית רחבה למניעת קפדניתתוך הפעלת רגולציה ו להשפעות הסביבתיות שלהם בנוגעשימת לב קפדנית . מפגעים לא יוקמו אתרי הטמנה חדשים לפסולת מעורבת, אלא .למינימום נדרשצמצום אתרי ההטמנה יאותרו אתרים לא ניתן יהיה להרחיב את נפחי ההטמנה באתרים הקיימים, ככל שיורחבו הקיימים. סטטוטוריות על סוגי המגבלות ה הרחבת .מופרים ובעלי רגישות סביבתית והידרולוגית נמוכה .שנסגרוומטמנות ום ההטמנה. טיפול ושיקום באתרי פסולת הפסולות המוטמנת כדי להביא לצמצ רישוי, פיקוח 12 ואכיפה ורישום של עוסקים בפסולת, במסגרת חוק המסגרת מערך רישוייש לקבוע בחקיקה ולהקים למתקני טיפול בפסולת ומטמנות ולהסדרת חובות עדכון תנאי רישוי עסקיםלפסולת. זאת נוסף על במסגרת חקיקת הפסולת ותקנות רישוי כלי האכיפה של המשרד את ביהרחהדיווח שלהם. יש ל עסקים. נדרש לסגור את פערי כוח האדם לפיקוח על משק הפסולת במחוזות המשרד להגנת הסביבה, במשטרה הירוקה וביחידות הסביבתיות בשלטון המקומי. מידע על ייצור פסולות וטיפול יש לשתף מידע וידע על משק הפסולת עם הציבור ובעלי העניין, כולל בהן, מרשם עוסקים מורשים בפסולות, נתוני ציות ועוד. השבה 10 לאנרגיה יש לקדם הקמת תשתית להשבת אנרגיה מפסולת שאריתית בלבד, שחולצו ממנה כל החומרים המתמחזרים, על בסיס הטכניקה המיטבית הזמינה ותוך קביעת היטל שריפה. | מדידת ההצלחה, סיכום ההמלצות וצעדים להמשך 160| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כיווני הפעולה תמצית תחום פרק להגדיר בחקיקה את היעדים הרצויים להפחתה בהיקף ההטמנה הכולל ואת היקף ההטמנה ש י מניעת הטמנה 10 לקבוע ולעגן את האחריות לעמידה ביעדים אלו. יש של חומרים ספציפיים כדוגמת החומר האורגני פסולת לא מטופלת ואיסור על הטמנת חומרים מתמחזרים או ניתנים על הטמנת בחקיקה איסור יביא להסטת שההטמנה באופן הדרגתי עד לגובה האפקטיבי עלות עלאתיש לבחון ה להשבה. יש לאתר נפחי . , ולפחות לגובה העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממהפסולת למחזור והשבה ותוך הימנעות בעדיפות לפתיחה והרחבת תאים באתרים קיימיםהטמנה לתקופת הביניים, גבייה של בטוחות לשיקום מטמנות באמצעות רמ"י או מכוח .מפתיחת אתרי הטמנה חדשים חקיקת המסגרת לפסולת. צעדים להמשך. ג ה של מפת דרכים לעשור יבהליך גיבוש ובני יחד עם שותפיו למהלך יחל חודשים הקרובים המשרד להגנת הסביבהב כנית עבודה וגיה זו לכדי תהפורטת את העקרונות האסטרטגיים וכיווני הפעולה שזוהו במסגרת אסטרט ,הקרוב לעמוד כדי המשאבים הנדרשים לפעולה, המקורות להם ואבני הדרך המרכזיות לביצוע בה זוהים שמאופרטיבית בחזון, במטרות וביעדים שהוצבו. | שער נספחים 161| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה נספחים | הגדרות -נספח א׳ 162| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה דרותהג - נספח א' Municipal Solid Waste (MSWפסולת עירונית מוצקה = ): על פי הלמ"ס, פסולת זו מוגדרת כפסולת הביתית זרמים: פסולת כמהמוסדי, המחולקת ל-והמסחרית הנוצרת ברשויות המקומיות, על ידי משקי בית והמגזר המסחרי מעורבת )שאריות אורגניות, פלסטיק, קרטון, נייר וכו'(, פסולת גזם )מגינות פרטיות וציבוריות ומכריתת עצים(, פסולת שאינה אורגנית ונפחה גדול, כך שלא ניתן להשליכה לפח האשפה הירוק(, וכן סוללות וציוד אלקטרוני. גושית )פסולת ייתית, מסוכנת או בנייה והריסה )כך גם על פי הגדרת הסוכנות להגנת הסביבה פסולת זו איננה כוללת פסולת תעש וכן על פי הדירקטיבה האירופית(. EPA – האמריקנית : הטיפול בפסולת צריך להתבצע קרוב ככל האפשר למקום היווצרותה. עיקרון זה חיוני, Proximity –עקרון הסמיכות עלויות )מרכיב ההובלה היקר(. עיקרון זה רלוונטי למיון הפסולת, טיפול בעיקר לשם מזעור המחיר הסביבתי וצמצום מרחק וזמן נסיעת משאית הוא קרון זהיבפסולת האורגנית וכן השבה. התחשיב הכלכלי הבסיסי העומד מאחורי ע עירוני(, לפריקה במתקן הקצה ואופי האיסוף-פינוי הפסולת )משאית הדחס, שאוספת את הפסולת במרחב הפנים )מספר סבבי הפינוי של משאית הדחס(. סוף מעמד פסולת מופיע בדירקטיבת המסגרת לפסולת מ : המונח((End of Waste EoW–"סוף מעמד פסולת" , ובעקבותיו נקבעו ארבעה קריטריונים המפרטים באילו תנאים פסולת הופכת להיות חומר גלם שניוני/מוצר:2008 ות מוגדרות.לחומר או למוצר קיים שימוש למטר .1 לחומר או למוצר קיים ביקוש/שוק פעיל. .2 החומר או המוצר עומדים בדרישות הטכניות לשימוש בייעודם, באופן שעומד בהוראות כל תקן, דרישה חוקית .3 או אמת מידה לגבי אותו מוצר/חומר. הפינוי, תהליך הטיפול והשימוש בחומר או במוצר לא יגרום להשפעה שלילית על הבריאות או הסביבה )על פי .4 (.LCAניתוח קבלת אישור סוף מעמד פסולת, יכולה להתבסס על הנחיות ברמת האיחוד האירופי, פרוטוקולים מדינתיים, או (. case by caseבדיקות פרטניות ) ; אתר קליטה MRF Dirty –אתר קליטה ומיון פסולת מעורבת : Material Recovery Facility ((MRF –מתקן מיון .(MRF Cleanמתקן מיון נקי ) –ומיון פסולת יבשה מופרדת במקור רוק של חומר )פסולת( אורגני רקבובי באמצעות י: תהליך פ((Anaerobic Digestion AD – אנארובי עיכול אנארובי (. בתהליך עיכולFermentationחמצן. מקובל להשתמש גם במינוח תסיסה )מיקרואורגניזמים, ללא נוכחות דיג'סטאט –מעוכל אורגני חמצני וחומר-פחמן דו S2H ,30%-45%מעט מימן, מעט CH),4(מתאן %70–%55 םנוצרי Digestate).הדיג'סטאט נדרש בטיפול המשך בקומפוסטציה .) חמצן. בתהליך )פסולת( אורגני באמצעות מיקרואורגניזמים בנוכחותרוק של חומר יפ : תהליךקומפוסטציה חמצני וקומפוסט.-קומפוסטציה נוצר פחמן דו תוצר הליך פירוק של פסולת אורגנית שמקורה בפסולת מעורבת. :חומר אורגני מיוצב ת מעורבת טיפול : מתקן המטפל בפסולMechanical Biological Treatment ((MBT–י מתקן טיפול מכני ביולוג עיכול ו/או –מכני הכולל ניפוי, גריסה והפרדה ידנית ומכנית של מרכיבי הפסולת, ובהמשכו מבוצע טיפול ביולוגי קומפוסטציה, במרכיב האורגני הרקבובי. במהלך הניפוי ותהליך ההפרדה מחולצים המרכיבים הניתנים למחזור. | הגדרות -נספח א׳ 163| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה : נחלקים לשלוש קבוצות:(WTE)פל"א, Waste to Energy –מתקני טיפול תרמי בפסולת עירונית לאנרגיה .Mass Burn –מכונה גם שרפת מסה ,Incineratorמתקן שריפה מבוקרת .1 פירוק גזי. –מתקני פירוליזה וגזיפיקציה .2 הידרוליזה ופלזמה. .3 RDF (Refuseמתקני פסולת לאנרגיה בטכנולוגיות שריפה מבוקרת, כוללים מתקנים הקולטים דלק מעובד מפסולת Derived Fuel) או ,SRF ((Solid Recovered Fuel ,שקולטים מרכיבי פסולת בעלי ערך היסק גבוה ורטיבות מזערית , ובדרך זו מושגת יעילות אנרגטית, או משמשים בכבשנים תעשייתיים )בעיקר כבשני ייצור קלינקר למלט, ותעשיית , המתקנים יכולים לקלוט גם פסולת על כך (. נוסףSRF-פחמיות להנייר( ושימוש בתחנות כוח )דוגמת הסבת יחידות .SRFאו RDFשאינן עומדות בהגדרה של MRFלא ממוינת כלל )"פח ירוק"( או שאריות מיון לאחר : הקמת פרויקטים לטובת הציבור, באמצעות מודל Private Partnership Public (PPP) –פרטית -שותפות ציבורית רטית. בעולם מקובל להקים מתקני קצה לטיפול בפסולת באמצעות מודלים שונים של שיתוף. פ-שותפות ציבורית , בהתאם למגבלות שוק תחרותי. שותפות זו יכולה להבטיח אספקת פסולת למתקן לתקופה או בלעדיהם עם מכרזים ארוכה ובכך להבטיח את פעילותו. unit pricingאו Save as You Throw) 'מחזר וחסוך': מנגנוני Save As You Throw (SAYT)– 'מחזר וחסוך' system ,מטמיעים תמריצים ה( הם מכשירים כלכליים לניהול מערכי הפרדת פסולת במקור ואיסוף פסולת עירונית . המנגנונים מבוססים על חיוב לטובת צדק סביבתי וחלוקתי במשק הפסולתלהפנמת החצנות סביבתיות כלכליים לכמות הפסולת המעורבת )בדרך כלל, לא כולל מרכיבי פסולת, שמופרדים במקור( ולעיתים גם יצרני פסולת בהתאם ספציפית מול הפסולת האורגנית שהם משליכים. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 164| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה טכנולוגיות טיפול - נספח ב' במקורטכנולוגיות טיפול . א קומפוסטרים ביתיים הקומפוסטציה מוכרת יותר כשיטה למחזור פסולת מזון המתבצעת ברמה האזורית במתקני טיפול גדולים. מעט מדי שמדובר בפתרון אופטימלי לצמצום משמעותי במקור של הטמנת אףתשומת לב מוקדשת לקומפוסטציה ביתית, רת הטיפול בפסולת, המסתכמת בכסכון ניכר של לאורך כל שרשיפסולת מזון. לפתרון זה יש פוטנציאל להביא לח קרקע וגם בבנייה רוויה, באמצעות קומפוסטרים לטון. קומפוסטציה ביתית ניתנת ליישום פשוט בבנייה צמודת ₪ 650 קטנים ותמיכה ובקרה תפעולית פשוטה של הרשות המקומית. יישום קומפוסטציה ביתית זמין במיוחד במועצות אוכלוסייה מעוניינת בעזרת תמיכה מזערית שכוללת סבסוד הקומפוסטר וסיוע מה 20%-אזוריות, שבהן, בממוצע, כ ממשקל הפסולת הביתית(. 40%-בתפעול, להפחית את כל הפסולת האורגנית בדרך זו )כ להשיג שיתוף פעולה אפקטיבי מעבר לשיעור זה באוכלוסייה, ניתן לפתח גינות קהילתיות ושימוש בקומפוסטרים כדי ולקדם הצבתם בבתים משותפים. זאת באמצעות סבסוד של עלות הקומפוסטר ולקיחת אחריות בקהילות קטנות תועלת הסביבתית והחינוכית, ה לעתפעולית של הרשות המקומית, שמצדיקה ללא ספק את החיסכון בעלויות, נוסף שגם לה ערך חיובי משמעותי. ליטרים למתקנים הגדולים. 400טנים ביותר, ועד ליטרים למתקנים הק 50הקומפוסטרים הביתיים הם בנפח שנע בין 1,200עד 250ישנם מתקנים גדולים יותר המתאימים לרמת הבניין ושכונת המגורים )או גינה קהילתית( בנפח של ליטרים. מעבר לנפחים אלו, נדרשים קומפוסטרים בעלי מערכות הפעלה אוטומטיות )סיבוב מכני מבוקר(. עלות בין היתר ,, במחיר מלא. כאמור, מחיר זה ראוי לסבסוד500$עד 60$ א, היליטר 1200-ליטר ל 50 הקומפוסטרים בין בשל החיסכון המשמעותי בעלות הטיפול בפסולת. התוצרים של תהליכי הקופוסטציה ניתנים לשימוש בגינות ם קטנים היא אידוי פרטיות, קהילתיות או ציבוריות. התופעה המאפיינת ביותר את תהליך הקומפוסטציה במתקני אורגניזמים(, ביחס נפחי )"בעין"(, שמותיר אחוזים -רוק החומר האורגני )תהליך טבעי באמצעות מיקרויהנוזלים ופ בודדים מתוך הנפח המוכנס לקומפוסטר. במחקר ופיילוט שנערך בירושלים במסגרת עבודת תזה שבוצעה באוניברסיטת חיפה, ובמסגרת פיילוטים שנעשו להטמעת השימוש בקומפוסטרים ביתיים, כולל בערים גדולות )סיאטל, סאן דייגו(, נמצא שקיימת היתכנות בעולם לשימוש בקומפוסטרים קטנים בבנייה רוויה כמוצע לעיל. המנגנון הרגולטורי לתמיכה בתחום זה מתמקד, בעיקרו, בתוכניות עידוד השימוש בקומפוסטרים ביתיים, המופעלות 50%–30%)הקומפוסט רשויות מקומיות או אזוריות, והן כוללות סבסוד מתקן –י השלטון המקומי בדרך כלל על יד הסברה ומתן מידע לתושבים על השימוש בקומפוסטר, קורסים להכשרה מקצועית על ידי לענוסף מעלות המתקן(, מתנדבים, קו טלפון לשאלות מקצועיות ואף קורסי הכשרה מעשיים. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 165| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שימוש בקומפוסטציה להכנת חומרי בנייה פסולת אורגנית יכולה להיות מופנית כמשאב ליצירת מוצרי הנדסת בניין וארכיטקטורה, לפני שתוכל להיות מוחזרת בתחום הבנייה למוצרים 196ם עיקריים זוהוהשירות" שלהם. שישה תחומי יישו במעגל הביולוגי בסוף "חיי :פסולת אורגניתהמבוססים על קומפוסטציה של אלה לוחות שטוחים הכוללים שכבות דקורטיביות במידת הצורך. ניתן –מורים מחיצות פנים וגי .1 זרמי פסולת אורגניים ליישומים כמו תאית, זרעים, גבעולים או קליפת בוטנים. מוצרים כמהלהשתמש ב כדי והם נוקשים מספיק –קלים לטיפול ולכן הם –אלה מאופיינים בדרך כלל במשקל ספציפי נמוך להבטיח עמידות נאותה בפני פגיעות. ת מורכבות לכיסאות, שולחנות ובאופן ניתן לעצב סיבים טבעיים וחלקיקים שאריות קטנים בצורו –ריהוט .2 כללי יותר לכל יישום פנים. משאריות סויה. יתר –כמו קצף ביולוגי –ניתן להשיג חומרים עם נקבוביות גבוהה –ספיגה אקוסטית .3 ניתן לשלב סיבים מסוגים שונים ליצירת חומר בידוד בעל תכונות ספיגת רעש טובות. ,על כן ססים על מגוון גדול של סיבים טבעיים כמו אלה המתקבלים משאריות אלה מבו –שטיחים ומוקטים .4 בננות או קציר אננס, וסיבים גמישים אחרים, חזקים וקלים. סיבים טבעיים המתקבלים מקציר חקלאי. אלה מספקים מוליכות כמהניתן להשתמש ב –בידוד תרמי .5 ו קליפות תפוחי אדמה ושעם.תרמית נמוכה וחלקם מאופיינים בביצועי אש טובים ודוחים מים כמ במידה מסוימת ניתן לשלב סיבים טבעיים עם פולימרים ביולוגיים כדי להשיג תוצרי –מערכות מעטפה .6 קצה נוקשים שניתן להשתמש בהם לשימושים פנימיים וחיצוניים. במקרה האחרון, תוספים כימיים החזרתם בלולאה הביולוגית. עלולים לסכן את –שעלולים להידרש לשיפור עמידות ותכונות האש קומפוסטציה מוסדית מדינות רבות מעודדות או מחייבות חברות, בעיקר בתחום ההסעדה, להתקין מערכות קומפוסטציה בחדרי אוכל ושירותי הסעדה. קומפוסטציה של חומרים אורגניים מתאימה ביותר לעסקים ומוסדות המייצרים נפח פסולת נמוך אלה יכולים להיות, למשל, בנייני משרדים עם קפיטריות או אפילו מוסדות קייטרינג, בריאות וחינוך. 197.עד בינוני בתי קפה וחנויות מזון, תמורת תמריצים כלכליים. ,במסעדותמיסוד מודלים של החזרה ו/או מילוי מכלים וכלים שיטות עיקריות למודל: שלושמפרטת 198עמותת צלול 196 Growing, Making & Regenerating, 2017. -Loop -The Urban Bio -Arup 197 Le compostage, 2019. -Ademe .2020 –משרד להגנת הסביבה לקבלת מידע בנושא אסטרטגיית ניהול פסולת המענה לפניית -עמותת צלול 198 |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 166| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה וממלא ,מנקה את האריזה, צרכן רוכש מוצר ומשתמש בו –( (Refill on the goמילוי בנקודת המכירה .1 פעמית מהבית למילוי בבית בקפה ובתמורה -אותה חזרה בתחנות מילוי. למשל, צרכן מביא כוס קפה רב .זוכה להנחה פעמיות -כדוגמת מודל כוסות קפה רב –מתן ערך כלכלי לאריזה –( Return on the goהחזרה בחוץ ) .2 צרכן רוכש מוצר, משתמש בו, מוסר אותו בתחנת איסוף, בית העסק –" בגרמניה Recupעם פיקדון " או קבלן ייעודי מנקה, מחטא וממלא אותו שוב למכירה לצרכן. גם כאן הצרכן זוכה להנחה. פעמיים לשירות, והכלים -המספק למסעדות כלים רב Take awayשירות –פעמי -רב Take awayמיזם .3 ם לשטיפה מרכזית לאחר שימוש הלקוחות. המסעדות משלמות עבור השירות, שמחליף רכש נאספי פעמיים הנזרקים מדי יום לאשפה.-של כלים חד שיטות איסוף. ב מערכת אשפה פניאומטית קרקעית המשנעת את הפסולת באופן פנאומטי באמצעות צינורות המחוברים -איסוף פסולת באמצעות מערכת תת למסופים )מתקני אצירת פסולת( המוצבים בקרבת המגורים המיועדים לפסולת ביתית. לרוב המערכת מחולקת לזרמי פסולת מופרדים במקור )אשפה יבשה, רטובה, וכן אשפה למחזור(. מנקודת השלכת הפסולת באמצעות זרמי אוויר חזקים במהירות הפסולת המוכנסת למערכת פניאומטית נסנקת נל )המכולה הראשית(, שם היא נאצרת בתאי הפרדה ייעודיים על פי זרמי פסולת רמיטקמ"ש עד ל 70-של כ והפסולת נאספת בנפרד ומשונעת לאתרי טיפול בפסולת. זרמי האוויר החזקים עשויים לעיתים ,מופרדים במקור ונפח הפסולת, אך אינם משפיעים על משקל הפסולת. להשפיע על דחיסה שעות ביממה ללא יצירת מטרדי רעש וריח הכרוכים בשיטת האצירה 24המערכות הפניאומטיות מאפשרות זמינות חלופה סביבתית מאחר שהיא לא שמשתהקלאסית. נוסף על כך, המערכת סגורה בצורה כמעט הרמטית, ומ יר. לכן מדובר בטכנולוגיה חסכונית ויעילה לניהול אצירת הפסולת. מנגד, המערכת מזהמת את הקרקע, המים והאוו כרוכה בהשקעה גדולה להקמת תשתיות הצנרת והסניקה וצורכת אנרגיה במהלך התפעול השוטף. שבבים בפחים )מערכת בקרת איסוף( פועל על בסיס סנסוריםמערכות השבבים בכלי אצירת הפסולת מספקות מנגנון בקרה יעיל לרשות המקומית ה (Pods) כפועל 199.המותקנים בתוך פחי האשפה ומנטרים את נפח הפסולת במתקני האצירה השונים בזמן אמת יוצא מכך, ובהתאם לצרכיה התפעוליים של כל רשות, המערכת מחשבת את מסלולי פינוי הפסולת בהתאם למפלס אפשרת עדכון בכל רגע נתון בהתאם לדיווח והצרכים מילוי מתקני האצירה באופן אוטומטי ואופטימלי, ובכך מ בשטח. EcoCal - 2020 -למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי החברה 199 |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 167| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה מילוי הפסולת בכלי האצירה, תוך תיעדוף של הפחים שיש לפנות ראשונים ומציגה בפני שיעורהמערכת מציגה את הנהג את מסלול פינוי האשפה היעיל ביותר. המערכת מעניקה למחלקות התברואה ברשויות כלי בקרה ותכנון לכל יך פינוי הפסולת. היא מאפשרת לעובדים לצפות בזמן אמת במצב מערך פינוי האשפה, לקבל התראות, שלבי תהל תוך התחשבות באילוצים תפעוליים –ל ווהכ ,תחזיות וגישה ויזואלית נוחה למידע הנאסף לאורך הזמן בפחי האשפה מערכת המייצרת מנגנון איסוף ובקרה כגון אירועים, חגים, ימי שבתון, שעות עומס תנועה ועוד. מדובר ב ,מגוונים יעיל, החוסך כספים לרשות המקומית ומאפשר התחשבנות ישירה מול קבלני הפסולת בהתאמה לפינוי בפועל. בכלל אלו גם בקרה על איכות השירות. מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקי פלסטיק שימוש במכונות אוטומטיות לשרשרת איסוף הבקבוקים, הוא השיטה העולמית הנפוצה ביותר לצמצום עלויות. שיטה זו מורידה את שעות העבודה הנדרשות לטיפול במכלים, ובעיקר מאפשרת דחיסה של פלסטיק ומתכת נדרשים. כניסת מכונות דבר המקטין משמעותית את שטחי האיסוף ה –)ובמכונות מסוימות, אף גריסת זכוכית( מביאות מכונות אלה נוסף על כך, את עלויות הקליטה ואף את השינוע של המכלים, ו במידה ניכרתאוטומטיות תקטין להגדלת השתתפות הצרכן על ידי שיפור פתרונות הקצה לאיסוף עבורו. יתרה מכך, מאפייני המכונה מאפשרים לה אותם )את מכלי הפלסטיק והמתכת(. מאפיינים אלו מביאים לחיסכון בעבור לקלוט באופן אוטומטי מכלים וכן לדחוס הקמעונאי בעלויות העסקה וכן בשטחי האחסון של המכלים עד לאיסופם על ידי התאגיד. עירוני ומתקני -טכנולוגיות טיפול בפסולת במקטע החוץ. ג קצה עירוני ומתקני קצה-סוגי המתקנים לטיפול בפסולת במקטע החוץ עירונית, מעורבת או מופרדת במקור, שנאספת ומשונעת מחוץ לעיר, מתקבלת בעולם המערבי במתקנים פסולת הבאים: –מתקנים מרכזיים מכניים להפרדת חומרים מהפסולת לפי זרמים – (Sorting facilitiesמתקני מיון ) .1 סוגי מתקני המיון ( וחומרים להשבה.OFMSW – Organic Fraction MSWחומרים למחזור, רכיב אורגני ) נחלקים לשתי קבוצות בהתאם לייעוד:  מתקנים לחילוץ חומרים למחזור(MRF – Material Recovery Facility)  מתקני ייצורRDF )דלק ממקור פסולת( SSO – Sourceאו Biowasteפסולת מופרדת במקור ) – מתקני טיפול ביולוגי לפסולת אורגנית .2 Separated Organicת אורגנית ממוינת כמצוין לעיל לרכיב ( או פסולOFMSW הטיפול הביולוגי נחלק . לשתי קבוצות טכנולוגיה עיקריות:  טיפול בעיכול אנאירובי (AD – Anaerobic Digestion) – ייצוב ופירוק ביולוגי של החומר האורגני תוך כדי הפקת ביוגז לייצור אנרגיה מתחדשת.  קומפוסטציה לייצוב ופירוק של החומר האורגני. – טיפול אירובי שילוב של מתקן מיון שהם ( MBT – Mechanical Biological Treatment) מתקנים מכניים ביולוגים .3 מכני לפסולת מעורבת או מופרדת במקור עם טיפול ביולוגי משלים לפסולת האורגנית הממוינת ((OFMSWף ואיכות ההפרדה במקור. קרי, המתקנים . מתקנים אלה יוקמו בישראל בהתאמה להיק |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 168| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה . כמו כן, המתקנים יותאמו באותה עתיאפשרו לטפל הן בפסולת מעורבת והן בפסולת מופרדת במקור באופן הדרגתי לשיפור בהיקף ואיכות הפסולת האורגנית המופרדת במקור. מיון וההפרדה מתקנים המיועדים לקלוט את שאריות ה – (WtE – Waste to Energyמתקני השבה ) .4 במעלה ולסלק את הפסולת תוך הפקת אנרגיה. להלן תמצית תיאור טכנולוגי של המתקנים השונים. Sorting facility –מתקן מיון לטובת ומנתב אותם חזרה לתעשייה ,מתקן מיון הוא מתקן ייעודי המקבל, מפריד ומוציא חומרים מזרם הפסולת יר, קרטון, סוגי פלסטיק, מתכות, זכוכית וחומר אורגני.שימושים כלכליים נוספים, לרבות ני מתקני המיון נחלקים לשני סוגים עיקריים: מתקנים שייעודם חילוץ –( MRF – Material Recovery Facilityמתקנים לחילוץ חומרים למחזור ) .1 קיימים עבור פסולת מעורבת לרבות הפרדת המרכיב האורגני, לדוגמה MRFחומרים מתמחזרים. מתקני ( Clean MRFבישראל כפי שמבוצע על ידי חברת גרינט בירושלים, או עבור זרם פסולת מופרדת במקור ) כפי שקיים בחו"ל. לחילוץ חומרים מתמחזרים MRFדומים בהרכבם למתקני –)דלק ממקור פסולת( RDFמתקני ייצור .2 כלכליים ומיון הזרם אורגני, אך מתוך מטרה לקבל זרם חומרים מתאים לבעירה תעשייתית )או בכבשן י ממתקן מיון רגיל הוא תוספת מערך גריסה ועיבוד של זייעודיות(. ההבדל הפי RDFח ומלט או בתחנות כ פועל במתחם פארק אריאל שרון החומר הדלקי בהתאם למפרט הצרכן, לדוגמה בישראל המתקן ה לכבשן מלט בנשר רמלה. RDFשמעביר מתקן המיון קולט את הפסולת העירונית לתוך צובר )אוגר/בונקר( המאפשר צבירת כמות פסולת יומית )רצוי להכשיר צובר/אוגר למשך שלושה ימים, בצורה שמאפשרת התמודדות עם ימי שיא, סופי שבוע ותקלות(. הפסולת מוזנת על ידי עגורנים )"גראפ"( או יעה אופני )"שופל"( לקווי מיון. העמדה הראשונה ככלל היא מתקן מצובר זה פותח שקיות, או גריסה/ריסוק עדין, כדי לקבל חומר גלם מתאים יותר להפרדה יעילה. תהליך ההפרדה הטיפוסי underהנופל למטה ) מ"מ 90-מ"מ ל 60 כולל בשלב הראשון נפה סובבת )"טרומל"( הממיינת חומר קטן יחסית בין size מהמתקן כזרם אורגני )(OFMSW) ,"גודל הזרם השני למיון יהיה בסדר ו. בדרך כלל הנפה הסובבת "רב דרגתית בקבוקים, פחיות, ניירות, קרטון ועוד. –והוא כולל את חומרי הגלם העיקריים למחזור מ"מ 300-מ"מ ל 250 ביןשל תנים לריסוק והשבה לראשית הקו. לאחר מכן מבוצעת הפרדה של חומרים מתמחזרים רכיבים גדולים יותר ני באמצעים המכניים העיקריים הבאים: .Eddy currentברזלית במגנט -מיון פלדה במגנטים ומתכת אל .1 .Ballistic separatorממד במפריד בליסטי -ממד ודו-הפרדת זרמים תלת .2 .Wind sifterמיון חומר קל )כגון שקיות ופלסטיק דק( במפריד רוח .3 )בדרך כלל בשתי דרגות זו אחר זו( Optic separatorמיון לחילוץ חומרי מחזור באמצעות מפריד אופטי .4 המאפשר כוונון התאמה תקופתית לחילוץ חומרים שונים בהתאם לביקושים הקיימים. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 169| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה בהם עובדים ידניים מבצעיםש ,עוברים במסועים בתאי בקרת איכות מיון החומרים המחולצים במתקן האוטומטי ( להוציא חומרים מזהמים מהזרם הממוין. הפעלת כוח אדם לעזר המיון במתקן Negative sortingמיון שלילי ) .השונים החומריםאיסוף ת יומתבצעת בהתאם לכלכל במשאיות ליעדי מפעלי מחזור, שם הם נגרסים ומועברים ,"באלות" ,החומרים המתמחזרים נדחסים לקוביות ות חומר גלם לתעשייה. החומר האורגני נאגר בבונקר ייעודי במתקן ומפונה יועוברים טיפולים משלימים כדי לה (.MBTבאמצעות משאיות למתקן טיפול ביולוגי )או להמשך טיפול באתר במקרה של חומרים המופרדים, לרבות גריסה לעיבוד גודל ולעיתים מתבצע שלב עיבוד של ה RDFכאמור לעיל, במתקן מיון ייבוש, כדי לעמוד בדרישת המפרט של צרכן הדלק )תחנת כוח או מפעל מלט(. חומרים אלו מועברים באמצעות מכולות גדולות. זרם השארית במתקן הנותר אחרי חילוץ חומרים מתמחזרים והחומרים האורגני מופנה ליעד הסילוק )הטמנה או פה(.שרי . קיבולת של הקיבולת הטיפוסית של מתקני מיון בעולם נעה בטווח של מאה עד מאות טון/יום לפסולת מעורבת היא יום )כפי שקיים ומתוכנן בישראל( נחשבת קיבולת גדולה מאוד למתקן יחיד, ובדרך כלל טון/ 1,500–1,000 פרדת במקור קיימים גם בגדלים קטנים יותר לפסולת מו Clean MRFתפוצל ליותר ממתקן אחד במטרופולין. מתקני של עשרות טון/יום. מתקני טיפול ביולוגי לפסולת אורגנית אנאירובי מתקני עיכול אנאירוביים משמשים שנים רבות כפתרון קצה מועדף לטיפול בפסולת עירונית אורגנית במדינות מתחדשת. הטכנולוגיה יושמה עשרות שנים בעבר אירופה המערבית ומקומות נוספים, תוך ייצור ביוגז ואנרגיה לטיפול בפסולת חקלאית והתפתחה בהמשך לסקטור הפסולת העירונית, עם התאמות של התהליכים והציוד. עיכול אנאירובי הוא התהליך הביולוגי הטבעי של פירוק חומר אורגני בהעדר חמצן, תוך ייצוב החומר וצמצום תכולת שהיה )זמן ימי 20–15 לאורךשלבים עיקריים המתבצעים 3-עת שרשרת פירוק בהמוצקים. בתהליך זה מתבצ ( בריאקטור העיכול:OFMSWאופייני ל מולקולות מומסות עוברות הידרוליזה לתרכובות בסיסיות. –שלב הידרוליזה .א (.VFAתרכובות אורגניות מסיסות מתפרקות לחומצות שומניות נדיפות ) –שלב אציטודני .ב .בו בקטריות מתאנוגניות מפרקות חומר אורגני מומס לביוגזש –י שלב מתאנוגנ .ג )בתוספת מרכיבים נוספים 2COמתאן והשאר %60–%55 –מרכים עיקריים שני הביוגז הנוצר הוא תערובת של רצויים PH-לקבל תהליך יציב ויעיל, שומרים בריאקטור על החומר בתנאי רטיבות, טמפרטורה ו כדיבחלקי אחוז(. לקומפוסטציה. וממשיך בושיי )חומר מעוכל( עובר סטאט'הדיג העיכול לאחרבאמצעות ערבול מתמיד וסחרור פנימי. ייצוב -יתרונות תהליך העיכול האנאירובי כוללים ייצור ביוגז ואנרגיה מתחדשת, וצריכת אנרגיה נמוכה יחסית לפירוק חש במערכות סגורות לחלוטין וההשפעה הסביבתית נמוכה למדי אירובי )קומפוסטציה(. נוסף על כך, התהליך מתר )אין מפגע זיהום אוויר או פגיעה חזותית(. לכן מקובל למקם מתקנים קרוב לשימושי קרקע רגישים. מנגד, המתקנים :תוצרי הטיפול במתקן עיכול אנאירובי הינם .הללו מצריכים עלויות השקעה גבוהות ותחזוקה מורכבת , חומר Biowasteבמצבים שבהם העיכול של פסולת אורגנית מופרדת במקור –)חומר מעוכל( דיג'סטאט .א המוצקים – זה ניתן למחזור כדישון חקלאי. בדרך כלל באירופה מתבצעת הפרדה של מוצקים ונוזלים עוברים תהליך קומפוסטציה לקבלת תוצר קומפוסט תקני, והנוזלים משמשים ישירות לדישון. במקרה של |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 170| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה ( לא ניתן להגדיר באירופה את התוצר כחומר OFMSWיג'סטאט מפסולת אורגנית ממקור מעורב )ד לקומפוסט, וניתן לייצב אותו אירובית ולהשתמש כחומר מילוי נופי או כיסוי מטמנות. חמצני ומתועל להפקת חשמל וחום )בדרך כלל בגנרטור -תוצר המורכב בעיקר ממתאן ומפחמן דו –ביוגז .ב קוט"ש חשמל לכל טון פסולת 350-ל 300גנרטור ניתן לקבל בין -ייעודי(. באמצעות ניצול הגז במנועגז אורגנית מטופל. קבוצות טכנולוגיה עיקריות לעיכול אנאירובי של פסולת עירונית: 3קיימות . התהליך ממקור מעורב OFMSW-הטכנולוגיה המובילה והמתאימה ביותר ל –עיכול יבש למחצה .א (. הריאקטור מקבל את החומר האורגני בצד 30%–25%נמוכה ) מוצקים למחצה בתכולת ים יבשמתקי שנות הב פותחו אלה אחד ומעביר אותו באמצעות ערבול מכני איטי אל המוצא בקצה השני. ריאקטורים , Valorga ,Kompogasבמיוחד עבור פסולת עירונית בחברות אירופאיות כגון של המאה הקודמת 90 Strabag ,Thoni ו-Drancoומוזנים באמצעות אופקי ארוך או אנכי גבוה בריאקטור . התהליכים מתבצעים הריאקטור. הריאקטורים מעורבלים מכנית או עם גז ומסוחררים עם נוזל אל רציף באופן משאבה או מסוע מעוכל להזרעה בכניסה. חלק מספקי הטכנולוגיה מייצרים ריאקטור כדוד מתכת וחלקם במבנה בטון, תוך התאמה לציוד הערבול והוצאת הגז הנדרשים. החומר מוכנס לתאים – דה רבהבמימתאים לפסולת עירונית אך פחות יעיל – מנתי עיכול בריאקטור יבש .ב יום. בתוך 20-שופלים ונסגר לזמן השהיה של התהליך כל ידי סגורים )בדומה לתאי קומפוסט(, נדחס ע לבצע בקרת רטיבות של החומר ואיסוף נוזלים לסחרור בקרקעית. כדיהתא מתקיימים תנאים אנאירוביים ללא ערבול ולכן אינם מיושמים בפרויקטים השהיה הסטטית של החומר פחות בשל מתקנים אלו יעילים שבהם יש משמעות לניצול האנרגיה. ,גדולים . החומר האורגני עובר הידרוליזה והופך לעיסה לא מתאים לפסולת עירונית ממקור מעורב – עיכול רטוב .ג (, כך שהעיכול מתרחש בפאזה נוזלית בדומה לבוצה במכוני טיהור. Soup ,נוזלית )המכונה גם "מרק" נדרש טיפול אינטנסיבי מוקדם להוצאת מוצקים מכל הסוגים לפני הזרמת החומר לריאקטור. היתרון בתהליך זה הוא קבלת קצב ייצור ביוגז משופר, אך הטכנולוגיה נמצאה עם השנים בלתי מתאימה לפסולת OFMSW מהסוג מסיבות מכניות של הרכב החלקיקים בפסולת מול ציוד שמיועד לנוזלים. כל המתקנים או ננטשו עקב Biowaste-, הוסבו לOFMSW -ועד היום ל 90-הזה שנבנו בגרמניה וספרד במהלך שנות ה לרבות הפסקת ,חוסר כדאיות תפעולית. כמו כן בשנים האחרונות יצאו מהשוק שחקנים שהיו גדולים בעבר הגרמנית המובילה בעיכול רטוב של פסולת. BTSפעילות חברת קומפוסטציה לייצוב ופירוק של החומר האורגני –טיפול אירובי מות יבקומפוסטציה החומר האורגני עובר פירוק על ידי מיקרואורגניזמים בתנאים מבוקרים, באמצעות היפוך ער החומר ושמירה על תנאים המתאימים לתהליך. התוצר הוא חומר אורגני מיוצב )קומפוסט( המשמש לדישון וטיוב מזהמים ובעיקר -לת אורגנית ממקור מעורב, התוצר באיכות מוגבלת עקב נוכחיות מיקרוקרקעות. במקרה של פסו מתכות כבדות, ולמעשה באירופה אינו נחשב לחומר קומפוסט שמיש לחקלאות. תוצר מפסולת אורגנית מופרדת מקובלת בעולם כקומפוסט לשימוש חקלאי. Biowasteבמקור כחמישה ,עם זמן שהיה ארוך יותר בתהליך –ורגנית טרייה באופן ישיר הטיפול בקומפוסטציה מתאים הן לפסולת א , כשלושהאו לתוצרי העיכול האנאירובי שכבר מיוצבים חלקית ומצריכים זמן שהיה קצר יותר –בועות עד שישה ש ות.עלמ 65–55 לטמפרטורות בטווח המה מגיעיאקסותרמי )מייצר ופולט חום( והער ואשבועות. התהליך האירובי ה קיימות מערכות מגוונות לקומפוסטציה, החל מהפשוטות והזולות )העמדת החומר בערמה בשטח פתוח, תוך תלות מוחלטת באוורור טבעי( ועד לתהליכים אינטנסיביים המתבצעים בתאים סגורים, תוך הזרמה מבוקרת של אוויר. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 171| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה טונות 200–25-כ לקלוטציה יכולים כמובן שעלות התהליך עולה ככל שהמתקן משוכלל יותר. מתקני קומפוסט הנותרים 30%-וכ ,מהחומר האורגני מומר לקומפוסט 30%-מהחומר "מתכלה" בתהליך, כ 40%-כ : ליום פסולת מוגדרים כשאריות טיפול ומיועדים לסילוק בהטמנה או השבה. היתרונות של תהליך הקומפוסטציה נמצאים בפשטות הטכנולוגית, הניתנת ליישום במגוון אזורים גאוגרפיים, לצד עלויות ההקמה הנמוכות יחסית. מנגד, החיסרון העיקרי של השיטה הוא שתוצר הקומפוסט מפסולת עירונית הוא זה אף לא נקרא "קומפוסט" אלא "חומר באיכות ירודה, במיוחד מפסולת מעורבת במקור )כאמור באירופה חומר כך ולנוכח מצב שוק הקומפוסט שיש בו חלופות חומרים עדיפות, בשלמיוצב ביולוגית" ואסור לפזרו לדישון חקלאי(. טיפול בו. גורם זה מייצר קושי כלכלי לכסות את עלויות ההקמה לאין הכנסה מהמוצר ואף בעתיד תיתכן עלות קן. כמו כן, ככל שטכנולוגיה זו תקבל לגיטימציה בישראל, אנו עלולים לקבל מתקנים והעלויות השוטפות של המת שימוש, ובעקבות כך החומר המיוצב ימצא דרכו לסילוק בלתי מבוקר, כפי -ינשאינם מגיעים לתוצרים סופיים ב שקורה באתר משואה )טובלן( כיום. לפסולת: להלן תקציר תיאור לסוגי הטכנולוגיה לקומפוסטציה הנפוצים (IVC In Vessel Compostingקומפוסטציה סגורה בתאים ) .א והפיכת המנהרה רצפת דרך אוטומטי אוורור החומר במנהרות קומפוסטציה. מתבצע התהליך הקומפוסט מתבצעת או על ידי מיכון אוטומטי בתא או בהעברה מתא לתא. זוהי הטכנולוגיה הסביבתית קיום מתקנים סגורים עם טיפול באוויר ליד שימושי קרקע מאפשרתהיא ביותר בתחום הקומפוסט ו לכך רגישים. מתקן הקומפוסטציה מיועד לקבל חומר אורגני לאחר עיכול אנאירובי או גולמי, ונוסף המתקן קולט גזם נקי קצוץ המיועד לערבוב יחד עם החומר האורגני המעוכל. מטרת הערבוב היא לאוורר מבנה עבור החומר המעוכל המגיע כעיסה סמיכה עם אחוז לחות גבוה. ות כחומריאת ערמת החומר ולה מערך הקומפוסטציה נמצא במבנה אחד סגור המחולק לאזורי תפעול שונים וכולל מערכת לניקוז תשטיפים להמשך טיפול ומערכת איסוף אוויר וטיפול באמצעות משטף כימי להפחתת אמוניה וביו פילטר למניעת ריחות. מוזן ישירות לתעלות הקומפוסטציה באמצעות שופלים ליצירת ערמת חומר אחידה. תהליך חומר הגלם כך שתעלה מלאה נסגרת למשך שבועיים עבור שני השלבים הראשונים של ,הקומפוסטציה הוא מנתי פירוק מזופילי ולאחריו תרמופילי. התהליך מלווה באוורור מאולץ מרצפת התעלה של אוויר חם/קר נאסף אל האוויר העליון של התעלה הובקרה על טמפרטורה ורמת חמצן קבועה. מחלק להאצת פירוק כך שחלקו מסוחרר חזרה אל התעלות וחלקו מנותב להמשך טיפול במשטף כימי ,מערכת טיפול באוויר פילטר למניעת ריחות. נוסף על כך, מי תהליך מנוקזים אל מערכת איסוף תשטיפים -לסילוק אמוניה וביו לשמור על תנאי לחות אופטימליים. לאחר כדיקם מסוחררים חזרה לתעלות להתזה עילית כך שחל שבועיים התעלה נפתחת והחומר משונע באמצעות שופלים אל תעלות אחרות לתהליך ייצוב הנמשך ולאחר מכן החומר מועבר לאזור הבשלה סופית הנמשך מספר שבועות נוספים. ,כשבועיים נוספים לשמור על תנאי סביבה אופטימליים של טמפרטורה, לחות כדיהקומפוסטציה מבוקרים כל שלבי תהליך מ"מ ליצירת קומפוסט הומוגני 10–5 ואוורור נחוצים. לאחר תהליך הבשלה החומר עובר ניפוי בנפה של והפרדת רכיבים אינרטיים. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 172| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה 200מתקן קומפוסטציה סגורה - 61מוצג קומפוסטציה ביריעות )סגורה למחצה( .ב ממלאים תהליך זה מתבצע בדומה למתואר לעיל בקומפוסטציה סגורה, אך במקום תאים ומבנה סגור Goreאת החומר בתעלות עם כיסוי יריעות ממברנות נושמות ייעודיות לתהליך זה )כדוגמת יריעות התא מבצעים כיסוי מהודק של החומר ביריעה ותחתיה מתקיימים כל שלבי ואחרות(. לאחר סיום מילוי התהליך כמפורט לעיל. בעת סיום המחזור מגלגלים את היריעה ומשנעים את החומר להמשך הבשלה. את פליטת הריחות מהתהליך והחומר הגולמי לסביבה. עם זאת מתקנים ניכר היריעה מצמצמת באופן סביבתי בינונית ובעלי פוטנציאל הסעת ריחות וחלקיקים לסביבה, הן במקטע בשיטה הזו הם ברמת מיגון .ההזנה של התא )טרם הכיסוי( והן מהגזים שנפלטים בכל זאת מהיריעות (Wind rowsשורות רוח ) –פתוחה קומפוסטציה .ג ת תהליך בסיסי ביותר בעלויות נמוכות להקמה ותפעול. חומר הגלם מסודר בשורות בשטח המקבלות א עם שבועות 6-8הוא "שורות רוח"(. זמן השהיה הנדרש בדרך כלל –ויר הסביבה )ומכאן והחמצן מא היפוכים של הערימה בכל שבוע. תהליך זה מתרחש עם בקרה מינימלית וללא מיגון סביבתי, ועל כן מתקני טיפול כאלו נדרשים להיות במרחק גדול משימושי קרקע רגישים ומגורים. 200 Edmonton Composting Facility. Source: Wikipedia. |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 173| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה Mechanical Biological Treatment ((MBT–י מכני ביולוגמתקן טיפול שילוב של מתקן מיון מכני לפסולת מעורבת עם טיפול ביולוגי משלים לפסולת האורגנית הממוינת הםמתקנים אלו OFMSW הסכימה הטיפוסית של מתקני .MBT לפסולת עירונית כפי שקיימת במאות התקנות באירופה כוללת את יקריים הבאים:המרכיבים הע קליטת פסולת מעורבת או מופרדת במקור מתקן מיון להפרדת הזרם האורגני לחילוץ מתמחזרים והעברת השארית להטמנה או השבה MRFמתקן והשלמת עם הפקת אנרגיה מביוגז ADבדרך כלל עיכול אנאירובי –מתקן טיפול בזרם האורגני המופרד כתלות בכלכלה ותמריצים לייצור האנרגיה(. ADמתקנים ללא טיפול בקומפוסטציה סגורה )קיימים גם ה עירוניים ובסמוך לשימושי קרקע רגישים, עם תכנון של מבנים יממוקמים ברחבי אירופה באזורי תעשי MBTמתקני טון/יום פסולת מעורבת. 1000–100של סגורים וטיפול באוויר. קיבולת טיפוסית של מתקנים נעה בטווח (WtE – Waste to Energyהשבה )מתקני . ד מתקני טיפול תרמי בפסולת להפקת האנרגיה הגלומה, המיועדים לקלוט את שאריות המיון וההפרדה במעלה. טון פסולת ליום. הטכנולוגיה 650-כ אהקיבולת הממוצעת למתקן השבה היומתקני השבה, 1,800-בעולם קיימים כ %90-יותר מ) Incineration Grate Moving201 – רשת נעהשריפת פסולת על הנפוצה פועלת באמצעות השנים האחרונות(. 20-המתקנים הגדולים שהוקמו באירופה ב 100%-מהמתקנים בעולם, ו הפשטות ההנדסית בשלשיטת השריפה היא בסיסית וותיקה למדי, אך עדיין קיימת במתקנים חדישים רבים, זוקה נוחה. השכלולים במתקנים החדישים נוגעים לשיפור היעילות והתהליכית המקנים למתקן אמינות גבוהה ותח ומבוקר תוך חימום האנרגטית, הפרדת האפר ומערך הנעת החומר. החומר מוזרם מכיוון משפך כניסה באופן רציף –700)למטרת ייבוש טרם השריפה. הרשת הנעה כמסוע מעבירה את החומר בזמן קצר לאזור בטמפרטורות גבוהות עם האוויר השניוני דלק נוסף שהםעל את השריפה )שחרור גזים ילי כדי"צ( ושם מתרחשת פירוליזה חלקית מ 800 המוזן לתא(. 1,000 -מטרים בטמפרטורה של עד ככמה בהמשך התהליך על גבי הרשת המסיעה החומר עובר שריפה לאורך ות תהליכיות, ויכלול בדרך כלל סולקנים, שלבים עם כמה אופצי כמהמ"צ. הטיפול בגזי הפליטה מהשריפה כולל טיפול קטליטי ומסנני בד לפחות. נטיות למתקנים עירוניים גדוליםווטכנולוגיות נוספות להשבה שאינן רל היא טכנולוגיה נוספת להשבת הפסולת המאפשרת (Kiln Rotatingטכנולוגיית הכבשנים הסובבים ) קבלה של סוגי פסולת שונים ובלתי הטרוגניים לרבות במצבי צבירה מוצק, נוזל וגז, וכן בגדלים שונים. .ינון יואב –להגנת הסביבה המשרד –סקירה עולמית של שוק השבת אנרגיה מטיפול תרמי בפסולת 201 |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 174| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה באמצעות כבשנים אלו אי אפשר לספק את דרישות איכות הסביבה המחמירות בתקנים האירופאים (WtE BREF) בהתאם לכך נמצאים בשוק מתקנים 2019-חדשה מובוודאי התקינה ה 2006כבר לפי . שנה ויותר עד שיצאו מהמחזור, ואין הקמה של מתקנים חדשים בשיטה זו. 30ישנים בני במקרים מיוחדים של מרכיב גדול בלתי ניתן לבעירה בפסולת )כגון טיפול בקרקע מזוהמת( הכבשן –א מורכבות המערכת מבחינה מכנית ראשית. החיסרון העיקרי בשיטה זו הוהבחירה הוא ההסובב סובב וכיוצא באלו. סיבוב הכבשן נועד ליצור ערבוב ויר מול גוומערכות הנעה, מערכות אטימת דליפות א מעלות נטייה( 3–1) מעט נטויהכבשן ומגע יעיל של הפסולת המוזנת עם גוף המסה הבוער בתוכו. תוף י סיבוב המסה הבוערת מתקדמת לאורך הגליל מצד ההזנה שתוך כד סל"ד( כך 1.5–0.1והוא סובב לאט ) לקוטרו על פי סוג היישום. במתקנים הגדולים בעולם אורך 10-ל 2לצד המוצא. אורך הגליל נע בין פי גליל הכבשן הסובב מגיע לעשרות מטרים. במקרים רבים לאחר היציאה מהכבשן הסובב החומר הבוער 700–500-א כגבוהה יותר. טמפרטורת העבודה בפסולת עירונית היממשיך לתא שריפה שניוני ביעילות מ"צ והריאקציה המתקבלת בדרך כלל פירוליטית. גזים דליקים הנוצרים כאן נשרפים בתא בעירה שניוני מ"צ( מתאימה בדרך כלל לפסולת מסוכנת 1,300-עוקב. הבעירה בטמפרטורות גבוהות יותר )עד כ הכבשן הוא ביצירת סיגים מוצקים במקום אפר. זמן השהיה של מוצקים בתואוויר רב ו ומאופיינת בעוד דקות בעוד זמן השהיה של הגז שניות בודדות. 30-כ קבוצת טכנולוגיות טיפול תרמי בתנאי ללא חמצן הממוקדות בייצור דלקים –גזיפיקציה ופירוליזה אנרגטיים מחומר הפסולת ואוויר. טכנולוגיות אלו מוכרות עשרות שנים מתעשיות אחרות כגון טיפול ולא חדרו לשוק המתקנים העירוניים )קיימים עשרות –בפסולת גרעינית ורפואיות בכמויות קטנות יום, רובם ביפן(. התוצרים שמתקבלים הם גז סינטטי /קטן מאוד עשרות טון מתקנים בקנה מידה ( המכיל בעיקר מימן, או שמן פירוליטי בפירוליזה. מתקנים אלו מיועדים לטפל syngasבגזיפיקציה ) טיפול מורכב ומתאפיינים בריאקטורים קטנים )בגודל חבית עד מ"ק בודדים( עם -בחומרים לאחר קדם חזוקה מורכבות מאוד. ריאקטורים גזיפיקציה פועלים בלחץ גבוה מאוד של עשרות בקרת תהליך ות אטמוספרות וזה אחד החסמים שלא התפתחו לקנה מידה גדול יותר עד היום. אין בעולם מתקנים יום. /בטכנולוגיות אלו בקנה מידה עירוני משמעותי לטיפול במאות טון , המתאפיינת Fluidized Bed – שריפה במצע מרחףיית טכנולוגיה נוספת למתקני השבה היא טכנולוג מתקנים באירופה והשאר 20-מכלל המתקנים )כ 5%-בקיבולת קטנה עד בינונית ונמצאת בתפוצה של כ שנה כמתקן השבת חומרים 50-סין וקוריאה(. טכנולוגיה זו פותחה לפני כ –בעולם בעיקר באסיה הוכנסה המערכת לראשונה לתחום הפסולת 60-הבשנות 202.מפסולת עבור תעשיות זיקוק הדלק .לטיפול בבוצות מט"שים צות הבריתבאר עמידה היא עם ערך קלורי נמוך במיוחד תוך שימוש בדלק עזר ו ותהטכנולוגיה מתאימה להתמודד נטיים לישראל. מבנה המערכת מבוסס על וושני גורמים שאינם רל –לשינויים גדולים בהרכב הפסולת גרנולרי כגון חול או אלומינה אשר נח במצע מרחף טרמ 1-שחלקו התחתון ממולא בגובה כתא בעירה מחזיקה את חומר המצע שלא ירד. על גבי רשת תחתית. הרשת מאפשרת לאוויר לעבור מלמטה אך .DHV – 2005 –להגנת הסביבה המשרד –טיפול תרמי בפסולת עירונית 202 |טכנולוגיות טיפול -נספח ב' 175| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה הפסולת מוזנת כחלקיקים גרוסים או נוזלים )כגון בוצות( בהזרקה ישירה למצע. בעת הפעולה, האוויר מתחת לרשת מספק את הערבוב וההרחפה של המצע עם הפסולת המוזרקת ומתקיימת שריפה המגיע עקיף של מיכל מ"צ(. חימום עזר לבעירה מתקבל מחימום 1,000–800בטמפרטורות גבוהות ) ל 25%הריאקטור או מהזרקה ישירה של דלק לתוך המצע. הבעירה מתרחשת בסביבת עודף אוויר בין יים נובעים מהערבוב עם המצע. האפר עשוי להכיל ריכוז פחמן וחומר אורגני . החסרונות העיקר75% גבוה יותר משיטות אחרות. גזי הפליטה עשויים להיפלט לאחר שהיה קצרה מדי )טיפול בלתי מספיק( המצע. כמו כן, יש לטפל ( של פתיחת ערוץ זרימה מקוצר בתוך גוChannelingעקב תופעות תיעול ) דל מוצקים של סנטימטרים בודדים.בפסולת לרמת גו |שותפים לגיבוש האסטרטגיה ולהיוועצות -נספח ג' 176| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה שותפים לגיבוש -נספח ג' האסטרטגיה ולהיוועצות צוות היגוי משרדי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי; סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה: גלית כהן; סמנכ"ל שלטון מקומי, גיא סמט; סמנכ"ל משאבי אנוש, אלעד עמיחי; סמנכ"לית תעשיות, שולי נזר; דורית זיס סמנכ"ל משאבי טבע, אלון זס"ק; יועצת משפטית, דלית דרור; ראש אגף מערכות מידע, יוסי איבגי; מנהלת מחוז צפון; בני אלבז, מנהל מחוז יו"ש; יורם הורוביץ, מנהל מחוז תל אביב; צוות מקצועי מרכז יובל לסטר, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה; ד"ר אוהד קרני, מנהל תחום מדיניות המשרד להגנת הסביבה: ירדן שני רוקמן, ראש ענף ;פסולתנטע אלול, ראש אגף טיפול באביטל עשת, ראש תחום כלכלה; ;רגולציה לימור רביב אלון, מרכזת מחזור, מחוז ;רן סלבצקי, יעוץ משפטי ;; עדי אייברמס, יעוץ משפטימחזורפסולת ו עמרי לביאון, יועץ מנכ"ל; ;מרכז צוות מלווה בכיר, ייעוץ כלכלי יוגב גרוס, ראש צוות ;אבי נוביק, יועץ סביבתי ;פרופ' דורון לביא, שותף קבוצת פארטו: יונתן גנסיה, ;זאב גינזבורג, יועץ כלכלי בכיר ;רועי ציגלמן, ראש צוות בכיר, ייעוץ כלכלי ואסטרטגי ;ואסטרטגי שחר לוי, ;רן רייז, מנכ"ל; נטע שחר, אנליסטית צוות תובנות:טל רייכשטיין, יועץ כלכלי. ;יועץ כלכלי בכיר .רון קמרה וסופיה איגדלוב צוות אקוטריידס: יואב ינון; הנדסי:-יואב ינון ייעוץ טכנו ;מנהלת הצלחה ב(-על פי )א שותפים ובעלי עניין אשר סייעו בעבודה רן אברהם, ראש תחום בנייה ירוקה; רונית אברהמי, רואת חשבון; אחמד איברהים, המשרד להגנת הסביבה: צפריר גדרון, מרכז בכיר מרכז פסולת ומחזור, מחוז צפון; הילה אקרמן, יועצת סביבתית מרכז שלטון מקומי; ושלים; ליאורה יואב גואל, מנהל תחום תשתיות מחוז ירושלים; שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירמדיניות רגולציה; גולוב, סגנית מנהל מחוז ומתכננת המחוז דרום; סתיו גילוץ; אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי ובנייה ירוקה; , סטודנטית מדיניות מחוז צפון; ענבל דיאמנט ויר,וסיגל גנון, רכזת לשכה בכירה; רם גרינוולד, ראש ענף איכות א ה; אורן הרמן, ראש ענף פיקוח מחוז חיפה; ברוך וובר, מנהל מחוז דרום; ; נטע דרורי, ממונה ייעוץ וחקיקרגולציה סמנכ"ל מ"מ אסף יזדי, הדר זר אביב, סטודנטית תחום כלכלה; איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה מרכז שלטון מקומי; ית בכיר לשלטון מקומי; אביטל לבון, מנהלת תחום תשתיות, לחימה במזיקים וסביבה חקלאית מחוז חיפה; זיוו לינדר, ראש אגף חינוך וקהילה; עדי ליפשיץ, ממונה מטמנות פסולת מוצקה; גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז; אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה; שרון פלוטניצקי, ראש אגף שלטון מקומי; לימור רביב, אחראית נושא פסולת רותם שמאי, לאומיים; -גף יחסים ביןמחוז מרכז; אבי רדעי, מנהל אגף סביבה חקלאית; אדם שלימציק, ראש א מרכז בכיר נועה שפיצר מזרחי, ראש אגף אחריות יצרן מורחבת; גל תמיר, ; מנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות .מדיניות רגולציה |שותפים לגיבוש האסטרטגיה ולהיוועצות -נספח ג' 177| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה אור אברמסון, מנהלת מחלקת תשתיות עיריית אשקלון; אסף אדמון, היחידה האזורית לאיכות שותפים נוספים: ; תומר אוסמן, SFIת; פיני אדרי, מנהל אגף שיפור פני עיר עיריית גבעתיים; נועה אולניק, הסביבה עיריית איל יועץ; ליזי אורון, ראש מנהל תפעול עיריית נתניה; רני איידלר, מנכ"ל תאגיד המחזור תמיר; פרופ' אופירה איילון, ויות המפרץ; אסי אליה, מנהל ראש תחום איכות הסביבה מוסד שמואל נאמן; אהרון אלוזאי, מנכ"ל אשכול רש אגף איכות הסביבה מועצה מקומית עמק יזרעאל; ד"ר אפרת אלימלך, חוקרת מוסד שמואל נאמן; עטווה אלמחדי, מנהל היחידה לאיכות הסביבה מועצה אזורית נווה מדבר; מירב אנקורי, ראש תחום פיתוח עסקי וד אריאלי, ראש מועצה מקומית קריית טבעון; דויד וקלינטק התאחדות התעשיינים; דוד אסף, משרד הכלכלה; ד ; עופר בוגין, מנכ"ל גרין נט; אבירם בוצר, מנהל מחלקת FreezeM Cryogenicsאשד, סמנכ"ל פיתוח עסקי איכות הסביבה מועצה מקומית עמק חפר; מורן בורשטיין, מנכ"לית אשכול רשויות המפרץ; עינב בזז, מנהלת ולת מועצה מקומית קצרין; מירב בלחסן, מנהלת אגף קיימות וסביבה עיריית מחלקת איכות הסביבה והפס ראשון לציון; עמית בן בר; יריב בן דוב, מנהל המחלקה לאיכות הסביבה עיריית חולון; הראל בן דויד, ראש תחום לקת תפעול נים; אבישי בן נחום, מנהל מחיפלסטיקה, גומי ואריזות, מנהל המכון הישראלי לאריזה איגוד התעשי שפ"ע עיריית גבעתיים; דני ברויטמן, כלכלה עירונית ואזורית, גאוגרפיה כלכלית, כלכלה סביבתית הטכניון; ד"ר דני ברוייטמן, יועץ; ירושלם ברוך, מנהל תחום במינהל תעשיות החדש משרד הכלכלה; אסנת ברנדס ברש, ר, מרכזת תחום איכות סביבה מרכז שלטון קרנית גולדווסמהנדסת המועצה מועצה מקומית קריית טבעון; ינאי ג'ינג'האשווילי, יועץ; מריה ג'יריס, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ואשכולות אזוריים משרד הפנים; מקומי; רוני גאון, מנהל אגף שאיפ"ה עיריית הרצליה; דנה גבאי, יועצת; מתן יעקוב גולן, מנהל המרכז לקיימות המחלקה לאיכות הסביבה עיריית רמת השרון; דדי גופר, מנהל יחידה סביבתית שכונתית; נועה גולן, מנהלת מועצה אזורית רמת הגולן; שגיא גנות, מנהל תחום חדשנות ודיגיטציה ברשויות המקומיות משרד הפנים; ליאור גרוס, גפן, סגן מנהל אגף תפעול מועצה אזורית דרום השרון; משה גרבי, מנהל אגף שפ"ע עיריית חולון; ליאת ע. מנכ"ל קומפוסט אור; צפריר גרינהוט, מנהל תחום אגרואקולוגיה, חטיבה למחקר, תכנון ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר; יעל גרינוולד, מרכזת תחום אשפה ופרויקטים מועצה אזורית רמת נגב; לימור גרליק, ; יאיר גרשוני; אורי דביר, אגף תקציבים רכזת תחום פלסטיק ומנהלת פרויקט "עיר ללא פלסטיק" עמותת צלול ; ד"ר שירה דסקל, חוקרת מוסד שמואל נאמן; גדעון GESמשרד האוצר; מאיה דגן, יועצת; מיכאל דיין, מנכ"ל דרורי, מייסד אקוטק מחזור בע"מ; ימית הוניקמן פרץ, מנהלת מחלקת איכות הסביבה עיריית אשדוד; פרופ' הלס, מנהלת מחלקת איכות הסביבה יחידה רמות מנשה; אביתר הראל , מנכ"ל אורי הירשברג, חוקר; ד"ר אנה א. ע. דרום יהודה ארז וולף, מייסד אקודרם; עדי וולפסון, מומחה סביבה המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון; יגאל ויינר, מנכ"ל ומשנה למנכ"ל פרויקטור במרכז שלטון מקומי; מוטי וינשטוק, ורדיס איכות הסביבה בע"מ; רובי זלוף, ס העירייה עיריית תל אביב; רועי זס, סמנכ"ל השקעות ג'נריישן קפיטל; אהרוני חג'בי, מנהל אגף התברואה עיריית ראשון לציון; שירלי חכם, רכזת איכות הסביבה בני שמעון; דגנית טל, מנהלת אגף איכות הסביבה עיריית פתח יאלי, יבניאלי יזמות ירוקה; משה ינאי, ראש תחום חקלאות, סביבה ; בן יבנAssociate SFIתקווה; מעיין טפר, ניהול הנדסה טכנולוגיה לתשתיות סביבה מתקדמות; -ואנרגיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; יואב ינון אליעזר יעקוב, מנכ"ל אשכול נגב מזרחי; אריק יעקוב, מנהל אגף איכות הסביבה עיריית באר שבע; איתי יקר, עיריית נתניה; תומר כהן, תחום חקלאות, סביבה ואנרגיה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; אילן ורמחזממונה ה; נועה כרמון, להנדסת סביבה; עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות משרד הכלכ –כץ, יועץ אילן כץ יעוץ סביבתי לביא, מנהלת אחראית איכות סביבה התאחדות התעשיינים; אורי לב, מנהל אתר גני הדס מטמנה; ליאת קיימות וקשרי חוץ יוליניור; זהר לביא, יועץ; שחר לבנה; סיוון להבי, מנהל אגף תקציבים תקשורת פנים ארגונית, משרד הפנים; כרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי; ניצן לוי, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה; קורל עד לפידות, ראש תחום פסולת ורכז קיימות אדם טבע ודין; שירי לוי, היחידה לאיכות הסביבה נגב מזרחי; עמי ; יצחק מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון; נועה מאסטרו סגל, רכזת Boson Enrgyמאור, |שותפים לגיבוש האסטרטגיה ולהיוועצות -נספח ג' 178| 2050מעבר לכלכלה מעגלית בשנת , 2030–2021אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא מסמך ה כרון יעקב; יקיימות ואיכות סביבה מועצה אזורית מנשה; טליה מבור, מנהלת מחלקת איכות הסביבה עיריית ז אתר גני –מזעקי, מנהל תחום איכות הסביבה אשכול נגב מזרחי; רון מנדלבאום, מממ מפעלי מטמנות יניב אגף איכות הסביבה מועצה מקומית הדס; מוטי מעיין, מנהל רגולציה החברה המרכזית; ארנון מצר, סגן מנהל מנהלת תחום חקר שווקים, עמק יזרעאל; ארז ניסים, מנהל אגף תברואה עיריית תל אביב; ציפי סבג פרידמן, חטיבת למחקר תכנון ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר; גבי סולומון, מנהלנית ורכזת תלונות ציבור איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון; סער סנילביץ', מנהל אגף תברואה עיריית פתח תקווה; ערן ספיר, מנכ"ל נכ"ל פיתוח עסקי שיכון ובינוי זכיינות; רענן סרי, מנהל אגף ורדיס איכות הסביבה בע"מ; יובל סקורניק, סמ תפעול ושפ"ע מועצה אזורית עמק הירדן; רואי עבודי, תחום חקלאות, סביבה ואנרגיה; הלשכה המרכזית לית אשכול בית הכרם; אסף עמיחי, מנהל אגף שפ"ה וסביבה מועצה "לסטטיסטיקה; רונית עובדיה, מנכ Pintoח ענבר, מהנדס האיגוד איגוד ערים דן לתברואה; שחר פינטו, מייסד מקומית רמת הנגב; יפת Technologies LTD אורי פינטו, מנכ"ל אשכול נגב מערבי; יאיר צדיק, מייסד חץ אקולוגיה; אורי צוק בר, סמנכ"ל ; חי; בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נורית צור, מנכ"לית אשכול גליל מזר עיריית אשדוד; רוני קומר, יו"ר אקוטריידרס; מחזורצביקה קוז'קרו, סגן מנהל אגף תפוח ומנהל מחלקת פסולת ו אורן קושניר, מנכ"ל ביואקולוגיה עין המפרץ; קרנית קלומיטי, מנהלת תחום תכנון מעקב ובקרה עיריית באר נים; יעל קפלן, מנהלת המחלקה לאיכות שבע; ניר קנטור, מנהל איגוד תעשיות הכימיה התאחדות התעשיי הסביבה עיריית רמת גן; טלי קפלן פייניש, מנהלת היחידה לקיימות ואיכות סביבה עיריית בת ים; תמי קצובר נועם קציר, מכון מילקן; מאיה קראבטרי, מנהלת תחום נבנצל, סגנית מנהלת אגף קיימות עיריית כפר סבא; ה רבוא, רכזת קיימות בקהילה מועצה מקומית עמק יזרעאל; עמוס רבין, גזבר ; ארד15-סביבה וקיימות פורום ה האיגוד איגוד ערים דן לתברואה; יעל רון, מנכ"לית אשכול גליל מערבי; ד"ר יניב רונן, מנהל מחלקת איכות ; אילן הסביבה עיריית גבעתיים; גיל רייכמן, מנהל אגף איכות הסביבה עיריית ירושלים; בוקורה רפאל, יועצת רפאלי, ראש מינהל איכות הסביבה עיריית ראשון לציון; נורית שולמן, מנהלת היחידה הסביבתית עיריית אור יהודה; איציק שחר, בעלים שחר תשלובות בע"מ; אמנון שחרור, מנכ"ל תאגיד המחזור מ.א.י; יניב שטיוי, סגן כות הסביבה מועצה אזורית גליל עליון ערן מנהל אגף תכנון עיריית באר שבע; משה שליט, מנהל המחלקה לאי שמרלק, מנכ"ל נגב אקולוגיה; איל שני, מנהל אגף איכות הסביבה אשכול הגליל והעמקים; אייל תקוה, מנהל מחלקת תכנון, ייעול וארגון, אגף שפ"ע עיריית רמת גן; 179 פח ד' נס תועלת - פירוט הערכת עלות הפחתה במקור כתוצאה מקומופוסטציה מקומית ברשויות ובמוסדות - 62מוצג קומפוסטציה ביתית -רכיב חישובי מוסדית מקור ערך החלק המיוחס לשוק המוסדי מתוך ייצור הפסולת השנתי לנפש ליום הנחות עבודה 18% הנחות עבודה 33% מתוך ייצור הפסולת המוסדיאורגני הנחות עבודה 70% הטמעה בשוק המוסדי הנחות עבודה 50% הפחתה כתוצאה מקומפוסטציה הנחת עבודה 35% שת"פ מועצות אזוריות נתוני למ"ס 176,000 יחידות דיור מ. אזוריות 199,000 צמודי קרקע –יחידות עירוניות נתוני משרד החקלאות https://www.moag.gov.il /yhidotmisrad/dovrut/p ublication/2019/Pages/R ural housing.aspx הנחת עבודה 10% צמודי קרקע –הטמעה חישוב 81,500 ל הטמעה משקי ביתוסך הכ 281,000 בנייה רוויה –מספר מבנים 5% בנייה רוויה –שיעור הטמעה מספר יחידות דיור ממוצע בבנייה רוויה 30 הנחה על בסיס https://www.sviva.gov.il /infoservices/reservoirin fo/doclib2/publications/ p0801-p0900/p0813.pdf ק"ג שנתי )למ"ס( 642 0.642 סך ייצור לנפש )טון לשנה( 26% היקף הפחתה כולל ( כפול %43פסולת אורגנית ) (%60שיעור הפחתה צפוי ) חישוב 107,218 ביתי )טון פסולת( –ל הפחתה וסך הכ חישוב 7,484,454 3תרחיש –ל ייצור פסולת וסך הכ 3.1% ל הפחתה במקורוסך הכ 180 תרחיש בסיס )'עסקים כרגיל'( -התפלגות בסיס לפי זרם וטיפול - 63מוצג מועבר להשבה מועבר למחזור מועבר להטמנה סה"כ אורגני רקבובי נייר וקרטון RDF מתכת זכוכית פלסטיק גזם מתקנים תרמיים 8.9% 3.5% 6.0% 0.5% 0.7% 0.4% 2.0% 0% 78% 100% גידול יחסי לפי זרם פסולת - 64מוצג מחזורהפרדת מרכיבים יבשים ל על פי ממוצע האיחוד האירופי -)מתמחזרים( 3חלופה - 2018 33% מחזורמרכיבים יבשים להפרדת על פי ממוצע האיחוד -)מתמחזרים( 2 -ו 1חלופות – 2018האירופי 25% 11.1% מצב נוכחי 13.7% 22.1% הפרש :עבודה הנחות  מכיוון שלא ניתן להניח גידול זהה לכל - ההפרש בין המצב הקיים לבין הערך הנצפה לפי ממוצע האיחוד האירופי ההפרשים על בסיס הערכת משקלות של פוטנציאל הגידול.חולקו -זרם  בתחום זה ישנו מפעל מחזור היכול לקלוט, 20%~ -, מכמות הפסולת המיוצרת 3.5% -נייר וקרטון: במצב הקיים , ינוי בהתנהגות יצרני הפסולת.לש בנוגע עבודה הנחת לצד  ,כן צפוי לגדול באופן מתון לאור הגדלת פוטנציאל ועלגזם: במצב הנוכחי קרוב לפוטנציאל ההפרדה שלו השימושים.  פוטנציאל הגידול המשמעותי ביותר, בעל, 17%, מסך כמות הפסולת המיוצרת: 0.5% -פלסטיק: במצב הנוכחי כתוצאה מתמרוץ שוק המחזור )כולל פקדון(.  ם הצפויים ויכולת הקליטה של השוק., הונח גידול מינימלי לאור ההיקפי0.5%זכוכית ומתכת: במצב הנוכחי סביב 181 הגידול היחסי חושב באמצעות ההפרש בין ממוצעי האיחוד למצב כיום, כפול - 65מוצג המשקלות לכל חלופה זרם פסולת משקלות משקולות פוטנציאל גידול יחסי גידול 3חלופה מצב אחרי חלופה -גידול 3 גידול יחסי 2, 1חלופות מצב אחרי חלופה -גידול 1+2 6.2% 2.7% 7.8% 4.3% 1.60 נייר וקרטון 20% 7.8% 1.8% 9.0% 3.0% 1.10 גזם 13% 6.2% 5.7% 9.6% 9.1% 3.40 פלסטיק 41% 2.4% 1.7% 3.4% 2.7% 1.00 זכוכית 12% 2.2% 1.8% 3.4% 3.0% 1.10 מתכת 13% התפלגות הפסולת היבשה המופרדת במקור לאחר הגידול היחסי - 66מוצג זרם "תחת - 0 תרחיש הגדרות האיחוד האירופי" "כתום - 1חלופה מורחב והשבה" "הפרדה - 2חלופה במקור ללא תמריצים כלכליים" "הפרדה - 3חלופה במקור עם תמריצים כלכליים" 7.8% 6.2% 6.2% 3.5% נייר וקרטון 9.0% 7.8% 7.8% 6.0% גזם 9.6% 6.2% 6.2% 0.5% פלסטיק 3.4% 2.4% 2.4% 0.7% זכוכית 3.4% 2.2% 2.2% 0.4% מתכת 18.3% 9.0% 0.0% 0.0% אורגני רקבובי 182 הנחות עבודה -הנאספת למחזור כמות פסולת - 67מוצג "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד – 0 תרחיש האירופי" "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה עבודההנחת מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי שינוי בהגדרות המחזור, החסרת פסולת מעורבת מהגדרת המחזור )אורגני מתאפס( 0% דירקטיבת האיחוד האירופי החל מ 2027 שינוי בהגדרות המחזור, החסרת פסולת מעורבת מהגדרת המחזור )אורגני מתאפס( 0% דירקטיבת האיחוד האירופי החל 2027-מ שינוי בהגדרות המחזור, החסרת פסולת מעורבת מהגדרת המחזור )אורגני מתאפס( 0% דירקטיבת האיחוד האירופי החל מ 2027 שינוי בהגדרות המחזור, החסרת פסולת מעורבת מהגדרת המחזור )אורגני מתאפס( 0% דירקטיבת האיחוד 2027-האירופי החל מ הרחבה יכולת RDF-קליטת ה –במפעל נשר 5% -הגעה ל מסך הפסולת הנחת עבודה 5% ללא –לפי חקיקה הטמנה ישירה 2030בשנת 0 ללא –לפי חקיקה הטמנה ישירה 2030בשנת 0 ללא –לפי חקיקה הטמנה ישירה 2030בשנת 0 –לפי חקיקה ללא הטמנה ישירה בשנת 2030 0 שיעור איסוף מתמחזרים פסולת יבשה 30% https://ec.e uropa.eu/e urostat/sta tistics explained/i ndex.php/P ackaging w aste statist ics שיעור איסוף מתמחזרים פסולת יבשה 30% https://ec.europa. eu/eurostat/statis tics explained/index.p hp/Packaging wa ste statistics שיעור איסוף מתמחזרים פסולת יבשה 30% https://ec.europa.e u/eurostat/statistics explained/index.ph p/Packaging waste statistics אחוז מועבר למיון לפני הטמנה 100% התפלגות הזרמים תרחישבדומה ל 0 הנחת עבודה שיעור איסוף ית מופרדתאורגנ 17% https://ec.europa. eu/eurostat/data browser/view/cei wm030/default/ table?lang=en שיעור איסוף אורגנית מופרדת 17% https://ec.europa.e u/eurostat/databro wser/view/cei wm0 30/default/table?la ng=en 0% הפחתה במקור 2.9% הפחתה במקור אפקטיביות כלי מדיניות ומנגנונים כלכליים התפלגות הזרמים 0 תרחיש בדומה הנחת עבודה –התפלגות הזרמים 0 תרחישבדומה ל הנחת עבודה 183 "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד – 0 תרחיש האירופי" "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה עבודההנחת מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי RDFקליטת 'עסקים כרגיל' 374,223 RDFקליטת 'עסקים כרגיל' 3.4% הפחתה במקור 374,223 אפקטיביות כלי מדיניות ומנגנונים כלכליים 11.5% הפחתה במקור אפקטיביות כלי מדיניות –ומנגנונים כלכליים גידול ניכר בשל SAYTהשפעת פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון סך הפסולת לאחר הפחתה במקור בניכוי כל זרמי הפסולת המופרדים במקור RDF-ו אורגנית מופרדת, לפי חלקיות משיעור האיסוף למחזור באיחוד האירופי הנחת עבודה 9% שיעור איסוף מתמחזרים פסולת גידול בכמות –יבשה כתוצאה מכלים (SAYTכלכליים ) הנחת עבודה שיעור גידול במתמחזרים היבשים כתוצאה SAYT -מ 42% https://pub med.ncbi.nl m.nih.gov/ 18824346/ RDFקליטת בכמות זהה לעסקים כרגיל 2030 374,223 בכמות RDFקליטת זהה לעסקים כרגיל 2030 374,223 רשויות תחת SAYT בישראל 2030 הנחת עבודה 50% פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון סך הפסולת לאחר הפחתה במקור בניכוי כל זרמי הפסולת המופרדים במקור ו RDF פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון סך הפסולת לאחר הפחתה במקור בניכוי כל זרמי הפסולת המופרדים במקור RDF-ו הפרדת מרכיבים יבשים בפועל, SAYT ללא 25% פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון סך הפסולת לאחר הפחתה במקור בניכוי כל זרמי הפסולת המופרדים במקור ו RDF פסולת מעורבת המועברת למתקני מיון סך הפסולת לאחר הפחתה במקור בניכוי כל זרמי הפסולת המופרדים במקור RDF -ו 184 "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד – 0 תרחיש האירופי" "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה עבודההנחת מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי ול שיעור גיד בהפרדת פסולת אורגנית כתוצאה SAYT-מ 30% https://pub med.ncbi.nl m.nih.gov/ 18824346/ שיעור גידול במתמחזרים היבשים כתוצאה SAYT -מ 42% https://pubmed.n cbi.nlm.nih.gov/1 8824346/ שיעור הפרדה מתמחזרים יבשים SAYT תחת התאמת לשיעורי ההטמעה בישראל 33% מאחר ובאירופה שיעור ההטמעה מוערך כיום ובישראל נלקח 25% -ב , הרי שיש 50%למודל להוסיף באופן יחסי , כאשר שיעור 25% הגידול במתמחזרים 42.2%יבשים עומד על רשויות תחת SAYT בישראל 2030 50% הנחת עבודה שיעור הפרדה אורגני SAYT תחת התאמת לשיעורי ההטמעה בישראל 18% מאחר ובאירופה שיעור ההטמעה מוערך כיום ובישראל נלקח 25% -ב , הרי שיש 50%למודל להוסיף באופן יחסי , כאשר שיעור 25% הגידול באורגנית עומד 30%על הפרדת מרכיבים יבשים בפועל, SAYT ללא 25% שיעור גידול בהפרדת פסולת ה אורגנית כתוצא SAYT-מ 30% https://pubmed.n cbi.nlm.nih.gov/1 8824346/ 185 הנחות עבודה -עירוניות ישירות -עלויות פנים - 68מוצג "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 0 תרחיש הנחת עבודה ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור התבססות על עלויות 'שני פחים והשבה' של חברת בשל %15צנובר, בתוספת תקורות, ניהול, פיקוח וכן הזמן (2016-ביחס ל 2020שעבר ) 1.15 התבססות על עלויות 'שני חברת פחים והשבה' של בשל %15צנובר, בתוספת תקורות, ניהול, פיקוח וכן ביחס ל 2020הזמן שעבר ) 2016) 1.15 3התבססות על עלויות ' פחים והשבה' של חברת %15צנובר, בתוספת בשל תקורות, ניהול, פיקוח וכן הזמן שעבר (2016-ביחס ל 2020) 1.15 3התבססות על עלויות ' פחים והשבה' של חברת בשל %15ר, בתוספת צנוב תקורות, ניהול, פיקוח וכן ביחס ל 2020הזמן שעבר ) 2016) 1.15 ביצוע תחשיב עבור כל זרם בנפרד ביצוע תחשיב עבור כל זרם בנפרד ביצוע תחשיב עבור כל זרם בנפרד ביצוע תחשיב עבור כל זרם בנפרד תחשיב ללא מע"מ )כמו כל המודל( 1.17 תחשיב ללא מע"מ )כמו כל המודל( 1.17 תחשיב ללא מע"מ )כמו כל המודל( 1.17 תחשיב ללא מע"מ )כמו כל המודל( 1.17 תוספת עלות על פי –זכוכית יועץ מומחה בתחום 001,0 ₪ נתוני המשרד להגנת הסביבה תוספת עלות על –זכוכית פי יועץ מומחה בתחום 1,000 ₪ הנחת עבודה תוספת עלות על –זכוכית פי יועץ מומחה בתחום 1,000 ₪ הנחת עבודה תוספת עלות על –זכוכית פי יועץ מומחה בתחום 1,000 ₪ הנחת עבודה עלות דומה – RDF-מתכת ו לפסולת מעורבת הנחת עבודה עלות דומה – RDF-מתכת ו לפסולת מעורבת הנחת עבודה עלות – RDF-מתכת ו דומה לפסולת מעורבת הנחת עבודה עלות דומה – RDF-מתכת ו לפסולת מעורבת הנחת עבודה אינפלציה שנתית צפויה לשנה 2030עד 0.86% אינפלציה שנתית צפויה 2030לשנה עד 0.86% אינפלציה שנתית צפויה 2030לשנה עד 0.86% אינפלציה שנתית צפויה 2030לשנה עד 0.86% תקורות, %15 –ערך משוקלל ניהול ופיקוח ושינוי מחירים 124 % %15 –ערך משוקלל תקורות, ניהול ופיקוח ושינוי מחירים 124 % %15 –ערך משוקלל תקורות, ניהול ופיקוח ושינוי מחירים 124% %15 –ערך משוקלל תקורות, ניהול ופיקוח ושינוי מחירים 124 % 186 עירוניות ישירות )ללא מע"מ(-עלויות פנים - 69מוצג במקור עם תמריצים כלכליים""הפרדה – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 0 תרחיש מקור וסוג הפסולת לטון, לפני )₪ עלות ממוצעת מע"מ( מקור וסוג הפסולת לטון, לפני )₪ עלות ממוצעת מע"מ( מקור וסוג הפסולת לטון, לפני )₪ עלות ממוצעת מע"מ( מקור וסוג הפסולת לטון, לפני )₪ עלות ממוצעת מע"מ( 336 אורגני רקבובי 336 אורגני רקבובי 333 אורגני רקבובי 333 אורגני רקבובי 588 אריזות 588 אריזות 583 אריזות 583 אריזות ייר וקרטוןנ 243 נייר וקרטון 243 נייר וקרטון 240 נייר וקרטון 240 299 מעורבת 299 מעורבת 296 מעורבת 296 מעורבת כלי משקהמ 1,040 מכלי משקה 1,040 מכלי משקה 1,112 מכלי משקה 1,112 לסטיקפ 793 פלסטיק 793 פלסטיק 823 פלסטיק 823 200 זכוכית 1,000 זכוכית 1,000 זכוכית 1,000 זכוכית זםג 165 גזם 165 גזם 163 גזם 163 299 מתכת 299 מתכת 296 מתכת 296 מתכת RDF 296 RDF 296 RDF 299 RDF 299 299 מועבר למתקני המיון 299 מועבר למתקני המיון 296 מועבר למתקני המיון 296 מועבר למתקני המיון 187 עירוניות ישירות-עלויות חוץ - 70מוצג המתקנים )הימנעות מספירה כפולה(דמי כניסה למתקנים מגולמים בעלות שנלקחו עלויות שינוע בלבד, מאחר "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 0 תרחיש הנחת עבודה ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי עבודההנחת מקור ערך מספרי מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור לטון לק"מ()₪ עלות שינוע 0.6 ₪ הנחת עבודה מבוססת שוק לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 0.6 ₪ הנחת עבודה מבוססת שוק לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 0.6 ₪ הנחת עבודה מבוססת שוק לטון )₪ עלות שינוע לק"מ( 0.6 ₪ הנחת עבודה מבוססת שוק פסולת מעורבת –עלויות מיון 110 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר פסולת –עלויות מיון מעורבת 110 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר פסולת –עלויות מיון מעורבת 110 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר פסולת –עלויות מיון מעורבת 110 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר פסולת –עלויות מיון שניוני מופרדת במקור 36 ₪ על פי תכנון מתקן מיון רמלה, יועץ סביבתי מומחה, אבי נוביק –עלויות מיון שניוני פסולת מופרדת במקור 36 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר –עלויות מיון שניוני פסולת מופרדת במקור 36 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר –עלויות מיון שניוני פסולת מופרדת במקור 36 ₪ תיקוף הנחות חברת צנובר תחנות -מרחק ממוצע )ק"מ( מעבר ומתקני מיון 132 שקלול מרחק ממוצע מהעיר על בסיס מאזני מאסה )כאשר רוב הפסולת מועברת להטמנה( –ממוצע )ק"מ( מרחק תחנות מעבר ומתקני מיון הנחת עבודה 48 –מרחק ממוצע )ק"מ( תחנות מעבר ומתקני מיון הנחת עבודה 49 –מרחק ממוצע )ק"מ( תחנות מעבר ומתקני מיון הנחת עבודה 55 מתקנים –מרחק ממוצע תרמיים: ניתן למקם קרוב לעיר )ע"ע השומרוני הטוב( ובכך לחסוך עלויות שינוע )ישירות ק"מ 35 –וחיצוניות( הנחת עבודה 35 מרחק ממוצע מתקנים תרמיים: ניתן למקם קרוב לעיר )ע"ע השומרוני הטוב( ובכך ינוע לחסוך עלויות ש )ישירות וחיצוניות( ק"מ 35 הנחת עבודה 35 מרחק ממוצע מתקנים תרמיים: ניתן למקם קרוב לעיר )ע"ע השומרוני הטוב( ובכך לחסוך עלויות שינוע )ישירות וחיצוניות( ק"מ 35 הנחת עבודה 35 מרחק ממוצע מתקנים תרמיים: ניתן למקם קרוב לעיר )ע"ע השומרוני הטוב( ובכך סוך עלויות שינוע לח )ישירות וחיצוניות( ק"מ 35 הנחת עבודה 35 188 "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 0 תרחיש הנחת עבודה ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי עבודההנחת מקור ערך מספרי מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור מתקני עיכול -מרחק ממוצע אנאירובי: ניתן למקם קרוב לעיר ובכך לחסוך עלויות שינוע זמן נסיעה -)ישירות וחיצוניות( ק"מ 25של עד חצי שעה = הנחת עבודה 25 מתקני –מרחק ממוצע עיכול אנאירובי: ניתן למקם קרוב לעיר ובכך לחסוך עלויות שינוע –)ישירות וחיצוניות( זמן נסיעה של עד חצי ק"מ 25שעה = הנחת עבודה 25 מתקני –מרחק ממוצע עיכול אנאירובי: ניתן למקם קרוב לעיר ובכך לחסוך עלויות שינוע –)ישירות וחיצוניות( זמן נסיעה של עד חצי ק"מ 25שעה = הנחת עבודה 25 מתקני –מרחק ממוצע עיכול אנאירובי: ניתן למקם קרוב לעיר ובכך לחסוך עלויות שינוע –)ישירות וחיצוניות( זמן נסיעה של עד חצי ק"מ 25שעה = הנחת עבודה 25 זרם אורגני: –מרחק ממוצע ל חיבור של מרחק מתקן עיכו ק"מ( והשבת השאריות 25) שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 74 זרם –מרחק ממוצע אורגני: חיבור של 25מרחק מתקן עיכול ) ק"מ( והטמנת השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 74 זרם –מרחק ממוצע אורגני: חיבור של 25מרחק מתקן עיכול ) נת ק"מ( והטמ השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 67 זרם –מרחק ממוצע אורגני: חיבור של 25מרחק מתקן עיכול ) ק"מ( והטמנת השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 58 מתקן השבה: -מרחק ממוצע חיבור של מרחק מתקן השבה ק"מ( והטמנת השאריות 25) שיוצאות ממאזן המאסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 53 מתקן –מרחק ממוצע השבה: חיבור של מרחק מתקן השבה ק"מ( והטמנת 25) השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 53 מתקן –מרחק ממוצע השבה: חיבור של מרחק מתקן השבה ק"מ( והטמנת 25) השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( הנחת עבודה 53 מתקן –מרחק ממוצע השבה: חיבור של מרחק מתקן השבה ק"מ( והטמנת 25) השאריות שיוצאות ממאזן המסה )מוכפל במאזן( דההנחת עבו 53 מתקן מיון: -מרחק ממוצע סמוך למטרופולין בדומה למתקנים התרמיים ומתקני העיכול האנאירובי הנחת עבודה 25 מתקן –מרחק ממוצע מיון נקי: סמוך ופולין בדומה רלמט למתקנים התרמיים ומתקני העיכול האנאירובי הנחת עבודה 25 מתקן –מרחק ממוצע מיון נקי: סמוך ופולין בדומה רלמט למתקנים התרמיים ומתקני העיכול האנאירובי הנחת עבודה 25 מתקן –מרחק ממוצע מיון נקי: סמוך ופולין בדומה רלמט למתקנים התרמיים ומתקני העיכול האנאירובי הנחת עבודה 25 מטמנות: –מרחק ממוצע , 2020-ב 108לעומת נתון של גידול לנוכח סגירת מתקנים בצפון ונסיעה לדרום 140 חישוב על בסיס מטמנות קיימות )נתוני המשרד להגנת הסביבה( בתוספת השינוי הצפוי –מרחק ממוצע מטמנות: לעומת נתון ל , גידו2020-ב 108של לנוכח סגירת מתקנים בצפון ונסיעה לדרום 140 חישוב על בסיס מטמנות קיימות )נתוני המשרד להגנת הסביבה( בתוספת השינוי הצפוי –מרחק ממוצע מטמנות: לעומת נתון , גידול 2020-ב 108של לנוכח סגירת מתקנים בצפון ונסיעה לדרום 140 חישוב על בסיס מטמנות קיימות )נתוני המשרד להגנת הסביבה( בתוספת השינוי הצפוי –מרחק ממוצע מטמנות: לעומת נתון , 2020 -ב 108של גידול לנוכח סגירת מתקנים בצפון ונסיעה לדרום 140 חישוב על בסיס מטמנות קיימות )נתוני המשרד להגנת הסביבה( בתוספת השינוי הצפוי 189 "הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים" – 3חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים" – 2חלופה "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" – 0 תרחיש הנחת עבודה ערך מספרי הנחת עבודה מקור ערך מספרי עבודההנחת מקור ערך מספרי מקור ערך מספרי הנחת עבודה מקור –וקרטון נייר –מרחק ממוצע בדומה לאתרי הטמנה )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( 140 חישוב על בסיס מטמנות קיימות )נתוני המשרד להגנת הסביבה( בתוספת השינוי הצפוי נייר –מרחק ממוצע בדומה לאתרי –וקרטון הטמנה )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 140 נייר –מרחק ממוצע בדומה לאתרי –וקרטון הטמנה )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 140 נייר –מרחק ממוצע בדומה לאתרי –וקרטון הטמנה )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 140 פלסטיק )אינם –מרחק ממוצע מקיימים את עקרון הסמיכות( ההנחת עבוד 115 –מרחק ממוצע פלסטיק )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 115 –מרחק ממוצע פלסטיק )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 115 –מרחק ממוצע פלסטיק )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 115 זכוכית ומתכת –מרחק ממוצע )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 100 זכוכית –מרחק ממוצע ומתכת )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 100 זכוכית –מרחק ממוצע ומתכת )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 100 זכוכית –ממוצע מרחק ומתכת )אינם מקיימים את עקרון הסמיכות( הנחת עבודה 100 גזם –מרחק ממוצע 25 הנחת עבודה )בדומה למתקני מעבר( גזם –מרחק ממוצע 25 הנחת עבודה )בדומה למתקני מעבר( גזם –מרחק ממוצע 25 הנחת עבודה )בדומה למתקני מעבר( גזם –ק ממוצע מרח 25 הנחת עבודה )בדומה למתקני מעבר( RDF 45 –מרחק ממוצע הנחת עבודה (RDF + חירייה דניאלי בסביבה לרמלה( RDF 45 –מרחק ממוצע הנחת עבודה (RDF + חירייה דניאלי בסביבה לרמלה( RDF 45 –מרחק ממוצע הנחת עבודה (RDF + חירייה דניאלי בסביבה לרמלה( RDF 45 –מרחק ממוצע עבודה הנחת (RDF + חירייה דניאלי בסביבה לרמלה( הטמנה ישירה –מרחק ממוצע הנחת עבודה 140 190 (הנחות עבודה)כמות מתקנים - 71מוצג MBT מבוססAD מתקן תרמי עם השלמת קומפוסטציה ( מתקן מיון נקיClean MRF) מטמנות מפעלי מחזור פרמטר ערך מספרי פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מקור ערך מספרי מקור וקרטון מפעלי מחזור נייר מופרד במקור ומועבר – לתעשייה. אין צורך בהקמת מתקני טיפול פרמטר ערך מספרי מקור מספר ימי טיפול שנתי מבוסס שוק 300 מספר ימי טיפול שנתי 300 מבוסס שוק מספר ימי טיפול שנתי 300 מבוסס שוק –מפעלי מחזור פלסטיק נכלל במתקן המיון הנקי ומגולם שם מספר ימי טיפול שנתי מבוסס שוק 300 פוטנציאל קליטה ליום מיון במתקן MBT 670 הנחת עבודה לסוג המתקן פוטנציאל קליטה ליום 1,500 הנחת עבודה לסוג המתקן פוטנציאל קליטה ליום 200 הנחת עבודה לסוג המתקן מפעלי מחזור נכלל –זכוכית/מתכת במתקן המיון הנקי ומגולם שם פוטנציאל קליטה ליום 1500 הנחת עבודה לסוג המתקן פוטנציאל קליטה ליום מתקן קומפוסטציה סגורה/עיכול אנאירובי וייצוב 670 הנחת עבודה לסוג המתקן עם MBT מתקן עיכול אנאירובי וייצוב בקומפוסטציה תרחיש -סגורה 0 50% בהתאם למאזני המאסה מתקן קומפוסטציה תרחיש -סגורה 0 50% בהתאם למאזני המאסה עם MBT מתקן עיכול אנאירובי וייצוב בקומפוסטציה 80% בהתאם למאזני המאסה 191 חלופה -סגורה 1 מתקן קומפוסטציה חלופה -סגורה 1 20% עם MBT מתקן עיכול אנאירובי וייצוב בקומפוסטציה חלופה -סגורה 2 70% מתקן קומפוסטציה חלופה -סגורה 2 30% עם MBT מתקן עיכול אנאירובי וייצוב בקומפוסטציה חלופה -סגורה 3 60% מתקן קומפוסטציה חלופה -סגורה 3 40% כמות המתקנים בפועל נגזרת מכמות הפסולת ללא הפסולת MBT -המועברת למתקני ה השיורית, אשר אינה עוברת בעיכול האנאירובי 192 )הנחות עבודה( עלויות מתקנים - 72מוצג MBT מבוססAD מתקן תרמי עם השלמת קומפוסטציה ( מתקן מיון נקיClean MRF) מפעלי מחזור RDF מטמנות ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מספרי ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מקור מספרי ערך פרמטר מקור מספרי מקור עלות השקעה 20 אורך חיי מתקן ( CAPEXנורמטיבית ) למתקני טיפול בפסולת עירונית המשרד אורגנית, להגנת הסביבה אורך חיי מתקן תחשיב יואב ינון, 25 מהנדס סביבתי ויועץ למשרד להגנת הסביבה אורך חיי מתקן 17 על פי תכנון מיוןמתקן , יועץ דומה סביבתי מומחה, אבי נוביק הנחת עבודה של משק סגור מאוזן )ללא עלות (לרשויות עלות כוללת לטון ממוצע )תחליפי לדמי כניסה( דמי כניסה ₪ 60 ממוצעים מטמנות גדולות קיימות עלות כוללת לטון ממוצע )תחליפי לדמי כניסה( דמי ₪ 260 כניסה RDF חירייה )הנחה בנוגע לחלק RDFשל בלבד( הנחת עבודה 4% שיעור היוון מקובלת שיעור היוון הנחת עבודה 4% מקובלת שיעור היוון הנחת עבודה 4% מקובלת עלות הקמה עם MBT מתקן עיכול אנאירובי וייצוב בקומפוסטציה סגורה, המטפל טון/יום 500 -ב לא כולל )₪, מע"מ( 210,666,000 ₪ עלות השקעה " נורמטיבית למתקני טיפול בפסולת עירונית אורגנית" לפי 30%טון ליום ) 200 המעורבת מהפסולת הנכנסת(, הנאמד + ₪מיליון 105-בכ מתקן מיון לפסולת מעורבת )לפי קובץ "מתקן מיון פסולת עירונית מודל טון 670 -כלכלי"( ל 60-ליום הנאמד בכ . כולל מרכיב ₪מיליון מימון וקרקע עלות –הקמה מתקן המטפל ב 1,500 טון/יום לא )₪, כולל מע"מ( 944,50 0,000 ₪ סקירה מסמך עולמית של שוק השבת אנרגיה מטיפול תרמי – WtE) בפסולת Waste to Energy), המשרד להגנ"ס; כולל מרכיב מימון וקרקע עלות –הקמה מתקן המטפל ב 150 טון/יום לא )₪, כולל מע"מ( 52,080,000 ₪ על פי תכנון מתקן מיון , יועץ דומה סביבתי מומחה, אבי נוביק עלות הקמה מתקן קומפוסטציה סגורה המטפל טון/יום 400 -ב 167,973,000 ₪ עלות השקעה " נורמטיבית למתקני טיפול בפסולת עירונית אורגנית" לפי 30%טון ליום ) 200 מהפסולת המעורבת עלות תפעול למתקן )אחוז מעלות הקמה( מסמך סקירה 10% עולמית של שוק השבת אנרגיה מטיפול תרמי – WtE) בפסולת Waste to עלות תפעול שנתית למתקן )אחוז הערכת עלות 10% על בסיס מתקנים דומים )דוגמת מתקן 'חן 193 MBT מבוססAD מתקן תרמי עם השלמת קומפוסטציה ( מתקן מיון נקיClean MRF) מפעלי מחזור RDF מטמנות ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מספרי ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מקור מספרי ערך פרמטר מקור מספרי מקור לא כולל )₪, מע"מ( הנכנסת(, הנאמד + ₪מיליון 84 -בכ מתקן מיון לפסולת מעורבת )לפי קובץ "מתקן מיון פסולת עירונית מודל טון 670 -כלכלי"( ל 60 -ליום הנאמד בכ . כולל מרכיב ₪מיליון מימון וקרקע Energy), המשרד להגנ"ס; כוללת בתוכה טיפול בפסולת מסוכנת מעלות הקמה( המקום' ברמלה( עלויות מימון )אחוז תוספת להקמה( גליון תכניות עסקיות 7% MBT לסוגי מתקני על בסיס חישוב עלות ההון לעומת עלות ההקמה. טון ליום 200מתקני עלויות מימון )אחוז תוספת להקמה( עלויות הנחת עבודה 10% מימון )אחוז תוספת להקמה( מתקן מיון 14% פסולת מודל -עירונית כלכלי, המשרד להגנת הסביבה הנחה על בסיס תחנת מעבר ממיינת עלויות קרקע (₪) על בסיס חישוב 14,000,000 עלות לדונם וגודל צפוי למתקן עלויות קרקע ₪( לדונם( 35,000, 000 ₪ על בסיס חישוב עלות לדונם וגודל צפוי למתקן עלויות )₪ קרקע לדונם( 4,200,000 ₪ על בסיס חישוב עלות לדונם וגודל צפוי למתקן עלות תפעול למתקן )אחוז מעלות הקמה( לפני הכנסות עלות השקעה 7% (CAPEX) נורמטיבית למתקני טיפול בפסולת עירונית אורגנית, המשרד להגנת הסביבה; מהעלות 45% מיוחסת לסילוק להטמנה )היטל + הובלה + דמי כניסה קוט"ש לטון פסולת נכנסת חלופה 1 קוט"ש לטון 900 פסולת נכנסת. נע , 1,000 -ל 900בין כתלות בערך הקלורי של הפסולת, הנובע מההרכב השונה מעט בין אזורים/סקטורים בארץ עלות קרקע + )₪ פיתוח לדונם( על בסיס 700,000 נתוני עסקאות )רמ"י( בפועל באזור הדרום+ פיתוח 194 MBT מבוססAD מתקן תרמי עם השלמת קומפוסטציה ( מתקן מיון נקיClean MRF) מפעלי מחזור RDF מטמנות ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מספרי ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מקור מספרי ערך פרמטר מקור מספרי מקור מנות מגולמים במט ובעלויות חיצוניות( קוט"ש לטון פסולת נכנסת קוט"ש לטון פסולת 285 270נכנסת. נע בין , כתלות בערך 300 -ל הקלורי של הפסולת, הנובע מההרכב השונה מעט בין אזורים/סקטורים בארץ תעריף לקוט"ש בסיס הנחה על 0.2 של ירידת תעריף החשמל לאנרגיות מתחדשות, תעריף החשמל הסולרי מושך את המחיר כלפי מטה דונם למתקן הערכת אבי 6 נוביק, יועץ סביבתי מומחה, אשר ליווה הקמת מתקנים דומים תעריף לקוט"ש בסיס הנחה על 0.2 לירידת תעריף החשמל לאנרגיות מתחדשות, תעריף החשמל הסולרי מושך את המחיר כלפי מטה עלות קרקע + פיתוח ₪( לדונם( 70000 0 על בסיס נתוני עסקאות בפועל )רמ"י( באזור הדרום+ פיתוח עלות קרקע + )₪ פיתוח לדונם( על בסיס נתוני ₪ 700,000 עסקאות בפועל )רמ"י( באזור הדרום+ פיתוח דונם למתקן הנחת עבודה 50 מבוססת יועץ פסולת )אבי נוביק( הנחת עבודה 20 דונם למתקן מבוססת יועץ פסולת )אבי נוביק( קוט"ש לטון פסולת נכנסת חלופה 2 קוט"ש לטון 950 פסולת נכנסת. נע , 1,000 -ל 850בין כתלות בערך הקלורי של הפסולת, הנובע מההרכב השונה מעט בין החלופות 10)פער של 15%) 195 MBT מבוססAD מתקן תרמי עם השלמת קומפוסטציה ( מתקן מיון נקיClean MRF) מפעלי מחזור RDF מטמנות ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מספרי ערך פרמטר מקור ערך מספרי פרמטר מקור מספרי ערך פרמטר מקור מספרי מקור הכנסות ממכירת )₪ קומפוסט לטון( קוט"ש ₪ 80 לטון פסולת נכנסת חלופה 3 קוט"ש לטון 1,000 פסולת נכנסת. נע , 1,000 -ל 850בין כתלות בערך הקלורי של הפסולת, הנובע מההרכב השונה מעט בין החלופות 10)פער של 15%) 196 לפי חלופה MBTמאזני מסה מתקני - 73מוצג "עסקים כרגיל תחת - 0 תרחיש הגדרות האיחוד האירופי" "כתום מורחב והשבה" – 1חלופה "הפרדה במקור ללא תמריצים – 2חלופה כלכליים" "הפרדה במקור עם – 3חלופה תמריצים כלכליים" מקור 37% 20% 7% 7% מחזורסה"כ חומרים יבשים מחזור חומרים יבשים מחזור פירוט ראו פירוט מאזני מסה חומר אורגני מחזור+חומרים יבשים מחזור מופרד במקור חומר מחזור+חומרים יבשים מחזור אורגני מופרד במקור 63% 80% 93% 93% סה"כ מועבר להטמנה/השבה פירוט ריג'קט אורגני + שאריות שאר פסולת + (חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור ריג'קט אורגני + שאריות שאר פסולת + חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור( ריג'קט אורגני + שאריות שאר פסולת + חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור( שאר פסולת ריג'קט אורגני + שאריות + חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור( הסברים מוגדר כחומרים יבשים + אורגני מחזור מופרד במקור בלבד, ולכן בעת החישוב בגיליון החישובים הכמות של החומר האורגני המטופל והמיוצב )שלא הופרדה במקור ושלא הוטמנה( מוגדרת בהתאם להגדרות RECOVERYכהשבה ) האיחוד האירופי( מוגדר כחומרים יבשים + אורגני מחזור מופרד במקור בלבד, ולכן בעת החישוב בגיליון החישובים הכמות של החומר האורגני המטופל והמיוצב )שלא הופרדה במקור ושלא הוטמנה( נוכתה מהכמות המועברת לטיפול במתקנים התרמיים והוגדרה כהשבה (RECOVERY תאם להגדרות האיחוד בה האירופי( מוגדר כחומרים יבשים + אורגני מופרד מחזור במקור בלבד, ולכן בעת החישוב בגיליון החישובים הכמות של החומר האורגני המטופל והמיוצב )שלא הופרדה במקור ושלא הוטמנה( נוכתה מהכמות המועברת לטיפול במתקנים התרמיים והוגדרה כהשבה (RECOVERY להגדרות האיחוד בהתאם האירופי( מוגדר כחומרים יבשים + אורגני מחזור מופרד במקור בלבד, ולכן בעת החישוב בגיליון החישובים הכמות של החומר האורגני המטופל והמיוצב )שלא הופרדה במקור ושלא הוטמנה( נוכתה מהכמות המועברת לטיפול במתקנים התרמיים והוגדרה כהשבה (RECOVERY בהתאם להגדרות האיחוד האירופי( 197 מאזני מסה מתקנים נוספים, קבוע לכל החלופות - 74מוצג Cleanמתקן מיון נקי ) מתקנים תרמיים MRF) מפעלי מחזור נייר וקרטון מטמנות מחזור זכוכית ומתכות מפעלי מחזור פלסטיק 100% 100% 95% 90% 0% מחזור –חישוב מאזן 83.5% השבה –חישוב מאזן 100% 5% 5% 12.5% הטמנה –חישוב מאזן 4% פסולת מוטמנת שימוש באפר 50% הנחות עבודה תחתי מרחף על בסיס ממוצעי האיחוד האירופי מטפל בפלסטיק, זכוכית ומתכת 198 עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי - "0תרחיש " - 75מוצג חלופה 0 - "עסקים כרגיל תחת הגדרות האיחוד האירופי" מתמחזרים יבשים - מופרדים במקור מתכתזכוכיתפלסטיקגזםנייר וקרטון 4%6%1%1%0%שיעור11%שיעור 261,956449,06737,42252,39129,938כמות )טון בשנה(830,774כמות )טון בשנה( 95%100%90%90%90%מועבר למיחזור כמות פסולת מיוצרת כוללת 5%0%10%10%10%מועבר להטמנה 100%RDFשיעור 5%7%שיעור7,484,454כמות )טון בשנה( מיחזור374,223כמות )טון בשנה( אורגני מופרד במקור 10%שיעור 439,562כמות )טון בשנה(0%שיעור MRF 0כמות )טון בשנה(פסולת המגיעה למתקן 84%שיעור שאר הפסולת 63% 6,279,457כמות )טון בשנה( פסולת מעורבת שאריות להטמנה70%שיעור 100%שיעור כמות )טון בשנה( 90%שיעור4,395,620 3,956,058כמות )טון בשנה(6,279,457כמות )טון בשנה( אורגני ממוין 8% ייצוב מבוקרריג'קט30%שיעור כמות )טון בשנה( 60%שיעור27%שיעור1,883,837 502,357כמות )טון בשנה( כמות )טון בשנה( 414,444 קומפוסטציה סגורה אידוי50%שיעור22% אורגני כמות )טון בשנה( 40%שיעור690,740 73%שיעור כמות )טון בשנה( 276,296 ערך מספריפירוטמרכיב שיעור מסך הפסולת 1,381,481כמות )טון בשנה(הערות מיחזור מיחזור חומרים יבשים 439,5627% פסולת אורגנית שלא הופרדה במקור איננה נחשבת מיחזור השבה/הטמנה ריג'קט אורגני + שאריות שאר פסולת + חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור( 5,839,89593% חלק מהחומר המטופל מועבר להטמנה )50% מהחומר המיוצב והמבוקר( והשאר נספר בהשבה, אם כי איננו מועבר למתקן תרמי עיכול אנאירובי )AD( טיפול וייצוב חומר אורגני לא מופרד במקור חומר מטופל שנספר בהשבה/הטמנה ייצוב מבוקרדיג'סטט50%שיעור1,381,481 כמות )טון בשנה( 100%שיעור30%שיעור690,740 כמות )טון בשנה( 207,222 כמות )טון בשנה( 207,222 אידוי + מתאן 70%שיעור כמות )טון בשנה( 483,518 199 ("כתום מורחב והשבה") 1חלופה - 76מוצג חלופה 1 - "כתום מורחב והשבה" מתמחזרים יבשים - מופרדים במקור מתכתזכוכיתפלסטיקגזםנייר וקרטון 6%8%6%2%2%שיעור25%שיעור 448,221569,311448,321172,041162,358כמות )טון בשנה(1,800,252כמות )טון בשנה( 95%100%90%90%90%מועבר למיחזור 5%0%10%10%10%מועבר להטמנה כמות פסולת מיוצרת כוללת RDF 5%שיעור100%שיעור 374,2237%כמות )טון בשנה(7,267,019כמות )טון בשנה( אורגני מופרד במקור מיחזור 10%שיעור0%שיעור 356,478כמות )טון בשנה(0כמות )טון בשנה( MBT פסולת המגיעה למתקן שאר הפסולת 70%63%שיעור70%שיעור 5,092,544כמות )טון בשנה( פסולת מעורבת כמות )טון בשנה( שאריות לתרמי/הטמנה3,564,781 90%שיעור100%שיעור 3,208,303כמות )טון בשנה(5,092,544כמות )טון בשנה( 8% אורגני ממוין ריג'קט 27%שיעור30%שיעור כמות )טון בשנה( 407,404כמות )טון בשנה(1,527,763 ייצוב מבוקר 60%שיעור22% אורגני קומפוסטציה סגורה כמות )טון בשנה( 134,443 ערך מספריפירוטמרכיב שיעור מסך הפסולת 20%שיעור73%שיעורהערות 356,4787%מיחזור חומרים יבשיםמיחזור פסולת אורגנית שלא הופרדה במקור איננה נחשבת מיחזור 1,120,360כמות )טון בשנה( כמות )טון בשנה( אידוי224,072 השבה/הטמנה ריג'קט אורגני + שאריות שאר פסולת + חומר אורגני מטופל )לא מופרד במקור( 4,736,06693% חלק מהחומר המטופל מועבר להטמנה וחלק נספר בהשבה, אם כי איננו מועבר למתקן תרמי 40%שיעור טיפול וייצוב חומר אורגני לא מופרד במקור חומר מטופל שנספר בהשבה/הטמנה 1,120,360 כמות )טון בשנה( 89,629 עיכול אנאירובי )AD( ייצוב מבוקרדיג'סטט 100%שיעור30%שיעור80%שיעור כמות )טון בשנה( 896,288 כמות )טון בשנה( 268,886 כמות )טון בשנה( 268,886 אידוי + מתאן 70%שיעור כמות )טון בשנה( 627,401 200 )"הפרדה במקור ללא תמריצים כלכליים"( 2חלופה - 77מוצג 201 )"הפרדה במקור עם תמריצים כלכליים"( 3חלופה - 78מוצג 202 מחירי פחים חומים לפסולת רקבובית - 79מוצג פח שיש בתים פרטיים )מ. אזוריות( יח' דיור 8-יותר מ יח' מגורים 6–2 10–7 קיבולת )ליטר( 46 120–140 360 ₪ 400 ₪ 180 ₪ 120 ₪ 50 מחיר רכישה והצבה 5 5 5 5 אורך חיים )שנים( פריסת פחים חומים במגזר העסקי - 80מוצג סוג עסק קטנים מאוד 10)עד עובדים( קטנים )עד 50-10 עובדים( –50בינוניים ) עובדים( 100 בינוניים –100גדולים ) עובדים( 200 גדולים מאוד +מוסדות (200 + עובדים( מקור 2,035 2,186 4,819 39,368 243,179 כמות עסקים למ"ס: עסקים פעילים לפי ענף כלכלי וקבוצות גודל 2018 140–120 10–7 קיבולת )ליטר( 360 720 1,440 מחיר רכישה והצבה 50 ₪ 180 ₪ 400 ₪ 800 ₪ 1,600 ₪ אורך חיים )שנים( 5 5 5 5 5 רכישה והצבת פחים חומים בבתי אב ובעסקים - 81מוצג פחים כמות משקי בית/עסקים הערות סה"כ עלות שנתית ₪ 21,340,800 ₪ 10 2,667,600 ביתי פח שיש – הוצאה שנתית ממשקי הבית %80-ל בישראל ₪ 4,188,414 על פי סוג הפח 291,587 עסקים פח על פי – הוצאה שנתית %80-גודל העסק ל מהעסקים בישראל ₪ 25,529,214 סה"כ 203 פריסת פחים חומים במרחב הציבורי - 82מוצג מקור כמות פחים פריסה כמות יח"ד סוג מבנה 112,500 לכל יח' 1 - 46פח 112,500 צמודי קרקע א' תבנית הבנייה למגורים בישראל 2015הגנ"ס 56,250 יח' 2-ל - 140פח 112,500 צמודי קרקע ב' 37,500 יח' 4-ל - 140פח 150,000 צמודי קרקע ג' 140,000 מבני "רכבת" לכל - 140פחים 3 מבנה 420,000 281,000 לכל מבנה - 1פח 281,000 בנייה רוויה 907,250 533,500 סה"כ עלות פריסת הפחים החומים במרחב הציבורי - 83מוצג קיבולת הפח )ליטרים( עלות שנתית עלות לפח כמות 46 112,500 120 ₪ 2,700,000 ₪ 120–140 513,750 180 ₪ 18,495,000 ₪ 360 281,000 400 ₪ 22,480,000 ₪ ₪ 43,675,000 עלות שנתית כוללת 204 עלות פריסת קומפוסטרים ביתיים - 84מוצג הערות שנים 5-סה"כ ל מחיר כמות קומפוסטר ₪ 9,555,000 ₪ 200 47,775 ליטר 105 מיחידות הדיור 35% 10%במועצות האזוריות + מיחידות הדיור צמודות 5%הקרקע בשאר הארץ + 105 50%מבנייה רוויה; ליטר ₪ 19,110,000 ₪ 400 47,775 ליטר 300 מיחידות הדיור 35% 10%במועצות האזוריות + מיחידות הדיור צמודות 5%הקרקע בשאר הארץ + 105 50%מבנייה רוויה; ליטר מתקני קומפוסטציה קטנים למוסדי )עד טון ביום( 60 70,000 ₪ 4,200,000 ₪ 60-כ -הנחת עבודה מתקנים ברחבי הארץ, עלות 70,000-מוערכת של כ 10למתקן, אורך חיים של שנים ₪ 6,153,000 סה"כ לשנה 95,610 סה"כ עלויות חינוך והסברה )כולל אלמנטים של בזבוז מזון( - 85מוצג הנחות עבודה עלות שנתית כמות מספר רשויות ₪ 500,000 16 רשות גדולה 100-יותר מרשויות גדולות ) 16 ₪מיליון 0.5 -אלף תושבים( )קמפיינים ושיתוף הציבור, בתי ספר וכו'( 250,000 98 בינוניות-רשויות קטנות אלף תושבים 50רשות עד ₪ ₪ 32,603,230 עלות שנתית כוללת עלות מנגנון אכיפה ובקרה - 86מוצג הערות עלות שנתית כוללת עלות מעביד חודשית לפקח מס' פקחים 130 16,000 ₪ 25,039,281 ₪ 100רשויות גדולות )מעל *16 פקחים 2 -אלף תושבים( 50 -פקח ל -שאר הרשויות * אלף תושבים 205 עלויות מנגנון הפעלה והטמעה - 87מוצג הוצאה עלות חד פעמית תפעול שוטף )עלות שנתית( מס' יחידות הערות סה"כ RFIDמערכת למשאיות פינוי 1,000 ₪ 534 533,520 ₪ אלף יח"ד 5משאית לכל שנים 10אורך חיים מרכז בקרה הפרדה במקור ברשות מול הקבלן 1,500 ₪ 255 382,500 ₪ שנים 10 – אורך חיים רשויות 255לפי מקומיות לכל מתקן IDזיהוי אצירה שנים 5 –אורך חיים ₪ 907,250 907,250 ₪ 1 ₪ 6,402,240 534 ₪ 12,000 תפעול שוטף משאית ₪ 2,730,520 שנים 10-סה"כ עלות קבועה ל ₪ 6,402,240 סה"כ עלות שנתית | תועלת –פירוט הערכת עלות -נספח ד' 206 תרמיים הנחות עבודה להרכב פסולת בכניסה למתקנים - 88מוצג 3חלופה 2חלופה 1חלופה זרם 17% 21% 29% אורגני )כולל גזם רך( 24% 26% 23% פלסטיק 21% 23% 20% קרטון ונייר 8% 7% 6% טקסטיל 12% 10% 8% טיטולים 18% 13% 14% אגרגטים, עץ, זכוכית מתכות ואחר ו/או טיפול.הפסולת המועברת למתקנים התרמיים, הינה פסולת שאריות מיון .1 מיליון טון/שנה. 1.35טון/יום, 4,500הפסולת המועברת למתקנים תרמיים: .2 הפסולת המועברת למתקנים התרמיים הינה על בסיס רטוב. לפיכך, הכמות נטו של המרכיבים היבשים נמוכה יותר )ספיחת .3 רטיבות מהפסולת האורגנית(. אינם מעבירים שאריות פסולת למתקנים תרמיים. מהפסולת הביתית(, 10%-אגני היקוות הפסולת בנגב )כ .4 . לא כל השאריות ממתקני מיון וטיפול בפסולת, מגיעים למתקנים תרמיים Clean MRF-יש עדיפות לקליטת שאריות פסולת מ .5 )זמינות, מרחק, עלות( שאריות ותוצרים ממתקני טיפול ביולוגי בחומר אורגני, אינם מועברים למתקנים תרמיים. .6 . 3רכב הפסולת בכניסה למתקנים התרמיים, מבוססת על מימוש כל המפתחות ליישום התוכנית בחלופה הערכת ה .7 בהתאמה הנחות המוצא בחלופות האחרות, כפי שהן מוגדרות במודל. , עשרות סקרי פסולת ברשויות מקומיות, 2013לפני מיון וטיפול, מסתמך על סקר הרכב הפסולת –הרכב הפסולת הבסיסי .8 , ונתונים עדכניים שנאספו במסגרת התוכנית האסטרטגית.2011-2014בקרת איכות הפרדה, במהלך ונתוני הרכב הפסולת מגלם גם את ההפחתה במקור. .9 | תועלת –פירוט הערכת עלות -נספח ד' 207 הטמנה לאתריהרכב הפסולת בכניסה - 89מוצג 3חלופה 2חלופה 1חלופה 0 תרחיש זרם 11% 15% 25% 31% אורגני )כולל גזם רך( 25% 28% 26% 23% פלסטיק 21% 23% 24% 20% קרטון ונייר 8% 7% 4% 4% טקסטיל 12% 11% 6% 6% טיטולים אגרגטים, עץ, זכוכית מתכות ואחר 16% 15% 16% 23% הרכב הפסולת מכומת על בסיס רטוב. .1 בפסולת )ע"פ מתקני הטיפול הניתנים למימוש, בכל אגני ההיקוות(.הפחתה וטיפול מטבי - 3אין הטמנה ישירה של פסולת, ללא מיון לפחות. חלופה .2 ק"מ(, מעבירים את כל השאריות למעט שאריות הפח הכתום, ישירות להטמנה. 80אגני ההיקוות בנגב ואגני היקוות מרוחקים )מעל .3 קביעת הרכב הפסולת להטמנה, מבוססת על מאזני המאסה, המפורטים בהנחות המודל הכלכלי. .4 אפר שוקע מהמתקנים התרמיים, בהנחה –הנותרים 15%ע"פ התוכנית האסטרטגית. 2030 -מיעד הטמנת הפסולת ל 85%-הפסולת להטמנה, המוצג כאן, מתייחס ל הרכב .5 מהאפר השוקע במתקנים התרמיים. 25%ראלית שנצליח למחזר | תועלת –פירוט הערכת עלות -נספח ד' 208 ירוק ומקדמי פליטה()מבוסס ספר 2030עלויות חיצוניות - 90מוצג קומפוסט )₪(סגור RDF )₪( חלופות –תרמי 1-0 ₪) עיכול אנאירובי )₪( תרחיש –הטמנה 0 )₪( 2חלופה –תרמי )₪( חלופה –תרמי 3 )₪( –הטמנה 1חלופה –הטמנה 2חלופה –הטמנה 3חלופה עלות מזהמי אוויר 2019מקומיים 6.3 139.1 139.1 23.6 1 139.1 139.1 1 1 1 2019עלות גזי חממה למעט הטמנה המתייחסת לשנת )ואיננה מקודמת 2030 בהמשך( 28.6 123.2 95 3.1 178.1 107.8 101.3 71.2 70 65.5 תועלת מזהמי אוויר מקומיים למעט הטמנה, ,2019) מתקנים תרמיים ואנאירובי המתייחסים (2030לשנת 0 36.5 11.3 37.5 39.5 גזי חממהתועלת למעט מתקנים ,2019) תרמיים ואנאירובי המתייחסים לשנת 2030) 0 242.2 40.8 12.9 43.0 45.3 0.05 0.05 0.05 0.05 0.05 0.05 0.05 0.05 לטון לק"מ()₪ שינוע 140 140 140 35 35 140 35 35 140 25 מרחק ממוצע מהעיר מזהמי –גידול שנתי אוויר )נוסחת הספר הירוק( גזי –גידול שנתי חממה )נוסחת הספר הירוק( | תועלת –פירוט הערכת עלות -נספח ד' 209 מזהמי אוויר מקומיים 2030 –נטו 9 200.7 165.08 22.71 1.4 163.18 161.18 1.4 1.4 1.4 65.5 70.0 71.2 82.03 92.53 178.1 -8.95 78.58 149.6- 36 2030 –גזי חממה נטו הנחות עבודה כמות הפסולת השיורית ממתקני ה MBT הכמות אהמועברת הי סך הפסולת המגיעה MBTלמתקני פחות שיעור הפסולת השיורית הנחת עבודה של איסוף מתאן 5% בדומה למצב היום הנחת עבודה 50%של איסוף מתאן 2030בשנת הנחת עבודה איסוף 50%של מתאן בשנת 2030

Strategy for a sustainable waste economy 2021-2030 - Moving to a circular economy in 2050 · Nelum